מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
ניהול עצמי בבתי-ספר – למרות הכשלים, הממשלה פועלת לעגנו בחוק
בתקופה זו של דיונים נמרצים על תקציב המדינה, מופעלת יוזמה לקידום הצעת חוק ממשלתית מרחיקת לכת שתעביר את מוסדות החינוך לניהול עצמי. ההתנהלות סביב הדיונים על הצעת החוק משקפת ניסיון להעבירה מתחת לרדאר הציבורי ללא דיון ציבורי
מאת: דליה בלומנפלד
בשקט בשקט, בצל זרקור הדיונים על תקציב המדינה לשנים 2017-2018 מופעלת יוזמה לקידום הצעת חוק ממשלתית שתעביר את מוסדות החינוך הרשמיים לניהול עצמי. זוהי הצעת חוק מרחיקת לכת, אך היא עוברת מתחת לרדאר הציבורי ללא הזדמנות לבדוק אותה לעומק ולהפעיל בקרה בעניינה. ללא דיון ציבורי.
ביום האחרון לפני יציאת הכנסת לפגרת הקיץ, בסוף יום דיונים ארוך, הועלתה כבמחטף הצעת-החוק להצבעה בקריאה ראשונה. היא זכתה לרוב של 17 חברי קואליציה, להתנגדות של 13 חברי-אופוזיציה ולהימנעות של 2 חברי-כנסת. ספק רב אם חברי-הכנסת שתמכו בהצעת-החוק מבינים את עומק משמעותה.
הפגרה בכנסת הסתיימה. הכנסת שבה לעסוק בחוק התקציב. ושוב, בעיצומם של דיוני התקציב בוועדות השונות, מוצג בסדר היום של ועדת-החינוך דיון נוסף על הצעת-חוק הניהול העצמי במטרה לקדם את חקיקת החוק. הדיון בוועדת החינוך התנהל ב-16 בנובמבר 2016, אלא שלא השתתף בו אף חבר-כנסת. חברי-הכנסת השתתפו בדיונים השונים על תקציב המדינה.
חוק הניהול העצמי מוצע כתיקון לתזכיר חוק הרשויות המקומיות (ייעוד כספי הקצבות והגנה על נכסים למטרות חינוך) (תיקון – חשבונות ניהול עצמי, פעילויות ותכניות חינוכיות) תשע"ו-2016.(לעיון בנוסח החוק). הצעת התיקון לחוק מנומקת במטרה שקבעה הממשלה בהחלטתה 2981 מ-2011 להעביר סמכויות, משאבים ואחריות ממשרד החינוך ומהרשות המקומית למנהל בית-הספר ולאפשר לו גמישות ניהולית בהיבטים פדגוגיים, ארגוניים וכלכליים. הצעת החוק מעגנת רק חלק מהחלטת הממשלה, זו הנוגעת לענייני כספים.
לפי הצעת חוק זו, על הרשות המקומית מוטל התפקיד של איגום המשאבים מהעירייה ומתקציב המדינה. היא תגבש מפתח הקצאה לבתי-הספר בתחומה, תפתח חשבונות לכל בית-ספר בתחומה ותעביר את הכספים אליהם. כמו כן, לבתי-הספר ניתן היתר לפי הצעת חוק זו, לגייס כספים ממקורות נוספים. לפי הצעת החוק הפיקוח יהיה רק על הכספים המגיעים מהמדינה (בסעיף 8) נראה כי לא יהיה פיקוח על הכספים שיגויסו ממקורות עצמיים.
הצעת החוק מתמקדת בחשבונות שעל הרשויות המקומיות יהיה לפתוח לבתי-הספר בניהול עצמי, אך בתי-הספר הם שינהלו חשבונות אלה. סעיפי המשנה שנוספו לסעיף 5 בהצעת החוק הם מרחיקי לכת בגמישות הניהולית הפדגוגית המוענקת למנהל ביה"ס. יותר לו לקנות שירותים בתחום הפדגוגיה. לרבות הוצאות עבור יוזמות פדגוגיות ופרויקטים לימודיים. בכך ניתן היתר למנהל להעביר למיקור חוץ את ליבת העיסוק של בית-הספר: הפדגוגיה.
