סידוק ההידראולי (פְרַקִינג) והשפעותיו על מקורות המים – פרק ראשון

אמנון פורטוגלי מזכיר לנו את ההשפעות האפשריות של הפקת נפט בשיטת הסידוק ההידראולי, בעקבות דיונים שהתקיימו בועדת הטכנולוגיה של הכנסת (ועדת משנה לבחינה ומעקב)

‏בסוף ינואר התקיימה ישיבה של ועדת המשנה של ועדת המדע והטכנולוגיה (קישור לפרוטוקול בהמשך), לבחינה ומעקב אחר הפקת גז ונפט בטכנולוגיות לא קונבנציונליות ומתחדשות, או במילים אחרות, בנושא הפְרַקִינג (Fracking=סידוק הידראולי). והשפעותיו על מקורות המים בהקשר לקידוחי הנפט בגולן.

בעקבות הישיבה המעניינת, אני רואה מקום למאמר קצר על הפקת נפט וגז בטכנולוגית הסידוק ההידראולי.
בתחילה שלש הערות:

  • פרוטוקול הישיבה מורה על הצד החיובי של פעילות הכנסת, פעילות שיש לברכה של יו"ר ועדת המשנה, ×—"×› חיים ילין, של חברי הכנסת, ושל נושאי תפקידים בממשלה שהופיעו בפני הועדה.
  • יש להבהיר את המינוחים בהם מדברים. המינוח טכנולוגיות לא קונבנציונליות, אינו מוצלח. טכנולוגיות שהיו לא קונבנציונליות לפני עשור הן מקובלות ובשימוש שכיח כיום.

יוסי וירצבורגר מנהל מינהל אוצרות הטבע, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים הבהיר זאת יפה: "סידוק הידראולי זו פעולה של עשרות שנים והיא בתוך הקידוחים הקונבנציונליים."

במקום להסתבך ולנסות להגדיר בדיוק היכן  עובר הגבול בין קונבנציונלי ללא קונבנציונלי אני מציע לדבר על קידוחים המאופיינים בשימוש בטכנולוגיות של סידוק הידראולי עם או בלי שימוש בקידוחים אופקיים.

בנושא ההשפעה על מקורות המים, צריך להוסיף גם טכנולוגיות של המרצה  – Enhanced oil recovery. הטכנולוגיות האלה כוללות בין השאר הכנסה של חומצות, החדרה בלחץ של ×’×– או מים וגם סידוק הידראולי.

fracking

רקע
הישיבה והדיון התקיימו בעקבות דו"ח הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה שפורסם בדצמבר 2016, הסוכנות האמריקאית בדקה 1,200 אתרים בארצות הברית שנעשו בהם קידוחי נפט, הדו"ח בחן את ההשפעות על הסידוק ההידראולי על מקורות המים, גם על מי השתייה שנמצאים בתת הקרקע וגם על מקורות המים הפתוחים כגון נהרות ואגמים.

טכנולוגיות של קידוח אופקי פותחו מאז שנות השלושים של המאה הקודמת ונכנסו לשימוש 'רגיל' בעשרים השנים האחרונות בעשורים האחרונים. בתחום הגז והנפט הקידוחים האופקיים מגיעים כיום למרחק אופקי של שלשה ק"מ ויותר, והלחצים למאות אטמוספירות.

טכנולוגיה של סידוק הידראולי פותחו כדי לאפשר ולהגביר זרימה של נפט וגז ה'כלואים' באדמה או בסלע המכיל אותם, (חישבו על חימר), מה שנקרא Tight Oil. זה נעשה על ידי הכנסת מים לשכבה המכילה נפט או גז מתחת לפני הקרקע בלחצים גבוהים מספיק כדי לסדוק את הסלע, במטרה ליצור רשת של סדקים מחוברים שישמשו נתיבים לתנועת נפט וגז טבעי אל הבאר.
טכנולוגיה של סידוק הידראולי בשילוב עם קידוח אופקי הפכה שכבות פצלים עשירות בנפט וגז, שלא היתה אפשרות כלכלית להפיק מהם נפט וגז בעבר, לשדות גז טבעי מהגדולים בעולם. פצלי פרמיאן, מרסלוס, יוטיקה, ברנט, איגל פורד, ותצורת באקן הן דוגמאות לכך. כולם הוסבו לשדות גז או נפט רווחיים ביותר על ידי טכנולוגיות של סידוק הידראולי.

טכנולוגיות של סידוק הידראולי היו בשימוש לבארות מים, ונכנסו לשימוש להפקת נפט וגז בהיקף רחב בארה"ב בעשור האחרון. בשנים 2011 עד 2014 לבד נקדחו בכל שנה בין 25,000 ל-30,000 קידוחים. ב-2015, נקדחו כ-20,000 בארות, ירידה קלה בעקבות ירידת מחירי הנפט והגז.

הפקת גז טבעי מפצלי גז באמצעות טכנולוגיות קידוח אופקי וסידוק הידראולי הביאה מזה שלש שנים לאספקה שופעת של אנרגיה זולה בארה"ב ולמהפכה גלובלית בשוק האנרגיה.  השינוי הברור ביותר הוא הירידה במחירי הגז הטבעי בארה"ב שמחירו ירד משיא של 13 דולר למיליון יחידות תרמיות ביולי 2008, לכ- 3 דולר כיום. ירידה זו הביאה לגידול בשימוש בגז ולירידה בשימוש בפחם לייצור חשמל, ולירידה בפליטת גזי החממה בארה"ב.

במקביל להתפתחויות בתחום הגז, שימוש בטכנולוגיות אלו להפקת נפט מפצלי נפט מאפשרת עכשיו פיתוח מאגרי נפט אדירים שלא היו זמינים עד עכשיו בארה"ב, ועוזרים להפוך מגמת ירידה של שני עשורים בתפוקה המקומית של נפט גולמי בארה"ב למגמת עליה.  נפט וגז שהופקו בארה"ב בטכנולוגיות של סידוק הידראולי, היוו  כ- 50% וכ-70% בהתאמה, מהייצור הכללי של נפט וגז ב- 2015.

ההפקה המסיבית של נפט וגז מפצלים בטכנולוגיות של סידוק הידראולי וקידוח אופקי, הביאה למהפכה בשוקי הנפט והגז ולירידה הדרסטית במחירי הנפט והגז מאז מחצית 2014. ירידת מחירים ממנה נהנים הצרכנים בארץ ובעולם, מלבד חברת החשמל הישראלית המשלמת מחיר מופקע עבור הגז מתמר ומגלגלת זאת על הישראלים המשלמים מחיר גבוה עבור החשמל שהם צורכים.

Print Friendly, PDF & Email

Tags: , , , , , , ,

Leave a Reply