חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

על המפלגה החדשה של משה יעלון

נושאים דעות, פוליטי ב 5.03.17 0:36

הקמת מפלגה נוספת תגדיל את הפיצול במפת המפלגות הישראלית. עדיף לאחד כוחות ולהקים גוש אחד שיתמודד בבחירות

מאת: אשר רוכברגר

היום התבשרנו על הקמת מפלגת בוגי, המפלגה החדשה ברשות רא"ל מיל' ושר הביטחון לשעבר משה בוגי יעלון. ההודעה הזאת ממש לא משמחת אותי. לדעתי הצעד הזה עלול רק להזיק למחנה של מרכז שמאל.

כמו שהתרגלנו, בשנים האחרונות, זו תהיה עוד מפלגה של איש אחד, כל שאר חברי הכוורת ישמשו כתפאורה. לכן חשוב להתמקד במי שמייסד את המפלגה.

אינני מכיר את הבן אדם באופן אישי ומסקנותיי מתבססות אך ורק על המידע הגלוי שפורסם עליו בתקשורת. בשירותו הצבאי עד למינויו לרמטכ"ל הוא לא כל כך התבלט, לא כלוחם ולא כמפקד. זאת אומרת, כנראה הוא היה מספיק בסדר כדי להתקדם בסולם הדרגות והתפקידים, אבל כנראה הוא גם היה די אפרורי. כרמטכ"ל הוא סיים את מלאכת המאבק באינתיפאדה השנייה שהתחיל קודמו בתפקיד, שאול מופז וזה יאמר לזכותו. יחד עם זאת, וזה משום מה מה שלא הודגש מספיק בועדת וינוגרד, הוא היה אחראי על אי-מוכנות של צה"ל למלחמת הלבנון השניה.הרי מחליפו בתפקיד, דן חלוץ, כיהן תקופה די קצרה תפקיד הרמטכ"ל לפני פרוץ אותה המלחמה. בכך יכולותיו לתקן ולשפר את המצב שהוא קיבל בירושה מיעלון היו מוגבלות למדי.

בממשלה הראשונה השנייה של ביבי (2009-2013) ליעלון היה תיק זוטר שלמעשה הומצא עבורו. כיוון שהתיק לכאורה היה סודי, קשה להבין עד כמה הוא הצליח בו כשר. גם כשר הביטחון הוא לא היה בולט. זאת אומרת, הוא לא היה בולט עד שבוע שעבר עם פרסום דו"ח מבקר המדינה בעניין מחדלי "צוק איתן". בכל הפרק הפרלמנטארי שלו, הוא לא היה יום אחד ח"כ רגיל ולכן כישרונותיו פרלמנטאריים אינם ברורים, כנראה גם בשבילו עצמו.

אני יודע שיהיו רבים שיחלקו עלי, אבל לטעמי המהירות שבה הוא התייחס למה שאחר כך מכונה כפרשת אלאור אזריה, עוד בטרם החלה החקירה וכמובן הרבה לפני הגשת הצהרת התובע וכתב אישום וגזר הדין- הייתה די פזיזה ולא תרמה או אפילו תרמה תרומה די שלילית להתנפחות והסתבכות הפרשה. באותה מידה היה אפשר להאשים אותו 22 שנה לפני פרוץ הפרשה, שהוא בהיותו אז מפקד אוגדת איו"ש היה אחראי על פרשת ברוך גולדשטיין.

האם מישהו יודע מה השקפת עולמו בכל הנושאים הבוערים של החברה הישראלית? כלכלה?חברה?חינוך? האם יש לו איזושהי משנה סדורה בכל הנושאים האלה ונושאים אחרים? לי באופן אישי יש רתיעה אם לא סלידה מכל הלשעברים שלאחר פרישה באים להשתעשע בפוליטיקה. הניסיון הרב שנתי מוכיח שברוב המקרים הם נכשלים. הרי האנשים האלה התרגלו בעשרות שנות השירות למודל של הפירמידה היררכית. בעולם הפוליטי הם נתקלים במודלים שונים לגמרה ולבן אדם בגיל 50+ או 60+ קשה מאוד לשנות את המנטאליות ודפוסי ההתנהגות שלו.

על אילו קולות יתחרה יעלון? הוא ממצב את עצמו במרכז, קצת יותר שמאלה מהליכוד. במידה מסוימת יעלון הולך להקים את "ליכוד ד'", אם לקחת בחשבון שליברמן ב1999 הקים את  "ליכוד ב'" וכחלון ב2014 את "ליכוד ג'". מצד שני יש לזכור שיעלון הוא בשר מבשרה של תנועת העבודה. בסופו של דבר הוא יזנב גם בליכוד, גם בעבודה וגם ב"יש עתיד" ו"כולנו". קשה לי להאמין שהוא יקבל יותר מדי קולות מישראל ביתנו והבית היהודי, וגם ממרץ וש"ס.

האם יעלון יביא איזושהי בשורה? כנראה שלא. הוא ידקלם את אותם המנטרות שכולם מדקלמים על 2 מדינות ל2 עמים ועל הביטחון ועל ישראל יהודית ודמוקרטית ועל חיזוק מערכת החוק ועוד כהנה וכהנה דברים בלתי מחייבים ובלתי מוגדרים. יעלון כנראה גם הבין, על סמך ניסיונות קודמים, שבמקום להתמודד על המקום במפלגה קיימת, עדיף להקים מפלגה משלך.

