חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

תגובות אחרונות

אומרים לנו שיש מס אחר

"הדתה" היא רק חלק מהבעיה

נושאים דעות, כלכלת בית ב 12.07.17 15:00

המאבק נגד ה"הדתה" הוא תגובת נגד של הציבור החיוני לניסיונה של הציונות הדתית להתגבר על משברים פנימיים בתוכה, באמצעות כפייה ותקיפת הציבור החילוני.

מאת: ק. טוכולסקי

הבעיות של הציבור הדתי לאומי אינן חדשות, למגזר הזה, כמו למגזרים אחרים בחברה הישראלית, יש בעיות ומשברים. התערובת בין פשיזם ומשיחיות, שיוצאת מהמגזר הזה, והאתיקה הפרוטסטנטית חסרת הרחמים, הסולידריות והחסד, שמקובלת על ראשי הציבור הזה, פוגעות בחברה הישראלית. בשל מיקומו של הציבור הלאומי הדתי במרכז, בין החילונים לחרדים בציר הדתיות, הציבור הזה אינו נתפס קיצוני כפי שהוא הפך להיות.

אין ספק הציבור הדתי לאומי הרבה יותר מגוון היום בדיוק כמו הציבור החילוני והחרדי מאלה שמייצגים אותו בפוליטיקה, בתרבות, בתקשורת ובשיח הציבורי מתיימרים להיות. אלא שכרגיל, הרב גוניות המחשבתית והתהליכים הרוחשים מתחת לפני השטח אינם באים לידי ביטוי בעיצוב דעת הקהל הפנימית של המגזר וזו שהוא מקרין ובחלוקת הכוח הפוליטי בידי נציגים מהמגזר.

פולמוס ה"הדתה" המתרגש עלינו ובצדק בשל הגילוי של יותר ויותר הורים חילונים על השינויים באופי של לימודי המסורת והטקסים במסגרות החינוך הממלכתי בהן מתחנכים ילדיהם מגיל הגן ועד תום התיכון, נובע בפשטות מניסיונה של הציונות הדתית, שהיא כיום יותר מאי פעם קיצונית ומעורערת, לכפות את תפיסותיה הזניחות ביהדות על החילונים במדינת ישראל. זה לא שזה חדש, מערכת החינוך תמיד שמשה כר פורה לאינדוקטרינציה גם דתית, אבל יש שתי אפשרויות, או שההורים של היום חכמים יותר או שהציונות הדתית בתכנית החדשה שלה לדחיפת תכנים דתיים למערכת החינוך הממלכתית פשוט גדשה את הסאה.

ראשית על ה"הדתה", את המחיר של הניסיון לכפות יותר לימודי דת בפרשנות המקובלת על הנהגת הציונות הדתית תשלם הציונות הדתית. להערכתי, כבר בתשעה באב הקרוב, הטקסים הריקים מתוכן של אבלות המכוונים לקהל החילוני יישארו די ריקים. יותר ויותר הורים חילונים מגלים שמאחורי טקסים תמימים כמו קבלת שבת בגן, מסתתרים תהליכים מאוד לא תמימים של החדרת רעיונות דתיים וניצול השימוש בסממנים דתיים. למשל, טקס מעבר לסופ"ש של הילדים הפך לטקס דתי שנועד להכניס רעיונות דתיים לראשם של ילדים. כך גם תכנית לימודי "תרבות יהודית ישראלית" שנכפית עכשיו על שעות הליבה המצומקות של בתי הספר היסודיים. במסגרתה ובמקביל לתכניות לימוד קודמות על מסורת או תורה, ילמדו הילדים תרבות יהודית-ישראלית מטקסטים דתיים בלבד.

התכנים אינם תמימים, וה"הדתה" לא נועדה רק להכשיר את לבב הילדים לדת, אלא לתת לגיטימציה לטענות ההזויות של הנהגת הציבור הדתי לאומי ולערער על תפיסות שכלתניות אוניברסליות והומניסטיות באמצעות האדרה של תפיסה שוביניסטית, פסבדו שמרנית וגזענית, שבטעות נתפסת בשל אימוצה בידי אנשים שטוענים להיותם שומרים תורה ומצוות כמשהו יהודי.

