אירועים מן המתרחש במערכת החינוך הממחישים הכנסת סממנים דתיים לספרי הלימוד ולשיעורים במערכת החינוך הממלכתית ביוזמת העומדים בראש מערכת החינוך בישראל.
מאת: יניב משיח
בתחילת שנת הלימודים נכנסה לכיתות ו' בבית ספר ממלכתי במרכז הארץ אישה שהוצגה על ידי מחנכות הכיתה כ"נציגה ממשרד החינוך". האישה, שלא ציינה את שמה בפני התלמידים, חילקה להם שאלון לגבי ידע כללי ועמדות בנושאי דת, כשהתשובות נעות על סולם בין 1 ל־6. בין השאלות: "האם אתה יודע להגיד פיוטים?", "מה יש בתוך המזוזה?", "אם היתה לי אפשרות להיוולד מחדש, הייתי רוצה להיוולד יהודי?", "להיות יהודי זה לבקר בקברי צדיקים?" ו"להיות יהודי זה לשמוע בקולם של רבנים?"
"הנציגה ציינה שמדובר בשאלון אנונימי, ונכתב עליו במפורש שאין חובה לענות עליו", אומרת אפרת שלח ישורון (51), אם לשלושה, המתגוררת בישוב. "אבל מי שבחר לענות היה צריך לציין את שם בית הספר והכיתה, המגדר, שלוש הספרות האחרונות של הטלפון של התלמיד ושתי אותיות ראשונות של שם הסבתא, אמה של האם.
"בתי הסתכלה על השאלון וראתה שהוא כלל לא אנונימי, ושהשאלות בו הן בעלות אופי דתי מובהק. לא ניתנה לתלמידים האפשרות לענות 'הנושא הזה לא רלוונטי לחיי' או 'אין לי דעה'.
"הבת שלי החליטה שהיא לא עונה על השאלון, ואותה נציגה ממשרד החינוך לקחה אותה לשיחה מחוץ לכיתה. כשחזרה הביתה, היא היתה בסערת רגשות מכל מה שקרה וסיפרה שהאישה ממשרד החינוך לחצה עליה לענות על השאלון ואמרה לה שילדים אחרים לא עושים בעיות. אבל בתי התעקשה וסירבה לענות.
"הנציגה הניחה לה. אחר כך, כשהיא עברה על השאלונים בכיתה וראתה שהיו כאלה שענו תשובות 'לא נכונות', היא אמרה: 'לא יכול להיות שאתם לא יודעים את התשובה'.
"בבירור שעשיתי התברר שהנציגה חילקה את השאלון בשתי כיתות ו' ובאחת משתי כיתות ה', כי בשנייה היה באותו זמן מבחן".
למחרת התייצבה אחת האימהות במשרד המנהלת, והורים של תלמידים נוספים התקשרו אליה, כדי להבין מה בדיוק קרה ומהו אותו שאלון מסתורי. "מנהלת בית הספר ענתה בהגינות, אמרה שלא ידעה על נוסח השאלות, וכדי להבין ולהסביר מה קרה כינסה ישיבה דחופה בתוך שלושה ימים", מספרת אפרת.
בישיבה נכחו מחנכות כיתה ו', נציגי הורי התלמידים מהכיתות שבהן הועבר הסקר ונציגי קרן תל"י (תגבור לימודי יהדות) – מנכ"ל הארגון איתן שיקלי, מחברת השאלון ד"ר חגית הכהן וולף והנציגה שנכחה בכיתה. "נדהמנו לגלות שהנציגה, שאמרה לילדים שהיא נציגת משרד החינוך, היא בעצם נציגת קרן תל"י, שעובדת בהדרכת מורי בית הספר".
תל"י הוא ארגון הפועל בסיוע תקציבי של משרד החינוך, ומטרתו, כפי שהיא מפורטת באתר האינטרנט שלו, היא "לפתח, לקדם ולהעשיר את החינוך היהודי־ציוני במערכת החינוך הממלכתית בישראל ברוח פתוחה, סובלנית ופלורליסטית". הארגון מוסמך על ידי משרד החינוך ונבחר על ידי בית הספר להעביר למורים את חומר הלימוד במסגרת התוכנית החדשה של משרד החינוך, שמופעלת מאז שנת 2014 – "התוכנית להתחדשות יהודית־ישראלית".
באותה ישיבה בבית הספר במרכז הטיחו ההורים האשמות בהנהלה, וההנהלה הטיחה האשמות באנשי תל"י. אפרת: "מנהלת בית הספר סיפרה שהנציגה התקשרה אליה בלילה שלפני הביקור בכיתות, האיצה בה להעביר את השאלונים כבר למחרת ואמרה לה שהשאלונים עברו את אישור המדען הראשי במשרד החינוך. כל זה יצר אצל המנהלת רושם שמדובר במשהו חשוב, שלא מצריך בדיקה נוספת.
