חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מונולוג של איש המעמד הבינוני: "השנה חסכתי 2000 ש"ח"

נושאים דעות, כלכלה ותקציב ב 22.04.17 23:37

על מצבה הכלכלי של משפחה בת ארבע נפשות בה שני ההורים עובדים שכירים. ההוצאות הולכות וגדלות, ההכנסות גדלות פחות. מדינת רווחה המשרתת את אזרחיה בחינוך, בבריאות וברווחה, יכולה הייתה לתרום לחיים בכבוד ללא חרדה כלכלית

השנה חסכתי 2000 שקל

השנה חסכתי 2,000. זה לא כולל את מה ששמתי בצד לילדים, 150 ₪ בחודש שצוברים ריבית מגוחכת, כי הבנקים יודעים רק לקחת ריבית ולא לתת, לכל ילד (חוץ מהתכנית של המדינה), זה לא כולל פנסיה, ולא קרן השתלמות. זה לא כולל את התשלומים למשכנתא, כ-3,000 בחודש. אבל כשאני מסתכל על אותה שכבת שומן שאמורה לאפשר לי הוצאה גדולה כלשהי מבלי להיחנק, בסוף אפריל 2016 היו שם 44,000 ₪ ובסוף אפריל 2017 יש שם 46,000, וזה כל מה שאני ושותפתי לחיים הצלחנו לחסוך בכסף נזיל. אז השנה, אחרי שנדמה תרועת הפסטיבלים כמו שאומרים, הצלחתי לחסוך 2,000 ₪.

אני יודע שיש אנשים שלא רק שלא הצליחו לחסוך, אלא העמיקו את הגירעון של התא המשפחתי. אני יודע שיש אנשים שלא עמדו בתשלומי משכנתא. אני גם יודע שיש אנשים שאינם מסוגלים כלל לקבל משכנתא. אני יודע שיש אנשים שהבעיה שלהם היא שהסיוע בשכר דירה לא מספיק להם לקיום בכבוד וכך הלאה. אני לא מתחרה עם אף אחד על מי יותר מסכן כי אני לא מסכן. אני לא מחפש רחמים ממי שיותר דפוק ממני, גם זה לא העניין. אני מציין עובדה פשוטה. זוג שכירים, שלושה ילדים,  הכנסה למשק בית של עשירון 8, כמעט 9, הצליחו השנה אחרי הוצאות על משכנתא, חיסכון לילדים, הוצאות על צהרון וגן, חשבונות ביטוחים וקניות, חופשות ויציאות, תרומות ומתנות, לחסוך פחות מ-200 ₪ בחודש. לא חיינו בפזרנות גם לא בקמצנות, לא ברעבתנות ולא בדלות, אבל אנחנו פשוט לא מצליחים לחסוך.

ההוצאות הולכות וגדלות, ההכנסות גדלות פחות. כך אצלנו במשפחה בה שני בני הזוג מרוויחים היטב במשרה מלאה כל אחד, אבל מוציאים יותר מדי על דברים בלי הצדקה: על תשלומים משלימים בחינוך ובבריאות, על קניות ועל חשבונות. שיעור המס שאנחנו משלמים ירד קצת, אבל אנחנו צריכים להוציא יותר על דברים שהמדינה יכולה הייתה לספק לנו בהוצאה קטנה יותר. אם, במקום להוריד פירורי מסים הייתה המדינה מגדילה את סל התרופות, מאריכה את יום הלימודים, מפחיתה את ההשתתפות העצמית על הוצאות רפואיות ואת תשלומי ההורים במערכת החינוך, מסבסדת חוגים, מקימה ביטוח סיעוד ממלכתי וכן הלאה, ההוצאות היו קטנות יותר.

