חוק התכנון והבנייה, תיקון 109 מציע לצמצם בסמכויות בית המשפט

תיקון 109 לחוק התכנון והבנייה התשע"ו – 2016 מציע בין השאר להגביל את שיקול דעתו של בית-המשפט ולצמצם את מעורבותו בהליכי אכיפת עבירות בנייה. ארגונים המתנגדים לחוק ניתחו את הצעת החוק ופרסמו נייר עמדה.  הדיון בהצעת החוק יתנהל ברציפות בשלושת הימים הקרובים בוועדת הפנים במטרה לקדמו בדחיפות

ועדת הפנים, בראשותו של ח"כ דוד אמסלם, מתחילה בדיונים מואצים לקידום הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון 109) התשע"ו 2016 שמטרתה להחמיר את האכיפה והענישה על עבירות בניה, והיא תאיץ בכך את הריסות הבתים. הועדה תתכנס ברציפות בשלושת הימים הקרובים: ביום שני, שלישי ורביעי.

היוזמה לחוק זה נובעת מהחלטת ממשלה 1559  שמטרתה לחזק את האכיפה של דיני התכנון והבנייה. ההחלטה התקבלה בעקבות פרסום  דו"ח קמיניץ שעסק בתופעת הבנייה הבלתי חוקית בישראל.

מעבר לבעיה של חוסר תכנון ליישובים ערביים, המאלצים את תושביהם להפר חוק ולבנות באופן בלתי-חוקי כדי לפתור מצוקות דיור, נראה כי הצעת החוק מעניקה סמכויות גורפות לגופי ביצוע אכיפה בעבירות בנייה ומצמצמת את סמכות בתי-המשפט. סמכויות אלה ישפיעו על כלל אזרחי ישראל, לא רק על האזרחים הערבים. בכך היא מפרה את האיזונים והבלמים ביחס בין הגוף המבצע לבין בית-המשפט.

החוק מציע להעניק סמכות להוצאת צו מנהלי להפסקת בנייה בלי שיהיה צורך לפנות לבית המשפט. ואם הבנייה נמשכת גם לאחר הצו המנהלי, הגוף האוכף יבצע הריסות בנייה ללא היתר בית-המשפט. כיום, כדי שצו מנהלי להפסקת בניה יהפוך לחלוט' היה צריך  לאשר אותו על ידי בית המשפט, אחרת הוא בטל תוך 30 יום. הוראה זו מבוטלת בהצעת חוק זו. כך מצמצמים את מעורבות בית-המשפט בעבירות בנייה, מחלישים את כוחו של האזרח באמצעות ייצוגו בבית המשפט, ומחזקים את הגופים האוכפים בעלי הסמכות להרוס בתים.

עוד כרסום בסמכות בית המשפט להתערב בהחלטה המנהלית להוצאת צו הריסה בא לביטוי בכך שמצד אחד, ניתנה סמכות לערער על הוצאת הצו לבית משפט, אבל מצד שני, הוגבל שיקול דעתו של בית המשפט לביטול צו בעילות הקבועות בחוק )אין סמכות למשל לבטל צו על בסיס נסיבות אישיות של "מבצע העבירה" או עילות כלליות של הגנה מן הצדק וכו'(.

החוק מציע להעניק סמכויות אכיפה, בנוסף ליחידה הארצית לאכיפה, גם לרשות הטבע והגנים בתחום הגנים הלאומיים ושמורות הטבע. האצלת סמכויות הוצאת צווים לרשות הטבע והגנים בשטחים שבאחריותה בעייתית ביותר: האם רשות הטבע והגנים, שהיא גוף לא תכנוני צריכה להחזיק בסמכויות אכיפה? מן הראוי להרחיב את מעגל המחזיקים בסמכויות אכיפה לגופים לא תכנוניים, המופקדים על אינטרסים ציבוריים צרים, ואשר עלולים שלא ליתן משקל לשיקולים תכנוניים רלוונטיים.

במסגרת ההוראות הנוגעות לסמכות בית-המשפט בבואו לגזור עונש על אדם שעבר עבירת בנייה, החוק מציע גם לצמצם את שיקול הדעת של בית המשפט לדחות מועד ביצוע צו הריסה. לפי החוק החדש, שיקולו של בית המשפט לדחות צווים יוגבל לטעמים מיוחדים שיירשמו ורק אם הבניה עומדת בתנאי הבטיחות. זהו עוד צמצום בשיקול הדעת של בית המשפט ויכולתו "להקל" את עונשם של אנשים שביצעו לכאורה עבירות בניה. עמדת הקואליציה שהתארגנה על רקע ההתנגדות להצעת החוק, כפי שפורטה באריכות בנייר העמדה שפרסמה, רואה חשיבות רבה במעורבות בית המשפט בהליכי תכנון לצורך הפעלת ביקורת שיפוטית על גופי התכנון והתחשבות בנסיבות תכנוניות כלליות שהביאו או תרמו לביצוע בניה ללא היתר.

לעיון בניתוח המלא של הצעת החוק

לעיון בנייר העמדה המלא של האגודה לזכויות האזרח, במקום, מרכז מוסאווא, עמותת סיכוי, המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי, ארגון מיזאן לזכויות האדם

כתבה: דליה

Print Friendly, PDF & Email

Tags: , , , , , ,

Leave a Reply