חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

הסכם TISA ותגובה למכתב משרד הכלכלה והתעשייה לוועדת הכלכלה – חלק ראשון

נושאים התמונה הגדולה, כלכלה ותקציב ב 4.12.16 1:13

הסכם הסחר בשירותים טיס"א משמעותו: השתלטות התאגידים הגדולים על העולם. ובמילים אחרות: הפרטה ומסחור מלאים של השירותים הציבוריים. ב-30 בנובמבר נערך דיון על ההסכם בוועדת הכלכלה. משרד הכלכלה שלח מכתב. להלן תגובה למכתב

מאת: אמנון פורטוגלי

הסכם TISA ותגובה למכתב משרד הכלכלה והתעשייה לוועדת הכלכלה – חלק שני

החלק השני ממשיך ומונה ליקויים בהתנהלות משרד הכלכלה בתגובה למכתבו. הסכם טיס"א אינו עומד לדיון ציבורי, אינו מובא לאישור הכנסת. הכנסת צריכה לחוקק חוק שיאפשר פיקוח פרלמנטרי ושיתוף של הציבור, ויחייב את אישור הכנסת לחתימה על הסכם TISA מאת: אמנון פורטוגלי

לקריאה נוספת

'זו לא צריכה להיות הפתעה כאשר לאחר שמתחילים ללכת בדרך הלא-נכונה אנו מוצאים עצמנו במקום הלא- נכון'

מאז 2013 מתנהלים בג'נבה דיונים לקראת חתימת הסכם בינלאומי חדש לסחר בשירותים טיס"א TISA –  Trade in Services Agreement,

הסכם טיס"א מקיף 50 מדינות המפיקות מעל 2/3 מהתוצר העולמי. למרות זאת טיס"א קבל תשומת הלב מזערית.   ל- TISA יש פוטנציאל להיות אחד ההסכמים הכלכליים החשובים ביותר בעולם מכיון שהכלכלה העולמית עוברת מלהיות מבוססת על מוצרים להיות מבוססת שירות.  על פי  נתוני הבנק העולמי ל- 2015, ענפי השירותים מהווים 78% מהתמ"ג בארה"ב, ו- 74% מהתמ"ג של האיחוד האירופי.

הסכם טיס"א  הוא חלק משלשה הסכמי- על בינלאומיים שהמטרה המשותפת שלהם היא לקשור בעבותות את הכוח הרגולטורי של ממשלות למערכת שתאופיין בדה-רגולציה, חופש פעולה מלא, רגולציה עצמית או רגולציה חלשה מאוד של תחום השירותים הפיננסיים בפרט והשירותים בכלל.  שלשת ההסכמים יחד, מבטיחים להביא לשליטה גלובלית מסיבית בידי התאגידים  הבינלאומיים. משטר קורפורייטוקרטיה  Corporatocracy, שיקטין את כוחן של  מדינות ריבוניות וימנע מממשלות לחוקק חוקים, לתקן תקנות ורגולציות ולקבוע מדיניויות כדי להגן על האזרחים והכלכלות שלהם.

עד עכשיו היו 20 סבבים של משא ומתן לגיבוש ההסכם שהתקיימו בסודיות בז'נבה. אפילו נבחרי ציבור, חברי קונגרס וחברי פרלמנטים לא יודעים דבר על הדיונים. לתאגידים הגדולים אין בעיה זו, הם מקבלים גישת אח"מים מהיום הראשון ויש להם השפעה נרחבת על המשא ומתן. מסמכי הדיונים אמורים להישאר סודיים למשך חמש שנים מיום חתימת ההסכם או מיום שהדיונים על ההסכם יופסקו והוא יינטש.

עם זאת מספר מדינות פרסמו את הצעותיהן כגון האיחוד האירופי ונורבגיה, חלק ממסמכי הדיונים הודלפו באמצעות ויקיליקס. ארצות הברית לא פרסמה אף אחת מהצעותיה עבור TISA.

הרעיון הבסיסי ב-טיס"א  הוא מערכת של כללים מחייבים המונעים מהמדינות השותפות להסכם אפשרות לחוקק חוקים ולעשות רגולציה לשירותים שהתאגידים מספקים ברחבי העולם.  מחויבות של המשתתפים לשמר ולא לשנות את החוקים והרגולציות הקיימים. לכבול את המדינות באמנה שתגביל את יכולתן לחוקק חוקים ולתקן תקנות למען האינטרס הציבורי, להביא ליציבות רגולטורית שאינה מוגבלת בזמן.

הבעיה העיקרית בהסכם טיס"א, כמו גם הסכמי הסחר הבינלאומיים האחרים, היא שההסכם נכתב מנקודת המבט של התאגידים הגדולים וכדי לענות לאינטרסים שלהם.

