חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

איך משיבים לסוציאל-דמוקרטיה את הרלבנטיות

נושאים דעות, פוליטי ב 7.08.17 23:05

מערכות הבחירות להסתדרות ולראשות העבודה עוררו תקווה בסוציאל-דמוקרטים, אך תקוותם נגוזה לאחר שלא נבחרו מועמדים סוציאל-דמוקרטים. האם מפלגת העבודה תהיה משככת כאבי הפרטות ניאו-ליברליות, או  יותר מכך

מאת: ק. טוכולסקי

זמן לחשבון נפש

שתי מערכות בחירות חשובות היו השנה בישראל, מערכת הבחירות לראשות ההסתדרות ומערכת הבחירות לתפקיד יו"ר מפלגת העבודה ומועמדה לתפקיד ראש הממשלה. בשתי מערכות הבחירות הללו שלכאורה אמורות להיות בחירות במגרשו הביתי של המחנה הסוציאל-דמוקרטי, בתקופה שבה המודעות לחשיבות ההתאגדות הולכת וגוברת ואי נחת כלכלית פושה בחברה הישראלית, היינו יכולים לצפות שהמחנה הסוציאל-דמוקרטי ינחל הישגים. בפועל שתי מערכות הבחירות הסתיימו בכישלון חרוץ למועמדים בהם תמכו אנשים המזדהים כסוציאל-דמוקרטים.

אם נהיה כנים עם עצמנו, הכישלון התחיל עוד קודם. מועמדים משני הצדדים לא ממש התייחסו אל מה שחושבים סוציאל-דמוקרטים כפקטור. הם שמחו לקבל תמיכה גם מסוציאל-דמוקרטים, אבל לא היססו לאמץ אל חיקם באותה מידה גם ליברלים ואפילו ניאו ליברלים. המחנה הסוציאל-דמוקרטי שלא השכיל אפילו להתאחד, הפסיד בשתי המערכות. הסוציאל-דמוקרטיה לגווניה נמצאת במשבר עמוק, והגיע הזמן להפסיק לעבוד מכוח האינרציה ולהתחיל לנסות להבין למה.

האמת שאין לי תשובות. האמת שכתבתי כבר כמה גרסאות למאמר הזה מהלילה שלאחר הפסדו של עמיר פרץ במפלגת העבודה ועד היום. כתבתי וגנזתי, אמרתי לעצמי, צריך לחכות אולי יהיה משהו משמעותי יותר לכתוב, משהו מהותי יותר. אין לי ממש. אני מזהה את המשבר, אבל אין לי תשובות. זה יותר גדול מהעובדה שהפילוג במחנה הסוציאל-דמוקרטי בין הכת של שלי יחימוביץ ואנשיה, מצד אחד, שהיו מוכנים לתמוך באיש עשיר, נער אוצר ומשרת של טייקונים רק בשביל לדפוק את עמיר פרץ, ובין עמיר פרץ, שגם אם לא ניתן לראות סביבו כת, צריך להודות שגם חבירתו לאבי ניסנקורן בהסתדרות לא הייתה בדיוק מופת של סוציאל-דמוקרטיה.

המחנה הסוציאל-דמוקרטי נכשל בהצעת אלטרנטיבה. שני יושבי ראש לשעבר של מפלגת העבודה, אחד מהם גם יו"ר הסתדרות לשעבר, נאבקים כבר כמה שנים ביניהם על הבכורה במחנה ואין חלופות, למרות ששניהם, על כל מעלותיהם, גם נכשלו לא מעט ועשו טעויות לא קטנות. הם העדיפו לשבור האחד את ראשו של השני, העיקר לא לשתף פעולה. וכתוצאה מכך התקופה כל כך מסוכנת לעבודה המאורגנת. יו"ר הסתדרות אנמי משת"פ של השלטון ההון, שלא דואג כמו שצריך לעבודה המאורגנת ובמקביל למפלגת העבודה. בניגוד לכל מה שקורה במפלגות שמאל מרכז בעולם יש יו"ר שחותר למרכז בכל הכוח. אם לפני 3 חודשים הייתה תקווה (גם אם לא ריאלית) לחזרה של סוציאל-דמוקרטים אקטיביסטיים למוקדי כוח, הרי שהיום ברור שבשנים הקרובות, הסוציאל-דמוקרטיה נדחקה לקרן זווית ולא תהיה רלבנטית במאבק על שליטה במוקדי הכוח המרכזיים בישראל.

