חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

יוון בדרך לשיקום כלכלי

נושאים דעות, כלכלה ותקציב ב 23.11.16 1:21

החדשות הטובות ביותר בתחום הכלכלי בעולם באות מיוון: לממשלת יוון מצטרף פרופסור דימיטרי פאפאדימיטריו כשר הכלכלה והפיתוח, הפרופסור הוא נשיא מכון לוי למחקר כלכלי בניו-יורק, השם דגש על היבטים חברתיים ונושא את מורשתו של היימן מינסקי

מאת: רון גולדרינג

תחבורה עבור אנשים, לא מכוניות

ישראל היא מדינה צפופה במיוחד בה הרבה מכוניות מתחרות על שטח מוגבל. רון גולדרינג כותב על הכיוון אליו התחבורה צריכה ללכת: לכיוון האנשים

לקריאה נוספת

פרופסור פאפאדימיטריו (Dimitri B. Papadimitriou) הוא נשיא "מכון לוי למחקר כלכלי"  בניו יורק Levy Economics Institute) ), מכון למחקר כלכלי השם דגש על היבטים חברתיים ונושא את מורשתו של היימן מינסקי – כלכלן שעסק בעיקר בשני תחומים: משברים פיננסיים ותעסוקה מלאה. בעולם הפיננסי נזכרו בו בקריסה של 2008: הוא קבע: יציבות מערערת את היציבות  (destabilizes (stability ומתוך כך גם חזה את הקריסה הפיננסית שנים אחרי מותו ב-1996. הוא עסק גם במציאת דרכים לגיבוש ומימוש מדיניות מקרו-כלכלית המכוונת לתעסוקה מלאה בשכר ראוי (לאחרונה יצא לאור ספרו Jobs, Not Welfare Ending Poverty: שנערך ע"י רנדל ריי, חוקר בכיר במכון לוי). מינסקי גם הציע את התפיסה של "הממשלה כמעסיק של מוצא אחרון" – Government as Employer of Last Resort (ELR) – תפיסה, שעל פיה הממשלה יכולה להבטיח תעסוקה מלאה. תורה חשובה אחרת בה עוסק המכון הוא "תורת הכסף המודרני" (Modern Money Theory) שמספקת הבנה למשמעות של מטבע לאומי, גירעונות, אינפלציה והשקעות ציבוריות, וליכולותיה של ממשלה בעלת מטבע לאומי לנתב את ההתפתחות הכלכלית. המכון מתנגד זמן רב למדיניות האירופית של צמצום תקציבי וחיסול יכולת המדינות לשפר את מצב האוכלוסייה בשל מגבלות קשות על התקציבים – מגבלות חסרות הצדקה בראיה כוללת.

מכון לוי עוסק לא רק בתיאוריה, אלא גם בפרקטיקה כלכלית. ממשלת ארגנטינה עמדה בהתמודדות עם המשבר הנורא של תחילת שנות האלפיים  (מעל 20% אבטלה, מהומות שכמעט ריסקו את המדינה ואיום באזילת מט"ח) באמצעות תוכנית תעסוקה בשם Jefes y Jefas de Hogar  (ראשי וראשות משקי בית) – תוכנית שתבססה על תפיסת ELR – כל מי שרוצה מקבל עבודה בשכר צנוע במימון ממשלתי. התוכנית הקיפה 1-2% מן התמ"ג והעסיקה בשיאה 2 מיליון עובדים. אנשי מכון לוי הציעו את עקרונות התוכנית וליוו אותה במחקרים שהניבו עשרות פרסומים.

פרופ' פאפאדימיטריו עמד בראש צוות במכון לוי, שעסק בגיבוש תוכנית כלכלית לחילוץ יוון מן המשבר הנוכחי. התוכנית הוצגה לגורמים אירופיים – אך לא אומצה. במקומה הושתה על יוון תוכנית שהעמיקה את המשבר.

פאפאדימיטריו יביא איתו לתפקידו החדש את התוכנית שגיבש צוותו במכון לוי. התוכנית מבוססת על השקעות נרחבות, שיביאו אתן יצירת מקומות עבודה ופתרון בעיות שהוזנחו שנים רבות. יש לקוות שיזכה לשיתוף פעולה מעמיתים אירופיים ואחרים.