באמצעות ה"הדתה" חושבים ראשי הציבור המתנחלי, ששולטים בציבור הדתי לאומי, שהם יצליחו ליצור לגיטימציה לתפיסות ההזויות שלהם, להנחות השגויות שלהם, שהקמת מקבצי וילות על אדמת הרש של עם כבוש היא מעשה חלוצי, או שהתפיסה הלאומנית פרוטסטנטית שלהם נובעת מהיהדות. היא לא. והזעם של מי שחושבים שהמשחק שהם מנהלים בחסות כידוני הכיבוש בגדה יכול להתנהל גם במערכת החינוך, נובע בעיקר מהניתוק שלהם מהמציאות במקביל לאדישות עד כה של הציבור החילוני שהחל להתעורר.

סיבה שנייה להתקפת הזעם ההיסטרית והאלימה של מנהיגי הזרם החרד"לי ושל רבים בציונות הדתית, שלא מבינים מה קרה שהחילונים התעוררו, היא המסורת של המגזר לכבס את הכביסה המלוכלכת בבית, ולא לחשוף את המעוות והפלילי. מפורום תקנה דרך פרשת מוטי אלון, מחשיפת המימון לגרעינים התורניים והקצאת הדירות, שהם קיבלו על חשבון זכאי דיור ציבורי, ועד ההתקפות שלוחות הרסן שמאשימות חילונים שמעוניינים להגן על אורחות חייהם מפני מיסיונריות חרד"לית. הם כועסים כי הם נחשפו, כי השיטה המושחתת שהם מגינים עליה והכסות שהם נטלו לעצמם, לא בצדק, כאנשים מוסריים שומרי מסורת תורה ומצוות נתלשה מעל פניהם. כי סבר הפנים היפות המזויף נחשף ונחשפה הכוונה האמתית של הקריאה שלהם לאחדות של כניעה לדרכם. הציונות הדתית אף פעם לא ידעה להתמודד טוב ברגעים בהם נחשף הפער בין רטוריקת ה"אחדות/אחים" שלהם לבין המציאות וזה לא שונה גם הפעם. הכפייה שהם מנסים לכפות עלינו מתוחכמת מהכפייה החרדית ולכן גם יותר מסוכנת.

הבעיה היא שהמאבק בהדתה הוא רק חלק ממאבק כולל על כך שהציונות הדתית שעד סוף שנות ה-60 הייתה גורם מתון ומלכד בחברה הישראלית, למרות הפשעים הרבים שהיא עשתה במעורבותה בפרשות כמו פרשת ילדי תימן (כל המשרדים הרלבנטיים לנושא בריאות דתות וסעד נשלטו ברוב התקופה על ידי המפד"ל), או היותה של מדינת ישראל מדינת סעד ולא מדינת רווחה (המפדל שלטה במשרד הסעד ולא קידמה מדיניות של מעבר מסעד לרווחה, מה שבסוף עשה המערך). ואפשר להמשיך. אבל את הטירוף שהמיינסטרים של הציונות הדתית קיבל על עצמו, בתהליך שהתחיל בסוף שנות ה-60 ולצערי גם לא הגיע עדיין כנראה לשיאו, סופגת עכשיו החברה הישראלית כולה. המאבק הזה מצריך את החילונים להיות מעורבים טוב טוב במה שקורה בבתי הספר שלהם ולהיות נכונים לדרוש ממנהלים שמחפשים תכניות מתוקצבות להגיד לא, לסנן תכנים ולוותר על בנות שירות מהמגזר הדתי לאומי. חוץ מזה, תמיד להקשיב לילדים ולמה שהם למדו, להיות יותר מעורבים וללמד את ילדיהם בבתים בעצמם דברים שתחת השלטון הנוכחי אין שום סיכוי שהם ילמדו. השלטון הפך את מערכת החינוך לכלי מרכזי באינדוקטרינציה שלו ואנחנו צריכים להיות ערים לכך ולהתמודד.

נערך על ידי דליה
תגיות: , , ,

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.