אני לא מצפה מהמדינה להתעסק באובססיביות במחיר הטיסות לחו"ל, אני מצפה מהמדינה לדאוג לביטוח סיעודי ופנסיוני הוגן איכותי ובר קיימא. זאת כיוון שאני רואה כמה אני מצליח לחסוך ואני מניח בחשש ובצער רב שהפנסיה שלי לא תספיק ואני יודע שאת קרן ההשתלמות שלי לא אוכל לחסוך לנצח ואני לא מצליח לחסוך עוד, פשוט לא מצליח.

מה אני צריך אני יודע. אני צריך שהכנסת שאני בוחר לא תהיה קרקס בשליטה של ניאו ליברלים. אני צריך ממשלה שלא תוריד מסים במיליארדים לעשירים ולחברות בין לאומיות, ובמקביל תצפה ממני לשמוח מעוד כמה עשרות שקלים בצד ההכנסות, במקביל לעוד כמה מאות שקלים בצד של ההוצאות.

אני צריך מערכות בריאות חינוך ורווחה חזקות בתמורה למסים שלי, כי בסופו של יום, כצרכן של שירותים, אני יודע שמדינה שלא פועלת למטרות רווח אלא משרתת את אזרחיה, תיתן את השירותים הכי נגישים, הכי יעילים והכי טובים. אני צריך ביטחון ולא רק בגבולות. שנים בסדיר, בקבע ועוד שנים במילואים נתתי למען ביטחון המדינה. מסים אני משלם, אני צריך שהיא תבטיח את הביטחון שלי ואת זה היא לא תעשה באמצעות חלוקה של עוד כמה עשרות שקלים בחודש אלי לכיס.

אני רוצה לחסוך בשנה הבאה 10,000 ש"ח, להסתכל בסוף אפריל על שורת החיסכון בבנק ולראות 56,000. אני רוצה לדעת שלא הייתי צריך לגעת בחיסכון שלי כי לכו תדעו מה יקרה. אני רוצה לדעת שלא מסבנים אותי בפירורים ולא מסיחים את דעתי בספינים. אני רוצה לדעת שהילדים במסגרות מ-07:30 עד 16:30 ובידיים טובות של עובדים בהעסקה ישירה, עם שכר הוגן ותנאים טובים כי גם להם מגיע לחיות בכבוד ולחסוך.

אני רוצה להיות רגוע בתמורה לעבודה הקשה, לשירות המסור ולמסים שלי. נמאס לי לחיות בחשש מהמחר, אני לא רוצה שגם בעוד שנה מעכשיו, דקה לפני שהבונוס על מילואים נכנס ואני מתחיל אתו שנה חדשה של חיסכון, אדע שחסכתי רק 2,000 ₪ ושזה פחות מדי. אני המעמד הבינוני, אני לא חזיר, אני לא רוצה מיליונים במקלט מס ודירה של כמה מיליונים באיזה מגדל, אני רק רוצה לחיות את חיי, לעבוד, לשלם מסים, לתת כמה שאני יכול בנוסף מתוך סולידריות ולהרגיש בטוח ורגוע.

שם הכותב שמור במערכת

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , ,

10 תגובות

  1. החגב עמד יציב :

    יפה שאתה מודע ופועל בנושא חסכון

    אמנם חסכת 2,000 ש"ח נזילים אבל חשוב לציין כי בכתבה ציינת שני אפיקי חסכון מרכזיים אשר אינם נזילים במיידית:
    1. פנסיה + קרן השתלמות, אתם צוברים 28.5% מהכנסתכם ברוטו כחסכון ארוך טווח, אם יש לכם ביטוח מנהלים ישן אז מדובר ביותר מ 30%
    המשמעות היא כי בהינתן שהכנסתכם המשותפת היא 20K לחודש ברוטו (התפר בין עשירון 8 ל 9 בערך) אזי החיסכון החודשי הנו 5,700 ש"ח והשנתי הוא 68,400 ש"ח.
    את קרן ההשתלמות עליך לצבור עד לגיל הפרישה ולא לפדותה לטובת צריכה וכדומה.

