ייצור חשמל מאנרגית השמש לעומת ייצור חשמל מגז

 הפתרון האמיתי והנכון כיום לייצור חשמל, הוא אנרגיה סולארית ובעיקר על גגות ובשילוב בשטחים חקלאיים

מאת: אמנון פורטוגלי

כיום, חשמל סולארי בישראל זול יותר מחשמל המיוצר בתחנות כח רגילות, ומחירו ימשיך לרדת עוד יותר בשנים הקרובות. לכן אין לאשר הקמת תחנות כוח קונבנציונליות הפועלות על גז עד שיוקמו תחנות כח ומתקנים סולאריים חדשים בהיקף של  כ- 3,000 מגהוואט.

במרץ 2017 הודיעה רשות החשמל כי במכרז של רשות החשמל להקמת מתקני ייצור חשמל סולאריים המחיר הזוכה עומד על 19.9 אגורות לקוט"ש, "לראשונה בתולדות משק החשמל בישראל ירד התעריף הסולארי מתחת לעלות ייצור החשמל הקונבנציונלי (בגז טבעי ופחם)."

במכרז השתתפו 26 מציעים שהגישו למעלה מ 40 הצעות בהיקף של מאות מגוואט. לפי שיטת המכרז, יש סבירות גבוהה שהיו כאלה שהציעו מחיר נמוך יותר מ- 19.9 אג' לקוט"ש.

המחיר נמוך מהמחיר לקוט"ש המוכר לחברת החשמל, העומד על 27 אגורות לקוט"ש. המחיר נמוך מהמחיר של יחידות הייצור היעילות ביותר, השורפות גז, המייצרות חשמל ב-21-23 אגורות לקוט"ש.

להשוואה, לפי דוחות אי.סי.פאואר IC Power מיולי 2017, אחת מיצרני החשמל הפרטיים הגדולים בארץ, עלות הדלקים (גז) בלבד ששימשה לייצור חשמל בתחנת הכח רותם (466 MW), עמדה על 12.3 אג' לקוט"ש בשנת 2016, ועל 13.3 אג' לקוט"ש ב-2015.  עלות הגז הטבעי המשמש לייצור חשמל בחברת החשמל  עמדה בשלשה החודשים הראשונים של 2017 על כ- 16.73 אג' לקוט"ש. עלות מקור האנרגיה בייצור החשמל מתחנת כח סולארית היא אפס.

במכרזים להקמת תחנות כוח סולאריות בעולם הושג מחיר נמוך עוד יותר. לדוגמה 2.91  סנט (כ-11 אג') לקווטש בצ'ילה.באבו דאבי הושג מחיר של 2.42 סנט (כ-8.5 אג') לקווטש.

לאור נתונים אלו ותוצאות המכרז האחרון, יש לאסור הקמת תחנות כוח קונבנציונליות הפועלות על גז עד שיוקמו תחנות כח סולאריות חדשות בהיקף של  כ- 3,000 מגוואט. הגבול הזה, כ-20% מכושר ייצור החשמל בארץ, נובע ממגבלות טכנולוגיות נוכחיות של יציבות רשת החשמל ומאיפיוני האנרגיה הסולארית.  המגבלות הטכנולוגיות יפתרו במהלך השנים הקרובות באמצעות אנרגיה שאובה, בטריות, ושיטות פיקוח ובקרת רשת חדישות, ואז ניתן יהייה להגדיל את חלקה של האנרגיה הסולרית במשק החשמל..

לתחנות כח סולאריות יש מספר איפיונים שליליים המגבילים את האפשרות שמשק החשמל יהייה מבוסס רק על אנרגיה סולארית. המגבלה העיקרית היא שהמערכת הסולרית מייצרת חשמל רק כאשר יש שמש, כ-6 שעות ביום, 1,600 עד 1,800 שעות בשנה.

מצד שני לתחנות סולאריות יש מספר יתרונות.  העיקרית שבהן שעלות מקור האנרגיה  לתחנת הסולארית עומדת על אפס.  בנוסף, מערכות סולאריות הן מודולריות וגמישות, אפשר להקים תחנת כח סולארית בשלבים לפי הצורך, אפשר להפעיל אותן בחלקים, אפשר להקים אותן קרוב לצרכנים. וזמן ההקמה שלהן קצר. במכרז האחרון הזוכים מחוייבים להקים את המתקנים ולחברם לרשת החשמל בתוך 21 חודשים.  לעומת זאת, תחנות כח הפועלות על גז נבנות כיחידה גדולה אחת של כ- 400 מגוואט, וזמן ההקמה שלהן ארוך.

