חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

חומרי הדברה בפרות וירקות – היכן האכיפה?

נושאים בריאות ואיכות סביבה, חדשות ב 23.01.17 23:05

מדוע ישראל לא אוכפת תקנות להגבלת שאריות חומרי הדברה בפרות ובירקות? ועדת הבריאות של הכנסת ערכה דיון בנושא, אך לא הצליחה לקבל תשובות

מאת: מערכת עבודה שחורה

אכילת פירות וירקות בישראל נפוצה יותר מאשר באירופה ובארה"ב. אבל מתברר כי יחד אתם, הישראלים סופגים לגופם שאריות חומרי ריסוס והדברה. בישראל אין תקנים להגבלת חומרי ההדברה על פירות וירקות, כפי שיש באירופה ובארה"ב. לכן, חקלאים שתוצרתם לא אושרה לייצוא, משווקים לשוק המקומי. תוצרת חקלאית שלא מצליחים לשווק באירופה בשל התקינה, משווקים בשוק המקומי בישראל.

חברות הכנסת יעל גרמן (יש עתיד) ומיכל רוזין (מרצ) יזמו דיון על כך בוועדת הבריאות. הדיון בבעיית שאריות חומרי הדברה על פירות וירקות התקיים ביום שלישי 17 בינואר 2017.

ח"כ יעל גרמן העלתה את הבעיה: מדוע חומרי הדברה שאסורים באירופה, משתמשים בהם בישראל? חקלאים ישראלים המייצאים לאירופה מגדלים את הפירות והירקות בהתאם לתקן האירופאי המגביל ריסוס סוגים מסוימים של חומרי הדברה בעת גידולם. ומה קורה בישראל?  ישראל חוקקה חוק בשנת 2011, התקינו לו תקנות. גרמן מבקשת לדרוש ממשרד החקלאות להחמיר את התקנות. אם יש צורך, להורות  למשרד החקלאות הוצאה משימוש של חומרים שאסורים בחו"ל. על ישראל להתאים את תקניה לתקנים באירופה ובארה"ב. בישראל אוכלים יותר פירות וירקות מאשר בחו"ל, ואולי צריך להחמיר באיסורים.

לפי דברי חברי-הכנסת שהשתתפו בדיון, התמונה המצטיירת היא לא רק בתקנות, אלא באכיפה שלהם. במצב הנוכחי יש מחסור בפקחים במשרד החקלאות, והוא מונע פיקוח. למעשה יש רק מפקח אחד, לפי דברי נציג משרד החקלאות שהשתתף בדיון, והוא אמור היה לפקח על 16000 חקלאים, מה שברור שאינו עושה.

שרית כספי-אורון, ראש תחום כימיקלים ובריאות בעמותת "אדם טבע ודין" ציינה כי  בישראל יש חשיפה גבוהה להדברה ביחס למדינות אחרות. כדי להוריד סיכון לבריאות הציבור

  • נדרשת תכנית פעולה לאומית להפחתת השימוש בהדברה.
  • נחוץ חוק סטנדרטים פיקוח על הצמח
  • צריך לבחון מחדש כמות של חומרי הדברה ולעדכן את הרמות.
  • נדרשת שקיפות בתהליך
  • יש לדרוש להתאים את רמות ההדברה לסטנדרט האירופאי.

אנו צריכים לוודא שמה שבטוח לנו נצרוך. יש לקחת בחשבון אוכלוסיות מוחלשות כמו ילדים.

צריך גם לתגבר את הפיקוח. נתונים של הוועדה הבינמשרדית העוסקת בחומרי-הדברה (משרדי החקלאות והבריאות)  מראה על 12% חריגות של חומרי הדברה ב-2015. זה מעיד על כשל בפיקוח. בארה"ב אחוז החריגות עומד על 0.36% באירופה – פחות מ-3%. זה דורש ייעול הפיקוח. היה מחקר שבחן חשיפת ילדים לחומרי הדברה ומצאו שילדים נחשפים להדברה מעבר לרמה הנדרשת במבוגרים. זה בשל משקל הילדים. החוק האירופאי והאמריקאי דורש זאת. צריך לדרוש זאת גם בארץ.

