מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
מה בוער להם? החלטת ממשלה חפוזה, תמוהה ולא ברורה על ייצור חשמל
אמנון פורטוגלי מעיר מספר הערות להחלטת הממשלה שכותרתה 'עידוד מאגרי הגז הקטנים ובינוניים והכרזה על שעת חירום במשק הגז הטבעי'
כותרת ההחלטה מסתירה שמדובר בין השאר גם ברפורמה בהליכי הרישוי של תחנות כוח פרטיות חדשות מבוססות גז טבעי. לפי ההחלטה, המדינה תקדם הקמת תחנות כח פרטיות מבוססות גז טבעי בהליך מהיר כך שיזמי חשמל פרטיים יוכלו להתחיל באישור הפרויקטים בוועדה לתשתיות לאומיות ללא צורך מקדים בקבלת רישיון מותנה ואישור ממשלה.
כללי
הצעת ההחלטה נוסחה ברשלנות, בחופזה, וכנראה גם ללא הגהה. ההחלטה אינה מתייחסת למדיניות האנרגיה של המדינה, שאינה קיימת?, ותוך מתן עדיפות לשיקולים של גופים פרטיים על שיקולי טובת הציבור.
בדברי ההסבר להחלטת הממשלה נכתב כי "הביקושים לחשמל במשק גדלים כל שנה במאות מגוואט. לשם כך נדרשת הקמת תחנות כוח נוספות לייצור חשמל בישראל שלפי חוק החשמל רשאים לעשות זאת רק יצרני חשמל פרטיים. עד היום, מרבית תחנות הכוח שהוקמו פעלו במסגרת תעריפים מפוקחים שנקבעו ע"י רשות החשמל…. המדינה שואפת לקדם תחנות הכח אשר יבחרו בהליך תחרותי באופן שיאפשר הורדת עלויות לצרכן החשמל במשק. לשם כך, יש להבטיח צבר תכנוני של מספר תחנות כוח בישראל."
בהחלטה מדובר ב"אישור תוכניות בסך כולל של 25,000 מ"ו [מגוואט] הנדרשים עד לשנת 2040 ובכללן 13,000 מ"ו ייצור חשמל באנרגיות מתחדשות לרבות באגירה. תוספת זו הינה מעבר לתוכניות המאושרות כיום." (הדגשה שלי).
לא ברור ולא ניתן כל הסבר מה הביא לצורך הדחוף בהגדלת הצבר התכנוני של תחנות מבוססות גז טבעי. מה הביא לשינוי בהערכות צריכת החשמל של המדינה, שהרי מדובר על תוספת לכוח הייצור מעבר לתוכניות המאושרות כיום. ההחלטה לא מפרטת על סמך מה נבחרו אומדנים אלו, אך מציינת כי לשר האנרגיה יש סמכות לקבוע את היעדים הללו. גם לא ברור ולא ניתן כל הסבר מדוע משרד האנרגיה רוצה לקדם הליך תכנוני מהיר.
עמיר ריטוב, יו"ר מרכז המועצות האיזוריות מציין חלק מהפגמים בהחלטה במכתב למזכירות הממשלה ובו כתב בין השאר שבהחלטה אין כל פירוט על הקריטריונים לבחירת החברות שיקימו את תחנות הכח או המיקומים הנבחרים, וכן כי "המהלך מנוגד לחלוטין לתכנית מתאר ארצית לאיתור מתחמים לתחנות כוח, שכבר סימנה חמישה מתחמים כאלו, וזאת לאחר עבודה משותפת של כלל הגורמים – ובכלל זה ארגוני סביבה ושמירת טבע. בכך מייתרת הצעת המחליטים הליך תכנוני ראוי וחוקי, אשר כולל שיתוף ציבור ברמה הגבוהה ביותר".
ריטוב גם רואה "פגם חמור בכך שיזמות פרטית מובאת באופן חד צדדי לדיון והחלטה בממשלה במחטף וללא כל תהליך של דיון והתיעצות עם המועצות האיזוריות".
מחיר החשמל
בדברי ההסבר להחלטה נאמר "המדינה שואפת לקדם תחנות הכוח אשר ייבחרו בהליך תחרותי באופן שיאפשר הורדת עלויות לצרכן החשמל במשק".
אם המדינה אכן מעוניינת בהורדת עלויות לצרכן החשמל במשק. היא יכולה לפעול מיידית להורדת מחיר הגז המונופוליסטי המופקע שחברת החשמל משלמת. נציין שמחיר הגז שנקבע ע"י רשות החשמל לצרכנים חדשים, ליצרני חשמל פרטיים עומד כיום על כ-4.7 דולר ליחידת גז בעוד שחברת החשמל משלמת למעלה מ-6 דולר ליחידה.
יש מספיק תקדימים לפתיחת הסכמים לרכישת ומכירת גז בשנים האחרונות. לדוגמה:
בסוף דצמבר 2015 נמסר על סיומו המוצלח של משא ומתן לשינוי תנאי החוזה ל -25 שנה לרכישת גז נוזלי LNG בהיקף של 7.5 מיליון טון לשנה (כ- 10 BCM) בין RasGas מקטאר לבין Petronet יבואן הגז הגדול ביותר של הודו. כתוצאה מכך תהייה ירידה של כמעט במחצית במחירים שהיבואן ההודי משלם.
בנוסף, בהסכם המתוקן אין התחייבות 'קח או שלם' Take or Pay והחברה הקטארית ויתרה על הקנס ש- Petronet היתה צריכה לשלם על לקיחת פחות גז מהכמות שבחוזה, קנס שהגיע בשנת 2015 לכ- 1.8 מיליארד דולר.
