חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מסביבה של מחסור לסביבה של חסר

נושאים בריאות ואיכות סביבה, דעות ב 14.03.17 0:13

מחסור שנובע מאילוצים חיצוניים הוא מצב קיומי תמידי. השאלה היא איך מתמודדים איתו. האם הופכים אותו אידיאולוגית לסביבה של חסר? האם אפשר כך, למשל, לרפא מערכת בריאות חולה?

מאת: נטע חוצן

דוגמה  לסביבת מחסור שהופכת לאידיאולוגיה מוכרת לנו מחוגים חרדיים. בקבוצות וולונטאריות קטנות – זה יכול אפילו לעבוד. אבל מה קורה כאשר מחסור במערכת הבריאות הופך אידיאולוגית לסביבה של חסר, ומהו למעשה ההבדל בין סביבת חסר לסביבת מחסור?

המחסור נובע מאילוצים חיצוניים. אם ניקח לדוגמה את מערכת הבריאות – תמיד יתקיים פער בין האמצעים לבין הצרכים. ההתפתחות בתחום הרפואה איננה נחה לרגע ודורשת עוד ועוד השקעות כבור ללא תחתית. מה עושים במצב כזה? ברור שמתחייב לקבוע סדרי עדיפויות, בתוך המערכת עצמה ובמערכות הנושקות והרחבות יותר. בדיקה מתמדת של סדרי העדיפויות מחייבת בחינה מתמדת של אפשרויות ייעול – לא במובן של קיצוץ אמצעים אלא במובן של ניצול נבון יותר של המערכת. ניצול נבון יותר פירושו למשל השקעה במניעה. השקעה כזו לא יכולה להיות אלא מערכתית וחייבת להיות עקבית ושיטתית. אסטרטגיה של מניעה מחייבת למשל תקשורת טובה יותר בין הרופאים השונים שמטפלים באדם אחד. מישהו נתקל פעם בתקשורת כזאת? שיקום!

אבל, אפשר וקל יותר להפוך את המחסור לאידיאולוגיה של חסר. הגישה הזו משרתת הרבה גורמים אינטרסנטים שמרוויחים ממנה, אז למה לא? כך, במקום ייעול ארגוני, מבני – פשוט מקצצים עוד ועוד בשם האילוצים החיצוניים כביכול. אחת משיטות הקיצוץ היא הפרטה. האם יש עדיין צורך להסביר מי מרוויח מכך? הוצאות גדלות והולכות מושתות על הפרט – איש כפי יכולתו, ואחת התוצאות היא כמובן פריחת השוק הפרטי. ככל שהוא פורח יותר, גדל המחסור בשירות הציבורי, והמעגל המרושע הולך ומתרחב.

תוצאה הכרחית של המעגל המרושע הזה – תלות של בתי חולים ב"העסקת" מלווים של החולה. אמנם בני משפחה מהווים גם עול על עבודת הצוות, אז למה בתי החולים ממשיכים להסתמך עליהם? כנראה שאחרת אינם מסתדרים.

הנה – מחכה חולה שעות לצילום ריאות ואין מי שייקח אותו. בסוף בן המשפחה המלווה מתפוצץ ולוקח בעצמו את החולה. הלו? יש לבן המשפחה הזה ביטוח? האם הוא מנוסה בהובלת חולים במסדרונות? ומה אם בדרך יתקל במשהו וינקע את הרגל? מה אז? עוד מיטה תיתפס בחדר מיון (יש אפשרות שזה יהיה כסא כי המיטות תפוסות). הסרת האחריות והעברתה למי שאסור שיבצע פעולות מקצועיות, היא סקנדל שהתרגלנו אליו כאילו זה דבר מובן מאליו (כן, להוביל חולה במסדרונות זו פעולה מקצועית ובפירוש איננה מתאימה לכל אחד) – כך כופים עלינו תרבות של חסר ואנחנו משתפים פעולה, כאילו זו דרך העולם מבריאתו.

בין הובלת החולה לצילום והחזרתו משם, נדרשים המלווים לבצע אין סוף פעולות בירוקרטיות, לעיתים אפילו סותרות. לדוגמה – כדי לאשר טיפול בעין באמצעות הזרקה נדרש הרופא למלא טופס מסוים, אבל, שוד ושבר – הטופס הזה לא מקובל אצל המוקד של הכללית ואין אישור. נו? – הרי מכל זה בלבד אפשר לצאת חולים. מניעה – אמרנו? לא בבית ספרנו. מניעה זה תרופות להורדת לחץ דם  (נכון לרגע נתון במחקר ובלחץ של חברות התרופות) – אבל להעלות לנו את לחץ הדם באין ספור טפסים שאפילו לא מתכתבים זה עם זה – "זה כבר לא עניינם של צוותים רפואיים"…

