חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

הסכם TISA – ישראל, TISA וסעיפי יישוב סכסוכים בהסכמי הסחר וההשקעות – חלק שמיני ואחרון

נושאים התמונה הגדולה, כלכלה ותקציב ב 29.11.16 0:44

הכנסת צריכה לחוקק חוק המגדיר ומסדיר את הסמכויות והליכי קבלת ההחלטות והדיונים בתחום הסכמי השקעות, הסכמי סחר חוץ והסכמים דומים. החוק יאפשר פיקוח פרלמנטרי ושיתוף של הציבור, ויחייב את אישור הכנסת לחתימה על הסכם TISA. ביום רביעי 30 בנובמבר 2016 תדון ועדת הכלכלה בהסכם
מאת: אמנון פורטוגלי

7. ישראל, TISA וסעיפי יישוב סכסוכים בהסכמי הסחר וההשקעות

הסכם TISA - הסכנות במנגנון יישוב הסיכסוכים ISDS - חלק שביעי

ISDS משמש כיום יותר ויותר כמערכת המגינה על תאגידי ענק מחקיקה ומרגולציה דמוקרטית, ולא כהגנה ממערכת משפטית במדינות העולם השלישי.  גרוע מזה, תביעות ISDS, משמשות פושעי צווארון לבן לקבלת זיכוי מהרשעות פליליות, להשגת כרטיס יציאה חופשי מבתי הכלא מאת: אמנון פורטוגלי

לקריאה נוספת

כאמור לעיל, ישראל חתומה כיום על כ-40 הסכמי סחר  וכ-35 הסכמי הגנה על השקעות חוץ דו-לאומיים (בילטרליים) BIT, והיא עומדת בפני חתימה על הסכם TISA . רובם המכריע של הסכמים אלה כוללים מסגרת מובנית, מנגנון ל'הסדר סכסוכי משקיע-מדינה' –  ISDS, הנותן למשקיע הזר את הבלעדיות בהחלטה להביא את התביעה בפני בוררות באחד מהפורומים הבינלאומיים המטפלים בסכסוכים בין מדינה מארחת למשקיע, ומחייב את הממשלה להתדיין בבוררות בינלאומית זו ולא בפני בתי הדין בישראל.

למרות ההשפעה העצומה שיש להסכם  TISA על אזרחי ישראל,  למרות הפוטנציאל ההרסני בהסכמי ואמנות ההשקעות והסכמי הסחר החופשי ובהסכם TISA  לגבי מדיניות הממשלה, אפשרויות החקיקה בכנסת, וחשיפה לסיכונים פיננסיים אדירים, למרות הפגיעה האנושה והעמוקה בריבונות המשפטית של המדינה, הרי שהסכמים אלו שהם כמעט בלתי ניתנים לביטול, אינם מפוקחים ע"י הכנסת, אינם עומדים לדיון ציבורי ולא ניתנת אפשרות להביע עמדה לגביהם.  הסכמים אלו, שנכתבים ע"י פקידים,  בכירים ככל שיהיו,  ברשות המבצעת, במשרדי האוצר, הכלכלה ובמשרד המשפטים, אינם מובאים לדיון ולאישור הכנסת, תוך התעלמות מהקונספט הבסיסי של הפרדת הרשויות.

לפי דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת 'תפקיד הפרלמנט באישור אמנות והסכמים בינלאומיים' מ-2003,  בישראל,  הממשלה היא בעלת הסמכות לחתום ולאשרר אמנות בינלאומיות[1]
…….תהליך אשרור אמנות בישראל אינו מוסדר בחקיקה מפורשת אלא בנוהג. ככלל,  אין חובה לקבל את הסכמת הכנסת לחתימה על אמנות,  אך במהלך השנים התגבש נוהג על–פיו הממשלה מביאה לאישור הכנסת אמנות בעלות חשיבות מיוחדת לפני שהן מאושררות ונכנסות לתוקף.  תקנון הממשלה קובע כי ניתן להביא לאשרור הממשלה אמנה בינלאומית רק לאחר שהיתה מונחת במזכירות הכנסת לפחות שבועיים בתקופת המושב.

