מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
הסכם TISA – כל מדינה בהסכם מחליטה באילו תחומים תבצע ליברליזציה – חלק שלישי
חלק זה מפרט את העקרונות ומבנה הסחר בשירותים – לכל מדינה חברה באיחוד האירופי יש אפשרות לכתוב את ההגבלות הלאומיות שלה, תחומי שירותים או תתי-תחומים שהמדינה אינה רוצה להציע לליברליזציה
מאת: אמנון פורטוגלי
- עקרונות ומבנה הסכם הסחר בשירותים TISA.
שירותים
הסכם TISA חשאי, אנטי דמוקרטי, משרת את האינטרסים של התאגידים הגדולים - חלק שני
הסכם הסחר בשירותים -TISA הוא אנטי-דמוקרטי, החשאיות של הסכם הסחר תבטיח את חופש -הפעולה של תאגידים ושליטתם בעולם. חתימה על ההסכם תהפוך אותו לבלתי הפיך. שירות שהופרט לא יוכל לשוב לבעלות ציבורית. ההסכם נכתב מנקודת המבט של האינטרסים של התאגידים הגדולים מאת: אמנון פורטוגלי
שירותים בעקרון, זו כל עבודה שמישהו עושה עבורך. לדוגמה עבודות ניקיון, עיצוב שיער, ייעוץ משפטי, אבחנה וטיפול רפואי. השירותים חולקו ל-15תחומים Sectors כמו שירותים פיננסיים, תיירות, בריאות, חינוך, איכות סביבה תחבורה, תקשורת, אנרגיה ועוד, ובכל תחום יש תתי-תחומים Sub-Sector .
יש מגוון שלם של שירותים כאלה. (רשימת התחומים העיקריים בסוף הפרק)
בהסכם TISA הוגדרו ארבעה אופנים של אספקת שירותים – Mode
האופן הראשון Mode 1 אספקה חוצה גבולות Cross-border supply , הוא הדומה ביותר לסחר בסחורות. מישהו שמייצר את השירות בארץ אחת ומישהו אחר שצורך את השירות בארץ אחרת. מרכז רפואי במדינה א' מספק ניתוח בברך באמצעות מכשירי רובוט אופטיים ללקוח במדינה ב'. תמיכה טכנית בהודו לעזרה עם בעיה במחשב. התומך הטכני יושב בהודו ומקבל השירות נמצא בישראל.
האופן השני הוא כאשר הצרכן מתנייד לחו"ל והצריכה של השירות היא בחו"ל Consumption abroad. לקוח במדינה א' נוסע למשרד ארכיטקטים במדינה ב' ומשלם שם עבור התייעצות. אזרח רוסי טס לישראל כדי לעבור ניתוח קטרקט. השירות ניתן לו ע"י ספק זר לו בישראל, והוא התנייד כדי לקבל את השירות .
האופן השלישי הוא הפוך: ספק שירותים זר מקיים נוכחות מסחרית בארץ של הצרכן, כדי שיוכל לספק שם את השירות – Commercial presence. חברת ביטוח ממדינה א' פותחת סניף או רוכשת חברה במדינת ב' ומספקת שם את שירותי הביטוח. מרפאה ישראלית מקימה סניף במוסקבה ומספקת שרות שם.
האופן הרביעי זה התניידות של 'אנשים טבעיים' כך שהם נוכחים במקום – Presence of Natural persons. רופא שמגיע לזמן קצר או ארכיטקט שמגיע מטעם החברה שלו כדי לבצע עבודה זמנית מסוימת ואז הם חוזרים למדינה שלהם. עובד של משרד עו"ד במדינה א' נוסע לתקופת זמן קצרה ללקוח במדינה ב ' כדי לספק ייעוץ משפטי ישירות במקום של הלקוח.
המשא ומתן על TISA
כל מדינה מציעה ורושמת את התחומים והתת-תחומים השונים שיעברו ליברליזציה בטבלאות של התחייבויותCommitments . ההתחייבויות האלו מתבצעות בכתב והמדינות האחרות יכולות לראות אותן. המדינות האחרות יכולות לומר אנחנו רוצים עוד, אנחנו רוצים שתפתחו עוד שווקים.
המונח 'התחייבויות' מציין שהמדינה מתחייבת לליברליזציה של השוק, לפתיחה של השירותים למדינות זרות . 'בלי התחייבויות' Unbound אומר שהמדינה לא מאפשרת ליברליזציה. מדינה יכולה לתת 'התחייבות' לתחום שירותים מסוים ולהחריג Exclude תת-תחום או מספר תתי-תחומים מההתחייבות הזו. מדינה יכולה להכניס מגבלות אופקיות Horizontal Limitation. כלומר טווח שלם של תחומי שירותים שמוחרג מההתחייבות במקרה מסוים.
