חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

הסכם TISA ותגובה למכתב משרד הכלכלה והתעשייה לוועדת הכלכלה – חלק שני

נושאים דעות, התמונה הגדולה, כלכלה ותקציב ב 5.12.16 1:15

החלק השני ממשיך ומונה ליקויים בהתנהלות משרד הכלכלה בתגובה למכתבו. הסכם טיס"א אינו עומד לדיון ציבורי, אינו מובא לאישור הכנסת. הכנסת צריכה לחוקק חוק שיאפשר פיקוח פרלמנטרי ושיתוף של הציבור, ויחייב את אישור הכנסת לחתימה על הסכם TISA

מאת: אמנון פורטוגלי

 

הסכם TISA ותגובה למכתב משרד הכלכלה והתעשייה לוועדת הכלכלה – חלק ראשון

הסכם הסחר בשירותים טיס"א משמעותו: השתלטות התאגידים הגדולים על העולם. ובמילים אחרות: הפרטה ומסחור מלאים של השירותים הציבוריים. ב-30 בנובמבר נערך דיון על ההסכם בוועדת הכלכלה. משרד הכלכלה שלח מכתב. להלן תגובה למכתב מאת: אמנון פורטוגלי

לקריאה נוספת

  1. מהו תהליך האשרור של ההסכם?

"הסכם סחר מובא לאישור הממשלה כמו כל אמנה בינלאומית. כחלק מתהליך האשרור, לפי סעיף 10 לתקנון עבודת הממשלה, האמנה מוגשת למזכיר הכנסת ומונחת במשך שבועיים על שולחנה טרם הבאתה לממשלה לאישור. בשלב זה קיימת אפשרות לכל חבר כנסת לעיין במסמכים, לקרוא את האמנה ולהפנות שאלות אל השר הממונה."

התאור מדוייק ומסביר בדיוק את הבעייה.

למרות ההשפעה העצומה שיש להסכם  TISA על אזרחי ישראל,  למרות הפוטנציאל ההרסני בהסכם טיס"א לגבי מדיניות הממשלה, אפשרויות החקיקה בכנסת, וחשיפה לסיכונים פיננסיים אדירים, למרות הפגיעה האנושה והעמוקה בריבונות המשפטית של המדינה, למרות  שהסכם זה כמעט ואינו ניתן לביטול, הסכם טיס"א אינו מובא לאישור הכנסת, אלא  לידיעתה בלבד.

הסכם טיס"א שכובל את הממשלה והכנסת לוודאות רגולטורית ללא מגבלת זמן, שמאפשר עקיפת מערכת המשפט הישראלית בטריבונלים או בבתי דין זרים, אינו מפוקח ע"י הכנסת, אינו עומד לדיון ציבורי ולא ניתנת אפשרות להביע עמדה לגביו. הסכם טיס"א אינו מובא לאישור הכנסת, אלא  לידיעתה בלבד.

המחוייבויות של המדינה בדיונים על ההסכם, שנכתבים ע"י פקידים,  בכירים ככל שיהיו, ברשות המבצעת, במשרדי האוצר, הכלכלה ובמשרד המשפטים, אינם מובאים לדיון ולאישור הכנסת, תוך התעלמות מהקונספט הבסיסי של הפרדת רשויות.

הכנסת צריכה לחוקק חוק המגדיר ומסדיר את הסמכויות והליכי קבלת ההחלטות והדיונים בתחום הסכמי השקעות, הסכמי סחר חוץ והסכמים דומים. החוק יאפשר פיקוח פרלמנטרי ושיתוף של הציבור, ויחייב את אישור הכנסת לחתימה על הסכם TISA.

  1. מהם העקרונות היסודיים של ההסכם?

"עקרון יסודי בהסכם הינו מניעת האפליה של ספקי שירות זרים באותם התחומים עליהם ההסכם חל ושעליהם המדינה בוחרת להתחייב באופן מפורש. לכל מדינה רגולציה משלה בתחומים שונים ולכן עקרון יסודי נוסף בהסכם הינו שיקוף אמצעים מפלים, במידה וקיימים. כמו כן, ההסכם משקף ושומר על המצב החקיקתי הקיים בכל מדינה ואינו מחייב שינוי של החקיקה הקיימת."

על 'מניעת האפליה' ועל הבעייתיות בהקפאת המצב הקיים ראה לעיל בפרק כללי.

מעבר לכך, המשפט הזה במכתב הינו דוגמה נוספת לחצי אמת.  הניסוח 'שומר על המצב החקיקתי הקיים בכל מדינה'  הינו ניסוח רך ומטעה. הניסוח הנכון הוא שההסכם מונע כל שינוי במצב הקיים. ישראל מתחייבת שלא לשנות את החקיקה הקיימת. 

התאגידים הרב לאומיים יכולים להכניס שינויים וחידושים שחלקם יהייה לרעת הציבור כאוות נפשם. המדינה, לפי ההסכם, לא תוכל להתנגד לכך.

