חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

הסכם TISA – TISA וישראל – חלק רביעי

נושאים התמונה הגדולה, כלכלה ותקציב ב 23.11.16 1:27

אגף הכלכלן הראשי באוצר מוביל את תחום הסכמי ההגנה על השקעות. האגף עומד בראש צוות בין-משרדי האמון על הנושא, מנהל את המו"מ עם מדינות זרות ואחראי ראשי לקביעת מדיניות ישראל בתחום זה.  הממשלה אמורה לדון ולאשרר הסכמים אלו והיא חייבת להביא את ההסכם לידיעת חברי הכנסת,  אך אין חובה לדון ולאשר הסכמים אלו בכנסת
מאת: אמנון פורטוגלי

3.  TISA וישראל

הסכם TISA – כל מדינה בהסכם מחליטה באילו תחומים תבצע ליברליזציה - חלק שלישי

חלק זה מפרט את העקרונות ומבנה הסחר בשירותים - לכל מדינה חברה באיחוד האירופי יש אפשרות לכתוב את ההגבלות הלאומיות שלה, תחומי שירותים או תתי-תחומים שהמדינה אינה רוצה להציע לליברליזציה מאת: אמנון פורטוגלי

לקריאה נוספת

ישראל חתומה כיום על כ-40 הסכמי סחר[1]  וכ-35 הסכמי הגנה על השקעות חוץ[2] דו-לאומיים (בילטרליים).

האחריות להכנת הסכמים אלו והסכם TISA  בפרט, נמצאות בידי אגף הכלכלן הראשי באוצר[3] המוביל את תחום הסכמי ההגנה על השקעות, ואגף מדיניות והסכמי סחר במשרד הכלכלה והתעשייה[4]  העוסק כיום בהסכם הסחר בשירותים TISA. הממשלה אמורה לדון ולאשרר הסכמים אלו[5] והיא חייבת להביא את ההסכם לידיעת חברי הכנסת,  אך אין חובה לדון ולאשר הסכמים אלו בכנסת.

הסכמים דו-לאומיים לעידוד ולהגנה על השקעות (Bilateral Investment Treaties)

אגף הכלכלן הראשי באוצר מוביל את תחום הסכמי ההגנה על השקעות. האגף עומד בראש צוות בין-משרדי האמון על הנושא, מנהל את המו"מ עם מדינות זרות ואחראי ראשי לקביעת מדיניות ישראל בתחום זה.

הסכמי סחר בילטראליים (דו-לאומיים) 

אגף מדיניות והסכמי סחר במשרד הכלכלה והתעשייה עוסק במכלול הנושאים הנוגעים למדיניות סחר החוץ של ישראל, בין השאר בייזום הסכמי סחר חדשים, ניהול המו"מ לגביהם ומעקב אחר יישומם.

המחלקות להסכמים בילטראליים (דו-לאומיים)[6] במוצרים פיזיים באגף זה אחראיות בין השאר על יזום ובחינת כדאיות הסכמי אזור סחר חופשי חדשים, ניהול המשא ומתן לגביהם ומעקב אחר יישומם, ותחזוק הסכמי אזור סחר חופשי קיימים והתאמתם לצרכים המשתנים. המחלקה להקשרי סחר וסחר בשירותים[7] במשרד אחראית לניהול משא ומתן במספר פורומים לבניית הסכמי סחר בשירותים.

ההסכם המורכב והמשמעותי ביותר עליו עומלים במחלקה הינו "הסכם הסחר בשירותים" –  TiSA – Trade in Services Agreement הכולל כ – 50 כלכלות המרכיבות יחד קרוב ל – 70% מהסחר העולמי בשירותים.

העבודה המורכבת של אנשי מנהל סחר החוץ נעשית בשיתוף פעולה הדוק עם משרדי הממשלה והרגולטורים הרלבנטיים בארץ. ניר ברנגה, ראש ענף קשרי הסחר במינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה מייצג את המדינה בתהליכי המו"מ לקראת חתימת ההסכם הכולל כ- 20 נושאים בתחומי סחר שונים.

המדיניות במשרדי הממשלה הרלבנטיים היא לליברליזציה של המשק הישראלי. התפיסה היא שפתיחות ושקיפות, השקעות זרות הדדיות העברת ידע ואנשים הם גורמים חיוביים המעודדים את הכלכלה. עם זאת מכירים בבעייה שיש בזרימה חופשית של עובדים לדוגמה בהסכם עם קוריאה הדרומית.

ביחס להסכם TISA  נקודת המוצא של ישראל היא שכיום אין לישראל הסכמי סחר הכוללים סחר בשירותים, והסכם TISA  הוא הזדמנות חיובית שתאפשר בהסכם אחד לקבל גישה להרבה שווקים, בלי לעשות שינוי מהותי במדיניות של ישראל.  אם ישראל לא תיכנס ל-TISA , יש סכנה היא תהיה מחוץ לרוב המכריע של הפעילות העולמית בתחומי השירותים.

