דו"ח המבקר: על ההבדל בין מנהיגים לנוכלים
מה עומד לקרות לאחר פרסום דו"ח המבקר על "צוק איתן"
מאת: ק. טוכולסקי
אחרי שהתפרסם הדוח שניקה אותה מאחריות למחדל יום כיפור, גולדה מאיר התפטרה מתפקידה כראש הממשלה. זה קרה אחרי שהיא קיבלה את אמון העם בבחירות מיד לאחר המלחמה ולאחר שהקימה ממשלה חדשה. היא קמה והתפטרה כי היא ידעה שאי אפשר להמשיך, שראש הממשלה הוא האחראי בטוב וברע, שאי אפשר לקחת רק קרדיט על הישגים אמתיים ומדומים אלא גם אחריות על מחדלים. גולדה הלכה הביתה ואתה הלכו הביתה אנשים שישבו בשורה של ממשלות מאמצע שנות השישים ועד התפטרותה, משה דיין וחיים גבתי, אבא אבן וישראל גלילי. זה קרה אז במדינה אחרת, מדינה שבה מחאה של לוחמים לא הייתה צריכה מימון של טייקון הימורים אמריקאי כפי שהיה ב-2006.
זה לא יקרה עכשיו, אחרי שהתפרסם דוח המבקר על צוק איתן. זה גם לא קרה אחרי המפלה ההיא בקיץ 2014, אחרי שהופתענו, הגבנו בהיסטריה, ביצענו פשעי מלחמה ואיבדנו עשרות בנים במלחמת יש ברירה מיותרת שגם הפסדנו. בגדול זה ההבדל בין מנהיגה שעשתה לא מעט שגיאות וטעויות, לנוכל קטן ועלוב. גולדה התפטרה ורוב שרי ממשלותיה לא חזרו עוד לכהן כשרים. על המפלה המשפילה של צוק איתן, על הבנים שנפלו לחינם במלחמה מיותרת אף אחד לא חושב לקחת אחריות. לא גלנט, אלוף פיקוד דרום בתקופת חפירת המנהרות. לא יעלון הרמטכ"ל שהביא את צה"ל למוכנות של לבנון השנייה ולאחר מכן שר הביטחון שהביא את צה"ל למוכנות לצוק איתן. לא ביבי, ראש ממשלה כושל ביטחונית שהצליח להפסיד מלחמה לראשונה בתולדות ישראל. הם לא הלכו הביתה אחרי הקרבות, והם לא ילכו הביתה עכשיו. הם ימשיכו להתחבא מאחורי גיליונות התעמולה של ישראל היום וימשיכו להאשים את כל העולם במחדלים שלהם.
דוחות מבקר המדינה נקברים במרתפים, עיתונאים שונים עושים שימושים שונים בכותרות. דוקטורנטים כותבים עליהם אחרי עשרות שנים עבודות, סטודנטים צעירים יותר מעתיקים פסקאות ומנפחים בהערות שוליים עבודות שאיש מלבד המרצה שלהם לא יקרא. 67 בנים נפלו בשדות עזה לשווא, נאבקים בלוחמי האויב שהגיחו ממנהרות שכל מי ששירת על גבול עזה בחמשת השנים שלפני צוק איתן ידע שהן שם. גם אני זכיתי לעשות קו בגבול הרצועה ולשמוע בלילה מהמארב נקישות מהקרקע. גם אני זכיתי לשבת עם קצין בכיר שבא להתארח ולשמוע מה הצבא עושה נגד החפירות של האויב מתחת לקרקע. גם אני שמעתי שהנושא מוכר ומטופל, אני כמו אלפים אחרים בסדיר ומילואים. רק ההנהגה לא שמעה, לא ראש הממשלה ולא שר הביטחון, לא חברי הקבינט ולא יו"ר וועדת חוץ וביטחון. הם אטמו את אזניהם כרגיל והמשיכו לשחק במשחק שלהם, שחקו בנערים לפניהם, והנערים יצאו לקרב ושלמו את המחיר, בשביל מה? אבדנו והאבדנו, שכלנו והשכלנו, בנינו לא שבו ובאויב קצרנו קציר דמים ולא יצא מזה כלום.
אין לנו מנהיגות. הימין לאורך כל ההיסטוריה סבל מחולשות מובנות. אבל הימין היום בישראל ולא רק בה, סובל מהעדר מנהיגות. נוכלים קטנים, שרלטנים, פחדנים צמאי דם, משרתי הון חסרי מעוף, נבחרו לשלוט במדינת ישראל וגם באופוזיציה לא חסרים מהם. שרים ונבחרים שיודעים מהי המציאות אבל לא מתמודדים, שעוסקים בשחיתויות קטנות וגדולות אבל לא מטפלים בבעיות קטנות שהופכות לגדולות. אף אחד מהם לא יתפטר אף פעם, אף אחד מהם לא ייקח אחריות אישית על כלום. הם תמיד בסדר, ביבי הארכי נוכל, בוגי המצביא הכושל, יואב האיש עם הטירה שגנב אדמות מדינה ולא טיפל במנהרות כשהיה אלוף הפיקוד בו נחפרו וכל השותפים האחרים לכישלונות ולאזלת היד, בשדה הקרב ובניהול המדינה. הם ממשיכים, נאחזים בכיסאותיהם ומפחדים רק מהטייקונים שמממנים אותם.
המחיר של שלטונו המתמשך והחדלוני של הימין הולך ונהיה כבד, באסונות שמדינת רווחה מתוחזקת הייתה יכולה לתת להם מענה, בנזקים היום יומיים שבהעדר טיפול מונע של מדינת רווחה מרחיבה הולכים ונהיים כרוניים. האוחזים כיום בעמדות ההנהגה במדינה הזו לא ילכו הביתה מרצונם, הגיע הזמן להוליך אותם לשם.
תגיות: בנימין-נתניהו, גולדה-מאיר, דו"ח, מבקר-המדינה, צוק איתן