  1. מה קורה במקרה של הפרה של ההסכם?

"ההסכם כולל מנגנון יישוב סכסוכים בין מדינתי, בדומה לקיים ב – WTO. במקרה של אפליה שיטתית המהווה הפרה של עקרונות ההסכם מצד אחת החברות בו, תוכל המדינה הנפגעת לפנות למדינה הפוגעת ולדרוש לערוך התייעצות בין הצדדים. רק במידה וההתייעצות לא נושאת פרי, המדינה הנפגעת תוכל לפנות לוועדת הניהול של ההסכם ולבקש הרכבת פאנל בוררות. ההתייעצויות, כמו גם הבוררות, מתנהלות בין המדינות עצמן."

המדינות למדו את הלקח הקשה מסעיף הסדר סכסוכי משקיע מדינה ISDS  שקיים ברוב הסכמי הסחר הבילטרליים. בהסכם טיס"א הסדר זה אינו כלול, ומדובר על מנגנון יישוב סכסוכים בין מדינתי,  הכולל  פאנל בוררות. אלא שזה פתרון של עלה תאנה.

'המדינה הנפגעת' תפעל רק כאשר תאגיד הרשום אצלה ייזום תביעה נגד המדינה השניה. והוא ייזום תביעה בכל מקרה שהוא יחשוב שהוא נפגע או שהרווחיות שלו כולל רווחיות עתידית שהוא צופה נפגעו ע"י חקיקה או רגולציה או כח פעולה אחרת של המדינה השניה.  זו אותה הגברת ISDS  בכסות אחרת.

נשיא בית המשפט העליון של ארה"ב ג'ון רוברטס הזהיר כי מפני סעיף הבוררות בהסכמי הסחר. בפסק דין המיעוט מ-5 למרץ 2014 הנשיא רוברטס, שאליו הצטרף השופט קנדי, הם סיכמו זאת בצורה מרהיבה:

'על ידי הסכמה לבוררות, המדינה מתירה לפוסקים פרטיים לסקור את המדיניות הציבורית שלה ולמעשה מאפשרת להם לבטל את המעשים שנעשו בסמכות של בית המחוקקים, הרשות המבצעת, ורשות השופטת שלה'.

"Substantively, by acquiescing to arbitration, a state permits private adjudicators to review its public policies and effectively annul the authoritative acts of its legislature, executive, and judiciary"

הדרך בה נקטו לפתרון סכסוכים בהסכם טיס"א אינה נכונה ומביאה למקום לא-נכון. יש לבטל את כל האפשרויות האלו של טריבונלים של בוררות הנקראים בשמות שונים הדנים למעשה בתביעות תאגיד כנגד ממשלה. יישוב סכסוכים כאלו צריך להיות דו צדדי ודרך בתי המשפט של המדינה הנתבעת.  דו צדדי במובן של סימטריה. לא רק התאגיד הזר או המקומי יכול לתבוע את המדינה, אלא גם המדינה, אזרחי המדינה, וארגונים ותאגידים במדינה יוכלו לתבוע את התאגיד הזר.

  1. האם יש בהסכם דרישה לביצוע הפרטה של שירותים?

"לא.  ההסכם אינו עוסק בהפרטה."

המשפט הזה במכתב הינו דוגמה נוספת לחצי אמת.  אכן ההסכם אינו עוסק בהפרטה, אלא שהוא מונע אפשרות של ביטול הפרטות שכבר נעשו, גם אם יסתבר שהפרטות אלו הביאו לתוצאות קטסטרופליות.

לישראל יש כיום כמה דרכי פעולה אפשריות:

  1. הכנסת צריכה לחוקק חוק המגדיר ומסדיר את הסמכויות והליכי קבלת ההחלטות והדיונים בתחום

הסכמי השקעות, הסכמי סחר חוץ והסכמים דומים. החוק יאפשר פיקוח פרלמנטרי ושיתוף של הציבור, ויחייב את אישור הכנסת לחתימה על הסכם טיס"א.

  1. לדרוש ממשרד הכלכלה והתעשיה לפרסם את מצבת ההתחייבויות והחריגים שהוא מציע בדיונים על

טיס"א לפי המודל של האיחוד האירופי.

  1. לא להאריך הסכמי סחר הכוללים סעיף הסדרי סכסוכים משקיע־מדינה, ולבטל במידת האפשר את כל

הסכמי הסחר הכוללים סעיף זה.

  1. לא לאשרר הסכמים הכוללים פרק או סעיף יישוב סכסוכי משקיע־מדינה.
  2. לחתום מחדש על הסכמים אלה בתנאי שסעיף זה או דומה לו לא יופיע בהם.
  3. לבטל בהקדם את הסכם הסחר עם קפריסין שתוקפו פג, אם לא הוארך בשנית, ב–2013.

אמנון פורטוגלי, מרכז חזן במכון ון-ליר

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , ,

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.