חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

פילנתרופיה בחינוך ומחירה בעידן משבר כלכלי

נושאים דעות, חינוך ותרבות ב 25.12.08 6:08

האם המעורבות ההולכת וגדלה של עמותות וקרנות במערכת החינוך חיובית או שלילית? מה קורה למעורבות בעת משבר כלכלי? שושי פולטין מתייחסת לשאלות אלה על רקע פרוטוקול ועדת החינוך שעסק בנושא זה

בעשור האחרון הולכת וגדלה המעורבות של מה שמכונה ה 'חברה האזרחית'  או 'המגזר השלישי' במערכת החינוך. פרויקטים שונים כמו  'תוכנית בת ים' אשר זכתה בשנה האחרונה לפרס החינוך, כך גם פרויקט המנוהל כעת בתשעה בתי ספר בנתניה על פי  "מודל בלומברג", פרויקט ללימוד אנגלית במגדל העמק ורבים אחרים, מסתייעים בקרנות ובקבוצות פילנתרופיות : "תוכנית בת ים" – מסתייעת על ידי קרן רש"י , הפרויקט בנתניה  מסתייע בקרן שטיינהארט, בשיתוף קרן מוריה , קרן פיירס, קרן בלאוסטין וקרן צייס. במגדל העמק הפדרציה של יהדות דטרויט בשיתוף קרן רש"י הקימו את הפרויקט לאנגלית וכו'. כבר כיום פועלים כ 600 גופים חיצוניים  בבתי ספר (ראו כאן).

הארגונים והקרנות נכנסו  לחלל שנוצר כתוצאה מהקיצוץ בתקציב החינוך ובשעות – בתקופתו של בנימין נתניהו כשר אוצר ולימור לבנת היו 16 קיצוצים רצופים בתקציב במערכת החינוך שגודלם המשוער הוא 4.8 מיליארד שקלים, מתוכם קיצוץ של 1.5 מיליארד במערכת ההשכלה הגבוהה, בכלל זה פיטורים רבים. ראו כאן

הרב מיכאל מלכיאור אמר בועידת ישראל לעסקים שהתקיימה בשבוע שעבר, כי " את המכה הכבדה ביותר הנחית נתניהו בשנותיו כשר אוצר. ירדנו מתחת לקו האדום בתנאים הבסיסיים ביותר-בהשוואה לשנת 2000 כל ילד בבתי הספר היסודיים מקבל 6.5 שעות פחות מדי שבוע  ו8.5 פחות בעל יסודי " דיווח כאן .

ב 8 ביולי 2008 התכנסה ועדת החינוך של הכנסת ( ראו כאן) על מנת לעסוק בנושא " חלוקת גבולות האחריות בין הממשלה לחברה האזרחית בנושא החינוך" בדבריו בוועדה אמר הרב מלכיאור: " בגלל הקיצוצים הקשים מאוד שהיו בתקופות הקודמות במערכת החינוך, המנהלים ייקחו כמעט כל דבר שיציעו להם כי יש חוסר בשעות וחור בהשקעה… ..בסך הכל אנחנו רואים בדבר הזה תופעה חיובית. החברה האזרחית הבינה שהחינוך זה דבר הכי חשוב שיש לנו והיא נכנסת כדי להציע הצעות ולהיכנס עם כיוון ועם רעיונות ועם פיילוטים והצעות ותוספות והתנדבות. סך הכל זה דבר מעשיר וחיובי. זה גם דרוש שבחברה מפותחת המגזר השלישי, המגזר העסקי והפילנתרופי, ייכנס בצורה מסודרת. אנחנו רואים את זה כדבר חיובי"

מגוון המעורבויות והשותפויות שהוצג בועדת החינוך הוא גדול . "פיתוח תכניות לימודים או לימוד תכניות תלמידים ,פיתוח של חומרי למידה, הפעלת מתנדבים, הדרכה של מורים בהשתלמויות למיניהן. מימון של פרויקטים או משאבים אחרים שבתי הספר זקוקים להם, כמו כיתות מחשב,  או ציוד מסוים שהחברה האזרחית נותנת לבתי הספר" .

ד"ר בת חן וינהבר מבית ברל,  אשר הציגה עבודתה בנושא, אמרה כי "אנחנו מדברים על חדשנות, העשרה וקידום שנכנסים לתוך המערכת. מענה לצרכים מקומיים וייחודיים, שמערכות גדולות מתקשות לתת אותן ".