ייצור חשמל באנרגיות מתחדשות
נראה שהמדינה תומכת בהקמת תחנות כוח לייצור חשמל באנרגיות מתחדשות, ויש לברך על כך שהמדינה הקצתה כמות נכבדה של 13,000 מ"ו לייצור חשמל באנרגיות מתחדשות לרבות באגירה. אלא שתמיכה זו היא לכאורה, וההחלטה מורה את ההיפך:
"ההחלטה כוללת הסמכה פרטנית של מספר יצרני חשמל פוטנציאליים אשר הגישו בקשה להסמכה פרטנית עד ליום החלטת ממשלה זו. היצרנים הפוטנציאליים שמוסמכים בהחלטה הגישו מסמכים להוכחת זיקה לקרקע לרשות החשמל, לאתרי ייצור החשמל בשיטה קונבנציונאלית באמצעוות גז טבעי,…..הוחלט לבצע הליך מהיר זה לאור הדחיפות הקיימת בהגדלת הצבר התכנוני של תחנות מבוססות גז טבעי" (הדגשה שלי).
אין בהחלטה דיון דומה בהסמכת יצרני חשמל פוטנציאליים באנרגיות מתחדשות. כל הגופים (תאגידים) שהוסמכו בהחלטה הם פרוייקטים לייצור חשמל מגז טבעי.
יתרה מזאת, אין בהחלטה הממשלתית כל איזכור למחירי החשמל שתחנות הכוח הפרטיות יספקו.
בתמצית מהות ההחלטה היא עידוד הקמת תחנות כוח לייצור חשמל באמצעוות גז טבעי.
כאן המקום לציין שהתחרות בין יצרני החשמל הסולרי הביאה למחיר של 19.9 אג' לקווטש, כ- 5.5 סנט לקווטש, במכרז האחרון של רשות החשמל.
"עכשיו זה רשמי: החשמל הסולארי בישראל זול מהקונבנציונלי. המכרז הראשון מבין שישה שיתקיימו בשנתיים הקרובות, להקמת שדות סולאריים בהיקף כולל של כ-1,000 מגה-ואט, נסגר במחיר של 19.9 אגורות לקוט"ש. זהו מחיר נמוך ב-38% מהתעריף הסולארי הנמוך ביותר שנקבע עד היום בישראל, שעמד על 31.9 אגורות לקוט"ש, וחשוב מכך – המחיר נמוך מהמחיר לקוט"ש המוכר לחברת החשמל, העומד על 27 אגורות לקוט"ש. המחיר נמוך יותר גם מהמחיר של יחידות הייצור היעילות ביותר, השורפות גז, המייצרות חשמל ב-21-23 אגורות לקוט"ש."
אציין כי המחיר שהושג במכרז בישראל דומה לזה שהושג במכרז בדצמבר 2016 בדנמרק, שאינה משופעת באנרגיה סולארית.
במכרזים להקמת תחנות כוח סולאריות בעולם הושג מחיר נמוך עוד יותר. לדוגמה 2.91 סנט לקווטש בצ'ילה.
ובאבו דאבי הושג מחיר של 2.42 סנט לקווטש.
בהחלטה הממשלתית אין שום איזכור למחירי החשמל שתחנות הכוח הפרטיות יספקו. מדוע שגם יצרני חשמל פרטיים לא יתחרו במכרז להקמת תחנות הכוח עם הגבלת מחיר לחשמל ברמה של 15 אג' לקווטש , כ- 4 סנט לקווטש?
השתתפות בעלות הקמת הצינור
יש לברך על כך שהמדינה תהייה הבעלים של צנרת ההולכה משדות הגז הימיים עד לחיבורה למערכת היבשתית. למיטב זכרוני זו השיטה הנהוגה בהולנד בה המדינה רכשה את צנורות הובלת הגז מהמפיקים. בדרך זו יובטח למפיקי גז ממאגרים קטנים יחסית, אפשרות שימוש במערכת ההובלה במחיר סביר.
אלא שהניסוח בפרק "השתתפות המדינה בבנית תשתיות הולכה וטיפול בגז", אינו ברור ופתוח לפרשנויות.
בדברי ההסבר נכתב: כי נתיבי גז "תהייה אחראית על הקמת מערכת ההולכה למאגרים בינוניים וקטנים, אשר תיפרס מהשטח המיועד למתקני הטיפול בגז המופק בים בהתאם לתמ"א 37ח' ועד לחיבור למתקנים יבשתיים של נתיבי גז…. בעל החזקה צפוי להקים את יתרת הצינור משטח תמ"א 37ח' סמוך למתקן הטיפול."
ההחלטה מדברת על כך שהמדינה תשתתף במימון הקמת צינור הגז מכריש ותנין לפלטפורמת הטיפול בגז, באמצעות נתג"ז. אבל לא ברור מי יהייה הבעלים של המקטע של מערכת ההולכה למאגרים קטנים שנתג"ז תקים. לא ברורה המשמעות של חיוב בעל החזקה למתן אפשרות שימוש לצרכנים אחרים (TPA) במערכת ההולכה לחוף כאשר המחיר אינו מוגדר. לא ברורה המשמעות של חיוב בעל החזקה למתן אפשרות שימוש לצרכנים אחרים במערכת ההולכה לחוף בלי להתייחס למתקני הטיפול ולבעלות עליהם.
בתמצית, רעיונות חיוביים וביצוע לקוי. יתכן והנזק במימוש ההחלטה יהייה גבוה מהתועלת שבה.
אמנון פורטוגלי הוא חוקר במרכז חזן במכון ון-ליר
תגיות: גז-טבעי, החלטת ממשלה, חשמל, חשמל סולארי, מועצות אזוריות, מחיר, מחיר-החשמל, מחירי הגז, תחנת-כוח, תכנית-מתאר
קישור קבוע
תגובות