אחת הטענות הנפוצות נגד השימוש באנרגיה סולארית היא ששיא הביקוש לחשמל בקיץ הינו בשעות הערב כאשר אין ייצור חשמל מאנרגיה סולארית. זו טענה שהיא חצי אמת ומטעה.

לפי רשות החשמל, בשנת 2017 לראשונה מאז קום המדינה יעבור שיא הביקוש את ההספק המותקן של חברת חשמל. עם זאת, ההספק הכולל במשק, יחד עם הספק היצרנים הפרטיים, העומד על כ-  17,000 מגוואט, מקנה למשק רזרבה מספקת.

שיא הביקוש לחשמל היה ב-26 ליולי 2017 בשעה 14:45 לערך, ועמד על  12,746 מגוואט. שיא יולי הקודם נרשם ב-3 ליולי ועמד על 12.708 מגוואט. בחודש ינואר 2016 נשבר שיא הביקוש לחשמל בחורף שהגיע ל- 12,624 מגוואט. שיא צריכת החשמל של כל הזמנים נרשם בספטמבר  2015 ועמד על 12,905 מגוואט.

לעומת מספרים אלו, ההספק המותקן של חברת חשמל (כולל את אורות רבין 1-4 וללא הספק ממקורות מתחדשים)  עומד על  כ- 13,600 מגוואט. ושל יצרנים פרטיים על 3,380 מגוואט. ההספק המותקן הכולל בישראל עומד על כ-  17,000 מגוואט. הרבה מעבר לשיא הביקוש.

חוני קבלו, ראש תחום אנרגיות מתחדשות ברשות החשמל, ציין נקודה נוספת בכנס "סולארי נטו" של מגזין תשתיות ב- 22 ליולי 2017: אנחנו מתקרבים ל-2020, שנת היעד להפחתת פליטות פחמן שהממשלה הכריזה בועידת פריז, ואין עוד אפיק שאפשר לעמוד בו פרט לאנרגיה סולארית וספיציפית לגגות סולאריים.

קבלו ציין שכרגע כל הסיפור של האנרגיה הסולארי בישראל מסתכם בכ-1.4 ג'יגה-וואט סולארי כשהצורך הוא להגיע ל-3.4 ג'יגה-וואט סולאריים עד 2020. כלומר להוסיף כ-2,000 מגה-וואט סולאריים.  תוספת כזו תעמוד במגבלת כ-20% מכושר ייצור החשמל בארץ ע"י מערכות סולאריות

גגות סולאריים הם ידידותיים לסביבה וטובים מבחינת ניצול הקרקע. בישראל יש פוטנציאל לגגות סולאריים של כ-  11 ג'יגה-וואט. בערך 80% מהם הם גגות קטנים עד 800 מטר, כלומר מתאימים למתקנים שבין 10 קילו-וואט ל-60 קילו-וואט.

יש צורך בתחנות כח חדשות  בגלל הפסקת פעילות תחנות פחמיות, כתוצאה מגריטת תחנות ישנות של חברת החשמל, וכתוצאה מעלייה צפויה בביקושים לחשמל.  את כל הצרכים האלו צריך למלא באמצעות אנרגיה סולארית, ועד אז אין לאשר הקמת תחנות כוח קונבנציונליות הפועלות על גז.

הגנות ינוקא ליצרני חשמל פרטיים מגז ומאנרגיה סולארית,

מדיניות ממשלת ישראל שנקבעה ב-2007 היא לעודד כניסת  יצרני חשמל פרטיים כדי לאפשר תחרות בייצור החשמל. היעד שנקבע במדיניות הממשלה עומד על כ-20% מייצור החשמל במדינת ישראל על ידי גופים פרטיים.

כדי לאפשר ולקדם ייצור חשמל פרטי, העניקה המדינה הגנות ינוקא, בצורה של תמריצים, הגנות והטבות.

לדוגמה: מחיר הגז הטבעי ליצרני חשמל פרטיים נמוך בכ-20% ממחיר הגז לחברת החשמל. יצרני החשמל הפרטיים משלמים היום כ-4.7 דולר ליחידת אנרגיה בעוד שחברת החשמל משלמת כ-6 דולר ליחידת אנרגיה.

