חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מדיניות רשות האוכלוסין וההגירה ביחס למבקשי מקלט – דרושה רפורמה

נושאים זכויות אדם, חדשות ב 29.01.17 0:03

 הוועדה לביקורת המדינה דנה בשבוע שעבר (23.1.2017) במדיניות רשות האוכלוסין וההגירה ביחס למבקשי המקלט. נושא הדיון היה ״רשות האוכלוסין וההגירה הסתירה מפני בתי המשפט את קיומן של חוות דעת פנימיות בדבר מבקשי מקלט מאפריקה״ להלן הודעת ארגון אמנסטי אינטרנשיונל

ועדת ביקורת המדינה קיבלה עמדת ארגוני זכויות האדם: על המבקר לבדוק את מדיניות המקלט של ישראל, דרושה רפורמה ברשות האוכלוסין וההגירה. בדיון נרמז שהמדיניות כרוכה באישור בג"ץ את הגירוש למדינה שלישית

הדיון בוועדת ביקורת המדינה בנושא ״רשות האוכלוסין וההגירה הסתירה מפני בתי המשפט את קיומן של חוות דעת פנימיות בדבר מבקשי מקלט מאפריקה״ חרג מחשיפת ״ידיעות אחרונות״ את חוות הדעת המקיפה והמקצועית שהוכנה ברשות האוכלוסין  בנושא מעמדם והכרתם כפליטים של יוצאי חבל דרפור.  חוות הדעת קבעה באופן מפורש שלמעט מספר קטן של חריגים – זכאים יוצאי חבל דארפור למעמד פליט בישראל באופן גורף (בדומה לנהוג בכל העולם).

עוד נחשף כי חוות דעת דומה בנוגע ליוצאי אריתריאה נקברה אף היא, ובמקומה נכתבה חוות דעת מוטה, שמסקנותיה הוכתבו במידה רבה על ידי הדרג הפוליטי. השימוש בחוות דעת האחרונה אף נפסל על ידי בית הדין לעררים לפני מספר חודשים.

ממלא מקום יו"ר הוועדה, ח"כ איל בן ראובן אמר בתום הדיון כי "זה דיון חשוב וקשה. הדרך שבה הנושא הזה מתנהל היא בלתי אנושית ובלתי סבירה. אני יוצא מהדיון הזה עוד יותר מודאג ממה שנכנסתי אליו. אני מזהה פה דברים לא סבירים".

בן ראובן הוסיף בתגובה לדבריו של ראש מנהל אכיפה וזרים ברשות האוכלוסין כי "אני מוכרח להגיד שהתשובות שקיבלנו מהרשות היום מאוד מאוד לא מספקות, בלשון המעטה. זו רשות. יש לה תפקיד. אין לי מילים על התשובות, או על האין-תשובות. אני אומר לכם, זה לא מתאים לנו כמדינה".

הוועדה דרשה ממבקר המדינה לערוך בדיקה מקיפה באשר למדיניות המקלט של ישראל ובאשר ליישום שלה בשטח, לאור אי ההתקדמות בנושא לאחר שלושת דו"חות המבקר הקודמים בעניין. עוד דרשה הוועדה כי רשות האוכלוסין וההגירה תקדם בזמן הקצר ביותר את בקשות המקלט של הדרפורים ושל מבקשי המקלט בכלל, והודיעה כי תעקוב אחר הנושא. בנוסף, קראה הוועדה לרפורמה ברשות האוכלוסין וההגירה.

ראש מנהל אכיפה וזרים ברשות האוכלוסין וההגירה יוסי אדלשטיין עורר את כעסם של חברי הכנסת כשניסה להתחמק משאלות ישירות שנשאל וטען כי המסמך שנחשף ב"ידיעות אחרונות" היה "מסמך שאני חושב שבטעות זכה לכותרת חוות דעת, אבל זו סקירה. זו טיוטה שהועברה אליי. זו לא מדיניות, אלא סקירה, היא לא עברה בדיקה עובדתית. יש עובדות במסמך שאינן עדכניות… אנחנו על סמך הנייר הראשוני הזה ישבנו והכנו סקירה לשר. השר לא ראה את המסמך ההוא. הצגנו את הסקירה על פעילויות המנהל לשר הקודם ולשר הנוכחי. הצגתי לשר סקירה אחרת לגמרי ממה שיש במסמך הבסיסי הזה".