כדאי ללמוד מבית המשפט הגבוה של בריטניה. ב-3 לנובמבר פסק בית המשפט הגבוה של בריטניה שאי אפשר להפעיל את סעיף  50 באמנה האירופית ולהתחיל במו"מ למימוש ההצבעה במשאל העם על יציאה מהאיחוד האירופי בלי אישור הפרלמנט.  זאת  מכיון שהפעלת  סעיף 50 היתה בהכרח מביאה, בסופו של דבר, לשינוי החוקים בבריטניה. חוקים אשר נכתבו ועודכנו בעשורים האחרונים כדי להתאים לחוקי האיחוד. לפיכך פסק בית המשפט הגבוה, רק הפרלמנט יכול לעשות את זה.

הכנסת צריכה לחוקק חוק[2] המגדיר ומסדיר את הסמכויות והליכי קבלת ההחלטות והדיונים בתחום הסכמי השקעות, הסכמי סחר חוץ והסכמים דומים. החוק יאפשר פיקוח פרלמנטרי ושיתוף של הציבור, ויחייב את אישור הכנסת לחתימה על הסכם TISA.

לישראל יש כיום כמה דרכי פעולה אפשריות:

  • ראשית, לחוקק חוק כאמור לעיל
  • שנית, לא להאריך הסכמי סחר הכוללים סעיף הסדרי סכסוכים משקיע־מדינה, ולבטל במידת האפשר את כל הסכמי הסחר הכוללים סעיף זה.
  • שלישית, לא לאשרר הסכמים הכוללים פרק או סעיף יישוב סכסוכי משקיע־מדינה.
  • רביעית, לחתום מחדש על הסכמים אלה בתנאי שסעיף זה או דומה לו לא יופיע בהם.
  • ולבסוף, לבטל בהקדם את הסכם הסחר עם קפריסין שתוקפו פג, אם לא הוארך בשנית, ב–2013.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר במכון ון ליר

הסכם TISA עלול להשליט את התאגידים על הדמוקרטיות בעולם – חלק ראשון

הסכם TISA חשאי, אנטי דמוקרטי, משרת את האינטרסים של התאגידים הגדולים – חלק שני

הסכם TISA – כל מדינה בהסכם מחליטה באילו תחומים תבצע ליברליזציה – חלק שלישי

הסכם TISA – TISA וישראל – חלק רביעי

הסכם TISA – יישוב סכסוכי משקיע־מדינה – ISDS – חלק חמישי

הסכם TISA – TISA ויישוב סכסוכים – חלק שישי

הסכם TISA – הסכנות במנגנון יישוב הסיכסוכים ISDS – חלק שביעי

[1] http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m00647.pdf

[2] http://www.knesset.gov.il/privatelaw/data/19/437.rtf

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , , ,

תגובה אחת

  1. תמר בן יוסף :

    אמנון,

    סדרת מאמריך על TISA היא חשובה. חשובה גם משום שהיא ממחישה את הידרדרות שיטת הממשל והדיון הציבורי בישראל.

    סוגיית הסכמי הסחר של ישראל לא נולדה היום. היא החלה בהצטרפות ישראל לארגון גאט"ט, המקדים לארגון הסחר העולמי, ב-1962. היא התחדדה במיוחד לקראת החשיפה החד-צדדית של ישראל ליבוא בשנות התשעים. כל ההסכמים שנחתמו במשך השנים לוו בדיון ציבורי ער. לקראת חשיפת שנות התשעים, התנהל ויכוח עז בין משרד התעשייה והמסחר והתאחדות התעשיינים מצד אחד לאוצר ובנק ישראל מהצד השני. הדיון העסיק גם את העיתונות. את ההיסטוריה הזו תיארתי בספרי "ברוכים הבאים לשוק החופשי" ובמאמרים רבים באתר שלי. חלקם פורסמו גם כאן ב"עבודה שחורה".

    מה שמציין, ולא לטובה, את ההתיחסות ל-TISA עכשיו הוא הטמנת הדיון בחדרי-חדרים. טוב שאתה מעלה את הנושא כאן. הלוואי שהטיפול ב-TISA יצליח להחזיר את תרבות קבלת ההחלטות בישראל לימיה הטובים.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.