הפיקוח נעשה בשדה עצמו. אם יש חריגות בשדה, יש לעצור את השיווק. זה לא נעשה היום.

למשרד החקלאות אין יעדים להבטחת החריגות. צריך לעשות זאת.

חקלאי שמגדל יש תקן לכך בעולם. בארץ אין דרישה לכך.

מה נעשה כבר על-ידי הוועדה הבינמשרדית? הוועדה המשותפת הוציאה משימוש עשרות חומרי הדברה וצמצמה שימוש באחרים. יש משווקים שעושים פיקוח פרטי על הדברה. אנו רוצים שכל האזרחים יזכו לתוצרת קבועה. "אדם טבע ודין "מגבשת הצעת חוק כוללת בעניין זה.

פתרונות: תקנות לנוהל בסיסי. החקלאים הם שותפים לפתרון. צריך לתמוך בהם בהדרכה ובהכשרה.

נציג משרד החקלאות פרופ' עבד גרה אמר כי אי אפשר לגדל גידולים חקלאיים ללא שימוש בחומרי הדברה.

משיבים לו: הויכוח הוא על כמות חומרי ההדברה.

גרה ממשיך, יש ענף קטן של חקלאות אורגנית. יש מישהו שאחראי על כך. ויש מי שאחראי על רישוי ורישום חומרי הדברה. יש מפקחת אחד. מזמין את הוועדה לשתף פעולה בצורך של הפקחים. הבעיה היא של מחסור בפקחים.אין סטנדרט כפול לתוצרת לשוק המקומי ולחו"ל. מה שכן יש, זה דרישות מיוחדות לרשת שיווק מסוימת. שופרסל למשל, כל התוצרת שלה עוברת ביקורת. זה לא בסדר. המדינה צריכה לקחת אחריות על כל התוצרת במדינה. אין חובה בישראל לבדוק תוצרת לשוק מקומי ותוצרת לחו"ל. אנו עם משרד הבריאות אמונים על חוק התוויות. משרד החקלאות לא בודק זאת. המשרד קובע מה מותר ומה אסור, אך לא בודק זאת. אין חובה של משרד החקלאות לבדוק.

משרד החקלאות עורך סקר שנתי בעניין חומרי הדברה. משרד החקלאות אחראי לזריעה עד הקטיף. יש צורך לתת את הדעת על הריסוס. במשרד החקלאות דוגמים את התוצרת החקלאית. יש מפקח אחד בכל הארץ. בדק 600 גידולים בכל הארץ. 80% מהתוצרת החקלאית תקינה. ב-12% יש חריגה בחומרי הדברה.

על משרד החקלאות מוטלת החובה לבדוק גידולים. אין חובה לבדוק תוצרת.

במשרד החקלאות הולכים לעודד חקלאים להשתמש בחומרי הדברה לא מזיקים. תכנית ארצית שתכלול את כל הגידולים בישראל.

נציג משרד הבריאות: יש ועדה שמאשרת שימוש של חומרי הדברה. מאשרת חומר הדברה למוצר מסוים בכמות מסוימת. נעשה עדכון בשנה שעברה. הוציאה חומרי הדברה מסוימים. משרד החקלאות מבצע סקר. משרד הבריאות מבצע עדכון מדי שנה. ככל שמחפשים יותר חריגות, מתגלות יותר חריגות. מדווחים על החריגות למשרד החקלאות והוא פועל.  בודקים 800 עד 110 שדות. לפי דברי נציג משרד הבריאות, מה שאסור לא קובעים בתקנה.

הדיווח של נציגי המשרדים לא הניח את דעתם של חברי-הכנסת וחלק מהם העלה שאלות נוקבות:

מיכל רוזין: מדוע אחוזי הריסוס גבוהים יותר בישראל מאשר באירופה?

יעל גרמן: מדוע יש הבדל ברמת שאריות חומרי הדברה בתוצרת המיוצאת לעומת המקומית?

מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ עבדאלל ה אבו-מערוף (הרשימה המשותפת), סיכם את הדיון ואמר: "אנחנו יוצאים מהדיון עם הרבה סימני שאלה. נבצע ישיבת מעקב ב-3 החודשים הקרובים, ועד אז על משרדי הבריאות והחקלאות להעביר לוועדה תכניות מסודרות לשיפור הפיקוח והאכיפה".