כדי להבין את תוכניתו, אני מביא תקציר של מאמר שחיברו פאפאדימיטריו וצוותו.

 

תקציר פרסום של מכון לוי בכותרת "יוון: יציאה מהמיתון"

מחברי המאמר: דימיטרי ב. פאפאדימיטריו, מיכאליס ניקיפורוס, וגנארו זזה

מחברי המאמר טוענים, שאסטרטגיית ה-"טרויקה" (נציבות האיחוד האירופי, הבנק האירופי המרכזי וקרן המטבע הבינלאומית) לאתחול כלכלת יוון נכשלה משום שאיננה מאפשרת גידול בביקוש המצרפי. המחברים מציעים להגדיל את הביקוש המצרפי באמצעות מדיניות פיסקלית, המתבססת על מנגנוני מימון חדשניים, שיאפשרו הגדלת האימון ויעודדו את חידוש ההשקעות הפרטיות.

מבוא: באוגוסט 2015 הסכימה הטרויקה להלוות ליוון כ-10 מיליארד אירו. מאז הועברה בפרלמנט היווני חקיקה שכללה רפורמה בשוק העבודה, העלאת מסים, קיצוץ בפנסיות וברשתות ההגנה החברתית, בהשקעות הציבוריות ובצריכה, וכן הפרטה של מפעלים ונכסים ציבוריים. תוכנית זו ל-"רפורמה מבנית" הוצדקה בטענה, כי תביא להשגת עודף תקציבי בשנים 2016-2018. חלק משמעותי מן הסכום יועד לתשלום חובות בפיגור.

ב-12 החודשים האחרונים המשיכה כלכלת יוון להידרדר. התמ"ג, ההכנסה הפנויה והעושר הפרטי קטנו, על רקע רמת אבטלה גבוהה. הלמ"ס היווני מדווח על עליה בעוני והידרדרות ממדי בריאות האוכלוסייה. יצירה מסוימת של מקומות עבודה הורידה את שיעור האבטלה מ-24.9% ל-23.4% תוך שנה, אך חלק גדול מן העבודות הן במשרה חלקית. לפיכך, טוענים המחברים, אין די במגמה זו לעורר אמון בהתאוששות.

בסוף יוני 2015 נסגרו בנקים ביוון והוטלו הגבלות על תנועת כספים לחו"ל. כתוצאה מכך העבירו חברות רבות את פעילותן לחו"ל. בכך נסגר מקור אפשרי למיסים וחוסלו מקומות עבודה. מגבלות נזילות מנעו מחברות להשקיע בשיווק בחו"ל, וכך פחת יצוא הסחורות בכ-8% (כמיליארד אירו) תוך שנה. ניסיונות של הממשלה לעודד את הציבור להפקיד כספים בבנקים (במקום "מתחת למזרון" ובחו"ל) לא צלחו.

בחינה של המדדים הכלכליים הזמינים עד שנת 2016 בהשוואה לציפיות הטרויקה ממדיניות הקיצוצים, והפחתת השכר מורה שלא הושגה התאוששות כלכלית, ולא נראים סימני התאוששות בעתיד הנראה לעין. המחברים בחנו מגוון תהליכים כלכליים, ובהם התנהגות מחירי הנפט ותזקיקיו, שינויים בהיקף התיירות ומאפייניה (עליה בתיירות מלווה בירידה חדה בהוצאות התיירים ביוון), שינויים בעלות העבודה (ירידה חדה בשכר, אך גם בפריון, כך שהירידה בשכר לא התבטאה בעליית התחרותיות של המשק היווני), שינויים בענף התובלה ושינויים בתעסוקה (עליה במספר העובדים, נלווית להחלפת משרות מלאות במשרות חלקיות). התוצאה הכוללת: המדיניות הכלכלית לא השיגה את מטרותיה המוצהרות.