אפשרות אחרת היא שהמדינה יכולה להגדיר מגבלות לכל תחום בנפרד. לומר אנחנו ניפתח את רוב התחומים שלנו, אבל נשמור תחום מסוים מפני התחייבויות שלנו שניתנו בתחומים אחרים. לכל מדינה חברה באיחוד האירופי יש אפשרות לכתוב את ההגבלות הלאומיות שלה, תחומי שירותים או תתי-תחומים שהמדינה אינה רוצה להציע לליברליזציה. לדוגמה, לבריטניה יש הגבלה לאומית שמתייחסת לשירותי אמבולנס. כלומר לאחר שבריטניה אמרה, התחייבה שהיא תפתח את כל שאר שירותי הבריאות ובתי החולים שלה לתחרות זרה, שירותי האמבולנס הם לא חלק מהתחייבות זו.
להלן רשימת ההתחייבויות של האיחוד האירופי[1] ממאי 2016
משמעות התחייבויות במסגרת של משא ומתן בהסכמי סחר היא לקבע אותן, למנוע כל אפשרות לפעולה הפוכה, להתחייב שלא יהיו שינויים ולא תהייה דרך חזרה, ליציבות רגולטורית שאינה מוגבלת בזמן. לדוגמה, יכול להיות שהמדינה ניסתה להפריט את הרכבות או את שירותי המים, ואפשר היה להחזיר את הרכבות את המים לבעלות ציבורית אם זה הסתבר כהפרטה גרועה, כאסון. ברגע שזה זה נכנס להסכם סחר, זה למעשה בלתי הפיך (מופיע בהסכמי General Agreement on Tariffs and Trade – GATTS). הרעיון של התחייבות בלתי הפיכה הוא המהות של הסכמי הסחר. הכוונה היא לומר לחברות הזרות, אנחנו ערבים שתהייה לכם גישה בעתיד, ולא נחזיר דברים לבעלות ציבורית, ולא נסגור את השווקים
האמריקאים המשתתפים במו"מ אינם מהססים ללחוץ באופן ברוטאלי על המשתתפים האחרים כולל האיחוד האירופי. כך ניתן לקרוא מאמר מה-4 לנובמבר 2016[1] המספר כי ההסתייגות של האיחוד האירופי מלהסכים להוראות מסוימות של TISA שכנעה חלק מהמשתתפים לשקול את היתרונות של TISA שאינו כולל את האיחוד האירופי כולו. המאמר ממשיך באיום בוטה, ומספר כי נטרול האיחוד האירופי מ TISA יפגע בשוק השירותים האירופי בהיקף של 11.6 טריליון דולר, ובתאגידים שבסיסם באיחוד האירופי כמו דויטשה בנק, דויטשה טלקום, ארנסט אנד יאנג, HSBC, אורנג', ואחרים.
בטבלאות ההתחייבויות יש שני טורים ראשיים. הטור הראשון נקרא הגבלות על נגישות שוק והוא מתאר אילו תחומים ותת-תחומים המדינה פתחה לליברליזציה יחד עם הוספת תנאים והסתייגויות. הטור השני הוא הגבלות על 'טיפול לאומי', והוא מתאר כיצד יתייחסו לתאגידים אחרי שהגיעו לשוק במדינה.
בטור הגבלות על נגישות שוק יכול להיות 'בלי התחייבויות' כלומר לא מאפשרים ליברליזציה.
אם כתוב 'כלום' None’ ' הכוונה היא שאין הגבלות על נגישות שוק אין מגבלה על רמת הליברליזציה.
'רשימות חיוביות' הן רשימות הכוללות רק את התחומים המסויימים שהמדינה מציעה לליברליזציה.
'רשימות שליליות', מבוססת על שיטת 'רשום את זה או אבד את זה'. כל תחומי השירותים עוברים ליברליזציה, אלא אם כן מציינים או מחריגים שירות ספציפי שיהייה מחוץ הליברליזציה.
רשימות שליליות כוללות באופן אוטומטי את כל תחומי השירותים שהמדינה אינה אומרת במפורש שהיא אינה רוצה להתחייב עבורם, או שהיא רוצה להחריג אותם.
גרסת הכלאיים: לנגישות שוק, לפתיחת השוק הראשונית, משתמשים ברשימה חיובית.
