חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

הסכם TISA – יישוב סכסוכי משקיע־מדינה – ISDS – חלק חמישי

נושאים התמונה הגדולה, כלכלה ותקציב ב 24.11.16 2:41

מנגנון ISDS בהסכמי הסחר והסכמי הגנה על השקעות חוץ, מכפיף למעשה את ריבונות המדינה, את אפשרויות החקיקה, עצמאות בתי-המשפט והפסיקה של בתי משפט עליונים, ואת הזכויות של אזרחי המדינה שחתומה על ההסכמים להחלטות של משקיעים ותאגידים רב-לאומיים בעלי עצמה
מאת: אמנון פורטוגלי

4. יישוב סכסוכי משקיע־מדינה – ISDS

הסכם TISA - TISA וישראל - חלק רביעי

אגף הכלכלן הראשי באוצר מוביל את תחום הסכמי ההגנה על השקעות. האגף עומד בראש צוות בין-משרדי האמון על הנושא, מנהל את המו"מ עם מדינות זרות ואחראי ראשי לקביעת מדיניות ישראל בתחום זה.  הממשלה אמורה לדון ולאשרר הסכמים אלו והיא חייבת להביא את ההסכם לידיעת חברי הכנסת,  אך אין חובה לדון ולאשר הסכמים אלו בכנסת מאת: אמנון פורטוגלי

לקריאה נוספת

'על ידי הסכמה לבוררות, המדינה מתירה לפוסקים פרטיים לסקור את המדיניות הציבורית שלה ולמעשה מאפשרת להם לבטל את המעשים שנעשו בסמכות של בית המחוקקים, הרשות המבצעת, ורשות השופטת שלה'.  נשיא בית המשפט העליון של ארה"ב ג'ון רוברטס.

ישוב סכסוכי משקיע־מדינה – ISDS הינו מנגנון בוררות מחייב בקנה מידה עולמי, שנועד ליישב סכסוכים בין מדינות ותאגידים זרים הפועלים בתחומן.  פרק ISDS  נמצא ברוב ההסכמים ואמנות סחר והשקעות בינלאומיות שונות, ויכול להיות עם מנגנוני בוררות שונים במקצת, אבל המערכת היא בבסיסה זהה.  זו מערכת משפטית מקבילה הנגישה לתאגידים בלבד. כאשר תאגידים תובעים מדינות, התביעה בדרך כלל,  מתבררת אצל  טריבונל של שלושה בוררים, לעתים קרובות עורכי דין פרטיים. התאגיד ממנה בורר אחד, המדינה בורר אחד, ושני הצדדים בדרך כלל מחליטים על השלישי יחד.

סעיף יישוב סכסוכי משקיע־מדינה ISDS  בהסכמי ההשקעות הבילטראליים ובהסכמי הסחר הבינלאומיים כמו    TPP  ,NAFTA ואחרים, מאפשר לתאגידים רב-לאומיים גדולים לתבוע מדינות בפני טריבונלים חשאיים, אקס- טריטוריאליים, להתחמק מבתי משפט המקומיים ולעקוף את בתי המחוקקים.  בטריבונלים אלו אין אף אחד מאמצעי ההגנה שאנחנו מצפים מבתי המשפט הרגילים שלנו. הדיונים חשאיים וסודיים, ללא הגדרת כללי ניגוד אינטרסים וללא זכות ערעור.  השופטים הם עורכי דין עסקיים, שרבים מהם מתחלפים בין שימוש כשופטים ובין הבאת תביעות של לקוחות עסקיים נגד ממשלות[1].  לאזרחים ולקהילות שנפגעו מההחלטות שלהם אין שום מעמד משפטי.

הבסיס לתביעה הוא כל דבר שהתאגידים יכולים לטעון לגביו שהוא פוגע בהשקעות שלהם, ברווחיות שלהם ובציפיות לרווחיות שלהם. אם חוקים שנחקקו או רגולציות שתוקנו פוגעים ברווחים שלהם, התאגידים יכולים ותובעים, הטריבונלים יכולים לבטל למעשה את הריבונות של בתי המחוקקים/הפרלמנטים ואת הפסיקה של בתי משפט עליונים ולחייב מדינות בפיצויי עתק בגין כל חקיקה ורגולציה ובכלל זה חקיקה סביבתית, רגולציה של מזון ותרופות וכדומה, שעלולה לפגוע ברווחים וברווחים הצפויים של התאגידים התובעים.

אין כל ביקורת שיפוטית על הטריבונל, ההחלטות שלו הן סופיות ומחייבות את המדינות, וכוללות קנסות ענק שיכולים להביא לפשיטת רגל של המדינות הנתבעות.  כתוצאה מכך, הטריבונלים יכולים, למעשה, למנוע חקיקה ולבטל את הריבונות של בתי המחוקקים והפרלמנטים ואת הפסיקה של בתי משפט עליונים. זה התרחש כבר בקנדה.