ב-6  מילים, הסכם הסחר בשירותים טיס"א משמעותו: השתלטות התאגידים הגדולים על העולם. וב-6  מילים אחרות: הפרטה ומסחור מלאים של השירותים הציבוריים.

ב-30 לחודש התקיימת ישיבת ועדת הכלכלה  לדיון בהסכם הרב לאומי לסחר בשירותים  Trade in Services Agreement – TISA .  הישיבה הוקלטה.  לקראת הישיבה שלח משרד הכלכלה והתעשייה מכתב לועדת הכלכלה ב- 29 לנובמבר בכותרת:  "מספר עובדות על הסחר בשירותים והסכם הסחר בשירותים".

המכתב מורה על החשיבה של צוות המו"מ השראלי בהסכם טיס"א. בקריאה ראשונה, בעיקר לאלו שהנושא חדש להם,  אפשר להסכים לכל מה שכתוב בו. בקריאה שניה הוא מלאכת מחשבת של לגלות טפח ולכסות טפחיים.

להלן הערותי למכתב משרד הכלכלה והתעשייה

כללי

הפתיח של המכתב מסביר לנו את היתרונות בהסכם סחר רב-לאומי בשירותים. אכן, הסכמי הסחר כמו TISA  יכולים להביא ברכה לעולם כאשר הם נכתבים מנקודת המבט של הציבור, בצורה שתבטיח את האינטרסים שלו ותאזן זאת עם היכולת של התאגידים לשרוד ולפרוח בשוק. אלא שהסכם  TISA נכתב מנקודת המבט של התאגידים הגדולים וכדי לענות לאינטרסים שלהם. (ראה בנספח)

הרעיון שאנחנו צריכים הסכם לסחר בינלאומי בשירותים אינו אומר שבהכרח אנחנו צריכים לסחור בשירותים על פי הכללים ההצעות והתכתיבים של תאגידים רב-לאומיים. המכתב לא מסביר מדוע צריך לפעול לפי העקרונות והמודל של טיס"א לצורך זה.

שני עקרונות יסודיים של טיס"א שאסור להסכים להם:

  1. המכתב מציין את העקרונות היסודיים של ההסכם. ביניהם מחויבות של המשתתפים לשמר ולא לשנות את המצב החקיקתי הקיים, כלומר לשמר את החוקים והרגולציות הקיימים.

הרעיון הבסיסי ב-TISA  הוא מערכת של כללים מחייבים. כללים הכובלים את המדינות באמנה שתגביל את יכולתן לחוקק חוקים ולתקן תקנות למען האינטרס הציבורי, להביא ליציבות רגולטורית שאינה מוגבלת בזמן.

אלא שאנו חיים בעידן של חדשנות משבשת – Disruptive Innovation ובקצב מהיר. צריך רק להסתכל על השינויים הטכנולוגיים המהפכניים בעשר השנים האחרונות המאיימים על תעשיות ותחומי עסקים ותיקים כמו מסחר, עיתונות ואחרים. בטיס"א רוצים למנוע מהמדינה את האפשרות להתאים עצמה לחדשנות ע"י דרישה לקיבעון במדיניות, ליציבות רגולטורית שאינה מוגבלת בזמן.  לדוגמה, לפי עקרונות טיס"א אי אפשר יהיה למנוע מהמערכת הפיננסית לייצר עוד נגזרות רעילות דוגמת אלו שהביאו למשבר של 2007/8.

  1. עקרון יסודי נוסף של ההסכם המצוין במכתב הוא "מניעת האפליה של ספקי שירות זרים…" .

זה ניסוח מעניין. מי בעד אפליה?  אלא שלא מדובר באפליה בין אנשים שהיא פסולה,  אלא בעולם העסקי של תאגידים ספקי שירותים זרים. ישראל רוצה באפליה כזו. ישראל רוצה להגן על עסקים קטנים, על ספקי שירותים מקומיים בפני תאגידי ענק בינלאומיים. ישראל רוצה להגן על תעשיות ינוקא, ישראל רוצה לסבסד מפעלי תעשיה כמו אינטל. מדיניות זו מתנגשת חזיתית בעקרון היסודי הזה של טיס"א

הכלכלן הא-ג'ון 'צאנג מאוניברסיטת קמברידג'  בספרו Kicking Away the Ladder:  Development Strategy in Historical Perspective.  מספר לנו כי כמעט כל המדינות העשירות כיום השתמשו בהגנת תעריפים ובסובסידיות כדי לפתח את התעשיות שלהם. בריטניה וארצות הברית, שתי המדינות שאמורות היו להגיע לפסגת הכלכלה העולמית באמצעות מדיניות השוק החופשי וסחר חופשי שלהם, ושדוחפות כיום להרחבת השימוש בסחר חופשי, הן אלו שהשתמשו בצורה האגרסיבית ביותר בהגנות מכס, בהיטלים ובסובסידיות.