עוד טען אדלשטיין בדיון כי המסמך שפורסם נערך על ידי "עובד זוטר" כדבריו וכי רשות האוכלוסין וההגירה מוצפת בבקשות מקלט באופן שלא הייתה ערוכה לו: "ב-2016 קיבלנו כ-9,000 בקשות של אוקראינים וגיאורגים. אנחנו משתדלים לעמוד במשימה הזאת".

כמו כן, הודה אדלשטיין בדיון כי "סוגיית המדיניות נמצאת על השולחן אצל שר הפנים יחד עם משרד החוץ ומשרדים נוספים. כרגע יש סוגיה שעומדת בפני בג"ץ, המדינה השלישית, השר רוצה לראות מה תהיה ההחלטה ואז להחליט החלטה גורפת ולא החלטה נקודתית. שתהיה החלטה רוחבית".

עופר אתר, ראש קמפיין פליטים באמנסטי אינטרנשיונל ישראל, אמר בעקבות הדיון: "רשות האוכלוסין וההגירה רמזה שאם בג״ץ יכשיר את הגירוש לאוגנדה ורואנדה, תפורסם חוות דעת חיובית לגבי הדארפורים. אנו ושותפינו מבהירים כי מדובר בעירוב של שיקולים זרים, שכן אין קשר ענייני בין השאלה אם נשקפת לדארפורים סכנה בסודן לבין השאלה אם ניתן לגרש מבקשי מקלט אחרים לרואנדה ואוגנדה. רשות האוכלוסין וההגירה טענה שחוות הדעת הממליצה להכיר בניצולי רצח העם מדארפור כפליטים, איננה מגובשת וסופית, אבל לא הצליחה להצביע על חוות דעת שהיא כן סופית ורשמית. יוסי אדלשטיין אפילו לא הצליח להתחייב על תאריך שבו ייפתר נושא התארכות הטיפול בבקשות מקלט גם כשהח״כים הפצירו בו לעשות כן. הרשות סירבה להציג נתונים מדויקים על בקשות המקלט וביקשה להתמקד בהבהרה שחוות הדעת לא רשמית".

במהלך הדיון תקפו חברי הכנסת בחריפות את רשות האוכלוסין וההגירה:

ח"כ דב חנין: "במקום לפתור את הבעיות, אי אפשר להצהיר על המדיניות הזאת, אז מייצרים פסאדה של טיפול בנושא. איך מתנהלת מדיניות הכביכול? מספרים לתושבי דרום תל אביב סיפורים שקריים שהמדינה הולכת לגרש את כל מבקשי המקלט. כולם יודעים שהמציאות היא שישראל לא יכולה לגרש, כי יש אמנות בינלאומיות, ואנחנו צריכים להיות גאים בכך שישראל הייתה מהמתכננים ומכותבי אמנת הפליטים ואנחנו מחויבים לנורמות בינלאומיות שקובעות שאי אפשר לגרש לא לדרפור ולא לאריתריאה.

אני רוצה להביע הערכה רבה לתקשורת שאנחנו מרבים לתקוף אותה, במיוחד ל"ידיעות אחרונות", במיוחד ליהודה שוחט. אנחנו למדים מהפרסום הזה שבעצם קיימת חוות דעת על השולחן שאנשים ממוצא אפריקאי, לא ערביים, הם קורבנות של רצח עם שיטתי. חוות הדעת הזאת הוסתרה מאיתנו, נבחרי הציבור. אני שואל את הממשלה, אתם רוצים שאנחנו נקים מערכת מחקרית מקבילה? שאנחנו לא נסמוך על הממשלה? אני שואל אתכם: אתם חושבים שאנחנו אידיוטים? אני אומר את כל זה בהרבה כאב – מאחורי כל המספרים האלה יש בני אדם שעברו דברים מאוד קשים, ואפשר לרצות שהם לא יגיעו לפה, אבל הם כבר פה, יש לנו חובה אנושית, משפטית ויהודית לעזור לאנשים הללו. איזו התנהלות זאת? ממש סדום ועמורה.

