מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
על תנאי-העסקה מקפחים במדייטק בחולון
קשה לקבל, שעירייה תתנכל להון האנושי, שמתניע ומקיים את אחד ממוסדות התרבות המפוארים בעיר חולון. קשה להתייחס בהבנה לעירייה, שאינה מכירה בזכות טבעית של העובדים להסכם שכר קיבוצי
מאת: איתן קלינסקי
המדייטק, חברה עירונית בבעלות עיריית חולון מסרבת להכיר בייצוג של ועד העובדים שהתארגן ב"כוח לעובדים" במטרה לשפר את תנאי העסקתו. בראש העירייה מכהן ראש-עירייה ממפלגת העבודה
מאת: איתן קלינסקי
המדייטק בחולון – העירייה מסרבת להכיר בוועד-העובדים
הצטערתי לשמוע, שגם בימים אלו ממשיכה עיריית חולון להתנכל לעובדים המסורים, המעניקים לעיר חולון את אחד המוסדות התרבותיים, שהוא בצדק גאוותה של העיר – המדייטק בחולון.
אני הוא האוהב הכואב את פצעי המדייטק בחולון, מוסד אהוב עלי. אני מייצג רבים מתושבי העיר האוהבים והנהנים משלל הפעילויות התרבותיות המגוונת, שמתבצעות ב"מדייטק". אני אחד משבוייה ומאוהביה, המוצא עצמי כמו רבים כמעט כל יום במתחם תרבותי בו התברכה עירי, חולון. מתחם ה"מדייטק" כולל מוסדות תרבות כמו: ספריה, מוזיאון, תיאטרון, סינמטק ועוד מוסדות.
קשה לי לקבל, שעירייה תתנכל להון האנושי, שמתניע ומקיים יום יום את אחד ממוסדות התרבות המפוארים בעיר. קשה לי להתייחס בהבנה לעירייה, שאינה מכירה בזכות טבעית של העובדים להסכם שכר קיבוצי. ( להזכיר למי ששכח, אנחנו במאה ה-21).
גילוי נאות, אני ובני משפחתי מנויים ב"מדייטק". מחדשים כל שנה את המינוי בשמחה. לכן אני מוצא עצמי קרוע, כאשר אני מתריס נגד התנהלותו של מוסד, שאני אוהב. קשה לי לגלות, שהמקום האהוב עלי, מתנכל להון האנושי העובד, לאותו הון אנושי הנושא את המוסד על כתפיו.
אני כותב שורות אלו תוך הבעת סולידאריות עם פרץ זעם מוצדק של כל עובדי ה"מדייטק" בחולון, שגם השבוע נאלצו לשבות כדי להביע מחאה נגד תנאי עבודה מחפירים ואין נכונות לחתום אים על הסכם שכר קיבוצי.
המינויים בוודאי אינם מודעים לעוצמת פער תמוהה ובלתי נסבלת בין שכר גבוה והטבות רבות, המרפדות שכבה מאד מצומצמת של מנהלים ובין שכר עלוב ומחפיר ללא תנאים סוציאליים לחלק הארי של העובדים.
כואב למצוא עובדים מסורים, אותם אנחנו פוגשים יום-יום באולמות, בספריות, במוזיאון, שנאלצו בלית ברירה להכריז על סכסוך עבודה ולהכריז על שביתה.
רוב רובם של העובדים, עליהם נשענת הפעילות היומית המבורכת, אינם מתקרבים לשכר מינימום, שכרם אינו מעודכן ואינם מתוגמלים כלל על צבירת וותק במקום עבודתם. ישנם עדיין עובדים ששכרם הוא על בסיס שעתי מגוחך של 26 שקלים לשעה.
כואב להיות עד ליחס של הנהלת העיר חולון, המונהגת על ידי מפלגת פועלים, כשהיא עוברת לסדר היום, שחברה עירונית בבעלותה מסרבת להכיר בייצוג של וועד העובדים שנבחר על ידי העובדים ומאורגן כדין באיגוד מקצועי "כוח לעובדים".
רוב רובם של העובדים עליהם נשענת כל הפעילות היומית, שכאמור אינם מגיעים לשכר מינימום, מוצאים עצמם במצב בלתי סביר, שמסרבים להכיר בוועד העובדים שלהם, שרק מבקש להבטיח שכר נאות לעובדים ולהפסיק את התופעה של שכר שעתי ירוד ולהבטיח את מתן מלוא התנאים הסוציאליים לכל עובד.
מצערת עוצמת הפער בלתי נסבלת ביו עירייה המנוהלת על ידי תנועת העבודה ובין מציאות, שביטחון תעסוקתי זה מצרך נדיר ולא מוכר בעיריית חולון ובמערכת היחסים בינה ובין כוח העבודה, שהוא ההון האנושי המסור והמקצועי במדייטק, אליו מתלווה גם פגיעה קשה וגסה ובוטה של העירייה בכבודם של עובדי המדייטק ובעיקר בשכרם.
מצער, שמוסד השוקד על פעילויות תרבותיות וערכיות שומט את הקרקעית הערכית, שמצדיקה את קיומו, כשהוא מסרב בטענות מגוחכות לנהל מו"מ עם וועד עובדים, כי החברה אינה חברה אחת, אלא שלוש ישויות נפרדות, וזאת למרות שכל היחידות פועלות במתחם אחד תחת חברה אחת, דירקטוריון אחד(!!!) ויועץ משפטי אחד.
כואב לי, שמוסד אהוב עלי פוגע בהון האנושי עליו הוא נשען.
תגיות: כוח-לעובדים, מדייטק, סולידריות, סכסוך-עבודה, עיריית חולון, תנאי העסקה
קישור קבוע
4 תגובות
Email This Post
20 ביוני, 2017 בשעה 9:09
עיריית חולון היא האחרונה בארץ שראש עיר פופולארי ורב קדנציות נבחר לעמוד בראשה ורשימתו העבודה שסימנה אמת.
זה רק מראה כמה המותג הזה כשכבר הוא מצליח הוא נגוע.
בושה בושה לתנועת העבודה ולמוטי ששון שככה הוא נוהג.
20 ביוני, 2017 בשעה 10:34
כואב את נפילתו של המותג א.מ.ת
באמת כואב שהמותג א.מ.ת חתום על פעילות בזויה נגד זכותם של עובדים להתארגן, נגד זכותם לדרוש שיכירו בוועד העובדים.
קשה להשלים עם העובדה שהמותג א.מ.ת חתום במדייטק של חולון על תופעה של שבר שעתי עלוב לעובדים מסורים.
אני נמנה בין אלה שהמותג א.מ.ת יקר לו , אבל כואב את העובדה ששמו קשור עם פגיעה קשה בעובדים מסורים במוסד תרבותי , המוסיף יוקרה לא רק לעיר חולון , אלא לתרבות הישראלית.
13 באוגוסט, 2017 בשעה 20:36
סהר בצ'י:מצערת עוצמת הפער בלתי נסבלת ביו עירייה המנוהלת על ידי תנועת העבודה ובין מציאות.
סהר בצ'י
16 בינואר, 2018 בשעה 14:47
סהר בצ'.
סהר בצ'י