 

נערך על ידי רביב נאוה
תגיות: , , ,

10 תגובות

  1. נטע :

    שוב אותה תשובה - בשורה התחתונה אין מספיק פקחים

    מה יעזרו לפיכך תקנים?
    עד שלא יחוסל כאן השירות הציבורי,
    נאכל ח…

    העניין הוא שזה גם מה שיקרה אחרי שהכל יעבור הפרטה.

  2. ק. טוכולסקי :

    אין פיקוח, אין רצון לפיקוח, יש רצון אז לדה-רגולציה. במקום לקחת מודל כמו מכון התקנים למשל במכון וולקני/משרד החקלאות ולערוך בדיקות קבועות. מעדיפים לחסל את המשרד והמכון.

  3. עודד גלעד :

    מפחיד מאוד

    עד מתי ישימו לנו רעל במזון?

  4. ק. טוכולסקי :

    מה שמיוצא לאירופה לא מורעל כי שם יש בדיקות מחמירות. תאכלו רק מה שמיועד ליצוא.

  5. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    ניסע לאירופה לעשות שוק.

  6. דליה :

    ארגון "גישה" מדווח כי מטוסי ריסוס ישראלים נוהגים לרסס בחומרי הדברה שדות של חקלאים מעזה
    "מטוסים ישראליים שוב ריססו חומרי הדברה בסמוך לשטחים חקלאיים ברצועה"http://gisha.org/he/updates/9127/

  7. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    ומה קורה עם העופות והבשר? אותו הסיפור.

  8. יפתח :

    איך חצאי אמיתות הופכים לשקרים

    סף הרעל המותר נקבע בכל מדינה ע"פ הכמות הנצרכת באותה מידה לנפש. במדינה שאוכלים בה הרבה תפוחים, כמות הרעל (הכוללת) המותרת בתפוחים המוכה יותר. החקלאים בישראל מייצרים ע"פ חוקי ישראל. מי שמייצא לחו"ל פירות שמקובלים בתרבות שם, צריך לעבוד ברמות נמוכות יותר של חומרי הדברה, בדיוק כמו מי שמייבא עגבניות לישראל.
    בנוסף, בפרלמנטים האירופאים יש מחוקקים נורמליים, לא כמו אלו שלנו! חלק מחומרי ההדברה פוגעים באופן שונה בחקלאים ובחקלאיות. באירופה חומרים אלו הוצאו מחוץ לחוק בשנות ה-70' בשל האפליה שהם יוצרים והפגיעה שלהם בחופש העיסוק של נשים. בישראל הם מותרים לשימוש.

  9. יפתח :

    עוד דבר, זה בכלל לא המדינה

    את סף חומר ההדברה קובע הלקוח. לא מדינת היעד. רשת המרכולים הפועלת במדינת היעד קובעת רף מחמיר יותר מחוקי אותה מדינה. מי שמוכן לשלם קצת יותר יודע שהוא מקבל הרבה יותר בתמורה לכספו. דרישות הסף של המדינות מחושבות לפי ערך מדעי ניתן לחישוב. דרישות הלקוחות הן פופוליסטיות ומחמירות כדי ליצור בידול. זה עונה לשאלות של יעל גרמן ושתסיר קורה מבין עניה לגבי האפליה בתעסוקה שהיא וקודמיה יצרו

  10. יפתח :

    לגבי מיכל - המידע שלך שגוי

    האירופאים מרססים כל יום, כל היום!
    הם מרססים חומרים של נחשבים חומרי הדברה מוכרים ולכן לא חייבים בדיווח. לרבות מיני מחצבים, כמו טלק ומיצויי אצות ים. הם מרססים באופן פרופילקטי, והרבה יותר מהישראלים.
    בישראל אין דבר כזה שאין חובת דיווח ומשרד החקלאות מפקח על כל החומרים מייצורם או ייבואם ועד השימוש הסופי בהם. אצלנו הדיווח מלא יותר, לכן נוצר מצג השווא כאילו אצלנו מרססים יותר.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.