מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
"בצלם" – הריסת בתים וצווי פינוי במזרח ירושלים
ארגון "בצלם" – מדווח על הריסת בתים, צווי פינוי, ענף הדייג בעזה ומצוקת החשמל, ענישה קולקטיבית ועוד בניוזלטר לחודש ינואר
בתחילת החודש הודיעה עיריית ירושלים לכארבעים משפחות בשכונת ג'בל אל-מוכבר כי החלה בהליכים להריסת בתיהן, בתירוץ שנבנו ללא היתר ומאז קיבלו עשרות משפחות נוספות הודעות דומות. התנהלות נקמנית זו – בתגובה לפיגוע שביצע תושב השכונה, שהרג ארבעה חיילים ופצע 13 – היא חלק ממדיניותה הכללית של העירייה כלפי תושבי מזרח ירושלים, שבה התעמרות בלתי פוסקת מחליפה הגינות ואספקה של שירותים עירוניים בסיסיים, וקבלת רישיון לבניית בית בשכונות הפלסטיניות במזרח ירושלים היא משימה כמעט בלתי אפשרית.
בשכונת בטן אל-הווא שבסילוואן, סובלים התושבים הפלסטינים פעמיים – בנוסף להזנחה המתמשכת מצד העירייה, מתנהל במקום מהלך הנישול הגדול ביותר במזרח ירושלים. בסיוע משרדי ממשלה והעירייה, הגישה עמותת "עטרת כוהנים" תביעות פינוי נגד 81 משפחות פלסטיניות הגרות בשכונה עשרות שנים. 27 יחידות דיור, שברובן גרו קודם משפחות פלסטיניות, כבר מאוכלסות במתנחלים. בחודש האחרון פרסמנו דיווחים שוטפים על מציאות החיים הבלתי אפשרית שכופה על תושבי השכונה נוכחות המתנחלים, המלווים בכוחות משטרה, מג"ב ומאבטחים פרטיים במימון ממשלתי.
אלה הן רק שתי דוגמאות למתרחש במזרח ירושלים הכבושה והמסופחת, שבהם מובילה ישראל תהליכים לשליטה, להתעמרות ולגירוש הפלסטינים תושבי העיר. תהליכים אלה אינם פוסקים לרגע. כל מערכות המדינה – בהן עיריית ירושלים, המשטרה, פרקליטות המדינה ובתי המשפט – הן חלק ממערך נישול מחפיר זה. החובה לשינוי מציאות זו מוטלת על כולנו.
ישראל מחסלת את ענף הדיג ברצועת עזה
ענף הדיג ברצועת עזה הצטמצם מאוד עקב הגבלות קשות שמטילה ישראל על הגישה לים, על שיווק הדגים בגדה ועל הכנסה של חומרי גלם לרצועה ועקב האיסור על ייצוא הדגים לישראל. כיום, רשומים בלשכת הדייגים ברצועה רק 4,000 דייגים, ומחציתם מושבתים בשל מחסור
בחומרי גלם לתיקון סירותיהם. בנוסף, מתעמרת ישראל בדייגים, יורה לעברם, עוצרת אותם ומחרימה את סירותיהם.
הכפר דיר ניזאם: חודשיים של ענישה קולקטיבית בעקבות השריפה בהתנחלות חלמיש.
בסוף נובמבר פרצה שריפה גדולה בסמוך להתנחלות חלמיש, לדברי הרשויות עקב הצתה. מאז, נקט הצבא שורת פעולות הפוגעות בשגרת חייהם של תושבי הכפר הסמוך דיר ניזאם, על אף שתושביו לא הואשמו בדבר. במשך שלושה ימים הוטל על הכפר סגר בלתי רשמי, מאז ועד היום מגביל הצבא את תנועת תושביו באמצעות הצבה יומיומית כמעט של מחסומים ועורך סיורים תכופים בכפר.
אנשי כוחות הביטחון ירו בנער בן 17 בבית רימא והרגו אותו בעת שנמלט מפניהם.
בדצמבר ירו אנשי כוחות הביטחון למוות באחמד חאזם עטא זידאני (אל-רימאווי), בן 17, ופצעו את נ.ר. בן 25, במהלך פשיטה על הכפר בית רימא ליד רמאללה. האירוע תועד במצלמות אבטחה ומתחקיר בצלם עולה כי אף שהשניים יידו אבנים לפני שנורו, הם לא סיכנו את אנשי כוחות הביטחון בעת שנורו ולא הייתה כל הצדקה לירי בהם.
לא רק באום אל חיראן: המנהל האזרחי הורס בשיטתיות אוהלי מגורים של קהילות רועים בבקעת הירדן.
