צינור הגז הימי מישראל לאירופה – ההטעיה של משרד האנרגיה

יש להתייחס בספקנות לסיפור חדש של משרד האנרגיה על ייצוא גז לאירופה דרך צינור גז חדש הארוך בעולם

מאת: אמנון פורטוגלי

על צינור הגז הטבעי הימי מישראל לאירופה וההטעייה של משרד האנרגיה

‏בתחילה סיפרו לנו על ייצוא גז למזרח הרחוק ולצורך זה הביאו את וודסייד. אח"כ סיפרו לנו על ייצוא גז למצרים ולאירופה דרך מצריים. אח"כ סיפרו לנו על ייצוא גז לטורקיה ולאירופה דרך טורקיה. וכאשר כל אלו התבררו כסיפורי חלם, באים עכשיו עם סיפור ייצוא גז לאירופה דרך צינור גז חדש הארוך בעולם (צינור (EastMed.

"תוך 8 שנים ובהשקעה של כ-20 מיליארד שקלים יוקם צינור הגז הימי הארוך בעולם, כך סוכם בפסגת שרי האנרגיה שאירח הבוקר [3 לאפריל] השר שטייניץ. בפסגה חתמו שרי האנרגיה של ישראל, קפריסין, יוון איטליה והאיחוד האירופי על הצהרה משותפת לקידום הנחת צינור הגז הטבעי הימי הארוך בעולם ישראל-אירופה. במפגש השתתפו:  השר לפיתוח כלכלי של איטליה Carlo Calenda, שר האנרגיה היווני Giorgos Stathakis,  שר האנרגיה הקפריסאי Yiorgos Lakkotrypis ונציב האיחוד האירופי לאקלים ואנרגיה, Miguel Arias Cañete. הצינור המתוכנן באורך של כ-2,000 ק"מ, בעלות של כ- 20 מיליארד שקלים צפוי לקום עד שנת 2025 ויהווה אפשרות ייצוא נוספת של גז טבעי מישראל לאירופה. במהלך מפגש הפסגה חתמו שרי האנרגיה על הצהרה משותפת לפיה המדינות מחוייבות לקידום הפרויקט וכן תוקם קבוצת עבודה לקידומו ולהשגת הסכם בין-מדינתי משותף בעניין זה. כמו כן הודיעו השרים כי הם מאמצים את המסמך המקצועי המשותף שהכינו מנכ"לי משרדי האנרגיה בו נקבע כי, הפרויקט הוא בעל התכנות הנדסית וכלכלית ובעל ערך אסטרטגי."

 יש להתייחס ולקחת הודעות כאלו בספקנות ראוייה. לכל אלו שעסקו בבדיקת ההיתכנות החל מהחברה שעשתה אותן דרך תאגידי הגז והפוליטיקאים הישראליים והזרים יש אינטרס ברור לתוצאות חיוביות, שיראו שהפרויקט כדאי כלכלית.  החברה שעשתה אותן מעוניינת לקבל את המשך העבודה, את בדיקת ה- FEED  -  Front End Engineering Design)),  תאגידי הגז מעוניינים בכך כדי להקל על גיוס כספים לפיתוח הפרוייקטים שלהם ועל מנת שיוכלו להצדיק את ההשקעות שנעשו עד עתה, וכל זה במימון (חלקי) של האיחוד האירופי. ולפוליטיקאים שחתמו על ההצהרה המשותפת אין כל בעייה לספר לנו סיפורים, חצאי אמת ובדיות.

ואכן, ההודעה של משרד האנרגיה היא מלאכת מחשבת של הטעייה וחצאי אמת.  למרות הרושם המתקבל כאילו פרויקט צינור איסט-מד נבדק ונקבע כי הפרויקט הוא בעל התכנות הנדסית וכלכלית ובעל ערך אסטרטגי, הרי שהבדיקה עדיין לא הסתיימה.