    2. החזר הקרן בגין דירתך, מידי חודש אתה מחזיר בגין קרן ההלוואה (עלות שכירת הכסף מהבנק למעשה) וכן חלק מקרן ההלוואה, מידי חודש אתה בעלים של חלק גדול יותר בהון המושקע בדירתך.
    אם נניח כי 50% מההחזר מוקדש להחזר קרן אזי אתה "חוסך" 18,000 ש"ח באמצעות החזר הקרן על ההלוואה שלקחת לרכישת דירתך.
    כדאי לבחון האם יש לך דרך למקסם תהליך זה, קיצור תקופת ההחזר כשיתאפשר, לוודא כי חלק מהמסלולים הנם במסלול קרן שווה בניגוד לשפיצר ועוד.

    נשמע כי אתה בנקודה בחיים בה ההוצאות גבוהות, בשלב בו הילדים בגנים פרטיים ומשפחתונים הוא שלב עם הוצאות גבוהות, הוא לא בהכרח מייצג את מכלול העשורים הקרובים לחייכם.

    לסיום, הטון הכללי בפוסט הוא המשך מגמת הכתיבה באתר עבודה שחורה הווה אומר טון פסיבי, קורבני ונטול יוזמה הסבור כי על המדינה תייצר פתרון קסם לכל צרותינו, חשיבה אשר לטעמי הנה שגויה מהיסוד.

    מיהו ג'ון גאלט!?

  2. החגב עמד יציב :

    תיקון טעות סופר

    בסעיף 2 כתבתי "מידי חודש אתה מחזיר בגין קרן ההלוואה (עלות שכירת הכסף מהבנק למעשה).
    הכוונה היא להחזר הריבית לבנק בגין הלוואת ההון לרכישת הדירה.

  3. ק. טוכולסקי :

    בעיה מוכרת וטוב שאתה לא סומך לא על הנס ולא על השוקת השבורה של הפנסיה.
    צריך להמשיך ולפעול להקמת מדינת רווחה שתשרת אותנו.

  4. דליה :

    לחגכ,
    הטון בעבודה שחורה הוא לא פסיבי, קורבני ונטול יוזמה. הטון נובע מתוך הנחה נובע מתוך השקפה סוציאל דמוקרטית של משטר בו הממשלה גדולה ותפקידה לדאוג לאינטרס הציבורי בתחום החינוך, הרווחה, השיכון והבריאות. תפקיד הממשלה לא ליצור פתרונות קסם, אלא לדאוג לתקציב לבנייה, לחינוך, לבריאות ולרווחה. לקחת אחריות על בנייה ולמנוע מצוקת דיור, לקחת אחריות על החינוך ולדאוג לחינוך איכותי, לקחת אחריות על בריאות ולמנוע מצב של חסר בשירותים רפואיים. אלה אינם פתרונות קסם. זוהי גישה של ממשלה סוציאל דמוקרטית. הממשלה כיום בישראל היא ניאו ליברלית. האינטרס הציבורי אינו עומד לנגד עיניה.

  5. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    הנה הצעה לחיסכון – כאשר בבנק ובקופת חולים מציעים לך לקבל את השירותים דרך האפליקציה החדשה שלהם – תגיד אין לי סמרטפון ואני רוצה לקבל שירות אישי.

    אל תחזיק טלויזיה בבית.

    לך ברגל או סע בתחבורה ציבורית, אל תחזיק אוטו.

    אל תשלח ילדים לחוגים. קנה להם כדורגל ושישחקו בחצר.

    אל תקנה פירות וירקות בשוק – גדל אותם בעציצים על המרפסת (הנה עוד תעסוקה חינוכית לילדים).

    לא צריך מכונת כביסה – אפשר לכבס ביד (הנה עוד תעסוקה חינוכית לילדים). מכונת ייבוש? אין על מה לדבר.

