מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
מעונות היום השיקומיים נגד המדינה – הבג"ץ
ועד מעונות היום השיקומיים הגיש עתירה לבג"ץ בבקשה לתקצב באופן שוויוני את המעונות ביחס לגני החינוך המיוחד. אם לא יימצא פתרון תקציבי, אלפי ילדים בישראל ימצאו את עצמכם בקרוב מאוד ללא מסגרת שיקומית-טיפולית
בית המשפט העליון בירושלים ידון ביום חמישי 15 ביוני בבג"ץ מעונות היום השיקומיים נגד המדינה
מגיש הבג"ץ – ועד מעונות היום השיקומיים, חתום עליו בועז הרמן שהוא מנכ"ל בית מיחא. דרך עורך הדין אלירם בקל. יחד איתו הגישו את הבג"ץ 17 ארגונים ועמותות המפעילים מעונות יום שיקומיים לילדים מהוועד, דבר שמציג באופן ברור את המצוקה הגדולה.
מעונות היום השיקומיים משרתים ילדים הלוקים במוגבלויות קשות מגיל חצי שנה עד גיל 3. מגיל 3 הם עוברים לגני החינוך המיוחד. המעונות מתוקצבים על-ידי משרד הרווחה. גני החינוך המיוחד מתוקצבים על-ידי משרד החינוך.
מה משרד החינוך נותן לעומת מה משרד הרווחה:
קיימים שלושה הבדלים מרכזיים:
- ההבדל הראשון הוא בשיטת התקצוב. גני החינוך המיוחד (באחריות משרד החינוך) מתוקצבים על בסיס "כיתתי", כך שהתפוסה בפועל לא משפיעה על התקצוב. מעונות היום השיקומיים (באחריות משרד הרווחה) מתוקצבים על בסיס "פרטני", כך שהתקצוב משתנה מידי חודש בחודשו. מאחר שהאבחון וההשמה של הילדים מתבצעים רק לאורך השנה, נאלצים המעונות לפטר בסוף כל שנת לימודים חלק ניכר מעובדיהם, ולנסות לשכור אותם מחדש בהדרגה במהלך השנה.
- ההבדל השני הוא בפערים דרמטיים בתעריפי השכר של העובדים – גננות, סייעות, עובדי מנהלה וכו'.
- ההבדל השלישי הוא ברכיבים שאינם מתוקצבים או מתוקצבים בחסר. כך, למשל, בעוד שגני החינוך המיוחד מקבלים מבנים מן המוכן, מעונות היום נדרשים לשלם שכירות בגין מבנים כאלה.
למה בעצם ההבדלים לא הגיוניים
מעונות היום השיקומיים מטפלים בילדים הלוקים במוגבלויות קשות בגילאים 0.5 עד 3 שנים. אותם ילדים מטופלים בגני החינוך המיוחד בהגיעם לגיל 3. הצרכים של הילדים דומים בטווח הגילאים הזה, ולמעשה דווקא הצרכים הטיפוליים בגילאים המוקדמים יותר – גדולים יותר. למרות זאת, התקצוב של מעונות היום השיקומיים נמוך הרבה יותר מהתקצוב של המוסדות המקבילים בחינוך המיוחד.
בפועל, מאגר הגננות והסייעות מוגבל (בטח לאחר רפורמת הסייעת השנייה) כך שמעונות היום השיקומיים מאבדים כל העת עובדות לטובת גני החינוך המיוחד, אלא אם הם מצליחים להשלים את משכורות העובדות מכספי תרומות. האפליה האמורה במימון תעריפי השכר אינה מציבה את המעונות אך ורק ב"תחרות" אל מול המסגרות המתוקצבות על ידי משרד החינוך, אלא מביאה אותם גם למצבים אבסורדיים בהתנהלותם הפנימית. כך, למשל, חלק מן המעונות מפעילים לצד המסגרות המתוקצבות על ידי משרד הרווחה גם מסגרות המתוקצבות על ידי משרד החינוך. במצב זה נדרשים ראשי אותם מעונות להשלים מכספי תרומות את שכר אנשי הצוות במעונות היום השיקומיים, כדי להשוותו לשכר המשולם על ידי משרד החינוך, ולהימנע ממצב בו עובדים במסגרות דומות יזכו בתנאי שכר שונים או לחילופין יבקשו לעבור למסגרת השכנה ובכך להותיר את מעונות היום השיקומיים ללא צוות מנוסה וראוי. מעונות אחרים, שידם אינה משגת להשוות את תעריפי השכר, נאלצים להפלות בין עובדיהם במסגרות השונות.
מה העמותות מבקשות בבג"ץ
העמותות הן בעצם "היד הארוכה" של המדינה. המחוקק הטיל עליה את האחריות לחינוכם של אותם ילדים והיא מתנערת מאחריותה. המעונות דורשים תקצוב שוויוני וריאלי, ובלשון העתירה: "מדוע לא יעמדו המשיבים בחובותיהם הקבועות בדין וידאגו לתקצוב המשקף את העלויות הריאליות הכרוכות בהקמתם ובהפעלתם של מעונות היום השיקומיים הפועלים מכוח חוק מעונות יום שיקומיים, תש"ס-2000, ובכלל זה מדוע לא ינהגו המשיבים באופן שוויוני כך שמדיניות התקצוב שתונהג ביחס למעונות היום השיקומיים (לפעוטות בני חצי שנה עד שלוש שנים) תהיה זהה למדיניות התקצוב המיושמת ביחס למוסדות דומים המתוקצבים על ידי משרד החינוך (לאותם פעוטות בהגיעם לגיל שלוש)".
לעיון בעתירה :עתירת המעונות השיקומיים
הודעה מאת: זיו שמע
תגיות: בגצ, גני-ילדים חינוך מיוחד, מעונות יום שיקומיים, משרד-החינוך, משרד-הרווחה
קישור קבוע
תגובות