חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

הסכם TISA – הסכנות במנגנון יישוב הסיכסוכים ISDS – חלק שביעי

נושאים התמונה הגדולה, כלכלה ותקציב ב 28.11.16 0:55

ISDS משמש כיום יותר ויותר כמערכת המגינה על תאגידי ענק מחקיקה ומרגולציה דמוקרטית, ולא כהגנה ממערכת משפטית במדינות העולם השלישי.  גרוע מזה, תביעות ISDS, משמשות פושעי צווארון לבן לקבלת זיכוי מהרשעות פליליות, להשגת כרטיס יציאה חופשי מבתי הכלא
מאת: אמנון פורטוגלי

 

6. התפתחות מנגנון ISDS, העיצוב מחדש של השימוש בו, ושימושים שלא התכוונו אליהם בסעיפי ISDS

 

הסכם TISA - TISA ויישוב סכסוכים - חלק שישי

"על ידי הסכמה לבוררות, המדינה מתירה לפוסקים פרטיים לסקור את המדיניות הציבורית שלה ולמעשה מאפשרת להם לבטל את המעשים שנעשו בסמכות של בית המחוקקים, הרשות המבצעת, ורשות השופטת שלה".  ג'ון רוברטס, נשיא בית המשפט העליון של ארה"ב מאת: אמנון פורטוגלי

לקריאה נוספת

ISDS  בתמצית הוא טריבונל פרטי גלובלי הנותן כח ומאפשר לתאגידים לכופף מדינות לרצונם.

העיתון האינטרנטי Buzzfeed, בסדרת כתבות על ISDS.[1]
אחד מהחסרונות של מדינה מתפתחת עם א-יציבות פוליטית הוא שקשה לשכנע חברות זרות להשקיע בהן. משקיעים אינם רוצים להשקיע בפיתוח עסק רק כדי שזה יולאם כמה שנים מאוחר יותר. כדי לפתור בעייה זו פותח בשנות החמישים של המאה שעברה, מנגנון הסדר סכסוכי משקיע-מדינה -ISDS .  מערכת של בוררות מחייבת בקנה מידה עולמי, שתהייה חלק מהסכמי השקעה בין מדינות, תאפשר למדינות מתפתחות למשוך השקעות, גם אם המערכות המשפטיות שלהם הן פחות אמינות,. והמשקיעים יקבלו שופט הוגן, ניטראלי במקרה והמשטר תפס רכושם או היפלה אותם לטובת תאגידים מקומיים.

מערכת ISDS  נמצאת כיום כמעט בכל הסכמי ואמנות הסחר וההשקעות שנחתמו עד היום. הכללים המדויקים של מנגנון הבוררות יכולים להשתנות מעט בין האמנות וההסכמים, אבל קווי המתאר הרחבים של התהליך  זהים. הרוב המכריע של מקרי ISDS מגיעים לטריבונל של בוררים, בדרך כלל, עורכי דין פרטיים הנמשכים מאותו מאגר של אליטת מתדיינים, המייצגים תאגידים במקרים אלה. המשקיע והמדינה בוחרים כל אחד בורר אחד ולאחר מכן מגיעים להסכמה הדדית על הבורר השלישי.

אלא שהתאגידים מצאו דרכים טובות יותר להגן על השקעותיהם במדינות העולם השלישי מאשר מנגנון ISDS.  לדוגמה ע"י שיתוף המעמד השליט, ואם אינו משתף פעולה אפשר תמיד לממן הפיכה, ובדרך ישירה של שוחד. כתוצאה מכך, מספר התביעות נגד ממשלות בהסתמך על ISDS  היתה מזערית.

הנושא קבל תפנית מהותית כאשר NAFTA, הסכם הסחר החופשי בצפון אמריקה, נכנס לתוקף בשנת 1994. במהלך שני העשורים האחרונים, מאז הסכם נאפטא, תדירות התביעות נגד ממשלות בבתי המשפט ISDS גדלה באופן דרסטי,  ועכשיו מדובר גם בתביעות נגד מדינות מפותחות כמו קנדה וארה"ב.  לפי דוח של האו"ם מיוני 2016[2], המספר הכולל של תביעות ליישוב סכסוכים המשקיע-המדינה ISDS הידועות בציבור הגיע ל-696, מהן 70 הוגשו ב-2015, מספר שיא.