לרשות המחברים עומד מודל מקרו-כלכלי של כלכלת יוון, ששימש אותם לביצוע סימולציה של ששלושה תרחישים: המשך המדיניות הנוכחית, כולל קבלת 10 מיליארד אירו בשנה לצורך החזר חובות; גלגול חובות ודחיית השקעות ציבוריות, ומדיניות של הנפקת "מטבע פיסקלי מקביל" (GEURO) שיאפשר לממשלה לשלם לספקים ולעובדים במטבע ייעודי, שהיקפו בהוצאות הממשלה יגיע ל-20% מסך הוצאותיה. מטבע זה היה מוכר גם לצורך תשלום מסים. מטבע זה יאפשר לממשלה ליצור תוכנית נרחבת של יצירת מקומות עבודה לכל דורש, שתביא להוספה של עד 200000 מקומות עבודה.

השואה בין שלוש האלטרנטיבות מראה, כי המשך המדיניות הקיימת יביא לשיעור צמיחה של 1.4% , 1.9% ו-3.8% בהתאמה, בשנת 2018. הנפקת "המטבע הפיסקלי" לא תגרום לאינפלציה.

הערות (ר.ג.): התוכנית תאפשר ליוון לעמוד בדרישות בכל הנוגע לאירו, ולהשלים את הפערים, כנדרש לצורך התאוששות, באמצעות "המטבע הפיסקלי". יוון לא תעזוב את האירו לטובת הדרכמה, תוך יצירת תוהו ובוהו לעצמה ולעולם. מוצע כאן "טריק" שיאפשר להשיג את מטרותיה של יוון מבלי לגרום לאיחוד האירופי לרצות להענישה.

התוכנית המוצעת משלבת כמה מעקרונות הכלכלה הייחודיים שפותחו במכון לוי: המטבע הפיסקלי נגזר מ-"תורת הכסף המודרני". הגדלת התעסוקה היא בהתאם לעקרון ה-ELR – הממשלה כמעסיק של מוצא אחרון, המספק עבודה לכל דורש. מעל לכל, בא כאן לידי ביטוי העיקרון שכלכלה נועדה לפעול למען האנשים, ולא להיפך. בהמשך יידרש לצקת בתוכנית תוכן: מה יעשו המועסקים החדשים? כיצד יובטח שעבודתם תביא תועלת?

ממשלת יוון עשתה נכון במינויו של פאפאדימיטריו לשר הכלכלה והפיתוח. הצלחתו תעלה את העם היווני לדרך חדשה – אך גם תסמן למדינות אחרות – ובהן ישראל – שניתן לגבש ולבצע מדיניות כלכלית שיעדיה מקדמים את רווחתה של האוכלוסייה. נקווה להצלחתו.

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , ,

13 תגובות

  1. פוקסי :

    תודה על הפוסט המענין . רק שכותב הפוסט , מציג תמונה קצת פשטנית ומנותקת , שיש לאזנה ( בלשון המעטה ) עם מרכיבים שונים , קצת יותר מציאותיים :

    כותב הפוסט , מציג תוכניות חילוץ מן המשבר , תוכניות שביסודן הינן מרחיבות , או סו קולד סוציאליסטיות . אבל , צריך לדון גם במשבר עצמו , איך הגיעו אליו . אם כך , החובות הריבוניים העצומים , כתוצאה ( בין היתר ) של הוצאות ציבוריות ( סוציאליות ) גבוהות , הן הגורם העיקרי למצב של יון .

    על כך , יש להוסיף , שתוכניות החילוץ של הגוש האירופי , היו מחמירות , בין היתר , בגלל סנטימנט בדעת הקהל האירופית ( ביחוד הגרמנים ) בדבר היותם של היונים : עם עצלן , נרפה , ולא סיזיפי , המחפשים מימון על התחת של הגרמנים החרוצים .

    לבסוף , אם כשלו תוכניות החילוץ , זה בראש ובראשונה , בגלל , העדר כוחות צמיחה סיזיפים ביון , ואחר כך , אפשר למנות עוד סיבות . בארה"ב זה עבד , ודאי !! שם יש כוחות ייצור ופיתוח אדירים , ביון סיפור אחר !!

    לינקים :

    הגרמנים והיונים העצלנים ( גם בישראל לא מעט חשבו כך ) :

    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000555816

    https://www.theguardian.com/world/2015/mar/22/german-anger-towards-greece-mounts-over-bailout-as-tsipras-meets-merkel

    לינק לסיבות למשבר ביון , בין היתר , הוצאות ציבוריות גבוהות בתגובה הבאה , על מנת לדלל לינקים בגלל בעיות טכניות לכאורה , צפויות .