אינני נביא ואינני יודע מה יוליד היום. האם יעלון בהודעתו מהיום זרק איזה בלון ניסוי או במידה ומפלגתו תקום, האם הוא ירצה לקראת הבחירות להתמזג עם מפלגה קיימת זו או אחרת.  הוא דרך אגב צריך לזכור, מה עלה בגורל קודמו בתפקיד הרמטכ"ל שגם היה בזמנו שר הביטחון מטעם הליכוד וכאשר ניסה להתמודד לבד על קולות הבוחרים, התרסק ונחל כשלון חרוץ. כוונתי כמובן לשאול מופז.

אבל בין אם יעלון יעבור את אחוז החסימה, או לא – הוא יגרום נזק למחנה מרכז שמאל. הוא יחליש את כל המפלגות, וזה לא משנה על מנדט, שתיים או שלושה. כאשר היום המקסימום שכל מפלגה שקיימת היום בזירה הפוליטית מסוגלת להשיג, זה עד 30 מנדטים (וגם זה באמצעות השקר הגס ורמאות כלפי הבוחרים ביום הבחירות), מחנה שמאל-מרכז יצא יותר מרוסק ויותר נחלש. מי ירוויח מזה? ביבי ובנט.  הם יצחקו כל הדרך להמשך שחיתויות ורמיסת כל דבר טוב שעוד נותר במדינה זאת.

זה מוכיח שב ושוב חיוניות של שני הדברים שבאמצעותם עוד ניתן להציל את הדמוקרטיה הישראלית: איחוד הכוחות דרך הקמת גוש משותף לקראת הבחירות והעלאת אחוז החסימה עוד יותר, כדי שלא יהיה מקום למפלגות קיקיוניות של איש אחד.

אני מקווה שיעלון יסלח לי, אבל אני ממש לא מתכוון לאחל לו בהצלחה.

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , ,

2 תגובות

  1. דליה :

    המפלגה של משה יעלון טובה באותה מידה כמו מפלגתו של משה כחלון וכמו מפלגתו של יאיר לפיד. לכנותה מפלגה קיקיונית, זה לא ראוי.
    משה יעלון אינו מבשר מבשרה של מפלגת העבודה. הוא שייך לימין ולא למרכז שמאל. ואם ייקח קולות ממפלגות ימין אחרות, זה בסדר. הוא לא יגרום שום נזק למחנה המרכז שמאל כי הוא לא שייך אליו.
    בעניין אלאור עזריה הוא פעל כראוי. שומר על טוהר הנשק ועל צבא מוסרי.
    העלאת אחוז החסימה אינה מעידה על דמוקרטיה.

  2. רפי לאופרט :

    הפיצול הוא סימפטום של אגומאניה

    הפיצול, בין אם הוא בתוך מערך המפלגות הקיים או מחוצה לו, אינו יותר מאגומניה של היוזמים. לרוב המתפצלים אין בשורה של ממש לציבור, והפיצול בתוך הגושים המייצגים שונות, רק מפריע לניהול רציונלי של המדינה.
    בגדול דליה צודקת, אולם חייבים להדגיש שהאבחנה אינה מוגבלת למחנה הימין או לגוש המרכז, אלא גם ובעיקר למחנה השמאל "שהמציא" את הפיצולים המיותרים עוד בעידן המדינה שבדרך.
    נוצרה תחושה, בעיקר בגלל הפיצולים הרבים, שכאשר אתה עומד בראש גוש, גם אם הוא זמני ועל-תנאי, אתה "שווה יותר". תחושה זו מטעה, ובכל מקרה זמנית בלבד. פרישות, חוסר-משמעת ועייפות של מרכיבי רסיסי הגושים משנים גם תזה זו.
    בסה"כ, לאף אחד מראשי הגושים החדשים – ימין, שמאל או מרכז כביכול – אין בשורות חדשות. יש שתי דעות-יסודיות: ימין ושמאל וסביבן תרחישי שווא שונים ומשונים. הפיצול אינו מחולל הזדמנויות חדשות או סיכויים משופרים, הוא רק מחליש את כוח המיקוח הלאומי שלנו ומטעה את הצד השני לחשוב שיצליח לדוג במים עכורים.
    בסיכומו של דבר, בתחום המדיני הסוגיה היא "שתי מדינות לשני עמים" (=חלוקת ארץ-ישראל המערבית) או פתרון מסוג אחר שבו א"י המערבית, לפחות מבחינה ביטחונית ומדינית פורמלית נותרת בשליטת מדינת-ישראל.
    בתחום החברתי-כלכלי האופציות היסודיות הן: סוציאליזם אירופי נוסח כזה או אחר של סקנדינביה, או כלכלה חופשית מבוקרת רגולציה חברתית אפקטיבית.
    להערכתי בשני התחומים גם יחד רוב הציבור בישראל (ברמת גושים פוליטיים) ימני בהשקפתו הבסיסית.
    לכן פיצולים נוסח יעלון ואפילו כחלון או לפיד הם רעש רקע פוליטי ולא בשורה של ממש.
    אפשר מאוד שכאשר נתקרב באמת לבחירות, גם הסקרים ישכנעו את יעלון ודומיו לרדת מן העץ ולהשתלב המסגרות קיימות. תרומתו הסגולית האישית של יעלון היא הנכס העיקרי שהוא יכול להביא למערכת הפוליטית ולא עוד ארגון קיקיוני וחסר חשיבות. בתחום המנהיגות הלאומית הוא עדיין לא במעמד אמיתי של מתמודד על הצמרת הפוליטית הלאומית, בוודאי לא אחרי "צוק איתן".

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.