על האירוע האלים בירדן ועל בעיית הריבונות בהר הבית

נושאים דו-קיום, דעות, התמונה הגדולה ב 27.07.17 23:14

תגובות היתר המידיות של נתניהו בהצבת המגנטומטרים בהר-הבית ובהסרתם. כך גם באירוע האלים בירדן בו הרג מאבטח ישראלי שני אזרחים ירדנים בניסיון פיגוע. ישראל לא תוכל להחליט לבדה על המתרחש בהר-הבית. יהיה עליה לשתף גם את הפלסטינים. אולי עדיפה ריבונות בינלאומית על הר הבית?

מאת: אמנון פורטוגלי

על המגנטומטרים בכניסה להר הבית, למתחם אל-אקצה

גלאי המתכות שהוצבו בכניסה למתחם הר הבית מגנים על בטחון הציבור. הבעיה אינה עם גלאי מתכות אלה, אלא בשינוי החד-צדדי מצד ישראל של ההסדרים הקיימים בהר הבית מזה חמישים שנה. הצבת גלאי המתכות נתפסת בעיני הפלסטינים כניסיון השתלטות על הר הבית. המתרחש בהר הבית עלול להשפיע על מצבה של ירדן מאת: אמנון פורטוגלי

לקריאה נוספת

אמיר אורן: ".היות שכל בר־דעת היה יכול לשער שהצבת גלאי המתכת תשנה את הסטטוס־קוו ועלולה להדליק את ההר, את העיר, את הארץ ואת השכונה;"

ארוע אלים בו, לפי גירסת ישראל, מאבטח בשגרירות ישראל בירדן הותקף ירה למוות בשני אזרחים ירדנים הסתיים במהירות בעקבות מאמץ דיפלומטי מרוכז. "החלטנו לפנות מהר מאוד לדרגים הכי בכירים כי הבנו שזה מצב נפיץ ושצריך לסיים את המשבר הזה בהקדם האפשרי", אמר פקיד ישראלי בכיר. "האמריקאים סייעו מאוד ומילאו תפקיד משמעותי בפתרון המשבר בשגרירות"."

אלא שהאירוע מעורר מספר שאלות קשות.

הוצאת הצוות של השגרירות בירדן. לדעתו של אפרים הלוי שיש לו נסיון רב מאירוע דומה.בירדן לפני כ-20 שנה, לא הייה צריך לפנות את צוות השגרירות, גם אם היו התרעות. הרי דווקא בשעה זו, יותר מאשר בכל עת אחרת, צריך שתהייה שגרירות בירדן. דווקא בשעה זו צריך שיהייה מישהו שישוחח עם הירדנים בנושאים הרגישים ביותר, פנים אל פנים, ולא רק שיח של הקברניטים דרך הטלפון. לדעתו היתה פה תגובת יתר מיידית.

הלוי מתפלא מהדרמה סביב נסיעת הצוות לישראל שתוארה כפעולת חילוץ, מהדיווח לראש הממשלה, ברגע שעברו את גשר אלנבי, כאילו שיצאו מכלל סכנה. הירדנים לא רצו לתת למאבטח לצאת מירדן כי הם רצו לקבל את גירסתו למה שקרה, ומנגד צוות השגרירות לא רצה לצאת בלי המאבטח,. ואכן, לאחר שהירדנים שמעו את גירסת המאבטח, הם איפשרו לו לצאת.

תגובת יתר מיידית

הלוי מציין את הנטייה של ראש הממשלה לדרמה, ומעריך את היכולת שלו לקבל החלטה מיידית. אבל הוא מסייג זאת בכך שיש בעייה בצד המיידיות, שהיא אינה מתכללת הכל, כמו שהייה עכשיו בפרשת המגנטומטרים. אז אנחנו נכנסים לסחרור, שיום אחרי יום מביא את הפרק הבא, את הצורך להתמודד עם ההתפתחויות החדשות.

