חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

אין דבר כזה מרכז

נושאים דעות, פוליטי ב 27.02.17 23:21

בנושא המדיני, מחנה השמאל שואף לסיים את הכיבוש והימין שואף להמשיך אותו. מי שמגדיר את עצמו כ'מרכז' – מצטרף לאלה המעוניינים בהנצחת הכיבוש

מאת אורי יזהר

במרחב הציבורי הישראלי יש לישות הלא ברורה הקרויה 'מרכז' מקום נכבד. רבים מאד רוצים להתמרכז. רק למיעוטים נוח להיות בקצוות של המערכת הפוליטית. הימין רוצה להיות ימין-מרכז ובשמאל רבים חוששים מהסטיגמה המלווה את המושג 'שמאל' ורוצים להיות לכל היותר מרכז-שמאל. רבים גם קצה נפשם מהחלוקה הדיכוטומית בין שמאל וימין, טוענים שאבד עליה הכלח והמציאות יותר מורכבת מהדיכוטומיה.

חלוקה לימין, שמאל ומרכז ועוד מיקומי ביניים אפשריים כשמדובר בתחום הכלכלי-חברתי. הקריטריון לסיווג הוא היחס למעורבות הממשלה בכלכלה. הימין מתנגד לה ורוצה לחסלה לטובת שוק חופשי נטול רגולציה. השמאל דוגל במעורבות ממשלתית נרחבת ומעמיקה ובוויסות השווקים למיניהם גם באמצעים מנהליים. במרכז נמצאים אלה הנוקטים עמדות ביניים לגבי מעורבות הממשלה בכלכלה. אבל מה שאפשרי בתחומי הכלכלה והחברה אינו אפשרי בתחום המדיני. בתחום זה או שאתה בעד המשך הכיבוש ואז אתה מוגדר כימין, או שאתה חותר לסיום הכיבוש ואז אתה מוגדר כשמאל. מי שמתעלם מהנושא הזה, מדחיק אותו או מכריז שהוא נגד הכיבוש אבל אינו עושה כל צעד ממשי לקדם את סיומו, מסייע לימין להמשיך במשטר הכיבוש ולכן הוא משתייך בפועל לימין.

הליכוד, ישראל ביתנו, הבית היהודי, ש"ס ויהדות התורה – המפלגות המרכיבות את הקואליציה הנוכחית – הן מפלגות ימניות. נתניהו אמנם מדבר על חזון שתי המדינות, אבל אף אחד לא מאמין שהוא מתכוון לכך ברצינות. אמירותיו אלה משמשות אותו רק כמסך עשן במישור הבינלאומי. רוב השרים ממפלגתו ורוב חברי מרכז הליכוד יטרפדו כל יזמה רצינית להתקדמות לעבר הסדר שתי המדינות. על ליברמן ובנט ומפלגותיהם מיותר להרחיב את הדיבור. החרדים האשכנזים והמזרחים אינם מדברים הרבה על נושא הכיבוש, אבל רוב מצביעיהם הם ימניים והמפלגות החרדיות שותפות לקואליציה הימנית ביותר שידעה ישראל.

בשמאל המדיני המובהק אנו מוצאים את הרשימה המשותפת, מרצ, ציפי לבני ותומכיה וחלקים ממפלגת העבודה. רבים בתוכה סבורים כי התיוג כ'שמאל' מזיק למפלגה במישור האלקטורלי וסבורים שהחזרה למרכז תביא חזרה מצביעים רבים שנטשו אותה והיא תוכל לשוב ולהיות מפלגת השלטון. לאחרונה אף נוסד בה מחדש גוף המכונה ‘הזרם המרכזי’ שמטרתו היא למרכז את המפלגה.

