טענתו של מבקר המדינה בדו"ח על "צוק איתן" אינה נכונה. לממשלת נתניהו יש מדיניות ברורה כלפי עזה: לשמר פילוג בין פת"ח לחמאס ולמנוע הקמת מדינה פלסטינית
מאת: יעקב בן אפרת
"אין מדיניות ברורה כלפי עזה" – כך ניתן לסכם את טענותיו של מבקר המדינה כלפי ממשלת נתניהו בדו"ח על מלחמת "צוק איתן". הטענה הזאת מופרכת מיסודה. האסון ההומאניטארי המתרחש שם בשל המצור מעיד על מדיניות מחושבת היטב, שנבדקת על בסיס כמעט יומי. האסטרטגיה המנחה את ממשלות נתניהו הנוכחית והקודמת היא למנוע בכל מחיר את הקמתה של מדינה פלסטינית בגדה המערבית, והדרך להשיג את המטרה הקדושה הזאת היא לשמר את הפילוג בין פת"ח לחמאס. מבצע צוק איתן שהחל ביולי 2014 היה תוצאה של מדיניות ברורה של ממשלת נתניהו-בנט-ליברמן-יעלון, לסכל את ממשלת האחדות שכוננו פת"ח וחמאס לאחר התפטרות ממשלת איסמעיל הניה בראשית יוני אותה שנה.
לכן הייתה זו אחת המלחמות הפוליטיות ביותר שידעה ישראל. היא הקפיאה מצב שבו עזה נתונה לשליטה של חמאס והגדה לשליטה משותפת של ישראל והרשות. זוהי מציאות אידיאלית המנציחה את הקלישאה "אין פרטנר", כאשר אבו מאזן המוחלש ניצב מול חמאס שנתון במצור. מצב זה משאיר לימין הישראלי מרחב פוליטי רחב מאוד, מרסק את האופוזיציה משמאל, ומותיר את הפלסטינים מסוכסכים וחסרי כושר מיקוח.
דו"ח המבקר אינו נוגע למבצע שהקדים את צוק איתן בכחודש, מבצע "שובו בנים", שנתניהו יזם ביוני 2014, בעקבות חטיפתם ורציחתם של שלושה תלמידי ישיבה מאזור גוש עציון. בדיעבד התברר ששר הביטחון, משה יעלון, הסתייג מהמבצע שבמסגרתו נאסרו 400 פעילי חמאס מתוכם 50 פעילים ממשוחררי עסקת שליט. המאסרים האלו היו הטריגר לירי הרקטי של חמאס על ישראל, וגררו את ישראל ל"צוק איתן". ב"שובו בנים" ניסתה ישראל להכניע את חמאס לאחר שסיסי הרס את המנהרות בין סיני לעזה, והפך את ממשלת הנייה לחדלת פרעון. הפנייה של הנייה להקמת ממשלת אחדות עם אבו מאזן, לאחר שנים רבות של נתק, נבעה מתקווה שזו תזרים כספים לתשלום המשכורות עבור פקידיה, ותקל את המצור על עזה. את זה בדיוק רצתה ישראל לסכל.
המטרה של ישראל בכל שלוש מלחמותיה על עזה הייתה להכריח את חמאס לוותר על המאבק המזוין. ההפיכה הצבאית של הגנרל סיסי במצרים בקיץ 2013, שהדיחה את השלטון הנבחר של האחים המוסלמים, הייתה מכה אסטרטגית עבור חמאס וסיפקה לישראל שעת כושר נדירה. כבר ב- 14 ביולי, שישה ימים בלבד לאחר פרוץ מבצע "צוק איתן", קידמה מצרים יוזמה להפסקת אש, שעיקריה פשוטים: הפסקת אש תמורת הפסקת אש. העמדה המצרית תאמה להפליא את העמדה הישראלית, מה שהצביע על תאום הדוק בין שתי הממשלות. מאותו רגע ועד סופו של המבצע, שנמשך שבעה שבועות, המלחמה התארכה לנוכח סירובו של החמאס לקבל את התכתיב הישראלי-מצרי. מול היוזמה המצרית הציב חמאס את העמדה הקטארית-תורכית. זו קראה לבנות נמל שישחרר את עזה מתלות במעברים הישראלים ובמעבר רפיח המצרי, שנסגר מאז ההפיכה ולא נפתח כמעט מאז.
למעשה המלחמה התארכה בגלל המחויבות האסטרטגית של ישראל לציר המצרי-סעודי (כנגד קטאר-תורכיה), אשר עמד מאחורי ההפיכה נגד האחים המוסלמים במצרים והכריז מלחמה על חמאס. ההעדפה האסטרטגית של ישראל, אשר זכתה לאורך כל הדרך בתמיכה של מפלגת העבודה, הביאה להרס של שכונת סוג'עייה, להרג של למעלה מ- 2,000 פלסטינים, ולמותם של 68 חיילים וחמישה אזרחים.
Tags: דו"ח, מבקר-המדינה, מדינה פלסטינית, ממשלת נתניהו, צוק איתן