חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אומרים לנו שיש מס אחר

"עמק שווה" –חנוכת "שביל המקוואות" עוד צעד ב"ייהוד" העיר העתיקה

נושאים חדשות, חינוך ותרבות ב 9.02.17 0:25

ארגון "עמק שווה" מדווח על עוד אחד מבין אתרים ארכיאולוגים רבים שהפך לאתר תיירות באוריינטציה יהודית-דתית. רשות העתיקות נותנת יד להצגת עברה של ירושלים באופן מגמתי החוטא לגיוון התרבותי והדתי שלה

כמה מקוואות עתיקים צריך בעיר העתיקה ולמה לאחרונה יש כל כך הרבה מסלולי עליה לרגל להר הבית?

ביום חמישי הקרוב, ה 9 לפברואר, יחנכו שר ירושלים ומורשת, זאב אלקין וראש העיר ניר ברקת את "שביל המקוואות" שהוכשר במרכז דוידסון למרגלות הר הבית/חרם א-שריף.

שביל המקוואות הוא עוד אחד מבין אתרים ארכיאולוגים רבים שפותחו בשנים האחרונות באזור סילואן ומנהרות הכותל והפכו לאתרי תיירות באוריינטציה יהודית-דתית.

רשות העתיקות והגופים הממלכתיים האמונים על השמירה על עתיקות ירושלים והצגתן לציבור מועלים בתפקידם פעם אחר פעם ונותנים יד להצגת עברה של העיר בצורה מגמתית, שחוטאת לאמת ולגיוון התרבותי והדתי שלה.

עתיקות ירושלים "נחטפו" בידי בעלי המאה והמקורבים לשלטון והן בנות ערובה של סדר יום מגמתי ומסוכן בעיר העתיקה ובסביבות הר הבית.

כמעט בכל חפירה ארכיאולוגית בעיר העתיקה ובסילואן כאשר נמצא בור מים המזוהה כמקווה, הוא זוכה לשימור ומוצג לציבור. בשנים האחרונות מוצגים מקוואות באגן ההיסטורי כ"השתמרות של המורשת היהודית בת אלפי שנים" ולרוב כחלק ממסלול עליה לרגל ובהקשר של טקסי ההיטהרות של לפני הכניסה לבית המקדש. נדמה שחנוכת מסלול המקוואות היא שיא חדש בהתרפקות על המקוואות. מינון המידע ההלכתי המומחש בפרויקט זה הוא גבוה במיוחד. המסלול מסתיים בשערי חולדה – המקום בו נכנסו עולי הרגל למתחם הר הבית, (על פי ההנחה המקובלת). לאחרונה נחנך בסילואן קטע מרחוב רומי שזכה לכינוי שביל עולי הרגל ומתייחס גם הוא לעולי הרגל לבית המקדש. בסילואן, תוואי הרחוב הרומי נמצא תחת הרחוב הראשי של  סילואן.

בעת העתיקה מקוואות היו חלק מאורח החיים של יהודים ואף של קבוצות נוספות במרחב: אדומים, שומרונים ואחרים. במקרים רבים בתקופות מאוחרות הוסבו המקוואות לשימושים שונים: מאגרי מים, מחסנים, ועוד.

נראה שהטבילה בכמיהה לחדש את העלייה להר הבית נמצאת בשיאה. אם לא במילים אז במעשים – יצירתם של מסלולים "ארכיאולוגים" שנויים במחלוקת. השתתפותם המוגברת של פוליטיקאים בטקסי ההשקה של אתרים אלו היא עדות נוספת למשמעות הפוליטית שמנסים לכפות על עתיקות העיר. הסכמתה של רשות העתיקות לחפור ולשמר ולפתח אתרים אלו מעידה על כך שהיא נגררת אחרי סדר היום של העמותות שיוזמות ומממנות את האתרים, במקום לממש את המנדט המקצועי שלה – הצגה מגוונת של עברה הרב שכבתי והרב תרבותי של העיר.

רקע על 'שביל המקוואות'

החל משנת 2011 התבצעו עבודות שימור של מספר בריכות שנחשפו בחלק המזרחי של חפירות העופל, מחוץ לחומת העיר העתיקה. החציבות מתוארכות לתקופת בית שני והן מוצגות כמקוואות שהיו חלק מהפולחן הדתי בימי בית המקדש. המקוואות מפוזרים בין שרידים מתקופות אחרות, בעיקר מבנים מהתקופה הביזנטית והמוסלמית הקדומה.

שביל המקוואות מתחיל ביציאה הצמודה לחומת העיר העתיקה, מול הכניסה הצפונית לכפר סילואן ובמרחק של מטרים ספורים מחפירות חניון גבעתי ומאתר עיר דוד. הוא מסתיים מתחת לחומה הדרומית של הר הבית\אל חראם א-שריף ומסגד אל-אקצא. במקום זה נחשפו שערים, המכונים ”שערי חולדה“ וגרם מדרגות המוליך אליהם. השערים והמדרגות מתוארכים לימי בית המקדש השני, ומזוהים עם מסלול העלייה לרגל של המתפללים בימי בית המקדש.

להערכתנו, המתנחלים מתכננים כנראה לחבר בין מסלול זה לבין "מרכז קדם" ו-"תוואי עולי הרגל" של אלע"ד, שיוצא מברכת השילוח ועובר ברחוב הרומי העתיק שתחת הכביש הראשי של סילואן.

הודעה מאת "עמק שווה"

אתר "עמק שווה – ארכיאולוגיה בצל הסכסוך"

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , ,

2 תגובות

  1. רפי לאופרט :

    שמחתי לקרוא

    אכן, הגיע הזמן להפסיק לדבר ולהתפלסף על נושא ירושלים ולהפוך את העיר בכל המובנים לבירת ישראל – שלימה ולא מחולקת משום בחינה שהיא, מפותחת, משוחזרת היסטורית, בעלת חזות כיאה לבירת ישראל ולאחת הערים החשובות בעולם אם לא החשובה ביותר, בעלת שירותים ציבוריים מתקדמים, עם כל המוסדות הלאומיים החשובים ובעלת איכות חיים למופת.
    אחרי קרוב ל- 70 שנות עצמאות, ואינספור הכרזות בחלקן חסרות שחר ובחלקן חסרות משמעות, הגיע הזמן לעשות.
    שום דבר לא הוכיח עצמו בעבר יותר מהעשייה עצמה. עצם קיומה של מדינת ישראל מושתת בעיקר על עשייה ולא על הכרזות. שעתה היפה ביותר של תנועת העבודה הייתה כאשר דברה מעט ועשתה הרבה, ואחד מכישלונותיה הקולוסליים היה שעייפות מלחמת השחרור מנעה בעד המדינה שאך זה קמה, לשחרר את ירושלים ולהעניק לה ללא פקפוק וללא דיחוי, את ההעדפה והיחס להם היא ראויה. טוב שיש מי שפועל לתיקון המעוות גם בימים אלה.

  2. נגה תדמר :

    פארבעסערטע הסטוריה

    רפי לאופרט מציג דעתו כאילו באה היישר מפי הגבורה, ומצפה כנראה שנאמר נעשה ונשמע (בסדר הזה כמובן). ובאמת, קבלנו איה בדל משמים של אינדוקטרינציה. בניגוד לפיקציה שמנסה לתאר רפי, תנועת העבודה
    קמה על יסודות רעיוניים מובהקים, ויהיו אשר יהיו מקורתיהם, הצלחתה נובעת מכושרה והתמדתה לממשם בפועל – ולא להיפך, כפי שמנסה רפי לספר לנו.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.