חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

"חותרים לשפיות חברתית-כלכלית" – המדד, לא מה שחשבתם

נושאים דעות, כלכלה ותקציב ב 12.12.16 1:05

לפי המדד, בהשוואה לתחילת 2015 המחירים ירדו – אבל איך זה קשור ליוקר המחיה?
מאת: און ארד
השבוע הולך להתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש נובמבר. ללא קשר לשיעורו המדויק, על פי המדד, מתחילת 2015, המחירים לצרכן הוזלו. לכאורה, המדד אמור לשקף לציבור מהו קצב ירידת כוח הקנייה של כספו, מה קצב שחיקת שכרו וכמה ריבית עליו לקבל על מנת לשמור על ערך הכסף. אולם חשוב להבין שמדד המחירים לצרכן, אינו מדד יוקר המחיה (בהקשר זה אין מה להתלונן על אנשי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המבצעים את עבודתם נאמנה. הכלכלנים, קובעי המדיניות, נציגי הציבור והעיתונאים – הם אלו המתעלמים מהמשמעות המלאה של הנתונים).
לפי הגדרה, מדדי מחירים משקפים שינויי מחירים של מוצרים לאורך זמן כאשר איכותם נשארת קבועה. כמו ליטר חלב בקרטון או גיהוץ חולצה. ואולם, בעולם המודרני רוב המוצרים משתנים כל העת. השיפור המתמיד באיכות המוצרים גורם לסטייה מובנית כלפי מטה של המדד, דהיינו עליית המדד אינה משקפת את עליית המחירים שאיתה נדרש האזרח להתמודד בפועל. אנסה להסביר זאת באמצעות מספר דוגמאות:
מובן מאליו שדגם ישן של טלפון נייד שנקנה לפני חמש שנים יעלה היום הרבה פחות. אבל איש לא יקנה היום מכשיר זה, אלא אנשים יעדיפו דגם משופר, שמחירו גבוה בהרבה. לצורך חישוב המדד, אנשי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה צריכים להעריך כמה מהמחיר הנוכחי הוא בעבור מכשיר עם יכולות הזהות לאלה של המכשיר הישן, ואיזה חלק מהמחיר משולם בעבור השיפורים. את החלק מהמחיר שמשקף את השיפור הם חייבים להפחית מהמחיר הנוכחי, שכן על פי הגדרת המדד, אין זאת התייקרות. התוצאה: אף על פי שבפועל הצרכן מוציא יותר כסף וקונה דגם מכשיר חדש, המדד מראה שמחירי המכשירים ירדו.
גם מוצרים פחות טכנולוגיים משתפרים כל העת. חשבו על האבזור לחדרי אמבטיה ומטבחים, על מוצרים לתינוקות, על ציוד לטיולים… הרשימה אינה נגמרת. אנו מוקפים כל העת במוצרים חדישים ומשופרים, ולכולם תרומה שלילית למדד, הנובעת מהצורך לנטרל את שיפור המוצרים מחישוב ההתייקרות. כאשר אנו מבקרים היום בחנות רהיטים, בוודאי נשלם בממוצע יותר שקלים מאשר לפני עשר שנים. אבל לפי המדד, מחירי הריהוט והציוד לבית ירדו בין השנים 2004 ו־2013 ב־13%.
ומה לגבי עלות התחזוקה של כל הציוד החדיש הזה? נניח, לדוגמה, שתיקון נזילה בשירותים עם מכל גלוי לא התייקר בעשרים השנה האחרונות. אבל אם מדובר בשירותים שמכל ההדחה שלהם מוסתר, חלקי החילוף והעבודה יקרים בהרבה. תיקון כזה עשוי לעלות בנקל פי שניים ויותר לעומת תיקון נזילה בשירותים מהדגם הישן, וטרם דיברנו על תקלה קשה יותר, המצריכה פירוק של החרסינה. בקיצור, הצרכן עומד בפני עלות גבוהה מאוד, שאינה מובאת כלל בחשבון במדד, הרי מבחינת המדד מדובר בשירות משופר ולא בהתייקרות של אותו שירות.
לסיכום, כאשר יש אינפלציה ניכרת, עליית המחירים משמעותית יותר מהשפעת הגורמים הללו, ונתוני המדד משקפים פחות או יותר את המציאות מבחינת עליית המחירים וירידת ערך הכסף. ואולם כאשר מדובר על אינפלציה אפסית לאורך שנים, השפעת הגורמים הללו נעשית מכרעת. במצב זה, מדד המחירים לצרכן אינו משקף כלל את העלייה ביוקר המחיה, ונוצרים עיוותים בכל התחומים התלויים במדד.

הדברים מבוססים על פרק 14 בספר: "חותרים לשפיות חברתית-כלכלית – מדריך מעשי לאזרח המתוסכל " שראה אור באוקטובר 2016 והניתן להורדה כאן בשלמותו בחינם.

נערך על ידי רביב נאוה
תגיות: , , ,

תגובה אחת

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    תודה על ההפנייה.
    מי לא מרגיש שמשהו כאן לא מסתדר בחשבון?

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.