חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

הסכם TISA – TISA ויישוב סכסוכים – חלק שישי

נושאים התמונה הגדולה, כלכלה ותקציב ב 27.11.16 1:29

"על ידי הסכמה לבוררות, המדינה מתירה לפוסקים פרטיים לסקור את המדיניות הציבורית שלה ולמעשה מאפשרת להם לבטל את המעשים שנעשו בסמכות של בית המחוקקים, הרשות המבצעת, ורשות השופטת שלה".  ג'ון רוברטס, נשיא בית המשפט העליון של ארה"ב
מאת: אמנון פורטוגלי

5.  TISA  ויישוב סכסוכים

הסכם TISA - יישוב סכסוכי משקיע־מדינה - ISDS - חלק חמישי

מנגנון ISDS בהסכמי הסחר והסכמי הגנה על השקעות חוץ, מכפיף למעשה את ריבונות המדינה, את אפשרויות החקיקה, עצמאות בתי-המשפט והפסיקה של בתי משפט עליונים, ואת הזכויות של אזרחי המדינה שחתומה על ההסכמים להחלטות של משקיעים ותאגידים רב-לאומיים בעלי עצמה מאת: אמנון פורטוגלי

לקריאה נוספת

'סעיף יישוב סכסוכים בין משקיע לבין המדינה המארחת, מעניק לפוסקים פרטיים, שאינם בהכרח מבחירת המדינה, את הכח שהמדינה שומרת בדרך כלל לבתי המשפט שלה, את הכח לשפוט בדין את מעשיה הריבוניים'.  נשיא בית המשפט העליון של ארה"ב ג'ון רוברטס.

באוקטובר 2016, לפני הסיבוב האחרון של המשא ומתן על הסכם שירותי מסחר  TISA שהיה בז'נבה ב 19-25 בספטמבר,  פורסמו ע"י ויקיליקס[1]  מסמכי המשא ומתן מיוני – יולי 2016 על TISA .

המסמכים מגלים כי האיחוד האירופי הציע טיוטת פרק ליישוב סכסוכים[2]  שאינו כולל מנגנון ליישוב סכסוכי משקיע מדינה ISDS. לפי ההצעה של האיחוד האירופי, הסכם  TISA לא יכלול מנגנון ליישוב סכסוכי משקיע מדינה  ISDS, אלא מנגנון שנקרא Institutional and Dispute Settlement.  עם זאת, הכללים המרחיקי- לכת של TISA  יכולים להיות חלק של ה'ציפיות הלגיטימיות' שמשקיעים יבקשו לאכוף באמצעות סעיפי יישוב סכסוכים בהסכמי סחר ובאמנות השקעות בילטראליות. במילים אחרות יש עדיין ב- TISA פרצות רחבות שעשויות לאפשר למשקיעים פרטיים לתבוע מדינות החברות ב- TISA  לפי מנגנון ISDS  ה'רגיל' במקרה של מחלוקות. זה מעורר דאגה בעיקר לגבי מגזרי שירותים שהם רגישים חברתית ודורשים רמה משמעותית של השקעה כלכלית כגון אספקת תקשורת, אנרגיה ותחבורה.

המסמך של האיחוד האירופי הוגש כ 'nonpaper', סוג של שפת משא ומתן המאפיינת את הדיונים האלו.
לפי ההצעה, צוותים panels של  'מומחי סחר'   ‘trade experts’ יפעלו כ'שופטים' במחלוקות סביב השאלה האם מדינות הפרו את התחייבויותיהן על פי ההסכם.  צוותים אלו יכולים להחליט שהממשלות חייבות לשנות את החוקים, המדיניות או את החלטותיהן הנוגעים למגוון רחב של שירותים, ולהטיל על הממשלות עונשים כלכליים חמורים עד שהן תבצענה זאת.  בהצעה האירופית ל-TISA  אין מנגנון ערעור משום שארה"ב מתנגדת בתוקף לכך. זאת, למרות שהסכמי סחר חופשי שנחתמו לאחרונה בין קנדה והאיחוד האירופי FTA ובין וויטנאם והאיחוד האירופי כוללים מנגנון ערעור. התוצאה היא שאין למעשה פיקוח על  צוותי המומחים הבוררים.

