מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
קריסת גשר קוקה קולה – לגשרי ישראל אין תקן מחייב
קריסת גשר קוקה קולה מעוררת את השאלה האם בניית גשרים בישראל היא בטוחה והאם קיים תקן מחייב לאיכות הבנייה של גשר ולתחזוקתו. בעיית הבטיחות וחוסר התקן הועלו באתר זה במאמר מ-2012 מאת מנחם לוריא
שלשום בערב התנגשה משאית עם מנוף מורם יתר על המידה בגשר קוקה קולה בכביש 4 וגרמה להתמוטטותו. מתברר כי המדינה לא הנהיגה תקן מחייב לאיכות גשרים בישראל ותחזוקתם. להלן מאמר שפורסם ב"עבודה שחורה" ב -8 במאי 2012 שהתריע על חוסר בטיחות הגשרים בישראל והיעדר תקן מחייב לבנייתם ולתחזוקתם
גשרי ישראל – האם הם בטוחים, האם נקבע להם תקן?
גשר הוא מבנה הנדסי פעיל בעל אורך חיים מסוים. האם יש תקן ישראל לאורך חייו של גשר? האם יש תקן ישראלי הקובע לאילו משקלים ולאילו יישומים הגשר בנוי? האםיש תקן המחייב בדיקה תקופתית?
מאת: מנחם לוריא
גשר על מים סוערים?
“גם ההורים שלי תכננו אותי ל 120 שנה. אבל ככל הנראה, עקב תחזוקה לקויה זה, יסתיים בהרבה פחות "(*)
גשרים הם מבנה הנדסי שנועדו לגשר על פערים או כדי לאפשר מעבר של בני אדם, כלי תחבורה, מעל מכשולים טבעיים או מכשולים מעשה ידי אדם.
תכנון של גשרים קשור במקצוע ההנדסה האזרחית. ישנם מספר סוגים של גשרים ומספר דרכי יישום הנדסיים לבנייתם. הדבר תלוי במפתח הגשר, ביעוד ובפער שעליו לגשר. ברם, לכל הגשרים יש מבנה אחיד שבנוי משני חלקים: שלד הגשר שנושא עליו את המיסעה. שלד הגשר בנוי, בדרך כלל אך לא תמיד, מעמודים הנושאים עליהם את המיסעה. המפתח בין העמודים, קרי, המרחק ביניהם, הוא זה שיקבע את המשקל שהגשר יכול לשאת. המיסעה עצמה יכולה להיות אספלט, מסילת ברזל או "סתם" ברזל מצופה בחומר בולם רעשים – לשימוש של בני אדם.
בהנדסה המודרנית המיסעה מונחת על גבי שלד הגשר ובגלל משקלה היא איננה מחובר אליו – ואין צורך לחברם.
גשר הוא מבנה הנדסי פעיל. כלומר, בגלל העובדה שעל גביו נעים, בני אדם, מכוניות ורכבות, הוא נתון לשינויים תכופים במשקל וגם לתזוזות שמבנה הגשר צריך לספוג אחרת יקרוס תחתיו. כתוצאה מזה, בעת תכנון הגשר, יש לתת את הדעת לכמות משקל ומהירות כלי התחבורה שינועו על גביו. ובמקרה של גשר להולכי רגל, יש לתת את הדעת לרזוננס שיוצרת הליכה של אנשים על גבי המיסעה. אם פלוגת חיילים תצעד שמאל ימין בקצב אחיד על גשר הוא עלול להתמוטט תחתיו, בגלל הרזוננס שמייצרת הצעידה. בעת תנועת כלי הרכב על הגשר המבנה ההנדסי נדרש לגמישות שתאפשר לו לחזור למקומו לאחר שכלי הרכב ירדו ממנו – ולכן המשקל המותר למעבר על פני הגשר מוגבל.
האם יש תקן ישראלי שקובע כיצד ולאילו משקלים ולאילו יישומים אפשר לבנות גשרים וכן מה הן אמות המידה ההנדסיות? מסתבר שישנו "ספר ירוק" שאותו כתבה חברת מע"צ אולם תקן מחייב אין.
האם יש תקן המחייב בדיקה תקופתית של המיסעה ושל שלד הגשר על מנת לוודא שהוא תקין ויכול להמשיך בתפקידו? גם כאן תקן רשמי והטלת אחריות רשמית לא קיים.