בראיון לגלובס אומר נציב האנרגיה והאקלים של האיחוד האירופי, מיגל אריאס קנייטה:

"מדובר בפרויקט מאוד מאתגר טכנולוגית וצריך לוודא שהוא אפשרי. נדרשת פה טכנולוגיה עילית בגלל עומק הים, וצריך גם לוודא שהפרויקט ישים מבחינה כלכלית. אז אנחנו צריכים להמתין לסיום המחקר ולראות מה הנתיב להתקדמות הפרויקט ×”×–×”…..אחרי שנראה את תוצאות המחקר נוכל לבדוק אם הפרויקט עומד בתנאי תוכנית Connecting Europe Facility, שהיא כלי שאנחנו משתמשים בו כדי לממן פרויקטים שאינם כלכליים……..אנחנו צריכים לראות קודם כל מה התקציב של הפרויקט ×”×–×” ולראות אם הוא ×™×”×™×” תחרותי".

רעיון הצינור נמצא בבדיקה ראשונית במימון חלקי (50%) של האיחוד האירופי, הבדיקה אמורה להגמר בסוף 2017. מדובר על צינור שמעלה בעיות ואתגרים טכניים, גיאולוגיים ופוליטיים קשים ביותר. הצינור יעבור באזורים מהעמוקים בים התיכון, ובאזור סייסמי פעיל. מדובר על עומקים של כ-2,000 מטר בקטע מלוויתן והשדות הקפריסאים לקפריסין, ובמים עמוקים עד כ-3,000 מטר, ובאזור סייסמי פעיל ליד כרתים בקטע מקפריסין לכרתים.

לפי דיווחים אחרונים מתחילת מרץ 2017, המסתמכים על דברי תיאודורוס קיצאקוס[1], מנכל חברת הגז הציבורית של יוון, הצינור אפשרי מבחינה טכנית, כדאי מבחינה כלכלית,  ותחרותי מבחינה מסחרית. אלא שאין בכך כל רבותא. עשו כבר פרוייקטים מורכבים יותר, שלחו בני אדם לירח והחזירו אותם.

בהודעה זו שתי בעיות לא קטנות.

לפי תיאודורוס קיצאקוס, 'יש רק חלק קטן של הצינור, פחות מ -10 ק"מ, ממש לפני האי כרתים שבו העומק הוא עמוק למדי'. זו לשון המעטה ראוייה לציון. מדובר בקניון תת-ימי היורד בתלילות ומגיע לעומק של כ-3,000 מטר. מעניין יהייה לדעת מה יהייה הפתרון ההנדסי לכך, שיהייה גם כדאי כלכלית.

הבעייה השנייה שמדובר באיזור פעיל מאוד מבחינה סייסמית. אזור הנקרא בשם Hellenic arc שהוא אזור סייסמי פעיל, והיה מקור קבוע לרעש רעידות אדמה במאה השנים האחרונות, והיה המיקום של שתי רעידות אדמה חזקות מאוד, שהיו ככל הנראה ברמה של 8 או יותר בסולם רעידות האדמה, רעידות האדמה בכרתים בשנת 365 וב- 1303. מעניין יהייה לדעת מה יהייה הפתרון לכך, ומה תהייה הדרך לתיקון הצינור במעמקי הים במקרה של סדק או שבר כתוצאה מפעילות סייסמית, ומה היא העלות של פתרונות אלו.

כאשר דנים ברלוונטיות ובכדאיות של פרויקט צינור הגז איסט-מד, יש לשקול מספר גורמים, ביניהם:
באיחוד האירופי יש עודף של יכולות ליבוא גז טבעי, ועל פי מפת הדרכים בתחום האנרגיה EU 2050 Energy Roadmap,  הביקוש לגז טבעי באירופה ימשיך לרדת. תשתיות לייבור LNG באירופה ייראו רצויות וטובות יותר מבחינה פוליטית וכלכלית עבור גיוון מקורות האספקה, גמישות בבחירת מקורות האספקה, וגיבוי מקורות אנרגיה מתחדשים.  לכן לא ברור כלל שיהייה צורך ב-10 עד 15 בי-סי-אם לשנה של גז טבעי שיכול להגיע דרך הצינור לאיחוד האירופי.

לפי הדיווחים, צינור הגז הימי ישראל-אירופה יוכל להעביר 14 בי-סי-אם גז לשנה, ועלותו נאמדת בכ-6 מיליון דולר, ולפי משרד האנרגיה, בכ-20 מיליארד שקלים. הערכות אלו נראות כהערכות חסר נמוכות מאוד.