הגנות ינוקא אלו התמריצים וההטבות עשו את פעולתן. ייצור חשמל פרטי הינו פעילות רווחית בצורה יוצאת דופן, ויצרני החשמל הפרטיים, כמו  או.פי.סי אנרגיה בע"מ מדווחים על תוצאות עסקיות פנטסטיות. התשואה על ההון של התאגיד היא בסביבות 30% לפי תשקיף של חברת האם שלהם מלפני שנה.

כיום, ההספק הפרטי המותקן מהווה כ- 20%  מההספק המותקן במשק,  ויצרני החשמל הפרטיים מחזיקים כיום בכ- 32% מייצור החשמל בישראל.  לפי דוח מצב משק החשמל לשנת 2016 של רשות החשמל.

אבל למרות שיצרני חשמל פרטיים עברו מזה שנים את המטרה המוצהרת של הממשלה,  20% מכושר ייצור החשמל, הרי שהגנות הינוקא לא הוסרו ולא שונו. להיפך, לאחרונה הם הורחבו.

לעומת זאת במערכות סולאריות הייה שינוי מהותי ועברו להליך תחרותי במכרזים כאשר הזוכים במכרז יהיו אלו שיציעו למכור את החשמל הסולארי למדינה במחיר הנמוך ביותר.

יש לבטל את כל ההגנות וההטבות שניתנו ליצרני החשמל הפרטיים המייצרים חשמל מגז ולעבור להליך תחרותי כמו שנעשה באנרגיה סולארית.

לא ברורה לי ההעדפה לשימוש בגז, הנובעת כנראה ממורשת העבר ומקיבעון של מקבלי ההחלטות והמומחים על גז. הם מתעלמים או שאינם ערים להתפתחויות המשמעותיות בתחום האנרגיה הסולארית.

הם מדברים דברים שנשמעים רלבנטיים והגיוניים, אבל אינם כאלו, כמו הטיעון שהוא חצי אמת ומטעה בדבר שיא הביקוש לחשמל  כאשר אין ייצור חשמל מאנרגיה סולארית.

מעניין לציין שבדברי מקבלי ההחלטות והמומחים התומכים ביצרני חשמל פרטיים המשתמשים בגז, אין בדרך כלל אנרגיה סולארית. הכל בנוי על גז טבעי. מדבריהם ניתן להבין שכל הגידול בביקוש לחשמל יענה רק ע"י תחנות כח פרטיות שישתמשו בגז טבעי.

כפי שאמר אחד המומחים: "נדרשת מעורבות ממשלתית להסרת חסמים להקמת תחנת כח פרטיות, קידום תשתיות חלוקת גז טבעי לאיזורי המסחר והתעשייה, המשך הפחתת השימוש בפחם ופיתוח תשתית רכבת ורכב חשמליים ומונעי גז טבעי."

יש כאן קיבעון על גז טבעי ואין כלל  התייחסות לאנרגיה סולארית.

הרפורמה בהליכי הרישוי של תחנות כוח פרטיות חדשות

באפריל 2017 החליטה הממשלה  לעשות רפורמה בהליכי הרישוי של תחנות כוח פרטיות חדשות שתאפשר הקמת תחנות כח פרטיות בהליך מהיר דרך ועדת התשתיות הלאומיות, ולא דרך ערוצי תכנון ראשיים.

יזמי חשמל פרטיים יוכלו להקים תחנות כח פרטיות מבוססות גז טבעי בהליך מהיר, יוכלו לבקש את אישור הפרויקטים בוועדה לתשתיות לאומיות ללא צורך מקדים בקבלת רישיון מותנה ואישור ממשלה.

ההחלטה מבטלת למעשה את תוכנית המתאר הארצית לאיתור מתחמים לתחנות כוח, שכבר סימנה חמישה מתחמים כאלו,

ההחלטה אינה מתייחסת למדיניות האנרגיה של המדינה, ונותנת עדיפות לשיקולים של גופים פרטיים על פני שיקולי טובת הציבור. היא מאפשרת להקים את תחנות הכח החדשות לפי האינטרסים של היזמים הפרטיים, בלב שטחים פתוחים וחקלאיים ואינה מחייבת להצמיד אותן למתקני תשתית או אזורי תעשייה קיימים.

היזמים יידרשו להראות 'זיקה' של היזם לקרקע עליה תוקם תחנת הכח הפרטית, לדוגמה באמצעות הסכם כלשהו עם מחזיקי הקרקע, בדרך כלל יישובים חקלאיים.