הערות למספר סעיפים במכתב משרד הכלכלה והתעשייה

  1. האם ההסכם סודי?

"הסכם ה – TiSA אינו הסכם סודי וקיומו ידוע ומפורסם בארץ ובעולם"

קיומו של  הסכם ה – TiSA ידוע, אבל בניגוד לאמור במכתב, ההסכם עצמו אינו מפורסם בארץ ובעולם. עד לפני זמן לא רב, התקשורת המרכזית כמעט לא עסקה בו והציבור אינו יודע עליו.

בניגוד לאמור במכתב, הסכם ה – TiSA הינו הסכם סודי. לא סתם סודי, אלא כזה שהפרוטוקולים שלו ואולי גם ההסכם עצמו, ישמרו בסודיות גם חמש שנים אחרי החתימה על ההסכם.

“First, all participants agree that all documents related to the development of a new International Services Agreement, including negotiating texts, proposals of each participant, accompanying explanatory material, discussion papers, emails related to the substance of the negotiations, and other information exchanged in the context of the negotiations, is provided and will be held in confidence, unless each participant involved in a communication subsequently agrees to its release…… All participants will hold these documents in confidence for four years after entry into force of the International Services Agreement, or if no agreement enters into force, for four years after the last round of negotiations. "

A letter by the US Ambassador to all participants circulated in January 2013, and seeking written confirmation by participation of three rules of confidentiality.

http://bilaterals.org/IMG/pdf/10.-letter-by-the-us-ambassador-seeking-written-confirmation-by-participation-of-three-rules-of-confidentiality.pdf

"Declassify on: Five years from entry into force of the TISA agreement or, if no agreement enters into force, five years from the close of the negotiations

https://wikileaks.org/tisa-financial.

  1. מי מנהל את המו"מ?

"מצד ישראל מוביל את המו"מ צוות מקצועי של משרד הכלכלה והתעשייה, בהובלת מינהל סחר חוץ ובשיתוף פעולה הדוק עם הדרגים המקצועיים במשרדי הממשלה, הרגולטורים הרלבנטיים לכל תחום ובליווי היועצים המשפטיים. סביב שולחן המו"מ יושבים אך ורק נציגים רשמיים של המדינות."

לפי המכתב, סביב שולחן המו"מ יושבים אך ורק נציגים רשמיים של המדינות.  דוגמה לחצי אמת. מאחורי הנציגים הרשמיים יושבים הלוביסטים נציגי התאגידים הגדולים. הנציגים של ארה"ב פועלים בברור לטובת האינטרסים של התאגידים הרב-לאומיים הגדולים כפי שאפשר לקרוא מההדלפות בדבר השירותים הפיננסיים, הארכת תקופת הפטנטים והיבטים אחרים שרובם ככולם לטובת האינטרסים של התאגידים הרב-לאומיים.

מייקל פרומן מכהן כ'מייצג הסחר של …ארצות הברית' United States Trade Representative (USTR) בדרג של שגריר Ambassador מאז ב -21 ביוני, 2013.   משרד נציגות הסחר של ארצות הברית הוא משרד אקזקוטיבי של הנשיא Executive office of the president. בתפקידו זה הוא פרומן הוא היועץ הראשי של הנשיא אובמה בתחום הסכמי סחר והשקעות בינלאומיים, מנהל את המשאים מתנים לקראת הסכמים אלו והדובר בנושאים אלו.
גיא רולניק במאמר בדה-מרקר מספר לנו איך מייקל פרומן, ידידו של אובמה מתקופת הלימודים בהארווארד, דאג לתאגידים הפיננסיים הגדולים והצליח להשפיע השפעה מכרעת וקריטית על המינויים לתפקידי מפתח בממשל אובמה. פרומן ממשיך כיום לתפקד כאיש אמונם, כשליח של התאגידים הבינלאומיים הגדולים בממשל אובמה ומבטיח את האינטרסים שלהם בדיונים על טיס"א.

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , , ,

2 תגובות

  1. נטע :

    תודה אמנון.

  2. דליה :

    חברי הכנסת היחידים הפועלים בנושא הם דב חנין ותמר זנדברג. היכן האחרים? היכן חברי הכנסת מהקואליציה? היכן חברי הכנסת מהמחנה הציוני?

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.