העמקת הפרטת הילדים בסיכון – מעון רעות עומד להיסגר בשל קיצוצים בתמיכה הממשלתית

נושאים דעות ב 28.12.16 0:37

מעון רעות, המעניק הזדמנות אחרונה לילדים בסיכון, עומד להיסגר בפברואר בשל קיצוץ תקציבי בתמיכה הממשלתית. ילדים בני 13-7 עלולים למצוא את עצמם ברחוב או במוסד סגור בהיעדר חלופות מתאימות

מעון רעוּת הינו מסגרת טיפולית, כוללנית, חוץ ביתית, הנמצאת בשכונת מלחה, ירושלים. המסגרת בה שוהים כיום כ-25 בנים, מיועדת לילדים בני 7 -13 הסובלים מהפרעות רגשיות והתנהגותיות חמורות כתוצאה מליקוי התפתחותי ראשוני והזנחה בשלבי הילדות המוקדמים. מרבית הילדים סבלו מהזנחה או פגיעה פיזית, נפשית או מינית. רבים מהילדים מפגינים התנהגות תוקפנית והתנהגות של הרס עצמי, כביטוי לחוסר האמון והחשדנות המושרש בהם מניסיון העבר.

מעון רעות הוקם כרשת ביטחון אחרונה עבור ילדים אלה, אשר נדחו או נפלטו מכל המסגרת אחרת, ובהעדר המסגרת- עלולים הילדים למצוא את עצמם במסגרות של אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי או שהות במוסד סגור לנוער. אולם כעת הוחלט על סגירתו עד סוף פברואר 2017 , וקיים הכרח לעצור את המהלך !

החלטת הסגירה של מעון רעות

מעון רעות שוכן בשלושה מבנים פרטיים בשכונת מלחה בירושלים. הוצאות התפעול של המעון הן גבוהות מאד. רוב תקציבו של המעון מבוסס על כספים המועברים ממשרד הרווחה ומשרד החינוך, אולם סכומים אלה אינם מכסים את כלל ההוצאות הרבות שיש עבור הטיפול בילדים אלה, וכיום מוסיף הוועד המנהל של אור-שלום תקציב של כ-700 אלף שקלים בשנה.

לפני כשנה, בינואר 2016, עמד המעון בפני סכנת סגירה עקב כוונת משרד הרווחה לקצץ את התשלום החודשי לכל ילד בעקבות המכרז החדש. לאחר לחץ ציבורי ותקשורתי, קיבל הוועד המנהל של אור-שלום "התחייבות שלטונית" מראשי משרד הרווחה שהסכומים לא יקוצצו, ועל סמך הבטחה זו הוחלט כי המעון יישאר פתוח לשלוש שנים נוספות. בעקבות כך, נחתם חוזה שכירות חדש, ונעשתה היערכות טכנית ומקצועית לקראת המשך השהות במקום.

אולם בניגוד ההבטחות החוזרות ונשנות של משרד הרווחה – קוצץ התשלום עבור שהותו של כל ילד החל מספטמבר 2016 ב-1870 שקלים לילד לחודש, דבר הגורם לגירעון של קרוב ל-1.5 מיליון שקלים בשנה בתקציב המעון. בלית ברירה, החליט הוועד המנהל של חברת אור-שלום (חל"צ) כי הוא אינו מסוגל לעמוד בהוצאה זאת, והוא הורה על סגירת המעון בתוך 90 יום, עד לסוף פברואר 2017. כתוצאה מכך עלולים 24 ילדים למצוא את עצמם ללא מסגרת טיפולית וחינוכית מתאימה, והם עלולים למצוא את עצמם ברחוב או במסגרת אשפוז פסיכיאטרי בהיעדר מסגרת העונה לצרכיהם.

מסגרת מקצועית ומובילה בתחומה – עומדת להיסגר עקב קיצוצים חוזרים ונשנים בתקציבי הרווחה, וילדים בסיכון לא יקבלו את המגיע להם.

למה אנו זקוקים?

בטווח המיידי, אנו מוכרחים לגרום למשרד הרווחה לעמוד בהתחייבויותיו -לשמר את תעריף התשלום שהיה בעבר, דבר אשר יאפשר למעון להמשיך ולהתקיים במיקומו הנוכחי.

ובטווח הארוך, אנו זקוקים למעון קבע. במהלך השנה הקרובה נאתר את הקמפוס העתידי ולאחר חתימת חוזה וקבלת האישורים – נתחיל בתהליך בנייה מואץ. אנו זקוקים לעזרה כספית, אך לא פחות מכך מעזרה מצד הרשויות על מנת שיקצו לנו משבצת קרקע מתאימה.