אם כל כך טוב , היכן  הבעיה ?

אחת הבעיות הוגדרה על ידי הרב מלכיאור " צריכים לדעת שחברה אזרחית יכולה להיות כותרת לתופעות שהן לאו דווקא חיוביות. כל מיני אינטרסנטים מאוד כבדים שנכנסים ומנצלים את החולשה של החינוך בישראל…"

בעיה אחרת שיכולה להיות, היא צורת העסקה של העובדים על ידי הארגונים השונים ובעיקר חוסר התאום והפיקוח על ידי משרד החינוך שהועלה בוועדה.

ד"ר  בת חן וינהבר : "נכון ליולי 2008 לא קיים במערכת החינוך ניהול של השותפויות. לא קיים מנגנון  הסדרה, פיקוח, ליווי או מיון של אותם גופים. בין היתר, גם לא קיים תיעוד מסודר של הגופים האלה."

הבעיה שנוצרה לאחרונה ואשר לא נצפתה, מן הסתם ,בעת התכנסות הועדה היא המשבר הכלכלי העולמי –  חלק מהקרנות האלו נפגעו או חוסלו מהמשבר ואחרות נפגעו מההונאה של יו"ר הנאסד"ק לשעבר,מאדוף.

כבר עכשיו דווח על כך שקרן צייס, המוזכרת כאן למעלה, נסגרה בעקבות ההונאה ועשרות פרויקטים חינוכיים הוקפאו – ראו כאן. כן הוקפאו פרויקטים כמו 'מסע ישראלי' שמאורגן על ידי 'בראשית ועוד ועוד..

הפרויקטים המוצלחים השונים , כמו פרויקט בת ים , מראים שאפשר גם אחרת ולא רק בפינלנד, אלא כאן ועכשיו. הבשורה כבר כאן, אפשר לממש אותה, עכשיו צריכה הממשלה לבוא ולאפשר אותה בלי להיות  תלויים במצבם הכלכלי של קבוצות פילנתרופיות, בלעדיהן תיחשף מערכת החינוך במלוא מערומיה.

הקורה במערכת החינוך משמש כבבואה לקורה בארץ ובעולם בשירותים החברתיים,  ומשקף את העובדה שעידן ההפרטה של שירותים אלה פשט את הרגל. 

הגיע הזמן שהממשלה תיקח על עצמה שוב את  האחריות המלאה על החינוך, כמו גם על בריאות ושירותי רווחה אחרים.

 

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , , , ,

12 תגובות

  1. גליה :

    שושי הלוואי והייתי יכולה להצטרף לאופטימיות שלך,
    חיפשתי את ההגדרה למושג פילנתרופיה ומשלל ההגדרות ההגדרה הכי מוצלחת לתאר את תופעת הפילנתרופיה בחינוך היא זו: "מושג הפילנתרופיה מופיע לראשונה ביוון הקדומה ע"י אריסטו- "התנהגות הפילנתרופית מגלמת את היות האדם אזרח טוב", אזרח טוב הוא אדם שעוזר לקהילה, ומאמין בדמוקרטיות שלה. (הוא יכול להיות רק אזרח כלומר לא עבד או אישה)"
    אור קשתי/הארץ : מתייחס לישיבה ההיא מה 8.7 ולממצאי המחקר אותו הזמינה יולי תמיר מבית ברל
    "ההיקף האמיתי של מעורבות "המגזר השלישי" במערכת החינוך עשוי להיות אפילו גדול עוד יותר מכפי שנמצא במחקר, כיוון ששתי הקרנות הפרטיות הגדולות ביותר – קרן רש"י וקרן קרב – לא הוגדרו כגופים חיצוניים, בזכות שיתוף הפעולה ההדוק שלהן עם משרד החינוך. התוכניות של קרן רש"י מגיעות לכ-100 אלף תלמידים, ואלה של קרן קרב מגיעות לכ-270 אלף תלמידים."
    נצרף לנאמר לעיל את העדויות הבאות :
    http://free.2all.co.il/lokarev
    http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=234833&blogcode=9847185
    עדויות המוכיחות כי קרן קרב אינה פילנתרופית אלא חברת כ"א המפעילה תוכניות חינוכיות במשרד החינוך.
    ונקנח בכנס ארגוני הגג של המגזר השלישי, שנערך ב 23.12.08
    "…בהמשך המליץ שני לעמותות לגייס אישים כדי שיעזרו להן במשא ומתן עם משרד האוצר – "כי הם מדברים בשפה שאתם בעמותות לא מכירים". כדוגמאות הוא ציין את שלמה דברת, דב לאטומן ואורי יוגב – שהיה בעבר הממונה על אגף התקציבים באוצר.."
    ונחזור להגדרה היוונית המוצלחת ביותר לפילנתרופיה !
    צר לי שושי אך הם, ה"אזרחים הטובים" קובעים את המדיניות ולא אנחנו העבדים והנשים.
    חז"ל הגדירו לא רק מה וכמה יש לתת לצדקה – אלא גם איך לעשות זאת, וקבעו כי הנתינה הראויה – היא מתן בסתר: הנותן אינו יודע למי נתן – והמקבל אינו יודע ממי קיבל.