מנגנון ISDS עבר מהפך,  מכלי המשמש לעתים רחוקות, כמוצא אחרון, המיועד למקרים בולטים של הפקעה או 'גניבה' או אפליה בוטה על ידי המדינה, לכלי רב עוצמה שתאגידים מנפנפים בו ומשתמשים בו בתדירות גבוהה יותר ויותר, לעתים קרובות נגד מדיניות ציבורית רחבה שפוגעת לטענתם ברווחיהם.

גם הבוררים בתביעות לפי  ISDS תרמו לשינוי. הבוררים אמורים היו לשמור על הכללים שנקבעו בהסכמי ואמנות ההשקעות והסחר. אבל בפועל, הם פרשו את הנוסח המעורפל באמנות רבות ככללים המקדשים זכויות רחבות, שאינן כתובות, הרבה מעבר להגנות נגד הפקעת רכוש ואפליה בוטה. אפילו את ה'זכות' לקבל שעור תשואה סביר על ההשקעה “reasonable rate of return.” במקרה אחד.

ISDS משמש כיום יותר ויותר כמערכת המגינה על תאגידי ענק מחקיקה ומרגולציה דמוקרטית, ולא כהגנה ממערכת משפטית במדינות העולם השלישי.  גרוע מזה, תביעות ISDS, משמשות פושעי צווארון לבן לקבלת זיכוי מהרשעות פליליות, להשגת כרטיס יציאה חופשי מבתי הכלא.
הכוח המניע לגידול במספר התביעות הם עורכי הדין עצמם. הם פיתחו דרכים חדשות ויצירתיות כדי להשתמש ב- ISDS, וגובים מיליוני דולרים גם מהתאגידים וגם מהממשלות שהם מייצגים.
אחדים מהרעיונות שלהם: תביעה מלוב משום שאינה מגינה על מתקן נפט במהלך מלחמת האזרחים. תביעה מספרד בגין צמצום התמריצים לאנרגיה סולארית בעת מיתון חמור שאילץ את הממשלה לקצץ בתקציבה. תביעה מהודו בגלל שהיא מאפשרת לתאגיד תרופות גנריות לייצר גרסה זולה יותר של תרופה לסרטן.

Buzzfeed מסביר איך התהליך התרחש: כאשר NAFTA נכנס לתוקף, מספר עורכי דין ראו בכך הזדמנות להרחיב ולעצב מחדש את מנגנון ISDS לטובתם, והמערכת שהיתה למעשה רדומה, השתנתה לתמיד. תעשייה שלמה צמחה, משרדי עורכי דין גדולים, רואים כיום במנגנון ISDS  כאזור פעילות רווחי, וחושבים על דרכים חדשניות להבאת מקרים לפני הטריבונלים של הבוררות תוך שהם גובים שכר בסכומי עתק.

לפי מחקרים שנעשה לאחרונה, שכר עורכי דין מהווה את חלק הארי של כ- 5 מיליון דולר בעלויות המשפטיות שכל צד משלם במקרה ממוצע. משרדי עורכי דין גדולים יכולים לקבל סכומים משמעותים יותר. פרקליטי צמרת גובים לפעמים יותר מ -1,000 דולר לשעה. טורקיה שלמה לעורכי דין יותר מ -25 מיליון דולר במקרה אחד, רוסיה שהפסידה בתביעה גדולה נגדה, מסרה כי שילמה לעורכי הדין שלה יותר מ -27 מיליון דולר.