    תשקיע לפחות שלוש שעות בשבוע כדי למצוא את המוצרים הזולים ביותר, שתף בכך את הילדים – הנה עוד תעסוקה חינוכית בשבילם.

    אל תקנה במקום אחד, עבור בין מספר חנויות ובכל אחת תקנה את המוצר המוצע במחיר הזול ביותר.
    אה, אין לך אוטו? לא נורא, סע בתחבורה ציבורית, כל יום למקום אחר. הנה עוד תעסוקה חינוכית לילדים – היכרות עם העיר וחינוך ירוק.

    תעביר בגדים מילד לילד, וקנה ביד שנייה, אין צורך להוציא על בגדים חדשים (כנ"ל – למד את הילדים לתקן בגדים).

    אם אתה עובר ברחוב ומישהו הניח שם בגדים ישנים – אל תתבייש – קח כבס ולבש. מה שלא נחוץ לך יותר על תזרוק בפח, תניח בצד, מישהו אחר ישתמש בזה אולי.

    ויש עוד הרבה רעיונות מהסוג הזה – בסוף תתרגל לחיות מחוץ למעאכת הקפיטליסטית ותחסוך המון כסף. יתכן אפילו שלא תצטרכו לעבוד בשתי משרות.

    אם רבים מאוד יעשו כך, המערכת הקפיטליסטית אולי תתערער קצת, אבל מה אכפת לך?

  6. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    אני חושב שכל הרעיון של המונולוג/מכתב למערכת הזה הוא לא כיצד מורידים את רמת החיים וגם לא איך עוברים לאוטרקיות וגם לא לחלק ציונים על מי יותר חוסך
    אני לדוגמא עושה לפחות חלק מהדברים הפחות אבסורדיים שאנונימי הציע.
    התפיסה של המדינה כאמנה בין אזרחיה והדרישה שהאמנה תכלול מקסום של היכולת שלהם לחסוך ביחד אינה מופרכת.

  7. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    ל- 6,
    הדברים האבסורדיים נועדו להוכיח את טענתך.
    חשבתי שזה ברור…..

  8. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    לא כתבתי את המאמר אז זאת לא כוונתי.
    יש במה שהצעת כמה דברים לא רואים אז פספסתי את הציניות חשבתי שאתה ליברטיאן 🙂

  9. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    והנה איפה לא ניתן לחסוך. בינינו לבין עצמנו מערכת הבריאות לא מתפקדת ללא כוח העזר = מלווים של החולה.

    הנה דוגמה טריה.
    מטפלת זרה אושפזה לניתוח פשוט, שוחררה בצהרי יום שישי בלי שסופקו לה תרופות ואמצעים להמשך הטיפול בבית.

    החברים שלה עובדים, המעסיקים שלה החליפו אותה בטיפול בקשיש.

    ככה יצאה המטפלת המטופלת לביתה – ובמשך יומיים קריטיים אחרי הניתוח היה בידיה רק דף עם הוראות על הקרח.

    אם היה לידה מלווה ישראלי – היא לא היתה יוצאת כך בידיים ריקות.

    רק ביום ראשון התפנה המעסיק וקנה לה את הדרוש.
    בינתיים היא קיבלה זיהום.

    עכשיו תתארך תקופת מחלתה והמעסיקים שלה יצטרכו להחליף להמשיך להחליף אותה. אז מה אם הם עצמם בני 70 ולא הכי בריאים בעצמם?

    מי אמר שהחיים זה גן שושנים?

    מערכת הבריאות צריכה להיות מסוגלת לתפקד כאילו כל חולה שמגיע לטיפול הוא לבד בעולם.

    ממילא כוח העזר המלווה את החולה לא תמיד מבין בעצמו מה ואיך ולמה – ובקצה זה נגמר במכות.

  10. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    ומכיון שקיבלה זיהום פנתה לחדר מיון על פי ההוראות בשחרור. למרות שהיא מבוטחת הטיפול במיון 3300 ש"ח.

    סבבה.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.