וזה האסון הגדול, ברגע שמזכ"ל מפלגת העבודה הכתיר את אבי גבאי ליו"ר, נגוזה התקווה להפיכת מפלגת העבודה לאלטרנטיבה מעמדית ראויה. בדיוק כפי שניצחונו של ניסנקורן בהסתדרות, גנז את התקווה לרדיקליזציה של הארגון. הסוציאל-דמוקרטיה נחלה מפלה נחרצת והתקווה שבשנים הקרובות כפי שהיה בבחירות 2006 ובבחירות 2013 רעיונות סוציאל-דמוקרטיים, מעמדיים יתפסו מקום מרכזי בשיח הציבורי נעלם. הסוציאל-דמוקרטיה הישראלית נכשלה, נפלה קרבן לחוסר היכולת של מנהיגיה לשתף פעולה האחד עם השני גם לנוכח המציאות שקיבלנו בשל עקשנותם יהירותם והחלטותיהם השגויות.

עצוב לומר את זה, אבל הסוציאל-דמוקרטיה ירדה לשוליים ואנחנו צריכים להבין איך להשיב אותה משם. יכול להיות שהתשובה היא בסוציאליזם של אילן גילאון, אם הוא יצליח לכבוש את מרצ ולהפוך אותה לאדומה היא יכולה להיות בית. מפלגת העבודה, אם בכלל תוסיף להתקיים בתוך המערך שלה עם התנועה של ציפי לבני, היא  מפלגת מרכז. ולסוציאל-דמוקרטיה – אם בכלל יהיה למאמינים בה תפקיד ואם בכלל תצליח המפלגה לנצח בחירות – יהיה בה התפקיד הכפוי טובה של המחנה הסוציאל-דמוקרטי כמו ב"עבודה" בימי ממשלות האחדות וממשלת רבין השנייה – להיות משככת הכאבים של הפרטות ניאו ליברליות פרועות ולא יותר מכך.

אז הגיע הזמן לא לתכנן את חוג הבית הבא ולא את רשימות המועמדים הס"ד לבחור בהם בפריימריז. הגיע הזמן לנסות ולהבין את המציאות בה הסוציאל-דמוקרטיה בישראל פשוט הפכה זניחה ואיך לעזאזל מחזירים אותה בהרבה עבודה לאיזושהי רלבנטיות.

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , , ,

3 תגובות

  1. נטע :

    נדמה לי טוכולסקי שחלק ממחנה השלום לא רואה עצמו ס"ד.

    אנסה לההסביר:
    ב-18.8.2011
    מתפרסם מאמר של גידי וייץ על מיס מיינסטרים (שלי יחימוביץ)
    מופיעה שם שאלה לשלי:
    "האם ההתנחלויות הן פשע?"
    בתרגום לפשט תשובתה של שלי היא:
    אם הן פשע אז אני לא הכתובת לשאלה.

    מי כן?
    האם נשאלה אי פעם ציפי לבני את השאלה הזו, ומה ענתה?
    מישהו יודע?

    במובן מסוים אפשר לטעון שכל אזרחי ישראל שותפים לפשע, ובכל זאת – היו מי שפעלו בצורה אקטיבית.
    ולענות ש"ההתנחלויות הן פשע" זו התכתבות עם אמנת רומא.
    אז מה הרגיז בתגובה של שלי – שסרבה לענות ב"הן", או שרמזה רמז עבה כמו פיל – מה שרמזה?

    ובל ניתמם חלילה –
    האם בתפקידה כשרת החוץ, שינתה ציפי לבני את העמדה הישראלית הרשמית בעניין?

    http://mfa.gov.il/MFA/MFA-Archive/2002/Pages/Israel%20and%20the%20International%20Criminal%20Court.aspx

    מצד שני העובדה שציפי לבני איננה ס"ד לא הפריעה לעמיר פרץ לחבור אליה, ומחנה השלום לא רעש ולא געש , כי הרי –
    מה פה לא ברור?
    שלי יחימוביץ סרבה לענות ב"הן" לשאלתו של גידי וויץ והכשירה את הוויתור של פרץ על ס"ד.

    ס"ד?
    אחרי שנביא את השלום.
    "בלי שלום לא יהיה צדק חברתי (עמיר פרץ).
    (בעברית של פשט – אחרי שנביא את השלום נתווכח על ס"ד).
    דני גוטווין יגיד שזה הפוך.
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2977409,00.html

  2. רפי לאופרט :

    שאלה חשובה, שהתשובה האסטרטגית לה היא:

    מחזירים את הס"ד לקשר עם המציאות הישראלית.
    אנחנו לא סקנדינביה. המזרח התיכון איננו אירופה והשאלה אינה תאורטית.
    תשובות בנוסח יחימוביץ' או מה עמדת לבני, אולי מעניינות כרכילות, אבל אינן עסקות בעיקר.

  3. ק. טוכולסקי :

    השמאל כמחנה פוליטי מאורגן נדחק לשוליים. השמאל מרכז הפך למרכז. אם אילן גילאון לא ינצח את גלאון במרצ נשאר עם חד"ש שגם היא שבויה במשותפת.
    צריך להכיר בכך ולהתארגן בהתאם.
    המרכז כבש את השמאל מרכז.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.