מנגנון ISDS בהסכמי הסחר והסכמי הגנה על השקעות חוץ, מכפיף למעשה את ריבונות המדינה, את אפשרויות החקיקה, עצמאות בתי-המשפט והפסיקה של בתי משפט עליונים, ואת הזכויות של אזרחי המדינה שחתומה על ההסכמים להחלטות של משקיעים ותאגידים רב-לאומיים בעלי עצמה.

מאז הסכם נאפטא התברר שהמדינות כולל ישראל, שחתמו על הסכמי הסחר האלו היו 'נאיביות' מדי. ההסכמים והסדרי ISDS  בהם היו פרוצים, המדינות התחייבו כלפי המשקיעים בצורה גורפת והפרשנות המשפטית הבינלאומית הכניסה להסדרים אלו תוכן שהמדינות כלל לא חשבו ולא התכוונו ללכת בכיוון זה.

האירוע המסמל את כוחם של הטריבונלים ושל תאגידים רב-לאומיים על ממשלות ומדינות היא התביעה של תאגיד אתיל Ethyl Corporation  מארה"ב נגד ממשלת קנדה[2].

בתחילת אפריל 1997, העביר הפרלמנט הקנדי חוק המגביל יבוא והובלה של תוסף הדלק MMT  שהוא רעלן עצבי. נציין ש- MMT  אסור בכל המדינות המפותחות, כולל כמה מדינות בתוך ארצות הברית, ו-85%  מכלל הדלק האמריקאי אינו כולל MMT והשימוש בו אסור בקליפורניה וברוב החוף המזרחי של ארה"ב.

בתוך זמן קצר, תאגיד אתיל האמריקאי, הספק הבלעדי של MMT בקנדה, תבע את ממשלת קנדה על סכום של 350 מיליון דולר קנדיים על נזקים ואובדן ההכנסה.  התביעה התבססה על סעיף "הפקעה", בפרק ההשקעה להסכם הסחר 'NAFTA'.

הסיכוי להפסד הביא את הממשלה הפדרלית לסגת, ושנה אח"כ היא הגיעה להסדר עם אתיל  לפני שהטריבונל הבורר יפסוק. הממשלה שלמה 19.5 מיליון דולר קנדי (13 מיליון דולר אמריקאי) כפיצוי לאתיל עבור אובדן רווחים והוצאות משפט.

מנגנון הסדר סכסוכי משקיע-מדינה מקנה למשקיע הזר, קרי תאגיד רב-לאומי, מספר זכויות יתר, שהטריבונלים אמורים להגן עליהן. 'זכויות' אלו מנוסחות בשפה מעורפלת במתכוון. הן כוללות את ה'זכות' לעקוף את מערכת המשפט המקומית. את הזכות למסגרת רגולציה שתואמת את ה'ציפיות' של תאגיד, כלומר, ממשלות חייבות שלא לבצע שינויים כלשהם במדיניות רגולטורית לאחר שההשקעות נעשו.  'זכות' נוספת היא לפיצוי בגין 'הפקעה עקיפה', במובן שממשלות חייבות לשלם למשקיעים אם מדיניות רגולטורית מפחיתה את הערך של השקעה גם אם מדיניות כזו חלה במידה שווה לחברות מקומיות וזרות.  התאגידים אינם נדרשים לעשות דבר בתמורה. אין להם מחויבות למדינה והם יכולים להמשיך בפעילותם מתי ובמקום שהם רוצים.

נשיא בית המשפט העליון של ארה"ב ג'ון רוברטס הזהיר כי מפני סעיף ISDS והבוררות לפיו. בפסק דין[3] המיעוט מ-5 למרץ 2014 הנשיא רוברטס, שאליו הצטרף השופט קנדי, הם סיכמו זאת בצורה מרהיבה:

'על ידי הסכמה לבוררות, המדינה מתירה לפוסקים פרטיים לסקור את המדיניות הציבורית שלה ולמעשה מאפשרת להם לבטל את המעשים שנעשו בסמכות של בית המחוקקים, הרשות המבצעת, ורשות השופטת שלה'.

"Substantively, by acquiescing to arbitration, a state permits private adjudicators to review its public policies and effectively annul the authoritative acts of its legislature, executive, and judiciary"

הסכם TISA עלול להשליט את התאגידים על הדמוקרטיות בעולם – חלק ראשון

הסכם TISA חשאי, אנטי דמוקרטי, משרת את האינטרסים של התאגידים הגדולים – חלק שני

הסכם TISA – כל מדינה בהסכם מחליטה באילו תחומים תבצע ליברליזציה – חלק שלישי

הסכם TISA – TISA וישראל – חלק רביעי

[1] http://www.bloomberg.com/news/articles/2013-07-10/treaty-disputes-roiled-by-bias-charges

[2] http://www.italaw.com/cases/409

[3] https://www.supremecourt.gov/opinions/13pdf/12-138_97be.pdf

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , , ,

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.