    תודה

  2. פוקסי :

    לינק משלים , הסיבות למשבר , בין היתר , הוצאות ציבוריות גבוהות :

    https://www.frbatlanta.org/-/media/Documents/news/conferences/2011/sovereign-debt/papers/Kouretas.pdf

    תודה

  3. פוקסי :

    רק הבהרה חשובה שנשכחה :

    כמובן , שאין להתעלם ממשבר הסאב פריים כמסובב . אבל , רק כמסובב ,שהרי , הוא פגש את יון עם חוב ציבורי גבוה , והעדר כושר תחרות וצמיחה , הנה מצטט מתוך הלינק השלישי את :

    Georgios P. Kouretas

    מאוניברסיטת אתונה :

    Athens University of Economics and Business

    כך :

    Over consumption financed by increasing borrowing over the 1980-2009 period, current account deficits and government budget deficits are the main sources of the current dramatic state of affairs of the Greek economy. This downturn in the Greek economy was further fuelled by an extremely large and inefficient public administration sector

    חוב ציבורי גדול , הוצאות ציבוריות לא יעילות או מנגנון ציבורי לא יעיל הצטברו , עד למשבר ב- 2009 – 2008 , ועוד :

    Thus, when the negative effects of the 2007-2009 financial turmoil reached the eurozone and worries over the fiscal problems of Greece and other European countries started to emerged then it was made clear that two hidden problems of the Greek economy remained unaddressed were brought to the surface emphatically once again.

    שוב , המשבר היה מסובב לאותם בעיות חבויות המוזכרות . ולגבי כושר הצמיחה והתחרות אכן , הנה :

    This deteriorated the competitiveness of the Greek economy since the private sector learnt to depend mainly on government projects of any kind and less on its efforts for research and development, innovation of products and export oriented production

    ועוד :

    A political system operating on a trade off of vote for jobs has made severe damage on the competitiveness of the Greek economy.

    המיגזר הפרטי והתחרות במשק ( לאומית ובינלאומית ) נפגעו כתוצאה מהסתמכות על המימון הציבורי . והמערכת הציבורית , הייתה מבוססת על יצירת משרות ככוח אלקטורלי , וזה פגע קשות בכושר התחרות והצמיחה של יון .

    תודה

  4. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    נו, אז מה גרם למשבר הסאב פריים?

  5. פוקסי :

    משתמש אנונימי 4 :

    לא כתבתי על משבר הסאב פריים , כתבתי על יון , ואגב אורחא , הקשר לסאב פריים ( כמסובב ) .

    אם אתה כך סתם רוצה לדעת על משבר הסאב פריים והגורמים לו , אין לי בעיה לטרוח קמעא למענך . אלא מאיי :

    כתבת מילת הקישור : נו….. מכאן , ניתן להסיק לכאורה , שיש קשר בין כתיבתי לבין הסאב פריים , או שאולי , יש לי הטיה שקלטת או שאתה מדמה לקלוט …..

    אז בוא תן לי להבין , מה רצית בדיוק להביע ? מה שגרם לסאב פריים , גרם לו , מה שגרם ליון , גרם ליון , תן לקיסר מה לו , ותן לאלוהים מה ששלו כדברי המשיח מלך היהודים .

    תן לי לשער : אתה כנראה חושב : קפיטליזם נ' סוציאליזם , ואני בעד הראשון ונגד האחרון ( אני רגיל להבלות רוח דנן , הפסקתי כבר מזמן לבכות דם …. ) .

    למרות זאת , אהיה לארג' איתך , אם תחשוק בסאב פריים , אין לי בעיה ….

    תודה

  6. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    "כמובן , שאין להתעלם ממשבר הסאב פריים כמסובב . אבל , רק כמסובב ,שהרי , הוא פגש את יון עם חוב ציבורי גבוה ,…".