לעומת זאת, כפי שציינה עו"ד דנה דאיבוג, הממונה על הסכמים כלכליים בינלאומיים במחלקת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, בכנס במרכז האקדמי כרמל על הסדרים סכסוכי משקיעים בינלאומיים[8], גם בלי הסכם השקעה ו- ISDS , יש היום הרבה השקעות בין האיחוד האירופי וישראל.

לגבי שמירת הריבונות של ישראל שנפגעת בהסכמי הסחר ובעיקר בסעיפי הסדר סיסוכי משקיע-מדינה, ISDS, התפיסה במשרדי הממשלה היא שלא משנה אם יש הסכם או לא, המדינה תוכל לעשות מה שהיא רוצה, היא נשארת הריבון.  המדינה אמנם תצטרך לשלם, אבל תוכל לשנות.

אלו החושבים כך מתעלמים  מעקיפת בתי הדין של המדינה, ומההיקף העצום של הקנסות והתשלומים המוטלים במסגרת ISDS. אלו ירתיעו את המחוקקים משינוי ולמעשה יעקרו את ריבונות המדינה[9].

בהסכם  TISA  רוצים לשקף את הדברים, את הדה-רגולציות שכבר נעשו בישראל. הגישה היא לשקף את המצב הקיים ואיפוא שאפשר להתחייב – להתחייב.  בתחומים שאי אפשר להתחייב לליברליזציה, לציין שאי אפשר להתחייב, ויש אפשרות כזו ב- TISA . זה הסכם שהוא מאוד חדשני לגבי ישראל.

העקרון המנחה הוא לשקף ולשמר את המצב הקיים ולא להתחייב, ל'החריג' כל תחומי שירותים בהם המערכת הישראלית עוד לא התייצבה או שמעריכים שיהיו בהם רפורמות, שינויים. 

בדיונים על TISA, ישראל לא משנה דבר אלא משקפת את המצב בארץ ומתחייבת שזה לא ישתנה לרעה  מבחינת הגורמים הזרים. אי אפשר יהייה לחזור אחורה.

לדוגמה יש כיום חקיקה המאפשרת בעלות זרה בשוק התקשורת. ההתחייבות היא שלא תהיה דרישה ל- 100% בעלות מקומית על חברות תקשורת.  הרציונל הוא שאלו הן מחוייבויות שכבר קיימות בכלכלה הישראלית.  התחייבויות שישראל לקחה עליה כאשר נכנסה ל- OECD.

נקודת המבט של אנשי משרד הכלכלה היא איך אפשר לעזור ליצואני השירותים לשפר ולהגדיל את הייצוא שהוא קטליזטור כלכלי חשוב מאוד, מתוך אמונה שהגדלת ייצוא השירותים תגדיל את התחרות בארץ ואת הכנסות המדינה . ומצד שני ייבוא שירותים יכול להביא הורדת יוקר המחייה בארץ. המטרה היא להביא למצב בו הסקטור העיסקי, העסקים בישראל יוכלו לעבוד ולייצא בצורה חלקה בתחום השירותים בעולם. תמונת הראי זה מה שיקרה בארץ, כך שאזרח ישראלי הגר בארץ יוכל לרכוש שירותים מחו"ל בצורה חלקה ללא בעיות.

הסכם TISA עלול להשליט את התאגידים על הדמוקרטיות בעולם – חלק ראשון

הסכם TISA חשאי, אנטי דמוקרטי, משרת את האינטרסים של התאגידים הגדולים – חלק שני

הסכם TISA – כל מדינה בהסכם מחליטה באילו תחומים תבצע ליברליזציה – חלק שלישי

[1] http://www.economy.gov.il/InternationalAffairs/TradePolicyAndAgreements/BilateralAgreementsDivision/Pages/AgreementsList-.aspx

[2] http://mof.gov.il/ChiefEcon/InternationalConnections/Pages/BIT.aspx?WPID=WPQ12&PN=4&ptoken=n142016175616

[3] http://mof.gov.il/ChiefEcon/InternationalConnections/Pages/BIT.aspx?WPID=WPQ12&PN=4&ptoken=n14201612449

[4] http://www.economy.gov.il/InternationalAffairs/TradePolicyAndAgreements/Pages/TradePolicyAgreements.aspx

[5] http://www.pmo.gov.il/Secretary/Documents/takanon34.pdf

[6] http://www.economy.gov.il/InternationalAffairs/TradePolicyAndAgreements/BilateralAgreementsDivision/Pages/BilateralAgreementsDivision.aspx

[7] http://www.economy.gov.il/InternationalAffairs/TradePolicyAndAgreements/traderelationstradeservices/Pages/default.aspx

[8] https://www.youtube.com/watch?v=s0oTYsY2S5k&list=PLOL6nCb2dmhOfdrpP0wbJHPLcgf03InS4&index=1

[9] http://arstechnica.co.uk/tech-policy/2015/12/how-eu-nations-are-being-sued-for-billions-by-foreign-companies-in-secret-tribunals/

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , , ,

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.