מניסיוני ישנן תפוצות שבהם מלמדים גם רפואת מאקרו – למשל, צרפת וארגנטינה. מדינת ישראל מקבל מעת לעת טפטוף של רופאים  "מבושלים" שישראל לא השקיעה גרוש בהכשרתם. לפעמים יש לנו מזל להגיע לרופאה כזאת שאם כבר באת אליה בגלל כאב בגרון היא בודקת את כל הצוואר ושולחת אותך לבדוק גם את בלוטת התריס. ("זו האחריות של רופא המשפחה, אבל מאיפה שאני באה לא עוזבים ממצא חשוד שמתגלה בבדיקה קלינית  ושיש באפשרותי לברר אותו", למשפט הזה הצטרפה אנחה עמוקה). יש תפיסה שרואה שוליים רחבים שמכסים זה על זה בין הרופאים השונים, ויש תפיסה הפוכה – בין רופא לרופא נפערים לפעמים שדות מתים שאף אחד לא אחראי עליהם. איזה תפיסה אתם מכירים מניסיונכם? ואיזו מהן מתאימה לאסטרטגיה של מניעה?

אידיאולוגית החסר נכפית עלינו כאילו ירדה מהר סיני, ומקודמת בשם אלוהי התחרות. איך יתחרה רופא א' ברופא ב'  בשוק הפרטי?  ייתן טיפול מסור יותר? יקשיב יותר לחולה? יבדוק אותו יותר ביסודיות? – לכך נדרש זמן, וכמו שהאמריקאים אומרים TIME IS MONEY  – יותר זמן לכל חולה = פחות הכנסה.

אם כך, על מה התחרות – על שם טוב או על שמן טוב? התשובה יכולה להיות – גם וגם. שמו הטוב של הרופא ילך לפניו, יותר אנשים ישחרו לפתחו, הוא יגבה תשלום גבוה יותר ורק בעלי היכולת יזכו להינות מהשירות הטוב שהוא נותן (בהנחה שלא נהייה גרגרן והוא ממשיך להשקיע מזמנו בחולים). ואיך יתחרה בית חולים בבית חולים? יציע לקופות שירותים במחיר נמוך יותר – יעני, בשוק כמו בשוק? איך יוכל לספק שירות טוב יותר במחירי "תחרות"? האם יפעיל מערכת ארגונית שמתייעלת ומחכימה כל הזמן, או פשוט יקצץ בהוצאות – מה אתם אומרים? אולי יצליח יותר ממתחריו בגיוס תורמים – גם זה סוג של תחרות. אלא שהתורמים באים והולכים, וכשהם באים – יש להם דרישות ותכתיבים. אף אחד לא פראייר.

לעיתים אפשר למצוא בית חולים עם מחלקה אחת מתקדמת מאוד, כי איזה תורם פלוני מתעניין בתחום, אבל שאר המחלקות דורכות במקום, ועם הזמן מתברר שגם את המחלקה המפוארת צריך לתחזק ולזה כבר נחוץ תורם אחר, ובינתיים הרופאים הטובים כבר נדדו למרכז אחר שמגובה בתורם גדול יותר….

המדינה מוציאה את עצמה מתוך הסבך הזה וכך נשאר לשלטון המון זמן לקשקש על ירושלים בירת ישראל לנצח. בעיר הנצח הזו, אין מיטה ממשלתית אחת לרפואה……..ואני תוהה, למה בדיוק מתכוונים כשמדברים על ה"נצח" – האם הכוונה לאומללותה ההיסטורית של העיר הזאת, שמשוררים מתפרנסים ממנה לא רע?

נערך על ידי דליה
תגיות: , ,

תגובה אחת

  1. נטע חוצן :

    את הבעיה העיקרית אפשר לזהות בקלות אם מתבוננים בדף של עבודה שחורה היום

    את הבעיה העיקרית אפשר לזהות בקלות אם מתבוננים בדף של עבודה שחורה היום
    הארץ רעשה: רווחים במובילאיי, הורדת מיסים ורצח בחולון

    העולם הצר מאוד של נפתלי בנט והימין האמוני-לאומני

    מסביבה של מחסור לסביבה של חסר

    האם משרד הביטחון באמת ביצע מהפכה ביחס לבנות הזוג של נופלים במערכות ישראל?

    מרכז חזן לצדק חברתי – כנס על מחקר חדש בנושא רגולציה

    ומן הפייסבוק

    ב- 30 באפריל ערב יום הזיכרון רשות השידור נסגרת.
    ——-
    זהו מקבץ מקרי לגמרי שמוכיח את מה שידוע מזמן – השמאל הפסיק מזמן לחבר את הנקודות.

    הכל מפורק לחתיכות.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.