במספר מקרים, בעבר, שבהם חברת החשמל הישראלית העבירה מבנים הנדסיים במשקל של מאות טונות, נתיב הנסיעה היה כזה שאף פעם לא עבר המטען על גבי גשר כלשהו. למה? כי הגשרים בישראל מוגבלים למשקל. לאיזה משקל? על פי תקנות התעבורה חובה להציב בכניסה לכל גשר את המשקל הכולל המותר של כלי תחבורה בודד שיכול לנוע עליו. התקנה הזו איננה נאכפת וברוב הגשרים אין שלט כזה.
כאמור גשר הוא מבנה הנדסי פעיל ולכן יש לו אורך חיים. מהו התקן הישראלי לאורך חייו של גשר. האם המהנדס שבא לתכנן גשר כלשהו יודע מה הם התנאים שהוא חייב לעמוד בהם על מנת שהגשר יתפקד ולאיזו תקופה? גם כאן התשובה היא שלילית.
ישנם שני גשרים בישראל, שהמיסעה שלהם עשויה מברזל ועליו סלול כביש אספלט. הראשון הוא גשר "כנפי נשרים" שהוקם ב 1976 ונקרא לזכרו של יונתן נתניהו ז"ל ונמצא ליד בית מעריב. והשני הוא גשר שמגשר את צומת מוזיאון ארץ ישראל עם שדרות רוקח – גם הוא בתל אביב. שני הגשרים הללו הוקמו באופן זמני ובאלף הקודם סיימו את חייהם. כלומר, הם הונחו לתקופה של שלושים שנה שבסיומה יש צורך לחזק את מסד הגשרים ו/או להחליפם. הגשרים המקוריים עומדים על תילם.
ב 1978 בשעת בוקר מוקדמת נהג סמי-טריילר עשה את דרכו מכביש מספר ארבעים בין כפר-סבא לפתח תקווה. כאשר חצה את גשר הבטון שעל הירקון, הרגיש שהגרור שלו "שט". הנהג דיווח מיד למשטרה ובבדיקה שעשתה מע"צ, עוד באותו היום, הסתבר שהמיסעה של הגשר נשמטה מהבסיס שלה. צה"ל סלל, במקום הגשר המט ליפול, גשר ביילי וגשר חדש נבנה והוא עומד על תילו עד עצם היום הזה.
לפני מספר חודשים הוזעק אמבולנס של מד"א לעזרתו של אזרח שחש ברע. בדרך לבית האזרח, כשהיה האמבולנס על גשר בכביש עשרים (נתיבי איילון), התנגח קלות בכלי רכב שחנה בצד הדרך. האמבולנס נשמט מן הגשר, התהפך ונחת על ארבעת גלגליו על הכביש שמתחת לגשר. לכלי הרכב ולתוכנו נגרם נזק רב אבל החובש והנהג נפצעו פצעים קלים.
כאמור כבר היו דברים מעולם וגשרים הם לא לנצח. אין תקן ישראלי מחייב לא לגבי משך חיי השירות של הגשר ולא תקן מחייב לגבי תחזוקה של המבנה ההנדסי הזה שכאמור איננו סטאטי אלא פעיל – אפילו מאוד. זאת ועוד, הגשרים שציינתי, ועוד הרבה אחרים, נבנו לפני שנים ולפעמים עשורים. נפח התעבורה שעובר על גבם הכפיל ושילש את עצמו – האם משהו ווידא שהגשרים האלה לא הפכו למבנים הנדסיים מסוכנים? אני מסופק.
(*) הציטוט לקוח מפורום הנדסה אזרחית מפיו של מנהל הפורום המופיע בקישור.
תגיות: הנדסה אזרחית, כשל הנדסי, תחבורה, תקן
קישור קבוע
3 תגובות
Email This Post
16 באוגוסט, 2017 בשעה 6:49
למה צריך תקן?
יש לנו שר תחבורה שחונך מחלפים חדשים בזמן שהתשתיות הישנות מתפוררות וכל התשתיות לא עומדות בעומס.
יש לנו עבדים שנוהגים במשאית שלהם 12 שעות ביום במקרה הטוב ואז מתמוטטים מעייפות.
יש לנו שלטון מסית ששולט בתקשורת, אז למה צריך תקן?