"אנשי תל"י התחילו לשאול, 'למה אתם חושבים שזה שאלון דתי?', ואמרו שאין איסוף מידע. הם סיפרו ששאלון כזה מתוכנן לעבור בעוד 200 בתי ספר יסודיים ברחבי הארץ. בסופו של דבר, קיבלנו את השאלונים בחזרה ונדרשנו להשמיד אותם.
"בדקתי מול המדען הראשי במשרד החינוך, והתברר שאכן ניתן אישור להעברת השאלונים, אבל בתנאים מסוימים: אנונימיות מוחלטת, מתן אפשרות לסרב להשיב ונוכחות של נציג עורך המחקר בכיתה. לא היתה הקפדה על עמידה בתנאים האלה. התחושה הכללית שלנו היתה שקרן תל"י עשו מחטף כדי להשיג מידע, שאין לנו מושג לאן הוא הולך, את מי הוא משרת וכיצד הוא מאובטח. כל זה בלי שאנחנו, ההורים, נתנו לכך אישור. יש כאן פרקטיקה של לחץ ומצג שווא כלפי הילדים.
"בעקבות האירוע של השאלונים, חלק מהילדים שאלו את ההורים אם עכשיו אסור להם לדבר עם אנשים ממשרד החינוך בלי לקבל אישור של ההורים. זה משבר אמון שאין לו מקום בבית ספר, בוודאי לא בבית ספר קהילתי, שאמון על הגישה האישית, הפתיחות והאווירה הטובה, כמו בית הספר שלנו.
"מנכ"ל הקרן אמר לנו במהלך השיחה שהם נכנסים רק לבתי הספר שבהם הם רצויים. זו אמירה חשובה למי שעוד לא חווה את השאלון הפולשני הזה. אם אתם, כהורים, לא מעוניינים ששאלון כזה יעבור בבית הספר של ילדיכם – דאגו ליידע את ההנהלה, וגם תגידו לילדים שהם יכולים לסרב".
במשרד החינוך מדגישים כי "המחקר לא נעשה על ידי המשרד, ולא היה למשרד שום קשר אליו".
- • •
עוד בשנת 2014 שולב במערכת השעות הפורמלית המקצוע "תרבות ישראל ומורשתו". זו היתה שעתם היפה של מיזמים משותפים של משרד החינוך עם גופים חיצוניים בעלי אידיאולוגיות דתיות וחינוכיות שונות, שמלמדים בבתי הספר תכנים יהודיים בשעות העשרה, במימון ובפיקוח משרד החינוך, וכן עם ארגונים כמו חב"ד וישיבות הסדר, שנכנסים לבתי הספר בתיאום עם המנהלים ומעבירים תכנים דתיים.
באתר משרד החינוך ניתן למצוא היום מאגר אינטרנטי לתוכניות לימוד, שחושף את היקף הפעילות של עמותות תורניות בבתי ספר שונים ברחבי הארץ. באמצעות המאגר ניתן לגלות את היקף ההשקעה של המשרד בפעילויות לחיזוק הזהות היהודית במערכת החינוך, המועברות על ידי גופים פרטיים.
במאגר 1,556 תוכניות לימוד פעילות, בשני מסלולים – הירוק, שכולל 547 תוכניות שיש להן נציג מלווה במשרד, והכחול – שבו 1,009 תוכניות שמופעלות ללא ליווי של נציג המשרד. מתוך 547 התוכניות במסלול הירוק, כ־50 מופעלות בליווי האגף לתרבות תורנית ו־16 על ידי מינהל החינוך הדתי.
במשרד החינוך מדגישים כי המאגר מבוסס אך ורק על חוות דעת של מנהלים, מפקחים ומדריכים, ואין בו הבחנה בין סוגי הארגונים ומידת הדתיות שלהם. לדברי גורמים במשרד, התקצוב לתוכניות מוענק על פי היקפי הפעילות בפועל – כלומר, לפי הביקוש בשטח.
ברשימת הגופים שמעבירים את התוכניות מככבים מדרשת להב, קרן תל"י, תנועת "אל־עמי", שעוסקת בחינוך לאמונה והפצת היהדות לציבור הרחב, וארגון "זהות", המייצג 40 עמותות שפועלות בפיקוח האגף לתרבות תורנית במשרד החינוך.
הגופים מציעים סוגים שונים של פעילויות, שהמכנה המשותף שלהן הוא הכרה או חיזוק של הזהות היהודית וחיזוק הקשר של התלמידים למורשת ישראל. בתפריט, בין היתר, פעילויות הכנה לקראת טקס קבלת ספר התורה בכיתה ב', הכנה לבת מצווה ולבר מצווה, כולל תרגול של הנחת תפילין, ופעילויות בנושא חגי ישראל. הפעילויות מועברות לא פעם על ידי בנות שירות לאומי וממומנות על ידי משרד החינוך ועל ידי הרשות המקומית שבה הן מופעלות.