אחת הטענות המושמעות בזכות המרכז היא שבגלל חולשת השמאל אין סיכוי להפיל את שלטון הימין ונתניהו ללא מפלגות המרכז. הכוונה היא בעיקר ליאיר לפיד ומפלגתו ויש גם מי שכוללים את מפלגת כולנו בהנהגת כחלון כמפלגת מרכז. כידוע, לפיד משתדל בתקופה האחרונה להתקרב לאלקטורט הימני המסורתי והדתי במאמציו להיות מועמד ריאלי לראשות הממשלה במקום נתניהו. התקרבות זו אינה מעידה על נחישות לסיום הכיבוש, אלא על העדר עמוד שדרה אידאולוגי ופוליטי. גם אם לפיד יהיה ראש הממשלה הוא לא יסיים את הכיבוש כי הוא נשבע לאחדות ירושלים שחלוקתה או הפיכתה לבירה משותפת היא תנאי הכרחי לסיום הכיבוש. אם לא יהיה ראש ממשלה הוא כבר ימצא את התירוץ להצטרפות לקואליציה ימנית שתמשיך את הכיבוש. כחלון הוא ימין. מתון, אבל ימין. הגנתו על בג"צ ראויה לכל שבח, אבל תמיכתו בחוק ההסדרה ותמיכתו בהרחבת הבנייה בירושלים מעבר לקו הירוק ממקמות אותו במחנה הימני.

השמאל חלש כיום אבל אין לו ברירה אלא להמשיך את המאבק האידאולוגי, הפוליטי והמשפטי נגד הכיבוש בכל הכוח והנחרצות. לא יהיה חיסול הכיבוש כל עוד ההגמוניה, השליטה על התודעה, תהיה בידי הימין. ההתקפות האישיות נגד נתניהו ככל שתהיינה מוצדקות מבחינת המוסר הציבורי והדין הישראלי לא ישכנעו את מצביעי הימין לשנות את עמדותיהם. לכל היותר הם יעברו מנתניהו לבנט ושקד ואנו ניפול מהפח את הפחת. גם צירוף ביטחוניסטים מובהקים למחנה תומכי ההסדר לא מרשים את אלה שסבורים כי הקב"ה נתן לנו את הארץ ואלה האומרים כי הפלסטינים רק מחכים להזדמנות להשמידנו. גם ליברמן, כשר ביטחון המופיע לאחרונה כמבוגר האחראי בקרב מטורללי הימין לסוגיהם, יהיה אלטרנטיבה אלקטורלית סבירה אם הליכוד יבאיש את ריחו עוד יותר.   רק שמאל חזק יוכל לסיים את הכיבוש ולהעלות את ישראל על דרך המלך של התפתחות כמדינה יהודית ודמוקרטית המקיימת צדק חברתי ושוויון זכויות וחובות לכל אזרחיה. צעד ראשון לכיוון זה יכולה להיות בחירתו של עמיר פרץ, איש שמאל מובהק, ליו"ר מפלגת העבודה ומועמדה לראשות הממשלה.

הכותב הוא חוקר ביד טבנקין, מוסד  התיעוד, המחקר והעיון של התנועה הקיבוצית ומחבר הספר "עתיד השמאל בישראל: דעיכה או התחדשות?".

נערך על ידי רביב נאוה
תגיות: , , , ,

2 תגובות

  1. ק. טוכולסקי :

    השמאל צריך להיות שמאל ושמאל מדיני+ימין כלכלי שווה במתימטיקה פשוטה מרכז. כשהשמאל יהיה שמאל נקודה, מדינית, חברתית, כלכלית, תרבותית הוא יהיה אלטרנטיבה.

  2. מתויג :

    התיוג מזיק בגלל מישהו

    התיוג כ"שמאל" מזיק בגלל שמישהו דאג לזה שהמילה "שמאל" תצטייר באופן מסויים.
    לימין זה מאוד נוח שהמילה "שמאל" לא תובן במובן המקורי שלה – מובן של אחריות, מובן של סולידריות שאיננו קשור למובן החדש של המילה "חמלה" – שהוא בעצם מקרה פרטי של חלוקת נדבות.
    אז מי זה שהחליט ש"שמאל" פירושו לא לקחת אחריות? אה, הוא מטיבעו, לא ייקח על זה אחריות.
    חוץ מזה מאמר טוב ומעניין. תודה

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.