16 באוגוסט, 2017 בשעה 11:15
ויש טוכולסקי שבזכות רמת הדיון שלו הייתי סוגר לפחות מחצית מאמצעי התקשורת בישראל ואת
המחצית השניה הייתי מפעיל רק 6 שעות ביום. גם כמות הבלים זו הייתה מספיקה לכולנו.
את החיסכון הכספי הייתי מעביר עם מקדם יעילות 100 לנכים.
בוודאי שצריך תקן למתקנים הנדסיים, אבל כשדורשים תקן, צריך לדעת מה יש ומה אין ולא יהיה בו.
תקן קובע קשר בין המבנה ההנדסי גודלו, צורתו, גובהו מעל לפני הקרקע, חוזקו, אורך חייו, עמידתו בתנאי הסביבה, בעומסים סטטיים (קבועים) ובעומסים דינמיים (משתנים) כגון: רעידות רוח וכ"ב, וכללי תחזוקתו.
תקן אינו מנחש מי ומתי ישתמש בגשר בניגוד להוראות השימוש המפורסמות ע"י הרשויות המוסמכות, ועל כן יחרוג מאחת או יותר מהמגבלות שעל פיהן תוכנן הגשר; כפי שעשה נהג המשאית, שהפילה את גשר בני-ברק – גבעת שמואל.
לפי הודעות חברתי נתיבי ישראל המטפלת בהקמה תפעול ותחזוקה של נתיבי תחבורה ובכללם גשרים, מצב הגשר היה תקין (נבדק לאחרונה לפני כשנה) וגם חלקו השני, שלא נפגע ישירות נמצא תקין. אם ניתן לקבוע שהוא תקין, חזקה על המעריכים זאת שיש להם על מה לסמוך בקביעתם. זהו כיום התקן. אפשר לטעון שהתקן אינו מספיק אינו מקיף, אינו ברור או כל טענה סבירה אחרת. אבל אין לכך קשר עם המקרה שלפנינו. א. הגשר היה תקין; ב. הפגיעה של המשאית הייתה מחוץ לכל תקן תקין של גשר מסוג זה (הולכי רגל).
על כל גשר מצויין הגובה המירבי של רכב שיכול לעבור מתחתיו בביטחה. גם על הגשר שנפגע צוין המספר המתאים לו בצבע אדום והוא בולט לעין ברוב התמונות שפוסמו בתקשורת.
נהגים מקצועיים של רכבי תובלה, שהם בעיקר הרכבים המובילים משאות גדולי- ממדים, חייבים לדעת עובדות אלה (תקנות התעבורה) ולוודא, כאשר רכבם יוצא לדרך, שגובהם אינו מסכן אף גשר במסלול הנסיעה שהם מתכננים לבצע. אילו נהג כך נהג הרכב שפגע בגשר, הייתה התאונה נמנעת בוודאות.
אפשר כמובן להחמיר דרישות למבנה הגשרים עוד ועוד, ומשמעות הדבר תהיה לייקר את הקמתם ואת אחזקתם – מאוד מאוד.
גישה כזו הינה בזבזנית ואבסורדית. גם אם יהיה הגשר חזק כפליים ממה שהיה הגשר שהתמוטט, ניתן תמיד לחשוב על תרחיש שבו יכשל גם הגשר המחוזק.
לכן חברים, תפסיקו להתלהם על כל דבר שזז. כדאי ללמוד את הנושא לפני שכותבים עליו או משתלחים בו. וכדאי להבין שאף מבנה בעולם אינו מוגן מפני כל האסונות האפשריים, גם עם ספר התקינה שלו הוא בעובי של ק"מ.
שנהייה בריאים.
16 באוגוסט, 2017 בשעה 14:25
המאמר מתמקד בתקינה הנוגעת לאורך החיים של גשר.
ככל שהגשר ישן יותר הוא עמיד פחות בפני "הפתעות".
כל תשתית שנבנית אמורה לקחת בחשבון טווח של טעויות, גם כשלא מתכננים לאלף שנה. או במיוחד כשלא מתכננים לאלף שנה….
מה שנמסר מפי הנוגעים בדבר שעות מספר אחרי האירוע – לא יכול להיחשב בסיס לדיון רציני.
וכדאי לעיין כאן
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3364245,00.html