הנטיה של נתניהו לדרמה קבלה ביטוי בקבלת הפנים ובחיבוקים שלו את המאבטח, כולל תיעוד והפצת התמונות מקבלת הפנים המיותרת הזאת, והכל משיקולים זרים וללא התחשבות בממשל הירדני ובירדנים. (אלו אינם דברי הלוי).

הריבונות

הלוי טוען שהדבר הקשה והחמור ביותר שקרה בשבוע האחרון, מעבר לאירועים הקשים של רצח השוטרים, והרצח בחלמיש, זה שהעלו בצורה כל כך דרמטית את נושא הריבונות על הר הבית. לדבריו אנחנו משחקים פה באש.

הוא חושב שזה דבר מאוד מסוכן, כאשר אנחנו אומרים שמכח הריבונות אנו שמים את המגנטומטרים, או אנחנו מכח הריבונות רואים במגנטומטרים איתות והם ממחישים את הריבונות שלנו.

לדעתו של הלוי, השאלה של הריבונות על הר הבית היא מאוד מאוד מורכבת ומורכבת מהרבה שכבות. השאלה של הריבונות היא בעייה חמורה וצריך יהייה לטפל בה אחרי שכל הבעיות האחרות יפתרו.

הלוי מסכם שממשלת ישראל לא עשתה את הדבר הנכון ולא החליטה את ההחלטות הנכונות

אנשי הימין הרדיקלי צודקים כאשר הם טוענים שהמשבר לאמיתו הוא מאבק על הריבונות בהר הבית. אכן מדובר ביוזמה פוליטית במאבק על הר הבית ועל הריבונות בו, ולא באמצעים למניעת הכנסת כלי נשק להר הבית. הבעייה אינה עם גלאי המתכות אלא בשינוי החד צדדי של ההסדרים הקיימים בהר הבית מזה כחמישים שנה.

מאז כיבוש או שחרור ירושלים המזרחית ב-1967, ישראל מכבדת את הסכם הסטטוס קוו לגבי המקומות הקדושים. הסכם, הקובע כי מתחם אל-אקצה "אל-חַרַם אל-קֻדְסי א-שַריף" – המתחם הירושלמי הקדוש, ממשיך להיות מנוהל בידי הוואקף.

ישראל ידעה כל השנים האלה שזה מה שמונע התפוצצות של העולם המוסלמי נגדנו. כשהסטטוס קוו הזה הופר בידי שרון, פרצה האינתיפאדה השנייה. עכשיו, בעקבות רצח השוטרים בשבוע שעבר, נתניהו וחבר מרעיו ניסו לשנות את הסטטוס קוו במתחם הר הבית ולתת תוקף לביטוי "הר הבית בידינו".

הטיעונים והלוגיקה של הימין הרדיקלי תואמים ונראים שיצאו ממצעד האיוולת של 1914. הימין הרדיקלי טענו שאם הממשלה תסלק עכשיו את המגנטומטרים, היא תוכיח שישראל אינה באמת הריבון בהר הבית. הם טוענים עכשיו שהחלטת הקבינט לסלק את המגנטומטרים שגוייה.

"אם נכון הדבר שהשב"כ מבקש להסיר את המגנטומטרים מחשש למהומות, אני רואה זאת בחומרה רבה", הוסיף ביטן, "הניסיון לייצר שקט רגעי עשוי להיות בכייה לדורות. אני קורא לקבינט המדיני-ביטחוני להפגין את העוצמה המתבקשת ולקבל את ההחלטה הנכונה". קלמן ליבסקינד אומר וכותב דברים דומים: "אסור לראש הממשלה למצמץ. כי מצמוץ כאן יהיה עוד הוכחה לכך שאנחנו לא באמת משוכנעים שהמקום הזה [הר הבית] שלנו."

אני מציע לביטן, לליבסקינד ולאחרים החושבים כמותם להסתכל במראה ולחשוב כמו אלו בצד הפלסטיני /ערבי/מוסלמי שקראו וקוראים להסרת המגנטומטרים. ה'נימוק' של ביטן וליבסקינד תקף גם להם.