    חוב ציבורי גבוה? שומו שמיים

    "10,409,500,000,000 דולר הוא סך M2 – כמות הכסף בכלכלת ארה"ב.
    15,094,000,000,000 דולר הוא התמ"ג השנתי בארה"ב.
    16,749,269,587,407.53 דולר הוא גודל החוב הלאומי של ארה"ב, והוא גדל ב–10 טריליון דולר בעשר השנים האחרונות".

    http://on-the-left-side.org.il/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D/

  7. פוקסי :

    משתמש אנונימי 6 :

    אם אתה רוצה להפגין קבל עם ועולם את הבורות שלך , ולחשוב שכל מיני ספרות וסיפרורים יועילו לך , אתה תהיה יעיל בטירוף :

    כתבתי בתגובות שלי : ליון אין ולא היה כושר ייצור , מחקר ופיתוח ותחרות . וזה ההבדל !! היונים גם חסרי מטבע , ובטח לא מנפיקים דולרים לעצמם ולכל העולם כמו האמריקנים .

    בישראל למשל , המשבר כמעט ולא השפיע . בין היתר :

    חוב ציבורי נמוך יחסית ( וכמובן חשיפה מועטה לנכסים רעילים מן הסאב פריים , ומעצמת הייטק ) .

    אני רק מציע לך , לפני שאתה מתגבב איתי , קח אויר , ותחשוב עשרים אלף פעמים . ורצוי שתכתוב שם כלשהוא ( שלך אם לאיו ) . זאת על מנת , שנוכל לחשוף מסך , להרים וילון , ולבצע פעולת ייחוס בין הדברים לפיגורה כלשהיא . מנסיון :

    כאשר מגיב הוא במצב של נון פיגורה , הוא לוקח סיכונים הרבה יותר גדולים . תרשום משהו :

    " מקס הלוחם בדרכים " נניח , או : אבו עלי …. אבו נימר , חומוס עם פטריות , משהו …. שאחר כך , נוכל להזכיר לך …

    תודה

  8. נטע :

    טראמפ מדבר על תחרות פנימית בין המדינות בארה"ב (כך הסביר מדוע הוא מתנגד להעלאת שכר מינימום פדרלית).

    רעיון.
    ארקנסו מתחרה עם קליפורניה.
    יוון עם גרמניה.
    בארקנסו יעשו מה שעשו ביוון – יזייפו את הספרים.
    אבל למי אכפת? זו ארה"ב לא? מנפיקים דולרים לכל העולם – או בשפה אחרת לווים מכל העולם, בלי יכולת להחזיר.
    יוון היא לא הסיפור מאיזה צד שלא מסתכלים עליו. זו הבעיה לעניות דעתי.
    את העיניים צריך לכוון אל הכדור – ארה"ב.
    ונראה מה יהיה שם עכשיו (האם טראמפ יכריז על שמיטת חובות?)

    כל זעזוע שם ישפיע על כולנו, גם אם נראה כאילו המשבר ב- 2008 "כמעט" ולא השפיע על ישראל.
    כמעט – מושג די גמיש, וגם זה משהו.

  9. פוקסי :

    רק הבהרה או הסבר קצת יותר מפורט לתגובתי לעי"ל לאנונימי 6:

    ליון אין מטבע שלה . ולכן , היא לא יכולה לתמרן שווי מטבע לאומי . משמע : היא לא יכולה למשל , לפחת המטבע , ובכך להפוך את היצוא לרווחי יותר ( כידוע : מטבע לאומי חלש , מגביר את ריווחיות היצוא , שהרי , יצואן מקבל יותר במטבע מקומי כנגד דולרים או מטבע זר , הכל כתוצאה מהיחלשות המטבע המקומי ) . זוהי מגבלה משמעותית ביכולת הכלכלית , וביכולת להתחרות ולצמוח בשווקים בינלאומיים כמובן .

    ועוד : האמריקנים מדפיסים דולרים לעצמם ולכל העולם . משמע : אין להם בעיה עקרונית של החזר חובות , שהרי : הם מדפיסים הכסף , איתו הם מחזירים החוב . ולכן , הרייטינג , או יכולת ההחזר , היא לכאורה בלתי מוגבלת . כמו שנדמיין בנקאי , שיודע שללקוח יש מכונת כסף , המדפיסה כסף באופן חוקי . אם כך , הבנקאי יודע , שמה שלא יהא , כל הלוואה , תוחזר על ידו . לכן הרייטינג שלו , בעיקרון , תמיד יציב ובריא .