לשם השוואה, צינור הגז הטראנס אדריאטי  TAP באורך כ-  880 ק"מ, המחבר את יוון לאיטליה דרך הים האדריאטי, עלותו נאמדת בכ- 4.5 מיליארד יורו, לפי הערכה מעודכנת מפברואר 2017.  אציין שכ-35% מהעבודות על הצינור כבר הושלמו.

לפי העלות של  TAP, עלות הצינור הגז הטבעי הימי ישראל-אירופה, תהייה לפחות 10 מיליארד דולר, הרבה יותר מההערכה של  כ-20 מיליארד שקלים שנמסרה בכתבה בווינט.

שאלה נוספת היא למי באירופה נמכור את הגז ובאיזה מחיר.

נציב האנרגיה והאקלים של האיחוד האירופי, מיגל אריאס קנייטה מציין כי צריכת הגז הטבעי באירופה יורדת.  ב-2015 היתה צריכת הגז באיחוד האירופי כ- 430 בי-סי-אם, וב-2025 תהיה צריכה של לפחות 350 בי-סי-אם.  עם זאת גם אספקת הגז ממקורות עצמיים באירופה יורדת. יתרה מזאת, קנייטה מציין שאירופה פיתחה אסטרטגיה של יבוא גז נוזלי: "אנחנו בונים מתקנים לקבלת הגז הנוזלי והכנסה שלו למערכת האירופית, ומבחינתנו מדובר בחלופה לגז בצינורות, בין שזה מגיע מארצות-הברית, מקטאר או ממקום אחר."  בקטע אחר בראיון, קנייטה מאשר שמצריים תגיע בתוך שנים ספורות לעצמאות אנרגטית ותחזור לייצא גז. כך, שלא בכוונה, הוא מבטל למעשה את אפשרות ייצוא גז ישראלי למצריים, כאשר הוא אומר: "אם משקללים את כל האזור, יש יותר מ-10 BCM באיסט-מד, 17 BCM של גז נוזלי שאפשר יהיה לייבא ממצרים".

כלומר, ישראל תעמוד מול תחרות קשה כדי למכור גז באירופה, שתהייה בעיקרה מול רוסיה, ארה"ב, קטאר, מצריים, ואלג'יריה. לישראל אין כמעט כל יתרון מול מתחרים אלו.

מחיר הגז באירופה כיום והצפוי בשנים הקרובות (לפי החוזים העתידיים), הינו כ- 5 עד 5.5 דולר ליחידה. הוצאות ההובלה של הגז הטבעי מישראל לאירופה דרך הצינור המוצע נאמדות בכ- 2.5 עד 3 דולר ליחידה. להשוואה עלות ההובלה בצינור הטראנס אדריאטי TAP  הקצר יותר נאמדת בכ-2 דולר ליחידה. מכאן שמחיר הגז בישראל לייצוא לאירופה יהייה בתחום של 2.5 עד 3 דולר ליחידת גז. זה בזמן שחברת החשמל משלמת כיום כ-6 דולר ליחידה, ותשלם תוך מספר שנים כ-7 עד 8 דולר ליחידה. (בתודה לאייל עופר).

ואפשר לדבר גם על האינטרסים של אלו הבודקים את הפרוייקט, על האפשרות של הגז הישראלי להתחרות בגז מרוסיה, ממצרים ומארה"ב, ועוד ועוד.

אמנון פורטוגלי – מרכז חזן במכון ון-ליר

 

[1]The East Med pipeline, which is planned to transport natural gas from the recently discovered fields in Eastern Mediterranean to Europe, is feasible and viable.

All technical and economic studies conducted in 2016 by world class leading companies such as Intec SEA, C&M Engineering and IHS CERA concluded that the project is technically feasible, economically viable and commercially competitive. From a technical background all steps are quite feasible. There is only one small part of less than 10 kilometres just before the island of Crete where the depth is quite high. But technology has advanced so we can cover this as well, so the whole route is guaranteed.

 

Print Friendly, PDF & Email

Tags: , , ,

Leave a Reply