החידושים, השינויים העיקריים בהצעת האיחוד האירופי הם:  ככל הנראה מדובר בתביעה של מדינה מול מדינה ולא של משקיע מול מדינה, אם כי המשקיע יכול להשתתף בהליכים כ'ידיד בית המשפט', שקיפות תובטח בין היתר באמצעות שיתוף הציבור בהליכי שימוע, והאפשרות להיות 'ידיד בית המשפט' Amicus Curiae . מצד שני, כדי לוודא שלמתלוננים יהיו אמצעיים יעילים וזמינים לפיצוי, ההצעה כוללת אפשרות  לתגובה צולבת בתחומים שאינם קשורים בשירותים.

גם אם תתקבל הצעת האיחוד האירופי, תאגיד בינלאומי, משקיע זר, יכול לבחור להתנגד – to challenge לרגולציה ממשלתית בהסתמך או על ארגון הסחר העולמי (WTO) או בהסתמך על הסכם סחר חופשי (FTA) קיים.  המשמעות היא, שגם אם המערכת ליישוב סכסוכים המוצעת ע"י האיחוד האירופי להסכם  TISA תמנע להלכה ממשקיע זר לתבוע ממשלות, המשקיע הזר הפרטי יכול לבחור ליזום תביעה, בהסתמך על הסכם השקעה בילאטראלי מתאים, בגין כל הפרה של כללי  TISA המשפיעה על  זכויות ההשקעה שלו.  במילים אחרות, המשקיעים הזרים עדיין יכול להשתמש בטריבונלים לבוררות בינלאומיים השנויים במחלוקת, שמוקמים אד-הוק ולטעון בין שאר, כי הממשלה הפרה את התחייבויותיה בהסכם  TISA, וכי הפרות כאלה מפרות את "הציפיות הלגיטימיות של טיפול הוגן וצודק" ‘legitimate expectations of fair and equitable treatment’  שלהם (הנוסחה הנפוצה בתביעות מחלוקות משקיע- מדינה).

דרך אחרת שתאפשר למשקיעים זרים לתבוע מדינות החברות ב- TISA  בפני טריבונלים בינלאומיים חשאיים, היא אם  סעיף 'המדינה המועדפת ביותר' ‘Most Favoured Nation’  (MFN) יכלל בהסכם  TISA. סעיף זה של מדינה מועדפת יכול להיות מופעל כדי לייבא את מנגנון  ISDS מהסכם סחר אחר.

כלל ה'אומה המועדפת ביותר' הוא עיקרון בסיסי של ארגון הסחר העולמי  WTO.  הכלל נועד להבטיח כי כל אחד מחברי הארגון מתייחס לכל החברים האחרים באותו אופן כמו לשותף הסחר המעדף עליו. סעיף זה בהסכמים עושה  מעין הרמוניזציה להסכמי סחר שונים. אלא שהכללת סעיף ה'מדינה המועדפת ביותר' – Most Favoured Nation (MFN) בהסכם TISA  עדיין לא סוכמה. חברי TISA חלוקים מאוד על היישום של כלל  MFN בגלל אפקט הדומינו שלו על שאר סעיפי ההסכם.

אם הסכם TISA  יאמץ חובת MFN מלאה ללא מגבלות, פירוש הדבר יהיה כי כל טיפול מעדף הניתן לכל מדינה אחרת יצטרך להיות מוענק באופן אוטומטי גם לכל חברי TISA האחרים. זה יפתח את הדלת לתביעות של משקיעים זרים נגד מדינות שתאמצנה את הוראות TISA המגבילות את יישום הסכמים דו-צדדיים במגזר השירותים, ולו בעקיפין.

