חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

הרגולציה כנטל בתפיסה הניאו-ליברלית – השריפה בלונדון

נושאים דעות, התמונה הגדולה ב 26.06.17 1:21

התפיסה הניאו-ליברלית רואה ברגולציה נטל. השריפה במגדל בלונדון היא התוצאה של תפיסה זו שגרמה לאי עדכון הרגולציה בבנייה. הרגולציה נחוצה לציבור ולכלכלה

מאת: אמנון פורטוגלי

 על רגולציה והשריפה בגרנפל טאואר בלומדון – הניאו-ליברליזם הורג אותנו.

כאשר שמים את האינטרסים של התאגידים וההון הגדול לפני טובת הכלל, לפני האינטרסים הציבוריים, כאשר שמים את 'עשיית הכסף' לפני 'תרבות הבריאות והבטיחות', התוצאה היא ‏אירועים כמו השריפה בלונדון, פועלי בניין שנופלים ונהרגים או נפצעים אנושות בקצב מסחרר, סיפורי מיכל האמוניה בחיפה, הכרייה המתוכננת בשדה בריר בערד, ועוד אירועים אחרים שעדיין איננו יודעים עליהם.‏

ב-2 לאוגוסט, מטוס של חברת אמירייטס שהגיע מהודו לשדה התעופה בדובאי ביצע נחיתת חירום, התנגש בקרקע, ורוב חלקו העליון עלה באש. ממראה ההריסות אפשר היה להניח שזו התרסקות ללא ניצולים. גוף המטוס של בואינג 777 נשרף והתעוות, כל החלק העליון של גוף המטוס ניתך עד לגובה החלונות, ומה שנראה בפנים היה חרוך ללא הכר. לא נראה סביר שמישהו יכול היה לברוח ולהינצל מתופת זו, למרות זאת, אף אחד מבין 282 הנוסעים ואנשי הצוות שהיו במטוס לא נפגעו ופונו בבטחה.

זה לא היה נס שכולם ניצלו מההתרסקות ומהמטוס הבוער, זו הייתה הרגולציה במיטבה, תוצאה של תקני בטיחות מודרניים בתעופה.  בין השאר הגדרות לגבי חומרי הבנייה, המושבים ודרכי פינוי מהיר מהמטוס.

נשווה אירוע זה לשריפה בגרנפל טאואר בלומדון, עם חומרי הבנייה הדליקים, חוסר בהתראה, וללא דרכי פינוי ומילוט מהיר מהבנין. מספר הנספים בשריפה נאמד כיום בכ-80 ועלול להגיע ולעבור 100 הרוגים, זהו אחד האסונות הגדולים בבריטניה, גדול בהרבה ממספר הנרצחים בפעולות טרור בבריטניה בשנים האחרונות.

המקור והאחריות לאסון, נמצאים בעיקר בתפיסה הניאו-ליברלית הרואה ברגולציה נטל, שהביא לכשל של ממשלת בריטניה באי עידכון הרגולציה בתחום הבניה הרלבנטי, כך שניתן היה להשתמש בחומרי כיסוי דליקים בניגוד לתקינה העדכנית בגרמניה ובארה"ב.

כשל זה נטוע עמוק במחשבה הניאוליברלית הבריטית (והישראלית) האנטי-רגולטורית עם הראייה החד-צדדית של רגולציה כנטל. הפוליטיקאים והאידיאולוגים הניאוליברלים משתמשים בלשון אורווליאנית, הם לא קוראים לרגולציות תקנות להגנת הדיירים,  תקנות לבטיחות בפני שריפות, להגנת הסביבה, או להגנת העובדים, אלא במושג השלילי 'נטל'.  אלא שהמושג 'נטל' מתאים יותר למשא האידיאולוגי שהם עצמם נושאים עליהם ומשועבדים לו.

ראש ממשלת בריטניה הקודם קמרון, אמר זאת בצורה ברורה לפני מספר שנים, בנאום בדצמבר 2009:

"אבהיר: אכן, השמרנים יפחיתו את הנטל ואת ההשפעה של חקיקה בתחום הבריאות והבטיחות בארצנו…."