"הרבה פעמים אנחנו שומעים בשיעורים שבזכות האמונה של אנשים באלוהים ושמירת השבת, העם היהודי ניצל", אומרת א' (13 וחצי), תלמידת חטיבת ביניים מהרצליה. "היו פעמים שניסיתי להשמיע דעה שמנוגדת לזה, והמורה השתיקה אותי. כשניסיתי לדבר איתה, היא סירבה. היו עוד ילדים שחשבו כמוני, אבל באיזשהו שלב הם הבינו שזה חסר טעם ופשוט התביישו לדבר".
בתחילת השנה ערכו בחטיבת הביניים שבה לומדת א' קבלת שבת בית־ספרית, במסגרת "פרויקט השבת הבינלאומי", הקורא ליהודים מכל העולם לעשות קבלת שבת באותו יום. הפרויקט החל לפני שנתיים כיוזמה של הרב הראשי של דרום אפריקה.
"לפני חודשיים אמרו לנו שיש פרויקט עולמי של קבלת שבת, וביקשו שנגיע בחולצות לבנות", מספרת א'. "באותו יום באו לבית הספר נציגים של עמותה יהודית אמריקנית כדי לעשות קבלת שבת. זה היה על חשבון שיעור מדעים, ואחת המורות מצוות בית הספר, שהיא דתייה, הסבירה לנו שחשוב לשמור על השבת ולקיים מצוות.
"בטקס שהתקיים בחצר בית הספר המורה שלי נאמה. היא הסבירה שהיהודים בכל העולם לא מאוחדים בגלל שאינם שומרים שבת. היא גם אמרה שהעם היהודי שרד רק בגלל שלמד תורה. אחר כך נציגים של מדרשת להב (ארגון אורתודוקסי שמעביר את שיעורי היהדות בבית הספר מטעם משרד החינוך; י"מ) הזמינו שני נציגים של מועצת התלמידים להדליק נרות ולעשות קידוש.
"בסוף הטקס קיבלנו שירון לשבת, עם המון ברכות ושירים. נכתב בו שהשבת היא 'אפליקציה לשלווה'. אחר כך הזמינו בנות להדליק נרות שבת, אבל אני הלכתי משם.
"אני באה ממשפחה חילונית, ונתנו לנו תחושה שצורת המחשבה שלנו לא בסדר. כל הזמן השתיקו אותי והשתיקו ילדים אחרים, שניסו להסביר שבבית שלהם לא מקפידים על שמירת השבת".
בתוכן הענייניים של השירון שקיבלה א' נכתב: "אפליקציה לשלווה, נא להשתמש בסדר הבא: נרות שבת, ברכת הילדים, שלום עליכם, אשת חיל, קידוש, נטילת ידיים, חלות, ברכת המזון והבדלה".
בברכת הילדים מוסבר: "מנהג ותיק הוא לברך את הילדים בברכה מיוחדת, שראשיתה מבוססת על ברכת יעקב (אבינו) לבניו ונכדיו, והמשכה הוא הנוסח שהכהנים מברכים את עם ישראל. נוסח שכולל את כל הטוב שאפשר לאחל ולייחל".
אחר כך מופיעות הוראות לברכה: "האב מניח את ידיו על ראשו של כל אחד מילדיו ומברך אותם. יש בתים שגם האם מברכת את הילדים. זו הזדמנות נפלאה לחשוף ולגלות לילדים את אהבתו הגדולה של אלוהים".
א' מספרת שלפני שבועיים החליט המורה להיסטוריה בכיתתה לשנות את הנושא שהיה אמור להילמד. "סיימנו לא מזמן פרויקט על החברה הפיאודלית. ההמשך הוא על מסעות הצלב וימי הביניים, אבל הוא התחיל ללמד אותנו על ירושלים וקדושתה ליהודים, והסביר שזאת 'שנת ירושלים' של משרד החינוך.
"כבר בשיעור הראשון הוא חזר כמה פעמים על האמירה שבית המקדש השלישי צריך להיבנות כמה שיותר מהר, כדי שהמשיח יגיע. כשניסיתי להביע את דעתי, התחילו בכיתה צעקות. היו כאלה שהתנפלו עלי ואמרו לי, 'למה את מדברת ככה?' אלה שחשבו כמוני פשוט שתקו מפחד. רק אחרי שהילדים צעקו עלי המורה ביקש שיהיה שקט בכיתה".
Tags: הדתה, החינוך הממלכתי, מעורבות גופים חיצוניים במערכת החינוך, מערכת החינוך, נפתלי בנט
🙂
מביאים את המשיח הא?
הנה סיבה למה צריך ללמוד יהדות, אבל גם לדעת ממי ללמוד וממי לא….
העניין הוא ככה – אם בשבת אחת – אחת ויחידה – יקיימו כל היהודים באשר הם את השבת – יגיע המשיח.
היום קוראים לזה "פרויקט השבת הבינלאומי"……