חאלב נפלה, סוריה אבדה

הנפילה של חאלב מתוארת בישראל כצעד הראשון בדרך להחזרת שליטתו על סוריה. אולם, אם בוחנים היטב כיצד הוכנעה חאלב, כלל לא ברור שאסד באמת מחזיר לעצמו את השליטה על סוריה

מאת: יעקב בן-אפרת

הנפילה של חאלב מתוארת בישראל כניצחון הגדול של בשאר אסד, וכצעד הראשון בדרך להחזרת שליטתו על סוריה. אידליב, שנותרה בידי המורדים, גם היא עומדת בתור, ואחרי שיכתשו גם אותה עד עפר, ידרימו המטוסים הרוסים והסורים עם המיליציות השיעיות לרמת הגולן, יחזירו את הסדר על כנו, ובא לציון גואל. אולם, אם בוחנים היטב כיצד הוכנעה חאלב, כלל לא ברור שאסד באמת מחזיר לעצמו את השליטה על סוריה. להפך, מאחורי תמונות הזוועה הזורמות מחאלב עומדים פוטין, חאמינאי, נסראללה, ארדואן ונתניהו. אסד עצמו נדחק לסוף הרשימה. הכוחות הקובעים מה קורה בחאלב, ובסוריה בכלל, הם הרוסים והאיראנים. תפקידו של אסד הוא לספק להם, ולשלל המיליציות הפועלות בשמם, את הלגיטימציה להתערבות בסוריה.

כבר בקיץ 2015 עמד משטרו של אסד בפני קריסה מוחלטת, ואילולא ההתערבות המאסיבית הרוסית, סוריה הייתה נופלת בידי המורדים. כאשר פוטין הבין שאובמה אינו מעוניין בניצחון המורדים, הוא נכנס לתוך הוואקום הבינלאומי, במפגן עוצמה רצחני. הוא לא עשה זאת לבד. רוסיה ואיראן חילקו ביניהן את התפקידים: המטוסים הרוסים הפציצו את הערים בהן שלטו המורדים, כשהם משטחים שכונה אחר שכונה, תוך הרג חסר אבחנה של אזרחים; בעקבותיהם הגיעו המיליציות האיראניות וחיזבאללה, שבצעו בשטח את מלאכת הטיהור, הרצח, הביזה והאונס.

אי אפשר להבין את נפילת חאלב, מבלי להבין את תפקידה של תורכיה בתמונה. לא במקרה, הסכם הכניעה של חאלב נחתם באנקרה, ולא, כפי שהיה צפוי, בג'נבה, בין קרי ולברוב. ספק אם חאלב הייתה נופלת לולא סיבוב הפרסה שעשה ארדואן בעקבות ההפיכה הכושלת נגדו ביולי השנה. ארדואן הבין שאובמה פועל מאחורי גבו, כאשר הוא מחמש ותומך במיליציות הכורדיות בתירוץ של המלחמה נגד דאע"ש; זאת ועוד, ארדואן נאלץ לחזות, חסר אונים, ביצירת קנטון כורדי ("רוג'אבה") לאורך הגבול עם סוריה, שמהווה איום על הביטחון הלאומי התורכי. לכן ארדואן, שתמך עד אז במורדים הסורים, שינה כיוון, התבזה בפני פוטין, וחידש את היחסים איתו, ומיד לאחר מכן חידש גם את היחסים עם נתניהו. העסקה עם פוטין ברורה: בתמורת להסכמה רוסית להקים רצועת בטחון תורכית בתוך השטח הסורי על חשבון הכורדים, תורכיה תימנע מכל התנגדות להתערבות הרוסית בכל סוריה, ובעיקר בחאלב.

בסוף אוגוסט 2016, כשהתחיל ארדואן במבצע "מגן הפרת", שנועד לכבוש מידי דאע"ש והכוחות הכורדים את אזור הגבול הצפוני של סוריה, ולהקים בו רצועת בטחון; באותו זמן החלו הרוסים והאיראנים את ההכנות לכיבוש חאלב. כדי לקדם את סדר העדיפויות המשתנה שלה בסוריה, הקימה תורכיה את "צבא סוריה החופשית", שהורכב מיחידות סוריות בנות חסותה, שהיו עד אז חלק מכוחות האופוזיציה האזרחית שלחמו באסד. התוצאה הייתה עזיבה של חלק מהמליציות הלוחמות את החזית בחאלב, והצטרפותן לכוח התורכי החדש. עזיבתן יצרה ללא ספק את הסדק הראשון בחזית האופוזיציה של חאלב, סדק שאפשר למיליציות התומכות באסד לכבוש שכונות שהיו עד אז בידי המורדים. חידוש היחסים בין ארדואן ופוטין, היה ללא ספק מכה קשה למורדים. עם הסתלקותה של תורכיה מהמערכה, איבדה האופוזיציה את אחת מבנות בריתה העיקריות, דווקא בזמן שאיראן ורוסיה הגבירו את ההפצצות ואת מסע ההרס והרצח שלהם בתוך סוריה.

להמשך קריאה

Print Friendly, PDF & Email

Tags: , ,

Leave a Reply