ההחלטה עוררה חשש ופחד מוצדקים של התושבים בגליל התחתון, לאורך קו הגז בעמק יזראל המזרחי מהזיהום ומהנזקים הבריאותיים והסביבתיים של תחנות הכח והטורבינות. ההחלטה העמידה את החקלאים, המושבים והקיבוצים בבעיה מול היזמים הפרטיים, בעלי ההון שמתכננים להקים תחנות כוח.

היזמים פועלים במהירות כדי להשיג 'זיקה' לקרקע, במטרה לקבל את אישור הוועדה לתשתיות לאומיות להקמת תחנות כח הפועלות על גז, או טורבינות רוח. יזמים אלו פועלים משיקוליי רווח בלבד והרווחים הצפויים עצומים, ללא כל התחשבות באדם, בחקלאות ובסביבה.

הפתרון האמיתי והנכון, הוא אנרגיה סולארית ובעיקר על גגות ובשילוב בשטחים חקלאיים.

בדברי ההסבר להחלטה נאמר "המדינה שואפת לקדם תחנות הכוח אשר ייבחרו בהליך תחרותי באופן שיאפשר הורדת עלויות לצרכן החשמל במשק".

אם המדינה אכן מעוניינת בהורדת עלויות לצרכן החשמל במשק. היא יכולה לפעול מיידית להורדת מחיר הגז המונופוליסטי המופקע שחברת החשמל משלמת. ולביטול ההצמדה המשונה למדד המחירים בארה"ב.

נציין שמחיר הגז שנקבע ע"י רשות החשמל לצרכנים חדשים, ליצרני חשמל פרטיים עומד כיום על כ-4.7 דולר ליחידת גז בעוד שחברת החשמל משלמת כ-6 דולר ליחידה.

אמנון פורטוגלי – מרכז חזן במכון ון-ליר 

Print Friendly, PDF & Email

Tags: , , , , , ,

3 Responses to “ייצור חשמל מאנרגית השמש לעומת ייצור חשמל מגז”

  1. יוסי אינהורן הגיב:

    כותב המאמר "ייצור חשמל מאנרגיית השמש לעומת ייצור חשמל מגז" מלין על כך שנותנים קדימות לאנרגיית הגז על פני אנרגיה מהשמש ובצדק, אך בדרכו הוא גם מלין על אנרגיית רוח שפה אני תמהה.
    אם נדבר מעבר לכך כול האנרגיות האלה הן אנרגיות שפותחו מזמן ולכולן יש חסרונות כמו זיהום, רעש, הפרעה לטבע, אכסון בתקופת תפוקת שיא לתקופות שפל ועוד.
    נכון אילה הקלפים שיש בידינו לבעיית האנרגיה כיום וזה בסדר שמשקיעים בהם אך יש צורך לפתח מקורות אנרגיה אחרים שמתאימים גם עבור העתיד ונותנים תשובות טובות יותר לבעיות כיום.
    ישנה היום מערכת שדורשת השקעה קטנה יחסית כדי לפתח אותה ומייתרת את כול שיטות הפקת אנרגיה הקימות וללא צורך באגירת אנרגיה אך לצערי לא נמצאים המשקיעים כדי לממן הקמת מתקן הדגמה.
    מדובר במערכת אלקטרו מכנית שיודעת להמיר את החום האגור באטמוספרת כדור הארץ (אוויר) ההולך ומתחמם והופכת אותו לאנרגיה מכנית או חשמלית בכול שעות היום והלילה ובכול עונות השנה.
    המערכת יודעת להפיק אנרגיה במחיר שאינו עולה על עשירית ממחיר האנרגיה מדלקים מחצביים והיא יכולה להיות גדולה או קטנה, משולבת במבנים חדשים וישנים ואף בכלי רכב

  2. אביעד הגיב:

    איך אפשר להמשיך ולקרוא "תחרות" עם ח"חי כאשר
    1.מחיר הגז לח"חי גבוה בכ 40% מזה של "המתחרים"
    2.לח"חי לא מאפשרים להתפתח בתחום הייצור
    3.ממשיכים לתת הטבות ינוקא ליצרנים הפרטיים.

    רווחים של 30% לOPC מדגישים את חוסר התחרות,זאת כאשר ח"חי פועלת שלא למטרות רווח.
    כלכלנים מובילים בעולם ציינו כבר מ 2008 שיש לשמור על ייצור,הולכה וחלוקה בחברת תשתית וחשוב שתהיה בידיים ממשלתיות אך אצלנו הטייקונים חשובים יותר…

Leave a Reply