“So let me make it clear: yes, the Conservatives will reduce the burden and impact of health and safety legislation in our country…”

ראש הממשלה נתניהו משתמש באותו המינוח:

"הפחתת הנטל הרגולטורי – דיון בהחלטת ועדת שרים לענייני חברה וכלכלה מס. חכ/39 מיום 14.9.2014 "

פוליטיקאים ניאוליברליים ושמרנים משתמשים במונח 'נטל הרגולציה' כדי למסגר רגולציה כדבר שלילי.  המסגור הזה מאפשר להם למצב את עצמם כגיבורים המשחררים את הציבור מ'העול' של רגולציה.

פוליטיקאים אלו מציגים גישה חד-צדדית ומתעלמים מהצורך בחקיקה וברגולציה במדינה המודרנית, מההשלכות החיוביות של חקיקה ורגולציה על החיים היומיומיים, ועל המסחר והייצור ההוגן.

 תוצאה ישירה מגישה זו היא מדיניות של מניעה אפקטיבית של חקיקה חדשה והקפאת רגולציות חדשות. יתרה מזאת, כאשר רואים ברגולציה נטל, לא רק שלא מאשרים רגולציה חדשה, ולו גם הכרחית, אלא שלא מפקחים ולא אוכפים רגולציה וחוקים קיימים.

במאמר בדה-מרקר מה-9 לאוגוסט, אלי גרונר מנכ"ל משרד ראש הממשלה  מדקלם סיסמאות שחוקות על הצורך בהפחתת 'הנטל הרגולטורי'.  גרונר לא דיבר על ביטול הרגולציה, רק על צמצומה, אבל מגישתו עולה שרגולציה היא בכלל דבר שלילי .  בכל המאמר אין אף מילה וחצי מילה על מטרות הרגולציה, על החשיבות העצומה שלה לחיינו, לבריאותנו לאיכות החיים שלנו, לתעשייה, למסחר וכו',  כפי שהמקרים של יוניליבר וסלטי שמיר מורים על החיוניות של תקינה במזון ובבריאות. בנוסף, אי אפשר למדוד רגולציה בלי להתייחס לתוכנה ולאכיפתה, וכפי שכותב פרופ' דוד לוי־פאור, לא ברור כלל שיש נטל רגולטורי ושקיצוץ כזה נחוץ.

גרונר טומן את ראשו בחול.  הוא אינו מכיר בחשיבות העצומה, בנחיצות של רגולציה במשק מודרני, במיוחד לאחר שהמדינה מפריטה שירותים ואין לה אחריות ישירה.  כמו כל חסיד אדוק של התפיסה הניאו ליברלית, כל דבר נמדד אצל גרונר בכסף.  הוא סבור שהרגולציה מסוכנת כי יש לה עלות, כי אין ארוחות חינם. לפי ההיגיון הזה אין צורך במפקח על הבנקים או להבדיל, לחייב בית מלון להעסיק מציל בבריכה.

הרגולציה נחוצה כדי לקדם אינטרס ציבורי, חברתי או כלכלי, כדי להגן על הציבור ועל בעלי עסקים קטנים ובינוניים מול גופים טורפניים הפועלים בשוק ללא רסן, להבטיח מסחר ותחרות הוגנים, והגנה בפני מונופולים.

בתחילת 2012 אמר ראש ממשלת בריטניה הקודם קמרון: 'לקואליציה זו יש החלטה ברורה לשנה החדשה: להרוג את תרבות הבטיחות והבריאות לתמיד".

"This coalition has a clear new year's resolution: to kill off the health and safety culture for good."

ואכן לממשלה של קמרון היה סדר יום שאפתני של הסרת הפיקוח. ובכלל זה:

  • הפעילה כלל חדש 'אחד מול אחד' one-in, one-out rule.

הכלל אומר  שכל רגולציה חדשה מחייבת ביטול רגולציה אחת קיימת.  כלומר, על השרים לזהות תקנה קיימת שיש לבטלה בגין כל הצעת רגולציה חדשה.

  • חיזוק תפקיד ועדת המדיניות הרגולטורית לבדיקת העלויות והתועלות של הצעות רגולציה חדשות,
  • הקפאה של שלוש שנים על הרגולציה המקומית לחברות קטנות מאוד ולסטארט-אפים.

התוצאה היתה שזמן קצר לפני השריפה בגרנפל טאואר, שרי הממשלה הבריטית התגאו בכך שהפחיתו את  הרגולציה בתחום השריפות.