אם ההסכםTISA  לא יכלול את כלל  MFN, המשמעות היא שהממשלות ישמרו על שליטה על היקף תחולת ה'אומה המועדפת ביותר' בסתירה לרציונל ולסיבה להסכם  TISA, שמטרתו המוצהרת היא הרחבת הסחר בשירותים מעבר להסכם הכללי על מסחר בשירותים GATTS, של ארגון הסחר העולמי WTO.

זו לא צריכה להיות הפתעה כאשר לאחר שמתחילים ללכת בדרך הלא-נכונה אנו מוצאים עצמנו במקום הלא- נכון.  ההסכמה לבוררות פרטית במקום בבתי המשפט של המדינה היא, במקרה שלנו, אם כל חטאת.

אחזור על דברי נשיא בית המשפט העליון של ארה"ב רוברטס שהזהיר במרץ 2014 מפני סעיף הבוררות:

'על ידי הסכמה לבוררות, המדינה מתירה לפוסקים פרטיים לסקור את המדיניות הציבורית שלה ולמעשה מאפשרת להם לבטל את המעשים שנעשו בסמכות של בית המחוקקים, הרשות המבצעת, ורשות השופטת שלה'.

הדרך בה נקטו לפתרון סכסוכי משקיע מדינה אינה נכונה ומביאה למקום לא-נכון. יש לבטל את כל האפשרויות האלו של טריבונלים בשמות שונים הדנים בתביעות תאגיד כנגד ממשלה. יישוב סכסוכים כאלו צריך להיות דו צדדי ודרך בתי המשפט של המדינה הנתבעת.  דו צדדי במובן של סימטריה. לא רק התאגיד הזר או המקומי יכול לתבוע את המדינה, אלא גם המדינה, אזרחי המדינה, וארגונים ותאגידים במדינה יוכלו לתבוע את התאגיד הזר.

הסכם TISA עלול להשליט את התאגידים על הדמוקרטיות בעולם – חלק ראשון

הסכם TISA חשאי, אנטי דמוקרטי, משרת את האינטרסים של התאגידים הגדולים – חלק שני

הסכם TISA – כל מדינה בהסכם מחליטה באילו תחומים תבצע ליברליזציה – חלק שלישי

הסכם TISA – TISA וישראל – חלק רביעי

הסכם TISA – יישוב סכסוכי משקיע־מדינה – ISDS – חלק חמישי

[1] https://wikileaks.org/tisa/#October 14, 2016 Publication

[2] https://wikileaks.org/tisa/document/201609_TiSA_Institutional-and-dispute-settlement-provisions/201609_TiSA_Institutional-and-dispute-settlement-provisions.pdf

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , , ,

2 תגובות

  1. מיכאל לינדנבאום :

    חשוב מאד מה שאומר אמנון ובמיוחד:"ההסכמה לבוררות פרטית במקום בבתי המשפט של המדינה היא, במקרה שלנו, אם כל חטאת."

    זו לא צריכה להיות הפתעה כאשר לאחר שמתחילים ללכת בדרך הלא-נכונה אנו מוצאים עצמנו במקום הלא- נכון. ההסכמה לבוררות פרטית במקום בבתי המשפט של המדינה היא, במקרה שלנו, אם כל חטאת.

    אחזור על דברי נשיא בית המשפט העליון של ארה"ב רוברטס שהזהיר במרץ 2014 מפני סעיף הבוררות:

    'על ידי הסכמה לבוררות, המדינה מתירה לפוסקים פרטיים לסקור את המדיניות הציבורית שלה ולמעשה מאפשרת להם לבטל את המעשים שנעשו בסמכות של בית המחוקקים, הרשות המבצעת, ורשות השופטת שלה'.

    זה גנגסטריזם ניאו-ליבראלי בקנה מידה עולמי.בכל העולם מוחים נגדו.

    בישראל כרגיל ישנים כבר 40 שנה.
    העבדים אוהבים את אדוניהם.

  2. לקסי :

    לא דייקת מיכאל

    כתבת:
    "בישראל כרגיל ישנים כבר 40 שנה"
    וצריך להיות:
    "בישראל מורדמים ומונשמים…", כמקובל במצבי טראומה.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.