לדוגמא 'קריאה' של מנהיג דתי פלסטיני בנוסח ליבסקינד: השארת המגנומטרים היא מבחן לריבונות של הוואקף ולהסדרים הנהוגים במתחם אל-אקצה כפי שהיו בחמישים השנים האחרונות. עלינו לסלק את המגנטומטרים ולא להיכנע לאיומי ישראל. להתקפלות שלנו במקרה הזה עשויות להיות השלכות קשות על היכולת שלקבל החלטות הנוגעות למתחם הקדוש אל-אקצה. הניסיון להגיע להסדר שייצר שקט רגעי עשוי להיות בכייה לדורות. אנו קוראים לפלסטינים, לערבים ולמוסלמים להפגין את העוצמה המתבקשת, לקבל את ההחלטה הנכונה ולהסיר את המגנומטרים.

ישראל אינה באמת הריבון בהר הבית. במשך שנים לא איפשרו כלל ליהודים לעלות להר הבית, במשך שנים אסור ליהודים להתפלל בהר הבית. זורקים מההר כל יהודי שעושה סימני תפילה. אולי הגיע הזמן שהם ישאלו את עצמם איך זה קורה ומה הסיבות לכך שאחרי 50 שנה שישראל שולטת לכאורה בהר הבית, ובשנים האחרונות תחת ממשלה ימנית במיוחד, אנחנו עדיין לא הריבון.

הר-הבית בלוף. המצב הנוכחי, הוא 'כאילו' ריבונות ישראלית על הר הבית, ריבונות שאף אחד לא מכיר בה, המאופיינת בין השאר בחוסר אפשרות ליהודים אפילו להתפלל בהר הבית.

אלא שאין לישראל, לא היתה לה, ולהערכתי לא תהייה לה, שליטה בלעדית על הר הבית. ולא היתה לישראל ולא תהייה לה זכות בלעדית להחלטה על מה שמתרחש בו, הדברים שהימין הרדיקלי רוצה ומטיף להם.

חשוב לקרוא את מה שכתב ד"ר אסף דוד, המנהל האקדמי של הפורום לחשיבה אזורית ומלמד במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית, שפורסמו, מכל המקומות, ב'ישראל היום':
"המשבר הבא בהר הבית/אל־אקצא עומד אחר כותלנו, מציץ מן החרכים. ישראל לא תוכל לנהל את אחד המתחמים הרגישים ביותר בעולם והמקודשים ביותר למוסלמים בשיתוף פעולה עם ירדן, מצרים, סעודיה או ארדואן בלבד. היא תהיה חייבת להכיר בלגיטימציה של הפלשתינים להשתתף בתהליכי קבלת ההחלטות במתחם, משום שהפלשתינים (והאסלאמיסטים בתוכם) הם אלה שמחזיקים בגפרור. ירדן לא תוכל להציל אותנו שוב ושוב. כוחה בשטח מוגבל, והוא הולך ומצטמצם."

בהנתן מצב זה, צריך לשאול אם לא עדיפה ריבונות בינלאומית על הר הבית עם אפשרות לכל בני הדתות להתפלל שם? האם אפשרות זו הינה כניעה מחפירה שאסור בכלל לדון בה, שבגללה אסור בכלל לדבר עם הצד השני?, כמה אנחנו עוד צריכים להיאחז במנטרה של 'הר הבית בידינו' אם המשמעות האמיתית שלה היא שאפילו מגנטומטרים שממשלת ישראל שמה בכניסה להר הבית יכולים לגרום לאינתיפאדה, והוסרו בתוך ימים ספורים על אפם וחתמם של בנט, שקד, סנוטריץ', אלקין, חוטובלי, רגב וביטן, כמה אנחנו עוד צריכים להיאחז במנטרה של 'הר הבית בידינו' אם המשמעות האמיתית שלה היא משבר עם ירדן, עם חלקים מהעולם המוסלמי?

אמנון פורטוגלי – מרכז חזן במכון ון-ליר