    ואכן , למרות המשבר וחובות עצומים , הרייטינג או הדירוג של האמריקנים לא ירד , אלא , רק פעם אחת , מטריפל איי מקסימלי ( AAA ) ל – AA+ ב – 2011 ( וגם כן , לא ממש בגלל סיבות רלבנטיות ) .

    ולכן , בכלכלות קטנות , חלשות , לא תחרותיות , לא יצרניות , לא פשוט כלל הדבר , ואין להשוות כמובן לאמריקנים . אבל , תקצר היריעה , נוריד פה כמה שנים ולא נצא מזה ….

    תודה

  10. רון גולדרינג :

    צר לי שהדיון כאן לא קשור למאמר

    כתבתי מאמר על אפשרות חילוץ תושבי יוון מן המצוקה שבה הם נמצאים, על פי רעיונות של מכון לוי למקר כלכלי.
    הדיון ב-"הערות" מתעלם לחלוטין מן המאמר. מה הקשר בינו לבין הסאב-פריים? האם שגיאות ושחיתות של ממשלות קודמות הן סיבה להענשת יוון לדורות? התוכנית מדברת על יצירת 200000 מקומות עבודה במדינה מוכת אבטלה. אתם מציעים להתעלם מן האבטלה ולדבר בשם גרמניה הכועסת על היוונים העצלנים, אותה גרמניה ששמטה חובות בסך 280% מן התמ"ג ב-1953? (http://www.debatingeurope.eu/2015/03/18/parallels-greece-today-german-debt-relief-1953/#.WDvDa4p_e1s)
    לגרמניה היה מותר, כי אחרת היתה פותחת במלחמת העולם השלישית. ליוון אסור, כי היא קטנה וחלשה, והמשבר הוא הזדמנות לקנות את אייה במחירי מציאה.
    האיחוד האירופי בדומיננטיות גרמנית עומד היום על כך שה-"סיוע" ליוון יוקדש כמעט כולו לתשלום חובות. תוכניתו של פאפאדימיטריו איננה כוללת שמיטת חובות!
    האיחוד האירופי מציע ליוונים אופק שחור. התוכנית הכלכלית המוצעת מציעה תקווה. ההערות בדיון אינן עוסקות בכך כלל.

  11. פוקסי :

    רון גולדרינג ,

    עם כל הכבוד , אתה פה מנסה לתעתע בנו ? מה פירוש הדבר אין קשר ? אתה הצגת תוכנית שיקום ייעודית ליון , שהיא כל כולה , מביעה גישה מרחיבה , סוציאליסטית לעילא , וגם הבעת אמפטיה כלפיה .

    פשוט , ניתנו לך תזכורות ( למאמר או פוסט מוטה לעילא ) מה מלכתחילה , היה הגורם העיקרי למשבר עצמו ביון . זאת על מנת שאנשים יבינו , ולא יחיו רק מפיך , בבחינת " כזה ראה וקדש " .

    ומעבר לתזכורות , כתבתי מפורשות , על היחס בין דעת הקהל בגרמניה , לבין תוכניות החילוץ וכדומה … מה שבהחלט היה מושא המאמר ( השוואה בין תוכנית חילוץ ייעודית לבוא , לבין הקודומות " המהדקות " לעומת " המרחיבות " . ) .

    אז דחיל רבאק …..

    נ.ב. : אפילו כך , תדיר קורה הדבר באינטרנט , בפוסטים ותגובות , שנושאי הפוסט , מוסטים באופן טבעי ומתבקש , להרבה נושאי משנה חשובים , דע שבאופן כללי , גם זה קורה . פה לא ממש קרה כדבר הזה בכלל .

  12. דויד סנדובסקי :

    איחולי הצלחה למודל לפתרון המשבר ביוון.

    המודל החדש מאתגר את החשיבה הכלכלית-חברתית הקלוקלת של פורום דאבוס הניאו ליברלי-ליברטני.

  13. דויד סנדובסקי :

    שר אוצר פיתוחיסט ביוון.

    ציפראס עולה על דרך המלך לשיקום יוון עם מינוי שר האוצר החדש פאפאדימיטריו.
    ציפראס למד את ליקחי שר האוצר שעשה הרבה רוח וצילצולים עד שפרש=וארופאקיס .

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.