לטיפול הלאומי, כיצד המדינה מתייחסת לתאגידים השונים אחרי שהם ייכנסו לשוק, משתמשים ברשימה שלילית. זה מה שרואים בהסכמי הסחר הדו-צדדיים בין האיחוד האירופי וארה"ב, ובהסכם הסחר בשירותים.
לדוגמה, הסכם – CETA – Comprehensive Economic and Trade Agreement בין האיחוד האירופי לקנדה הוא 'רשימה שלילית'. כל עוד לא צויין תחום שמוחרג, שאינו עובר ליברליזציה , הוא 'אבד' לעתיד ואין הזדמנות לקבל אותו בחזרה לבעלות ציבורית.
לדוגמה. להסכם CETA יש שני נספחים. הנספח הראשון מתייחס למגבלות שכבר נמצאות בתחומים שכבר הוחרגו. הנספח אומר שהמגבלות האלו ישמרו, אבל לא ניתן יהייה להוסיף תנאים ומגבלות חדשים בתחומים האלה. הנספח השני נותן הרבה יותר חופש. הוא אומר שניתן להוסיף הסתייגויות, מגבלות, חוקים חדשים בתחומים אלה גם אם לא יכולת לחשוב עליהם עד עכשיו.
ISDS
מנגנון ISDS, מנגנון יישוב סכסוכי משקיע מדינה, שהוא מרכיב של הסכמי הסחר וההשקעות הבילטראליים הקיימים ושל הסכמי הסחר החדשים כולל TTIP, כולל CETA, וככל הנראה אינו נמצא ב-TISA, עדיין תקף באופן גורף. כלומר, זה אפשרי בהחלט לתאגידים שקבלו גישה לשוק מסויים לתבוע את הממשלה, אם הממשלה מתחילה לקחת שווקים חזרה לידיים ציבוריות או אם הממשלה מפעילה חוקים חדשים שאיכשהו פוגעים בזכויות של אותם תאגידים להשיג רווחים בעתיד.
רשימת תחומי השירותים לפי האיחוד האירופי
- שרותים עסקיים – Business services
- שירותי תקשורת – Communication services
- בנייה ושירותי הנדסה הקשורים – related engineering services Construction and
4. שירותי הפצה – Distribution services - שרותי חינוך – Educational services
- שירותי איכות הסביבה – Environmental services
- שרותים פיננסיים – Financial services
- שירותי בריאות ושירותים חברתיים – Health services and social services
- תיירות ושירותים הקשורים לנסיעות – Tourism and travel related services
10. שירותי פנאי, תרבות וספורט (למעט שירותי אורקולי) -Recreational, cultural and sporting services (other than audiovisual) - שרותי הובלה –services Transport
- שירותים נלווים להובלה – transport Services auxiliary to
- שירותי תחבורה אחרים – services Other transport
- שירותי אנרגיה – Energy services
- שירותים נוספים שלא נכללים ביתר הסעיפים – included elsewhere Other services not
בכל תחום יש תת-תחומים לדוגמה בשירותי סביבה – Services Environmental מוגדרים תת-התחומים הבאים:
- שירותי שפכים – Waste water services
- טיפול בפסולת מוצקה / מסוכנת, למעט העברה חוצה גבולות של פסולת מסוכנת – Solid/hazardous transport of hazardous waste management, excluding crossborder waste
- הגנה על סביבת אוויר ואקלים -. climate Protection of ambient air and
- השבה וניקוי של קרקעות ומים – soil and waters Remediation and clean-up of
- הפחתת רעש ורטט (ויברציות) – Noise and vibration abatement
- הגנה על המגוון ביולוגי והנוף – Protection of biodiversity and landscape
- שירותים סביבתיים ושירותים נלווים אחרים – Other environmental and ancillary services
הסבר מעולה על המינוחים בהסכם TISA במאמר של האיחוד האירופי
הסכם TISA עלול להשליט את התאגידים על הדמוקרטיות בעולם – חלק ראשון
הסכם TISA חשאי, אנטי דמוקרטי, משרת את האינטרסים של התאגידים הגדולים – חלק שני
[1] http://ttip2014.eu/files/content/docs/Full%20documents/How%20to%20read%20a%20Service%20Schedule.pdf
[1] http://trade.ec.europa.eu/doclib/docs/2016/april/tradoc_154427.pdf
[1] http://www.bna.com/negotiators-question-eu-n57982082382/
[1] http://trade.ec.europa.eu/doclib/docs/2016/may/tradoc_154590.pdf
תגיות: המגזר-הציבורי, הסכם tisa, הסכם סחר בשירותים, הסכמי הסחר הבינלאומיים נחשפים, הפרטה, ליברליזציה
קישור קבוע
תגובות