ח"כ מיכל רוזין: "איך מתנגדי השארת מבקשי המקלט לא שואלים את השאלות הללו? אתם טוענים שהם מסתננים ומהגרי עבודה ואתם לא מוכיחים את צדקתכם ואת טעותנו. יש דרך מאוד ברורה לעשות את זה: יש הליך ברור לברר את הבקשות… חברי יוסי אדלשטיין, עמדת בבית המשפט ואמרת שתוך שנה תכריעו בבקשות מקלט רבות. כמה הכרעתם? העולם תמים? העולם קנה את הסיפור שלהם במקרה והכיר ב-80% מהם כפליטים? אם אני לא תמימה, וצר לי ואתם ממשיכים להלעיט את תושבי דרום תל אביב ורוב הציבור בשקרים שבגלל השמאלנים וארגוני זכויות האדם אתם לא יכולים להוציא אותם מפה – תבדקו. הרי זה ברור: זו מדיניות במטרה אחת, שלא להביא מסקנות ברורות".

ח"כ זוהיר באלול: "מה שחמור ולא נאמר כאן, הוא שכנראה נקשר קשר להסתיר את חוות הדעת הזאת. הדרג המקצועי נדרש להטות את חוות הדעת שלהם. אנחנו צריכים לבוא בטענות לשרים הממונים עליהם. זה קשר, שיש בו הרבה ידיים מרושעות, שמותירות את הפליטים ללא מעמד רשמי. מדינת ישראל בדרך כלל נמהרת ונחפזת להראות שהיא מדינה נאורה, חוברת לאנשים נאורים ומקדמת אמנות (אמנת הפליטים) – ואז ממהרת להתנער מהם.

ח"כ יעל גרמן: "זה דיון מאוד חשוב. כל הטיפול בנושא הפליטים נגוע ברוע, טיפשות ובפגיעה באינטרס הלאומי. רוע- כי אנחנו רואים את הסבל בדרום תל אביב, גם של הפליטים וגם של תושבי דרום תל אביב. לא יכול להיות שלקחו את הפליטים ושמו כמעט את כולם בשלוש שכונות שלא יכולות להכיל את הצרות של עצמן, ואז עוד לומר שאנחנו רוצים להושיט יד.

טיפשות – כי הטיפול בפליטים הוא WIN WIN לכולם. כולם יהנו מזה, אם ניתן להם את מה שמגיע להם, רווחה, בריאות וכו.

האינטרס הלאומי – מה לעשות, מסתכלים עלינו מהצד. עם כל החוקים הללו שאנחנו מחוקקים עכשיו, ודווקא אנחנו שידענו מה זה להיות פליטים, מתנהלים ככה? אני קוראת לגורמי הממשלה – אתם פועלים בניגוד לאינטרס הלאומי כשאתם משאירים את הבעיה הזאת בחיים. לא יהיה ויכוח אם תקבעו שהם מהגרי עבודה. אבל הם פליטים! מה הבעיה לתת מקלט לפליטים?"

איסמעין ימין אור, ניצול מדרפור, סיפר בדיון:

נולדתי בכפר קטן, שכיום כבר לא קיים.. סליחה, אני מתרגש… ב-2003, הייתי בן 9, הגיעו הג'ינג'אוויד ושרפו את הכפר… הרגו את אבא שלי… ואת אחי הגדול… הרגו את הצאן שלנו, את הכסף הקטן שלנו… אמא שלי הבינה שיש טבח בנים… אמא שלי לקחה אותי, ילד קטן, כשהאויבים שלנו נכנסו לבית, היא הלבישה אותי בבגדים של אחותי הגדולה כדי להציל את חיי. ננעלנו בבית. הם פרצו- שאלו אותה איפה הבנים שלך? היא שתקה. אחד החיילים רצה לירות בנו, אבל אסרו להרוג נשים, כי כדורים עולים כסף. יצאו מהבית ורצו לשרוף את הבית הנעול שלנו. בסוף הצלחנו לברוח. יצאנו מהבית, מצאנו את הגופה של אבא ושל אחי, הצלחנו לברוח לכפר ליד.