הכתבה הראשונה של  Buzzfeed מתמקדת במקרים בהם בעלי תאגידים ועוזריהם השתמשו ב- ISDS לא רק לקבל פיצויים על רגולציה שפגעה בהם לדבריהם, אלא כדי לקבל זיכוי מהרשעות פליליות.
המקרה הקיצוני ביותר קשור במפעל לבטריות עופרת באל סלבדור. זמן קצר לאחר הפתיחה של המפעל בשנת 1998, התברר שהמפעל מזהם בעופרת את הכפר Sitio del Niño. בית משפט באל סלבדור קבע כי בעלי התאגיד שבבעלותו המפעל הם האחרים לזיהום.
ממשלת אל סלבדור אל הורתה על סגירת המפעל והגישה כתבי אישום בגין זיהום סביבתי מחמיר נגד התאגיד,  שלושה מבעליו, ושלושה עובדים בדרגה נמוכה יותר. התאגיד הגיב על ידי תביעה על בסיס ISDS נגד אל סלבדור בטענה שבכך 'הופקע' המפעל, ובדרישה לפיצויים בסך  70 מיליון דולר. עורך הדין שניסח את ההגנה המשפטית של החברה, אמר ל- Buzzfeed כי התביעה הוגשה כדי לאלץ את המדינה לבטל את האישומים פליליים שהגישה.

התאגיד הגיע בסופו של דבר להסדר עם הממשלה, הסכים לשלם עבור ניקוי מוגבל באתר המפעל,  להקים מרפאה בכפר, ולבטל את תיק ISDS  נגד אל סלבדור. לדברי עו"ד של התאגיד, השופטים השתכנעו  לזכות את מנהלי התאגיד, בין השאר, על ידי האיום בתביעת ISDS  והפוטנציאל שלה לחייב את הממשלה בפיצויים עצומים.
הכתבה מפרטת מקרים דומים של פושעי צווארון לבן לכאורה המשתמשים ב- ISDS כאמצעי לברוח מאחריות משפטית במצרים ואינדונזיה.
התנגדות ל- ISDS מתפשטת בעולם בכל קצות הקשת הפוליטית, עם קבוצות מימין ומשמאל התוקפת את השיטה. מספר גדל והולך של מדינות דוחפות לרפורמות או שהן מסתלקות לחלוטין מהסדרי ISDS   ומאמנות ומהסכמים הכוללים סעיף זה. אבל רוב הההתנגדויות התמקדו בשימוש ב-  ISDS על ידי תאגידים כדי לבטל חוקים חברתיים לתועלת הציבורית, כמו אלו האוסרים את השימוש בחומרים מסוכנים או העלאת שכר המינימום. השימוש ב-ISDS  כמערכת הגנה לעבריינים ולמושחתים נותר כמעט בלתי ידוע.
סקירה ממקורות מידע זמינים לציבור של כ -300 תביעות ISDS  שהוגשו במהלך חמש השנים האחרונות, הניבה יותר מ- 35 מקרים בהם התאגיד או מנהליו משתמשים בתביעת ISDS כהגנה נגד האשמות בפלילים, כולל הלבנת כספים, מעילה, ויסות מניות, שוחד, המלחמה ספסרות, והונאה.
רוב 35 המקרים האלו עדיין בדיונים. אבל בלפחות שמונה מן המקרים, הגשת תביעת ISDS הביאה לתוצאות 'חיוביות' לעבריינים הנאשמים, כולל פרס של מיליון דולרים, ביטול החקירה הפלילית, וביטול כתב אישום פלילי. במקרה אחר, הטריבונל הורה לממשלה לעצור תיק פלילי בעוד הבוררות תלויות ועומדות.

הסכם TISA עלול להשליט את התאגידים על הדמוקרטיות בעולם – חלק ראשון

הסכם TISA חשאי, אנטי דמוקרטי, משרת את האינטרסים של התאגידים הגדולים – חלק שני

הסכם TISA – כל מדינה בהסכם מחליטה באילו תחומים תבצע ליברליזציה – חלק שלישי

הסכם TISA – TISA וישראל – חלק רביעי

הסכם TISA – יישוב סכסוכי משקיע־מדינה – ISDS – חלק חמישי

הסכם TISA – TISA ויישוב סכסוכים – חלק שישי

[1] https://www.buzzfeed.com/chrishamby/super-court?utm_term=.tqXRAvDnw#.jcQdyKOL6

[2] http://investmentpolicyhub.unctad.org/Upload/ISDS%20Issues%20Note%202016.pdf

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , , ,

תגובה אחת

  1. עבודה שחורה » התפתחויות אחרונות בהסדר סכסוכי משקיע מדינה (ISDS) :

    […] הסכם TISA – הסכנות במנגנון יישוב הסיכסוכים ISDS – […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.