חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מאבקים בין סוציאל-דמוקרטים מביאים לעליית ניאו-ליברלים

נושאים כלכלת בית, פוליטי ב 15.06.17 0:58

השמאל נחלש באירופה, אך המפלה של השמאל בצרפת היא העצובה מכולן. אם מפלגות השמאל היו מתאחדות הן היו יכולות להתחרות ברצינות כנגד המרכז והימין. המאבקים הפנימיים בין סוציאל-דמוקרטים מביאים לעליית מועמדים ניאו-ליברליים בצרפת וגם בישראל

מאת: ק. טוכולסקי

אחרי נחמת העניים בבריטניה, מפלה לשמאל בצרפת

בבוקר יום שני, אחרי הבחירות בצרפת,  קראתי והקשבתי לידיעות על הבחירות בצרפת בעברית אנגלית וגרמנית. פחות מ-50% מהבוחרים טרחו ללכת ולהצביע. הימין והימין מרכז נצחו את הבחירות עם 70% מהקולות. השמאל מרוסק עם כ- 25% בחמש רשימות שונות. המפלגה של מלאנשון קבלה יותר מהסוציאליסטים אבל בכל הכתבות שקראתי או שמעתי, אם בכלל טרחו להזכיר אותו, זה היה בשולי הידיעה, הרבה אחרי שהזכירו את המפלה הצפויה של הסוציאליסטים.

ככה עובד הסיקור של השמאל בעיתונות המיינסטרים. אפילו כשהשמאל חלש לא טורחים לסקר יותר מדי. מהמפלגה הסוציאליסטית הצרפתית, שהייתה הגדולה ביותר באספה הלאומית היוצאת, ישרדו את הסיבוב השני אולי 10% מנבחריה. מהמפלגה הקומוניסטית הצרפתית אולי יכנסו בודדים. מפלגתו של מלאנשון אולי תצליח להגיע למינימום הנדרש לסיעה כ-15 צירים. השמאל התרסק הבוחרים שלו נשארו בבית. רפורמות נאו ליברליות אכזריות מאיימות על צרפת, רפורמות שבמחיר רווחתם של ה-99%, אולי יאפשרו לעשירים להתעשר וכך יוצגו מאזנים חיוביים יותר של תל"ג ותמ"ג, אבל האנשים ה קטנים יסבלו.

שנה של מערכות בחירות עוברת על מערב אירופה והמצב לא נראה מזהיר. הישגיו של קורביין בבריטניה לא משנות את העובדה שעד הבחירות הבאות, השמרנים ובני בריתם אוחזים ברוב המושבים בפרלמנט. בגרמניה עושה רושם שהשמאל, שוויתר לפני 4 שנים על האפשרות להרכיב ממשלה כשהסוציאל-דמוקרטים העדיפו לזחול לקואליציה של מרקל, הולך לאבד שוב את הרוב בפרלמנט לרוב ימני. הסקרים באיטליה לא מספקים יותר מדי נחמה כשהשמאל המהותי במדינה מדשדש סביב אחוז החסימה. יותר מוקדם השנה בהולנד, השמאל מרכז נמחק וממשלת ימין-מרכז-ימין תמשיך לשלוט במדינה. המפלה של השמאל בצרפת שתחתם בשבוע הבא היא העצובה מכולן.

השמאל הצרפתי לא השכיל פעם אחר פעם להתאחד. וכך, אחרי שהנשיא הכי לא פופולארי, בעת כהונתו בצרפת של הרפובליקה החמישית, הלך הביתה בלי להעמיד את עצמו כלל לבחירה מחדש, בחרו הצרפתים הלא מרוצים ביורשו הישיר. זה קרה כי השמאל לא השכיל להתאחד סביב אלטרנטיבה. אם הסוציאליסטים, הקומוניסטים ורשימת מלאנשון היו מתאחדים סביב מנהיגותו של מלאנשון, כשהיה ברור שהוא המועמד השמאלי המוביל, הוא היה עולה לסיבוב שני מול לה פן והוא היה מנצח אותה (לפי הסקרים). אבל הסוציאליסטים, מצד אחד, ורמצים של מפלגות שמאל רדיקליות מהצד השני, לא השכילו להתאחד. זה היה גרוע יותר בבחירות לאסיפה הלאומית כשגם רשימת מלאנשון והקומוניסטים לא השכילו להתאחד יחדיו (הקומוניסטים תמכו בו לנשיאות) והסוציאליסטים המשיכו בסירובם.