    קישורים:
    כנס המגזר השלישי :
    http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20081224_1049526

    אור קשתי הארץ :
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1039230.html

  2. גליה צודקת :

    כניסת העמותות לבתי הספר הפכה למצב אבסורדי בו העמותות מתחזקות על חשבון משרד החינוך ותורמות לניוונו, גם אם כוונתן באמת טובה.

    גם מבחינת מעמד המורה ישנה פגיעה: התלמידים יאהבו את המורה מקרן קרב שאצלו אין שיעורי בית ומבחנים ולומדים מקצוע מגניב כמו לוגיקה או משפטים מאשר את המורה שמלמד סתם חשבון או תנך בתוכנית מיושנת. התלמידים יאהבו את "סבתא חיבוקי" שבאה מהעמותה הזו ש"עוזרת למורים" וישנאו את המורה שמציב גבולות ודורש משמעת.

    מפלגה סוציאל-דמוקרטית רצינית חייבת לשים במצעה סעיף המצהיר על ביטול העסקת מורים דרך עמותות/חברות כ"א ורפורמה משמעותית ביחסים בין המדינה למגזר השלישי, בייחוד בחינוך.

    מכיוון שהתורמים לעמותות החינוך למיניהם משמנים גם את כיסי המתמודדים בבחירות (חלקם תורמים למתמודדים בשתי מפלגות שונות – למשל ניר ברקת – ר' אתר מבקר המדינה), אני בספק אם זה יקרה. מועמד או מפלגה שבאמת יעלו את הנושא הזה על השולחן יישארו עניים וחסרי השפעה, מועמד או מפלגה שימרחו את הנושא (ע"ע יולי תמיר) יאבדו מאמינותם ולא יוכלו באמת להציג עצמם כאנשי מדינת רווחה.

  3. שושי פולטין :

    לגליה ול"גליה צודקת" – נדמה שאין בינינו בכלל מחלוקת,להיפך, לא נראה לי שהרשומה הזו משדרת אופטימיות, ואם כן אז פיספסתי במסר. אגב, לא בכדי ציינתי את הפרוייקטים הנ"ל, הבאתי אותם מהמאמר של יאיר לפיד שהציג אותם השבוע ב'ידיעות אחרונות' כדרך פנטסטית לפתור את כל בעיות החינוך בארץ. ראו התייחסות לנושא העמותות ולמאמרו של יאיר לפיד בפוסט כאן:
    http://cafe.themarker.com/view.php?t=793960
    הרשומה הזו דנה בנושא העמותות והקרנות לאור המצב הכלכלי החדש שנוצר. בין הדברים ציינתי גם את נושא דרך העסקה של העובדים בארגונים אלה, מבלי להרחיב. אין ספק שהעשרתן בתגובתכם, הן את מקורות המידע והן את התחושות הקשות הבאות מה'שטח' והנובעות מתפקודן של העמותות השונות.
    תודה.

  4. תרומות למועמדים :

    קרן קרב -צ'ארלס ברונפמן
    יולי תמיר – 10,000 ש"ח
    יצחק הרצוג – 10,000 ש"ח
    דב לאוטמן – הכל חינוך (מתקמצן על נשים ומהמר על ממשלת אחדות)
    לימור לבנת 4000 ש"ח
    אבישי ברוורמן – 5000 ש"ח
    אופיר פינס – 5000 ש"ח
    נאדיה חילו 3000 ש"ח
    http://primaries.publish.mevaker.gov.il/index.aspx

  5. לאדון/גברת תרומות למועמדים :

    עוד! עוד! המשיכו לחפור

  6. מיכאל :

    גם ברומא היו נהוג לתמוך בכל מיני צורות בחברה. התמיכות האלו נקראו מענקים. אלה ששם המענקים נוצלו על ידי העשירים לתמוך באזרחי העיר. זהו התפקיד המצופה מהעשיר. כבר אוגוסטוס הקיסר התייחס לאינטרסים המנוגדים של העשירים ותמיכותיהם והגביל אותם בחקיקה. מזמנו ניתן להעניק רק מונומטים לעיר, כמו: מבני ציבור פסלים…

    גם אצלנו צריך להגביל את התמיכות של אינטרסנטים שונים, שמשתמשים בתכנוני מס כדי להימנע מתשלום ועדיין לזכות בכבוד ויקר.

