חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

הדתה בחינוך – הפורום החילוני פרסם ממצאי בדיקת ספרי הלימוד

נושאים חינוך ותרבות, עלו ברשת ב 22.04.17 23:18

הפורום החילוני יזם בדיקה של עומק ההדתה בלמעלה מ-80 ספרי לימוד של כיתות א-ו בחינוך הממלכתי. הבדיקה חושפת מהלך שיטתי לעיצוב תודעתי אמוני של התלמידים. על ועדי הורים, מורים והנהלות להפעיל לחץ לקיים חינוך חילוני לפי חוק חינוך ממלכתי

 בעקבות בדיקת ספרי הלימוד – מסקנות והמלצות

כנס הפורום החילוני בכ"ט בנובמבר 2016 היה יריית הפתיחה במאבק הגדול שמנהל הציבור החילוני על תודעתו ועל מקומו במרחב הציבורי והפוליטי הישראלי. אחד הקולות המשמעותיים שעלו מהכנס היה הדרישה להקמת זרם חינוך ממלכתי חילוני נפרד, בו יילמדו תכנים ליברליים והומניסטיים הרלוונטיים להשקפת העולם של ילדים בני משפחות חילוניות.

הטריגר לדרישה זו היה תהליך עמוק, אינטנסיבי ומסוכן של הדתה בבתי הספר – שנעשה, בין השאר, באמצעות הטמעה שיטתית ומגמתית של השקפות עולם דתיות ותכנים דתיים לספרי לימוד המשמשים את מערכת החינוך הממלכתית. הפורום החילוני קיבץ סביבו עשרות אלפי הורים חילונים שמודאגים מתהליכי הדתה אלו. בכנס שנערך, נחלקו המשתתפים לקבוצות עבודה, כשאחת מהן התמקדה בבחינת ספרי הלימוד בבתי הספר הממלכתיים. בארבעת החודשים שחלפו מאז הכנס, קבוצת העבודה הפכה לעשרות הורים חילונים שהשקיעו – בהתנדבות מלאה כמובן – מאמץ אינטנסיבי כדי למפות
ולזהות את עומק ההדתה בספרי הלימוד. הם עשו זאת על פי מחוון מפורט. (מצ"ב  המחוון כנספח א') באמצעותו סקרו את ספרי הלימוד. מדובר במבצע התנדבותי, שיטתי וחסר תקדים בהיקפו וביסודיותו.

היקף הבדיקה:

נסקרו למעלה מ- 80 ספרים המיועדים לכיתות א-ו בחינוך הממלכתי בכל המקצועות מעצבי הזהות: עברית, שפה (כמחצית מהספרים), מתמטיקה, תנ"ך, מדעים, מולדת חברה ואזרחות, וכן גיאוגרפיה והיסטוריה. בבדיקה מקדמית נבחנו גם ספרי מורשת. לגבי כל ספר, הסוקרים בחנו האם יש בו אלמנטים וטקסטים מגמתיים, וכן קבעו האם למיטב שיפוטם הספר ראוי להילמד במערכת חינוך שתלמידיה חילונים. הממצאים מטרידים מאוד – ברוב ספרי החינוך הלשוני נמצא כי לצד חומרים ראויים ומקורות מגוונים, כולל מקורות יהודיים, המכוונים להוראת השפה, ישנו עיסוק מוגזם בחגים על המשמעות הדתית שלהם, תוך שילוב תפילות, פיוטים ומדרשים ללא תיווך ראוי וללא הקשר לנושא הלשוני. רבים מן הסוקרים קבעו כי בעיניהם ספרי הלימוד יהיו ראויים רק אם יוסר מהם העיסוק הכפייתי בשבת ובחגים בהקשר הדתי אורתודוקסי שלהם. (מצ"ב תמצית חוו"ד לספרים שנבדקו כנספח ב' ומספר דוגמאות – נספח ג').

המסקנה המרכזית:

המסקנה העולה מהסקירה הינה כי אין מדובר בתופעה מקרית או שולית, אלא במהלך שיטתי, יסודי ואידיאולוגי, לעצב מחדש את תודעתם של הילדים החילונים על ידי כך שהעולם היהודי-אמוני בגרסתו האורתודוקסית נמצא בכל מקום: בטקסטים, בתרגילים, באיורים ובמשפטים תמימים לכאורה המשובצים בטקסט.

הממצאים העיקריים הם: 

אינדוקטרינציה של תפישה לאומית-יהודית אורתודוקסית, כאילו הן הכוח המניע את העולם – סיפורים על ניסים שקרו למי ששמר את השבת, על הצורך להתפלל כדי שהסבא יבריא, משפטים כמו "אנו מצווים" או "עלינו לנהוג", יום הזיכרון נועד להגן "על ארץ ישראל" ואפילו החלוצים "התפללו למען מדינה יהודית", קביעה שכל האזרחים מתגייסים לצבא. הטקסטים מעצבים מציאות בה יש זיקה הדוקה בין הדת היהודית ללאומיות הישראלית, ובנוסף הדת מוצגת בגרסתה האורתודוקסית בלבד. האינדוקטרינציה מתבטאת גם בחלק מספרי הלימוד של מקצוע התנ"ך הכוללים קריאה לאומית מצד אחד, ודתית – אורתודוקסית מצד שני, ללא כל קריאה ביקורתית תוך שימוש בכלים היסטוריים או ספרותיים.

להמשך קריאה באתר הפורום החילוני

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , , ,

תגובה אחת

  1. נטע :

    עברתי על התכנית המפורטת לכתה א'.

    כשל מתודולוגי אחד גדול.

    בסוף זה תלוי במורה.
    והרי אני שומעת שעמותות דתיות גויסו למלאכה, כולל בנות שרות.

    למה כשל מתודולוגי? כי או אפשר ללמד "ואהבת לרעך כמוך" על יסוד מספר פתגמים מהתנ"כ ומחז"ל במספר שיעורים ולעבור הלאה.

    למידה וחינוך לא עובדים ככה.

    לך תסביר גם לתלמידי כתה א' את ההבדל בין תורה שבכתב לתורה שבע"פ.

    אבל ברגע שהמלמד כבר הכניס את רגלו בדלת הכיתה – הוא ילמד מה שהוא רוצה.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.