בשבוע הבא תושלם הבחירה בצרפת ומערכת הבחירות הארוכה והרב-שלבית תגיע לסיומה. לצרפת יהיו נשיא ניאו-ליברל בעל רעיונות לרפורמות משרתות-הון, שנהנה מרוב באסיפה הלאומית. גוש מפלגות הימין השמרני, שנמצא במקום השני, יגרוף את רוב קולות האופוזיציה. אם מפלגות השמאל היו מתאחדות הן היו יכולות להתחרות ברצינות כנגד המרכז והימין אבל זה לא קרה ולא יקרה. וכך נקבל אספה לאומית שהייצוג של השמאל בה יהיה נמוך מעשרה אחוזים.

לשמאל באירופה יש חשבון נפש נוקב לעשות ודרך קשה לעבור. הוא צריך להתמודד עם הימין הפופוליסטי והמרכז הניאו-ליברלי, שנהנים מחשיפה תקשורתית מרובה יותר, בעוד שהשמאל ורעיונותיו נדחקים ומוסתרים. אבל אם השמאל לא ישכיל לאחד ולאגם כוחות, שום דבר לא יעזור לו. מה שיכול לעבוד במערכות הדמוקרטיה היחסית של צפון ומרכז אירופה, מחייב שיתוף פעולה בין מפלגתי וחזרה לעקרונות היסוד של השמאל. במדינות כמו צרפת יש גם צורך באחדות השורות. זה נכון גם בארץ, המאבקים הפנימיים בין סוציאל-דמוקרטים, יביאו לעליית מועמדים ניאו-ליברליים, העיוורון של מי שמתיימרים לייצג את המעמד, זה שיביא לאספה לאומית ימנית ביותר בצרפת צריך להילקח בחשבון גם כאן.

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , ,

4 תגובות

  1. רפי לאופרט :

    הבעיה העקרית בכל תבוסה היא שהאיום העיקרי לא זוהה לפניה והמקנה העקרית

    שזו סיבת התבוסה, נדחקת לקרן זווית אחריה.
    על דעת השמאל ההולך ומתדרדר לא עולה כלל, כפי שגם משתקף ממאמר זה, שאולי הבעיה שלו היא הוא עצמו. חוסר יכולתו או חוסר רצונו להודות בשגיאות ולהסיק מכך מסקנות.
    בניגוד לדעות פוסט ליברליות, דמוקרטיה היא בראש וראשונה החלטות רוב, שבאות לידי ביטוי בבחירות.
    כישלונות חוזרים ונשנים מעידים על כך שהשמאל אינו קורא נכון את המפה הציבורית ואינו מזהה נכון את רצון הציבור ועמדותיו.
    כל השאר, כמובן, פחות חשוב.

  2. מיכאל לינדנבאום :

    טוכולסקי,מה המערך האנטי ניאו-ליבראלי האפשרי בארץ ?

    טוכולסקי,מה המערך האנטי ניאו-ליבראלי האפשרי בארץ ?

    מה אפשר לעשות כדי לעצור את השיטפון הפשיסטי העגום ?

  3. ק. טוכולסקי :

    רפי באירופה כל מקום שהשמאל בו נשאר שמאל כמו סקנדינביה הוא אלטרנטיבה שלטונית או בשלטון.
    מיכאל בארץ צריך לתמוך בפרץ בעבודה בגיליון במרצ ובעודה בחדש ולפעול לאחדות המחנה

  4. מיכאל לינדנבאום :

    לק.לא פשוט אבל תומך בו-האחרים גרועים יותר

    לק.לא פשוט אבל תומך בו-האחרים גרועים יותר.וגם מנסה לפעול לאחדות המחנה הס"ד הסובל מפיצול כוחות בין שני ראשיו.
    יש דבר מדאיג נוסף שאתה העלית בנושא המצב בצרפת.שם בגלל הפיצול הרב במחנה השמאל, המחנה הניאו-ליבראלי ניצח בגדול למגינת ליבי.
    אני חושש שמצב דומה יווצר בארץ אם לא נאחד כוחות ,הן ס"ד והן דמוקראטיים.

    הפשיזם הולך לנצח בגדול בארץ וחייבים ליצור גוש פוליטי אנטי ביבי ואנטי מקרטיסטי.
    המאמר שלך גרם לי לחשוב בכיוון הזה בארץ.

    כבר קשה לדעת מה מפחיד יותר-הניאו ליבראליזם או המקרטיזם הביביסטי.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.