מגיל 9 ברחתי מהמדינה שלי. ניסיתי להבין למה הורגים ואתנו, למה רוצחים ואתנו, למה העולם לא מגיב. יצאתי, ברחתי יחד עם אמא שלי. ב-2008 מצאתי את עצמי בישראל, כמעט בן 15. למזלי הרב, הייתי בכלא סהרונים לחודש וחצי ואז קיבלתי ויזה זמנית, הסתובבתי בדרום תל אביב ולמזלי בסוף מצאתי את עצמי בכפר הנוער ימין אור. למדתי שם באולפן, כיתה ט', י', יא, יב. יחד איתי עוד שישה פליטים דרפורים שבאו כקטינים.

אני בא ושואל שאלה אתכם: למה צריך להשקיע בנו? אני קטין, שלמדתי במערכת החינוך הישראלית, היום אני במרכז הבינתחומי… אני שואל – אני פליט, כל העולם מכיר בי, אבל רק מדינת ישראל לא. למה לשים אותי במסגרת? אם לא רוצים להכיר בי, למה להשקיע בי?

חברים שלנו בכל מיני מקומות בעולם גם מתקשים, אבל לא סתם הגעתי לישראל… הגעתי למצרים שהייתה בה תוכנית בטלוויזיה על האנשים היהודים. אדם שמספר את הסיפור של האנשים היהודים. הבנתי שאני מזדהה עם אותם האנשים, שעברו את אותו הדבר שאנחנו עברנו. הם יבינו אותנו, הם יתנו לנו מקלט עד שיהיה שלום אצלנו בארץ ונוכל לחזור.

יהיה שלום במדינה שלי ואני אחזור ואני אשכח את החברים שלי הישראלים. אני רוצה לעשות גשר. איך אני יכול לעשות יחסים בין המדינה שלי לבין האנשים שגידלו אותי ותמכו בי.

אפווארקי, ניצול מאריתריאה, סיפר בדיון:

אנחנו שמחים שיש חוות דעת שקובעת שיש מקום לתת מעמד פליט לדרפורים. אני מבקש שתחפשו טוב טוב את חוות הדעת בענייני אריתראים. הגעתי ב-2008 וביקשתי מקלט בנציבות האום, כי ברחתי מעבדות בצבא, כלא אף על פי שלא עשיתי דבר וכי אני מאמין בדת הפנטקוסטלית.

הגעתי לחולות אחרי כן והסבירו לי שבקשת המקלט שהגשתי לא מספיקה. אז הגשתי שוב. לא שאלו אותי מה הדת שלי ולמה ברחתי ומה עשיתי בצבא, אלא רק למה לא הגשתי בקשה קודם, כשהגשתי קודם. האריתראים עובדים קשה בכל העולם כדי להוריד את הדיקטטור שם ולהפוך את המדינה שלנו לדמוקרטית, עד אז נבקש מקלט כאן.

הודעה מאת גיל נוה, ראש יחידת תקשורת ודוברות, אמנסטי אינטרנשיונל ישראל

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , , , , ,

תגובה אחת

  1. ק. טוכולסקי :

    לא דרושה שום רפורמה ברשות ההגירה. מה שדרוש הוא שר פנים ממרצ שיכפה על הרשות הזו יו"ר מטעמו שידאג שהם יממשו מדיניות הומנית ולא מדיניות של נבלות.
    למשל:
    קרבה מדרגה ראשונה לאזרח ישראלי=אזרחות ישראלית, להורים, לבנים, לאחים ובני זוג.
    הורה לקטין ישראלי יקבל מעמד והוא והקטין ישארו בישראל ולא יגורשו.
    אימוץ של לא ישראלים יוכר.
    בעת בחינת מעמד של בן זוג/אימוץ יקבל בן הזוג או המאומץ תושבות זמנית שנתיים, תושבות קבע שלוש שנים ואז מעמד.
    כל זה לפני שהגענו למבקשי מקלט ובחינת בקשותיהם.
    אי אפשר תחת ממשלת ימין פשיסטית לתקן את רשות ההגירה, הרשות עושה בדיוק מה שהממונים עליה מצפים שתעשה.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.