מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
חוק ההסדרה אושר בכנסת – "שלום עכשיו" תעתור לבגצ
חוק ההסדרה, המתיר הפקעת אדמות פלסטיניות פרטיות בשטחים הכבושים ומסכל את תכנית "שתי מדינות לשני עמים", אושר בכנסת אתמול בערב. תנועת "שלום עכשיו" תעתור לבגצ נגד החוק
להלן ההודעה שפרסמה "שלום עכשיו" בעקבות אישור החוק במליאת הכנסת:
חוק ההסדרה הוא אות קלון לכנסת ישראל, ועליו חתום אדם אחד – בנימין נתניהו, שמפקיר את עתיד ישראל בידי מיעוט קיצוני, ותומך בחוק שהוא והיועץ המשפטי לממשלה מזהירים ממנו.
נתניהו מוכן לאפשר גזל אדמות, לסכן את קציני צה"ל ולגרור את ישראל לבית הדין הבינלאומי בהאג והכל למען הישרדות פוליטית ובלחץ החקירות.
אל מול הטירוף הזה נהיה אנחנו המבוגר האחראי ונבלום את החוק המסוכן הזה בבג"צ. (פורסם בפייסבוק של "שלום עכשיו")
להלן הדו"ח של "שלום עכשיו" על ההשלכות של חוק ההסדרה:
עיקרי הדו"ח:
- החוק יסדיר 3,921 יחידות דיור (יח"ד) על ידי הפקעה של כ-8,183 דונם של אדמות פלסטיניות פרטיות בהתנחלויות ובמאחזים.
- 55 מאחזים מבודדים, הנמצאים בעומק הגדה המערבית, הכוללים 797 יח"ד על כ-3,067 דונם של אדמות פלסטיניות פרטיות, יוכלו לקבל אישור ולהפוך להתנחלויות רשמיות עם תכניות פיתוח והרחבה שיפגעו בסיכוי להגיע לפתרון של שתי מדינות.
- בנוסף על המאחזים, החוק יאפשר הסדרה של 3,125 יח"ד בתוך התנחלויות על ידי הפקעה של 5,014 דונם אדמות פרטיות.
- החוק יאפשר להכשיר בעתיד עוד 3,043 יח"ד, על 3,173 דונם של אדמות פרטיות שנתפסו לצרכים צבאיים ועליהן הוקמו התנחלויות בשנות ה-70. חוק ההסדרה יהפוך את הצווים האלו למיותרים ויאפשר הפקעה וגזל נוסף של אדמות.
- נתוני דו"ח זה הם הערכות חסר, שכן הן לא כללו שטחים נרחבים של אדמות פרטיות בתוך התנחלויות ובמאחזים שעל גביהן נבנו כבישים ותשתיות. כמו כן, אדמות פרטיות פלסטיניות בתוך התנחלויות, שעליהן לא הוקמו מבנים, לא נכללו בחישוב הנתונים.
תגיות: בגצ, חוק ההסדרה, עתירה לבגצ, שלום-עכשיו, שתי מדינות לשני עמים
קישור קבוע
6 תגובות
Email This Post
7 בפברואר, 2017 בשעה 8:27
את שלום עכשו היה צריך לסגור איפשהו בתפר שבין מוסרי רז כמזכ"ל לגבי לסקי, לפני שיריב אופנהיימר הפך אותה סופית לבדיחה.
לא צריך לעתור לבג"צ לא צריך להגיב בפבלוביות, צריך לתת למשטר האפרטהייד להיחשף.
אפשר לחשוב שאם בג"צ יבטל את החוק זה יהיה פחות אפרטהייד מה שקורה בגדה.
7 בפברואר, 2017 בשעה 20:26
הרשות הפלסטינאית היא עלה התאנה של ממשלת הימין. פתרון 2 המדינות אינו אפשרי עוד ואין מקום לרשות זו.
אבל חוק ההסדרה לא נוסח נכון…
יו״ש מוזכרים בחוק רק לגבי בעלי הקרקע, לא לגבי הקרקע עצמה. כך שלמעשה החוק מכשיר את כל המבנים שניבנו ללא תוכנית מתאר ואת כל הכפרים הבלתי מוכרים.
אנא, תקנו אותי, אם אני טועה.
7 בפברואר, 2017 בשעה 23:54
יפתח
אתה טועה בכל הקטגוריות.
אם קראת את החוק, כדאי לקרוא שנית.
8 בפברואר, 2017 בשעה 5:07
קראתי שוב. יו״ש מוזכרים בחלק הראשון בנוגע למתן הפיצוי לבעלי הקרקע.,בחלק השני סמכות אישור התב״ע מופקעת מועדות התכנון ונמסרת לרשות המקומית עם סמכות לפברק אותה. על פניו, כל רשות מקומית. בחלק האחרון יש ביטול של כל צווי ההריסה. בכל מקום. לא רק ביו״ש. נטע, בבקשה יותר פירוט.
8 בפברואר, 2017 בשעה 13:29
יפתח
אי אפשר להסביר חוק שכל כולו נועד להכשיר התחמקות מפעולה על פי החוק.
הטוענים –
הגוזלים -הישראלים שרק את הגזל שלהם "מסדיר" החוק ( מטעמים של יעני "תום לב", "באישור המדינה" וכו'). אין פלסטיני שיכול לטעון על פי החוק שגזל בעזרת המדינה ולכן אין לפנותו.
הנגזלים – פלסטינים שאם הוכיחו את מעמדם בשטח ( "הוכחה" – הניסוח בחוק מאוד מעורפל בעניין זה)
יכולים לכל היותר לטעון לפיצוי עד תקרה מסוימת. וועדת השמה של שלושה פקידים ממונים תחליט בעניין זה ולא בית משפט, כפי שנהוג.
מדינת ישראל – תפקיע בכל מקרה את הנכס להחזקתה עד שיוסדר מעמד השטחים בגדה. לפי הסעיף הזה פתוחה האפשרות של פינוי היושבים על האדמה ה"מוחזקת" כאמור, עד ש…
הסעיף הזה נועד לבג"צ ולביקורת משפטית בינלאומית. הוא מנוסח במעורפל ואף אחד ממנסחי החוק, על פי הצהרתם, לא מתכוון אליו ברצינות. להיפך. הם בעצמם מודים שהוא בעייתי.
יפה לא?
החוק מבוסס על אפליה מבנית בין אדם לאדם. לכן הוא לא יכול להחזיק מים.
לגבי התב"ע תקרא טוב – ודאי שהסמכות איננה לכל רשות מקומית, אלא אם היא ישראלית.
צריך לקרוא את הגדרות בפתח החוק.
9 בפברואר, 2017 בשעה 16:05
בדואים הם גם פלסטינאים
וכאלו שישבו קודם לכן באזור חברון והמדינה הושיבה אותם באום אל חיראן, למשל. החוק, לכאורה, מונע הרס ופינוי של כל הישובים הלא מוכרים ועוד. גם בשטח ישראל ולא רק ביו"ש. יתרה על כן, החוק מוחל רק על פלסטינאים תושבי יו"ש. אם בעל הקרקע, או חוכר הקרקע אינו פלסטינאי, החוק לא חל עליו. זו הזדמנות מצד הפלסטינאים לערב קרנות ארופאיות בהחכרת השטחים (למשל הקרן החדשה לישראל, הרשומה בבריטניה).