חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

ישראייר – בידוק ביטחוני משפיל לאזרח ישראלי שנפש ברודוס

נושאים זכויות אדם, תחבורה ב 11.07.17 23:00

אזרח ישראלי – שנולד בישראל – עבר מסלול ייסורים של בידוק בטחוני ברודוס, לפני עלייתו לטיסת ישראייר לישראל. זאת רק בשל היותו ארמני. להלן התיאור שמסר

"ביום חמישי  בתאריך 15.6.2017  אחייניתי ואני טסנו לשלושה ימי חופש באי רודוס.

ביום ראשון, בתאריך 18.6.2017, בשעה    13.00  לערך – הגענו לשדה התעופה ברודוס לטוס בחזרה לתל-אביב בטיסה  של חברת ישראייר, ואז התחילו הבעיות.

בנקודת הבידוק הביטחוני ”גילו" לתדהמתם אנשי הביטחון שאנחנו אומנם נושאי דרכון ישראלי כשר למהדרין אבל מה לעשות – ארמנים ישראלים. יש יצורים כאלה!  (אני יליד בנימינה) – ואז מתחילה הסאגה.

לאיזו מטרה באתם לרודוס? את מי אתם מכירים כאן? לא מכירים. באנו לשלושה ימי נופש. איפה גרים בישראל? ירושלים. הנורה האדומה נדלקת. בעיר העתיקה? לא. ברחוב XXXX , לא רחוק מבית הנשיא. רק רגע, מבקש איש הביטחון הראשון ונעלם לזמן מה. ובינתיים העומדים בתור הארוך מתקדמים  לדלפק הצ'ק אין. האיש חוזר עם עוד אחד מאנשי הביטחון והחקירה מתחילה מחדש.

למה באתם לרודוס וכן הלאה וכן הלאה. כעבור מספר שאלות שוב אומרים לנו להמתין ושוב שני אנשי הביטחון נעלמים לזמן מה. אנחנו עומדים בפינה ממתינים לגזר הדין.

עוברות כמה דקות נוספות ואז חוזרים המאבטחים עם איש ביטחון נוסף ומפרידים ביני לבין אחייניתי (בעלת אזרחות ישראלית שחולקת את זמנה בין ישראל לארמניה. כל משפחת אביה חיה כאן, כולל אחיה, וחלק ממשפחת אמה).  מאותו רגע החקירה נהיית עוד יותר "רצינית". לדוגמה:

אותי הבחור שואל: "איפה אביך נולד?"

"אדנה שברום טורקיה", אני עונה.

"אז אתם טורקים", הוא אומר.

"ארמנים", הזכרתי לו.

המשכתי להסביר: "סבתי עם אבי בן השנה ברחו בשנת 1915 מארמניה דרומה לעיר חלב. הם היחידים מהמשפחה ששרדו את הטבח שהטורקים עשו בארמנים. אחרי מספר שנים בחלב סבתי ואבי כנראה עם כמה משפחות אחרות הגיעו  לירושלים".

איש הביטחון התעקש לדעת למה הגיעו דווקא לירושלים. להזכירכם מדובר באירועים מלפני כמעט 100 שנה, לפני קום המדינה  בתקופה המנדט הבריטי. "לא יודע", עניתי, "מה זה קשור לעניינינו. אנחנו רק רוצים לעלות לטיסה ולחזור הביתה".

בינתיים במרחק מה חוקרים את "המעוקבת" השנייה. עם דרישות להוכיח ששנינו בילינו יחד ברודוס. בקשו לראות תמונות שצילמה שם. רצו לראות גם תמונות מנסיעה קודמת שלנו להונגריה בשנה שעברה, ועוד ועוד .

בשלב מסוים אבדתי את סבלנותי. הרמתי קול  וצעקתי שמה שהם עושים הוא מוגזם בלשון המעטה. התגובה של אנשי הביטחון הייתה – "באיזה זכות אתה מתלונן". האחראית על הצוות אמרה לי: "אם אתה רוצה לעלות על הטיסה אז תשתוק".

בסופו של דבר אחרי קרוב לשלושת רבעי שעה קיבלנו את האישור להיכנס בשערי הארץ המובטחת. (הפעם הסתפקו בחקירה ולא הפשיטו אותי).

כל העיכובים האלו לדעתי לא משרתים שום ביטחון  של הטיסה. אולי משרתים  את האגו של אנשי הביטחון שחושבים שכך הם מצילים את המולדת. (את " 40 הימים במוסא דאג" הם לא קראו כנראה). אם רוצים באמת לבדוק אוכלוסיה מגוונת של נוסעים, אולי כדאי שהבודקים יהיו בעלי אופק קצת יותר רחב?

אין לי התנגדות שיבדקו את הכבודה ואת האדם  כמו שבודקים את כל התיירים, ישראלים ואחרים.  אני בעצמי רוצה לטוס בטיסה בטוחה. אבל יש גבול למידת העלבון והחיטוט המזלזל והמיותר בפצעים כואבים.  בדיקה כפי שתיארתי כאן בשום פנים ואופן לא מקובלת עלי. הבדיקה הזו הרסה לי את שלושת ימי הנופש שמטרתה הייתה לנקות קצת את הראש. במהלך הטיסה הרגשתי שאני קרוב להתקף לב. אני לא מתכוון לעבור בשתיקה על העלבון הזה. זו הייתה פעם אחת יותר מדי.

עלי לציין שכל ה"מחקר ההיסטורי הזה", נערך בעמידה, צמוד לתור הבידוק של שאר הנוסעים, כשכל אחד שעובר על ידינו נועץ בנו מבט ותוהה אם אנחנו מחבלים או מבריחי סמים או מרגלים מסוכנים. כמו כן, קשה לי להבין איך לא הבחינו הבודקים "בעלי עיני הנץ", בנכותי. האם עלי לקחת לכל טיסה אישורי הנכות שלי מביטוח לאומי?

עלי לציין שבפניה לישראייר הם התנערו מאחריותם. זה לא מעניין אותם.

בכבוד רב

השם המלא שמור במערכת

התכתובת עם ישראייר בעניין בידוק ביטחוני לאזרח ישראלי

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , ,

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.