  7. דניאלה :

    כניסת המגזר השלישי למערכת החינוך היא רעה חולה, שבסופו של דבר ממוטטת את המערכת מבפנים. גם אם כוונתן טובה, אין בכך די. אין לעמותות ולקרנות זכות קיום במערכת ללא התשתית : הכיתות, המורים, התלמידים והמסגרת. לו הפילנטרופים הדגולים היו באים ללא אג'נדה ויומרה, כל מה שהיה צריך הוא להכניס את הכספים למערכת, למטרות מוגדרות מראש, כאשר העבודה מבוצעת על ידי מורים בלבד. בעצם הדגם הזה, שגוף חינוכי המעסיק עובדים באופן מופרט בתוך בתי הספר, יש טעם לפגם. הרי ללא בתי הספר אין לכל העניין הזה קיום.מה גם שרבים מן הפרוייקטים המבוצעים באמצעות העמותות והקרנות הם יומרניים להפליא, מנופפים בהישגים דימיוניים שמושגים באמצעות מרתונים ושינוי פרמטרים להצלחה, ואת זה חוויתי אישית דרך ילדיי. יש שם הרבה הגזמות ומצגי שווא על הצלחות. מוריהם הולכים ובאים- עבודה זמנית לעת מצוא, אין המשכיות של ידע, אין הפקת מסקנות וכן הלאה. מה לעשות – בחינוך אין קסמים, אלא עבודה קשה והתמדה.
    והדבר הגרוע מכל – עצם קיומן מאפשר למשרד החינוך להתנער אט אט מתחומי אחריות שונים ופשוט להפסיק את קיומם בכל מובן בתחומי משרד החינוך. ומה שנעלם לא יחזור יותר.

  8. שושי פולטין :

    ל – 5 , לא ברור אם הקריאה צינית או מבוססת על מידע והבקשה אמיתית.

  9. גליה :

    שושי,
    הקריאה של 5 היא צינית.
    החפירות (4) הן שלי.
    לכן אני זו שחייבת כאן הסבר ל"חפירות" .
    א. יש בעיה דמוקרטית עם כל נושא הפריימריז והתרומות, במדינה קטנה כשלנו.
    ב. התוצאה היא, שמי שתורם לך בשקיפות (חיובית) אתה חייב לו "בשקיפות מוסרית". קל יותר לשלי יחימוביץ להיות "חייבת מוסרית" לכמות גדולה של תורמים צנועים. קשה יותר לאחרים (הפעם לא אחפור תחפרו לבד) שהתרומות שלהן מעטות וסכומן גבוהה באופן יחסי. הדלתות נפתחות לרווחה לבעל ההון. התורם הקטן בסתר (לא מקבל החזרי מס) ולא "עוקף תורים" (VIP).
    במדינה קטנה כשלנו צריך לחשוב על פתרונות יצירתיים ולא להעתיק ממעצמות מרובות תושבים.

    שבת נעימה ושקטה

  10. שושי פולטין :

    לגליה,
    כיוונת בדיוק לדעת גדולים, פרופ' שלמה אבינרי דיבר בדיוק על נושא הפריימריז, אשר יוצרים תלות בין הנבחר לאנשים שמריצים אותו או שתורמים לו. לפי אבינרי לכן, לנבחרים יש פחות מחויבות למפלגה ויותר לציבור שהריץ אותם.

  11. שושי פולטין :

    לאור התגובות כסיכמתי את התובנות הנוספות בפוסט נוסף בנושא:
    "משכתי בחוט, פרמתי ו…"
    http://cafe.themarker.com/view.php?t=801029

  12. יאיר לפיד ומוניציפליזציה של החינוך – בשבדיה זה נכשל :

    […] הישגים, אך לממן אותן בעזרת תרומות. למה זה רע? ראו כאן דברי שושי ובייחוד ציטוט של חה"כ לשעבר הרב מיכאל […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.