בפברואר השנה פירסמו השרים באתר האינטרנט של הממשלה פרטים על 'סדר היום האנטי רגולטורי' שלהם הנוגע לבניינים חדשים.  השרים התגאו שמשך בדיקות בטיחות אש, צומצמו עבור מספר תאגידים משש שעות ל- 45 דקות.
המהלך, שכותרתו קיצוץ ברגולציה Cutting Red Tape, היה חלק מתוכנית השמרנים לבטל את מה שהם קראו 'תרבות הבריאות והבטיחות' שלטענתם פוגעת בעסקים ובעשיית כסף, money-making businesses. אלא שהקיצוץ ברגולציה בתחום הבנייה איפשר בניית בתים שאינם בטוחים ואת השריפה במגדלי גרנפל.

חשוב לקרוא את מה שכותב הפיננשל טיימס שאינו חשוד בסוציאליזם:

'לבסוף, זה צריך לשמש אזהרה לכל מי בממשלה שעדיין מאמין בדה-רגולציה, הנמדדת על בסיס אבסורדי טכני 'רגולציה חדשה אחת וביטול שלוש רגולציות קיימות', כמטרה אידיאולוגית.'

גם לממשלה של נתניהו בישראל יש סדר יום שאפתני של הסרת הפיקוח. ובכלל זה:

"הפחתת הנטל הרגולטורי הקיים
1. להטיל על משרדי הממשלה להפחית את הנטל הרגולטורי הקיים.

הערכת השפעות רגולציה חדשה (RIA – Regulatory Impact Assessment)

להטיל על כל רגולטור, בבואו לקבוע רגולציה חדשה, לשקול, בכפוף לתכלית הרגולציה ובמסגרת השיקולים המדריכים אותו על פי החקיקה המסמיכה ועל פי כל דין, גם בחירה בחלופה המפחיתה את הנטל הרגולטורי, ומבלי לגרוע בכלליות האמור, לפעול כלהלן….."

כאן באה סדרה ארוכה של הנחיות שהתוצאה האפקטיבית שלהן ביודעין, או כתוצאה שלא התכוונו אליה, משתקת למעשה את האפשרות לכתיבת חוקים ורגולציות חדשים.

כך אנו רואים שהממשלה אינה מגיבה לסדרת הפציעות ומקרי המוות בתחום הבניה. מתחילת השנה, ועד אמצע יוני נהרגו בתאונות בניין 13 אנשים. בשנה שעברה נהרגו 48 פועלים באתרי בנייה.

אתר 'קו לעובד' מציין כי "מספר הפצועים וההרוגים בתאונות עבודה בענף הבניין גדל ומחמיר מדי שנה, אך שום מדיניות אכיפה ומניעה אפקטיבית, אשר מנסה לשים קץ למחדל בענף הבניה ולהפקרות של חיי הפועלים, לא מקודמת….. פתרון מקיף ואפקטיבי למחדל תאונות העבודה בענף הבניין מחייב את התגייסותם של כמה רשויות וגופי שלטון ודורש מגוון רחב של החלטות ושינויים, החל מהפניית משאבי כוח אדם ותקצוב נאותים, וכלה בתיקוני חקיקה ובגיבוש נהלי בטיחות הולמים."

אבל למרות שיש צעדים ידועים לקידום בטיחות העובדים, בעיקרם פיקוח הדוק ואכיפה של חקיקה ורגולציה קיימת, שצריך וניתן ליישמם באופן מיידי, הממשלה לא עושה דבר.

אנחנו לא זקוקים לפחות או יותר רגולציה, אנחנו זקוקים לרגולציה אפקטיבית וחכמה – ובראש ובראשונה צודקת. רגולציה שתגן על האזרח. גם על התעשיינים, אבל גם בעיקר על האזרח.

 אמנון פורטוגלי – מרכז חזן במכון ון-ליר

נערך על ידי דליה
תגיות: , , ,

2 תגובות

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    מאמר חשוב תודה

    .

  2. אאאאא :

    כלל לא מדויק

    כתבת: "כאשר שמים את האינטרסים של התאגידים וההון הגדול לפני טובת הכלל, לפני האינטרסים הציבוריים, כאשר שמים את 'עשיית הכסף' לפני 'תרבות הבריאות והבטיחות'"
    מי שם?
    האינטרסים של התאגידים כלל לא כללו לא כוללים ואף לא יכללו אף פעם את טובת הכלל! זו לא אחריותם.
    ראה בנושא זה קריסת חניון הברזל.

    הרגולציה היא התשתית של חובת המדינה לצרכים הבסיסיים של האזרחים כמדינה.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.