ב-23.1.17 המנהל האזרחי הותיר 13 בני אדם, בהם שישה קטינים, ללא קורת גג בעין כרזליה בבקעת הירדן.
ב-3.1.17 המנהל האזרחי הותיר 29 בני אדם, בהם 15 קטינים ללא קורת גג בח׳ירבת טאנא.
ב-2.1.17, המנהל האזרחי הותיר 78 בני אדם, בהם 52 קטינים ללא קורת גג בואודי איסנייסל
ובביר אל-מסכוב שמצפון להתנחלות מעלה אדומים.
קהילות אלו הן חלק מעשרות קהילות, מהמוחלשות והעניות בגדה שתושביהן הם קורבנות לפעולות הרס חוזרות ונשנות שמבצעות הרשויות הישראליות. בשנת 2016 הרסה ישראל מספר שיא של בתים בקהילות אלה, והתנהלותה בתחילת 2017 מלמדת כי תנופת ההרס נמשכת.
מטרתן של פעולות אלה היא לכפות על תושבי הקהילות לעזוב את בתיהם, כדי לאפשר לישראל להשתלט על שטחים אלה לצרכיה שלה ולהקל על סיפוחם לישראל בעתיד. קראו עוד על קהילות בסכנת הגירוש בבלוג מיוחד באתר בצלם
ישראל אינה יכולה להתנער מאחריותה למצוקת החשמל בעזה.
בינואר החמיר עוד יותר משבר החשמל ברצועת עזה ויותר ממיליון וחצי תושביה קיבלו אספקת חשמל למשך 3-4 שעות ביממה בלבד. גם לאחר המשבר הזמני, שמקורו בסכסוך כספי בין הרשות הפלסטינית לבין ממשלת חמאס, בא על פתרונו, ממשיכים תושבי הרצועה לסבול ממצוקה קשה בתחום זה. לישראל אחריות ישירה למצוקת החשמל בעזה.
הצבא ירה בנער בן 15 שלא סיכן איש, לא יידע את הוריו על מקום הימצאו ואזק את רגליו בבית החולים.
ב-10.11.16 ירו חיילים ירי חי בא.ז., נער בן 15, שיידה אבן לעבר מגדל התצפית המבוצר שבו ישבו והשליך שקי חול במחסום ופצעו אותו בכף ידו ובירכו. הצבא פינה את א.ז. לבית חולים בישראל מבלי לידע את הוריו, שם הוחזק במשך כארבעה ימים תחת שמירה צבאית.
תגיות: בצלם, הגדה המערבית, המינהל האזרחי, הריסת בתים, עזה, צווי פינוי
קישור קבוע
3 תגובות
Email This Post
2 בפברואר, 2017 בשעה 5:34
בשנה שעברה נאלצתי לעקור מטע קיווי ולפרק, על חשבוני תשתיות בעשרות אלפי שקלים כי טעיתי בקריאת גבול החלקה במפה. למה לערבים מותר, לדעתכם, לבנות היכן שהם רוצים בלי דין ובלי דיין ורק יהודים חייבים בחוקי המדינה?
2 בפברואר, 2017 בשעה 12:22
ליפתח
לערבים אסור.אבל יש בעיה. לא דואגים לרבים מהם לזכות לדיור ולא מקדמים תוכניות מיתאר כדי שיוכלו לממש זכות זו. בעל כורחם רבים הופכים למפירי חוק כי הם דואגים שיהיה להם בית לגור בו. בסילואן יש תכנית לנשל אזרחים ערבים מהבתים בהם הם מתגוררים שנים רבות ולהעבירם לבעלות יהודית. לתושבי סילואן נגרם עוול.
2 בפברואר, 2017 בשעה 14:35
הגזענות היחידה פה היא מצד בצלם!
בצלם לא סופרים את המפונים היהודים העניים. בג׳באל מוכאבר לא אושרה בניה ליהודים לכן זו לא גזענות. יש בעיה לספק שם שירותים לכן לא מאשרים תוכניות מתאר. בצלם רואה רדיפה בכל מקום (של ערבים). למה הירושלמים לא רוכשים דירות חדשות בפסגת זאב? ליברמן הצהיר על בניית 3000 יח׳ דיור באזורם, מישהו אסר על אזרחי ישראל הערבים לרכוש שם בתים?
אום אל חיראן הוא ישוב בישראל הריבונית. פעילות המנהל ביו״ש לא קשורה לבניה הלא חוקית באום אל חיראן. אם בצלם חושב אחרת (שכל ישראל היא מערב פרוע כמו מדבר יהודה) אז הוא מצדיק את טיעוני ממשלת הימין!