מעט יותר על דרכו הטיפולית הייחודית של מעון רעות של אור שלום:

על מנת לסייע לילדים אלה לרכוש כלים טובים לעתידם ולבנות את אישיותם, פותחה במעון רעות שיטת טיפול ייחודית, בה חש הנער רמת ביטחון ומוגנות המאפשרת לו לתת אמון מחודש בעולם סביבו. שיטה זו מבוססת על יחס מספרי גבוה של אנשי הצוות לילדים. דבר זה מבטיח כי כל אחד מהילדים מקבל באופן יום יומי תשומת לב אישית וטיפול שנבנה במיוחד עבורו, טיפול המתבסס על שילוב בין חום ואהבה לבין קבלת סמכות וגבולות. בית ספר המצוי בתוך המעון – מאפשר לילדים להתקדם בלימודיהם ולהסתגל למסגרת כיתתית. כדי להבטיח סביבה טיפולית אינטימית, מחולקים הילדים לקבוצות גיל (13 ילדים לכל היותר בקבוצה). לכל קבוצה אזור מגורים, פינת אוכל ומגרש משחקים משלה. מכיוון שחלק מהילדים אינם יכולים לשוב לבתיהם כלל, אף לא לחופשות קצרות או סופי שבוע, מספק מעון רעות סביבה מובנית ושמורה המציעה טיפול ופיקוח 365 ימים בשנה.

מעון רעות הוקם בשנת 1984 ובמהלך השנים שחלפו מאז פותחה באור שלום גישה טיפולית מוגדרת המיושמת על ידי צוות מסור ומנוסה המכיל מדריכים ומורים לחינוך מיוחד, ומעליהם צוות מקצועי של פסיכולוגים (המעון מוכר כמורשה להתמחות בפסיכולוגיה קלינית), עובדים סוציאליים ומנהלים. מעון רעות מוכיח כי ילדים אלה מסוגלים לשנות את מסלול חייהם בצורה משמעותית. לאחר שטופלו במעון רעות והגיעו לגיל 13 או 14, מוכנים מרבית הילדים לעבור למסגרות אינטנסיביות פחות ונורמטיביות יותר. אחדים אף יציבים ומתקדמים דיים להצטרף למעונות הטיפוליים המשפחתיים של אור-שלום, ויש מן הבוגרים שמצליחים אף לחזור לביתם, לאחר תהליך משמעותי שעברו משפחותיהם.

במעון רעות לומדים הילדים להכיר את עצמם ואת רגשותיהם ולתפקד ולהתנהג באופן שיאפשר להם להשתלב בחברה, ובכך להימנע מפשיעה או חולי נפשי המוביל אשפוז.

הפרטת שירותי הרווחה –העדפת הרווח הכלכלי על האיכות המקצועית על חשבון ילדים בסיכון

במקביל לארגונים ללא מטרות רווח פועלות גם מסגרות שמופעלות על ידי אנשי עסקים, כלומר שאלו מסגרות למטרות רווח. זו נקודה מהותית. האם סביר שבמדינת ישראל יצא ילד מחזקת הוריו בצו בית משפט כשבמערך הטיפול יש מי שיש לו אינטרס כלכלי שיצאו ילדים מהבית?! זהו מדרון חלקלק מסוכן.

בנוסף לכך, משרד הרווחה מוציא מכרזים כאשר בכל פעם מקצץ את ההוצאה עבור כל ילד בעוד שיוקר המחייה רק עולה. כתוצאה מכך נוצרת תחרות שבהכרח פוגעת באיכות הטיפול.

מניסיונם של עובדים, הפיקוח לא יודע מה קורה במסגרת, בודק בעיקר את הפיזיות של המתקנים והתיקים הסוציאליים ואין אכיפה, בדיקה ותקצוב לפי סטנדרטים טיפוליים.

מעון רעות שמשקיע הרבה מאוד בכוח-אדם רב ואיכותי, בטיפול ובהדרכת והחזקת הצוות (כדי שיוכלו להכיל ילדים קשים ביותר) נדרש לאור הקיצוץ לגייס מיליון וחצי ₪ בשנה לצורך הפעלת המעון. כלומר, מדינת ישראל ממש לא לוקחת אחריות מליאה על הילדים שהיא מוציאה מהבית.

מביקור במסגרות פרטיות, ניכר שהחיסכון הינו במדריכי-לילה.משתמשים במצלמה בלילה במקום במדריך, נעזרים יותר בבני שירות לאומי במקום במדריכים טיפוליים מנוסים ובשלים, במערך אנשי הטיפול, בהדרכות לצוות, בעבודה עם הורים ופרמטרים נוספים.

ההפרטה יצרה מצב שהמפעילים נדרשים לבנות את הקמפוסים, מעון רעות זקוק לכ-30 מיליון ש"ח כדי להקים קמפוס. עולה השאלה מדוע המדינה בונה לילדי ישראל בתי-ספר ומקצה שטח עבור מוסדות חינוך. מנהל בית הספר לא נדרש ל"קבץ נדבות" עבור תלמידיו ואילו ילדי הרווחה שנגזלה מהם הזכות לגדול בחיק משפחתם, ננטשים על ידי המדינה שאמורה לספק להם רשת ביטחון.

נתון מטעם חברת דלויט, הצביע על העובדה שלפי תקצוב המשרד, פנימייה טיפולית הופכת להיות רווחית כאשר יש בה מעל מאה ועשרים ילדים. מדוע ילדים שהוצאו מהבית צריכים להיות אחד ממאה עשרים ילדים?

המשמעות היא שלמסגרות אינטימיות ואיכותיות, שהן המענה הנכון והמדויק עבור ילדים עם פגיעות רגשיות עמוקות ובעיות התנהגות חריפות, אין זכות קיום.

הרשומה נכתבה על ידי אנשי מעון רעות