מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
דו"ח מרכז אדווה על מצב הדיור: "כוחות השוק", משבר הדיור והחזון הממשלתי הנשכח
כל עוד תמשיך המדיניות הממשלתית להישלט בידי אידיאולוגיית "השוק החופשי", ימשיכו "כוחות השוק" בשוק הדיור להכתיב פעילות לטובת האינטרסים של השכבה המבוססת במקום שהיא תעניק עדיפות לצרכיה של מרבית האוכלוסייה בישראל. דו"ח מרכז אדווה על הדיור
מאת: שלמה סבירסקי וירון דישון-הופמן
"מזה שלושה עשורים וביתר שאת מאז ראשית שנות ה–2000 ,נשלטת מדיניות הדיור בישראל על־ידי אידיאולוגיה של "שוק חופשי", שמשמעותה העברת האחריות לבינוי מגורים ושיכון האוכלוסייה מהממשלה למגזר הפרטי. שלא כמו בעבר, ממשלת ישראל אינה מכניסה עוד את ידה לכיסיה העמוקים כדי לממן פרויקטים של בינוי לדיור וכיום, המימון והמלאכה הם בידי "השוק החופשי".
מנגד, שוק הדיור הוא כיום מקור חשוב של הכנסות למדינה, על זרועותיה השונות. מדיניות זו הקצינה פערים שהיו קיימים בעבר, כאשר שכבה הולכת וגדלה באוכלוסייה מתקשה להשיג "דירה נאותה במחיר סביר", כפי שגורס חזון משרד הבינוי והשיכון. מנגד, מדיניות זו הביאה להופעתה של שכבה מבוססת צרה יחסית, שהגדילה מאוד את משאביה. עם פרוץ משבר האשראי בשנת 2008 הסיטה שכבה זו משאבים רבים לשוק הנדל"ן, תרמה לעליית מחירי הדיור והביאה להתפתחות תופעה המכונה בועת הנדל"ן.
שוק הדיור "החופשי" סובל, אם כן, כיום מפיצול מעמדי מובהק, וניתן לראות אותו – אם לשאול את המושג של הסוציולוגית עדנה בונאסיץ' – כשוק דיור מפוצל. מאז המחאה החברתית בקיץ 2011 ,עומד "משבר הדיור" בראש סדר היום הציבורי. במהלך שנים אלו נמשכת מגמת התייקרות מחירי הדיור. במקביל, בשנים אלו חלה ירידה ניכרת בשיעורי המגורים בדירות בבעלות, בעיקר בקרב צעירים. מחירי הדיור הגבוהים שוחקים את יכולתם של צעירים בישראל להגיע לבעלות על דירת מגוריהם.
המחאה החברתית והדיון הציבורי הביאו איתם גם הצהרות ממשלתיות בדבר רצונה לפתור את "משבר הדיור". אלא שכל אלה לא הולידו שינוי של ממש במדיניות ולא שינו, בינתיים, את מגמת הירידה בשיעור המגורים בבעלות, את התייקרות מחירי הדיור ואת הגידול בעול הכלכלי שמשיתה רכישת דירת מגורים על מרבית משקי הבית בישראל, בעיקר בקרב זוגות צעירים. הבעיה שהוציאה מאות אלפי אנשים לרחובות ועמדה במרכז ההבטחות של שני שרי אוצר רצופים, יאיר לפיד ומשה כחלון, נותרה בינתיים ללא מענה של ממש.
מדוע אם כך, על אף כל ההבטחות וההצהרות, נכשלות ממשלות ישראל בזו אחר זו בפתרון מקיף למשבר הדיור? במסמך זה נטען כי אחת הסיבות המרכזיות לכך היא הפיצול המעמדי המעמיק בחברה הישראלית ובעקבותיו, יכולתה של שכבה מבוססת צרה יחסית להכתיב מהלכים המיטיבים עמה. מהלכים אלה כוללים את הגורמים הממשלתיים השונים המעורבים בשוק הדיור – משרד האוצר, משרד הבינוי והשיכון, בנק ישראל, מנהל מקרקעי ישראל והרשויות המקומיות. כל אלה מהססים מאוד, אם בכלל, לנקוט צעדים העלולים לפגוע בעושר הצבור של השכבה המבוססת, שכן עושר זה הוא בעיקרון המנוע של הכלכלה הישראלית כולה: חסכונותיה הם המקור להשקעות עסקיות והמסים שהיא משלמת הם המקור העיקרי של הכנסות המדינה.
על ממשלות ישראל משפיעים גם הלחצים של הגורמים רבי העוצמה מהמגזר הפרטי – הבנקים גדולים וחברות הנדל"ן, אשר עבורם מהווה פעילותה של השכבה המבוססת בשוק הנדל"ן מקור ישיר להגדלת רווחיהם.
המסמך מוסיף ומציין כי המדיניות הממשלתית הנוכחית לא זו בלבד שהיא אינה מיטיבה עם כלל הציבור, היא גם כרוכה בפגיעה במשק הישראלי בכללותו, שכן כספים שעשויים היו להיות מושקעים בפיתוח כלכלי שמייצר מקומות עבודה רבים וראויים מוסטים להשקעה בשוק הדיור. נראה אם כן, כי כל עוד תמשיך המדיניות הממשלתית להישלט בידי אידיאולוגיית "השוק החופשי", ימשיכו "כוחות השוק" הפועלים בשוק הדיור להכתיב פעילות המוטה לטובת האינטרסים של השכבה המבוססת במקום שהיא תעניק עדיפות לצרכיה של מרבית האוכלוסייה בישראל.
בהינתן מצב זה, החזון הממשלתי העומד עד היום כסיסמת משרד הבינוי והשיכון – "דירה נאותה לכל משפחה במחיר סביר ובשכונה הולמת" – ימשיך ויהיה לאות מתה."
אלה עיקרי הדברים בדו"ח.
לעיון בדו"ח המלא: דו"ח מצב הדיור מרכז אדווה
תגיות: אדוה, דו"ח הדיור, דיור, מרכז אדווה, שוק חפשי, שוק-חופשי
קישור קבוע
תגובה אחת
Email This Post
5 בדצמבר, 2016 בשעה 1:27
מקריאה ראשונית בדו"ח נראה שחסרה בו התייחסות לפרמטרים צולבים שנוגעים ממש בבשר החי של המעמד הבינוני הנמוך.
למשל הקשר למצב הפנסיוני והאפשרות לחיות מחיסכון בגיל השלישי.