בית המשפט העליון – ×”×™×” וישאר מגן החזקים

בין השמרנים לליברלים בבית המשפט  – נרמסות זכויות העמלים והנתמכים

מאת: ק.טוכולסקי

הליברלים והנאו ליברלים שהשתלטו על השמאל-מרכז בישראל ובעולם בשנות ה-90 של המאה העשרים, הצליחו לנחול ניצחונות אלקטורליים בתחילה ומובסים בשנים האחרונות בכל מערכה, חושבים שמבחינת העמלים והנתמכים, הרוב המוחלט של ה-99% יש הבדל בינם ובין השמרנים. פה ושם זה נכון, פה ושם יש הבדל דק בין הרע המוחלט והרע במיעוטו. אבל לא הליברלים ולא השמרנים טובים ל-99%.

מיום רביעי בערב אפשר לשמוע את זעקות השבר של הליברלים על בחירת השופטים החדשים לבית המשפט העליון. בחמישי בבוקר אפשר היה לקרוא בעיתונים על "קץ האקטיביזם השיפוטי" רק שלרוב אזרחי ותושבי ישראל זה לא אומר יותר מדי. בית המשפט העליון נתפס כמנותק ואליטיסטי, כגוף שמסוגל להסכים לפשרות על פינוי של גבעה בשטחים למרות החוק ואדיש לזעקותיהם של מפוני דיור ציבורי בשם החוק. כגוף שלא מסוגל לקבוע מהו קיום בכבוד, למרות שהוא מסוגל בהחלט לקבוע מהם צרכים ביטחוניים או קדושת זכות הקניין. פה ושם, כמו שעון מקולקל, גם בית המשפט מבין שהפגיעה של הרשויות האחרות אינה מידתית. אבל זה מאוד נדיר.

בסופו של יום בית המשפט העליון בישרא, כמו שאר בתי המשפט, הם חלק משיטה שבה אדם שבצע פשע בגלל רעב/עוני/נסיבות חייו המצערות ייענש בחומרה, ואילו אדם אמיד ותאב בצע יקבל, אם בכלל, עונש מגוחך ולא מידתי לנזק שעשה. מערכת המשפט הישראלית, מערכאותיה הנמוכות ועד לבית המשפט העליון, היא אותה מערכת שכולאת אנשים לשנים על עבירות של גנבה קטנה, אבל מאפשרת לאנשים שגונבים מיליונים מכספי הציבור לשלם כופר ולא להיחשף בשמם, כשהם מעלימים מס, או לבצע כמה חודשי עבודות שירות אחרי שהם נתפסו לוקחים שוחד.

אז הליברלים מייללים, וכמו אוהדיה של הילרי קלינטון, שלא מבינים איך היא הפסידה לדונלד טראמפ, כמו האוהדים של גרהרד שרדר, שלא מבינים איך ההמונים לא יצאו בשבילו מול מרקל, כמו החסידים של שמעון פר, שלא הבינו למה הוא הפסיד פעם אחר פעם, כך גם הפעם. הליברלים לא מבינים. הם לא מבינים לדוגמא שזכויות להט"ב לפונדקאות זה חשוב מאוד אבל לא מספיק, כי גם הלהט"ב צריך שיהיה לו ממה לחיות או דיור ציבורי. אבל בג"צ לא מתערב בסוגיות הכלכליות של כמה המדינה תוציא בשביל דיור ציבורי או קיום בכבוד. הם לא מבינים שבית משפט, שמסוגל להפגין בקיאות בממון כשזה משרת טייקונים מול מס הכנסה, אבל לא מסוגל להפגין נכונות למצוקות האדם הממוצע הקטן והחלש, לא מעניין את המסה המוחלשת של אזרחי ישראל. מאז מותו של אדמונד לוי אין שופט אחד בבית המשפט העליון שניתן לדבר עליו אפילו כחברתי. הנאורות הליברלית, שגם היא לא באמת קיימת בבית המשפט העליון, הרביזיוניסטי באופיו, לא מספיקה כדי שאנשים יתרגשו מהמהפכה בבית המשפט, מהמעבר בין שופטים שבהשקפת עולמם ייצגו את מפלגות המרכז ימין הליברליות לשופטים שבהשקפת עולמם מייצגים את הימין הלא ליברלי.

ב"הארץ" יכולים לילל, אנשים טובים ועיתונאים טובים בשמאל הליברלי יכולים לקונן, אבל הליברליזם השמאלי, זה שאינו קשור לסוציאליזם ולסוציאל-דמוקרטיה הולך וגווע. הוא לא מדבר להמונים, לאנשים שעם כל הכבוד לזכויות ליברליות בלבד, צריכים עוד כמה דברים בשביל להתקיים בכבוד.  לאנשים נמאס מהרע במיעוטו, לאנשים נמאס מ"או שתבחרו בנו או שיהיה יותר גרוע". אנשים רוצים לבחור בין טוב לרע, לא בין משהו שהוא קצת פחות גרוע לרע, ועד שאנשים לא יחשבו שבבית המשפט העליון יכולים לשבת אנשים שבאמת יתעניינו בבעיות שלהם וייצגו אותם כמו שצריך, הם כבר לא מוכנים להסתפק בברירות מחדל.

המהפכה החוקתית של השופט ברק, לא עיגנה את הזכויות החברתיות והקבילה למהפכה הניאו ליברלית, היא בהחלט הגנה על בעלי הון מהחוק, אבל זה לא מספיק בשביל שמישהו יתמוך בה. בית משפט שהיה קובע זכות לקיום בכבוד ומגדיר אותה. בית משפט שהיה מגדיר זכות לדיור, היה משהו ששווה להילחם בעבורו בשביל הרבה אנשים שבצדק נשארים אדישים לנוכח האופן שבו הימין מחליף את הימין מרכז בשליטה על בית המשפט.

Print Friendly, PDF & Email

Tags: , ,

Leave a Reply