היוזמה לקדם את החקיקה נעשית ללא הכנה מספקת וללא פתרון הבעיות שעלו בבתי-ספר שבהם הופעל ניהול עצמי. התשתית שעליה מתכוונים לבסס את החקיקה אינה יציבה בשלב זה. נראה כי לגורמים אינטרסנטיים אצה הדרך לקדם את החקיקה על אף הבעיות הרבות הכרוכות בניהול העצמי.
הניהול העצמי בבתי-ספר רשמיים הופעל כפיילוט ב-1996. ב-2001 הפעיל משרד החינוך את הניהול העצמי כמדיניות מערכתית כוללת. ממצאיו של דו"ח מבקר המדינה שבדק את הנושא מצביעים על כשלון היישום וההטמעה של מדיניות הניהול העצמי בבתי הספר. משנת 2004 הפסיק משרד החינוך לקדם את מודל הניהול העצמי, והפסיק לפקח עליו. מנהלי בתי-ספר בניהול עצמי הופקרו לגורלם והותירו להם את ההתמודדות עם הבעיות. הממצאים הצביעו על חוסר פיקוח של משרד החינוך ושל הרשויות המקומיות, על אי הכשרה ייעודית לעובדים בניהול עצמי, על הפחתה הדרגתית של התקציבים שהקצה משרד החינוך לרשויות המקומיות עבור בתי-הספר בניהול עצמי, על חוסר קיום או חוסר תפקוד של ועדות היגוי האמורות לפקח על הניהול העצמי.
בעקבות החלטת הממשלה מ- 2011 הופעל פיילוט שני במחוז תל-אביב ובמחוז חיפה. ב-2013 פורסם דו"ח הערכה של הרשות הארצית למדידה ולהערכה (ראמ"ה) בחינוך על הניהול העצמי.
למרות שהבעיות הקשורות בניהול העצמי לא נפתרו, לא הוכנה תשתית רצינית ולא נבנו הליכים סדורים להרחבת הניהול העצמי ולביסוסו, החליט משרד החינוך להחיל את הניהול העצמי על כל בתי-הספר הרשמיים משנת 2016. למעשה כפה עליהם לעבור לניהול עצמי.
למרות כל הכשלים הללו בהפעלת הניהול העצמי, הממשלה פועלת לקדם חקיקה שאם תיהפך לחוק, נראה שלא תשפר את מצב החינוך, אלא להיפך.
אלו הן הבעיות המצטיירות בעיני אם הצעת החוק תיהפך לחוק:
- בית-הספר – עסק כלכלי והמנהל – מנהל עסקים
מימוש החוק יהפוך את בית-הספר לעסק כלכלי ואת המנהל למנהל עסקי. ליבת העיסוק של בית-הספר היא הוראה וחינוך. החוק יבטל ליבה זו, והופך את בית-הספר לגוף כלכלי, המעמיד בראש מטרותיו את הכלכלה ולא את החינוך וההוראה. הרי מנהל לא יוכל לתפקד ביעילות בפדגוגיה, בניהול, במינהל ובהתנהלות הכלכלית. הוא יעמיד בראש את ההתנהלות הכלכלית כדי לשרוד. הפעילות הפדגוגית תיהפך משנית. השינוי בתפקידי המנהל יוביל ככל הנראה לעזיבת מנהלים שהם אנשי מקצוע החינוך ופדגוגים. נפתחת האפשרות להעסקת מנהלים שהם אנשי עסקים ולא פדגוגים. ליבת העיסוק של בית-הספר: החינוך והפדגוגיה, תוזנח.
- היתר לשימוש במיקור חוץ וקניית שירותים פדגוגיים
מימוש החוק מתיר למנהל להשתמש בכספי הניהול העצמי לקניית שירותים פדגוגיים במיקור חוץ. המנהל יוכל להעביר כספים לחברה חיצונית והיא תבצע בבית-הספר תוכניות לימוד, שיעורי חברה, חינוך, אירועי חגים ועוד. החברה תקבל כסף ותגזור רווחים לעצמה לאחר תשלום שכר קבלני לעובדים שיבצעו את העבודה.
- היתר להעסקת מורי קבלן במקום מורים בהעסקה ישירה. פגיעה במעמד המורה
מימוש החוק מתיר למנהל לשכור חברה חיצונית במיקור חוץ והיא תהיה זו שתשכור מורים, תשלם להם שכר מופחת, לאחר שתגרוף רווחים לעצמה. הצעת החוק פותחת דלת להעסיק מורי קבלן בבתי-הספר. זאת במקום להעסיק מורים בהעסקה ישירה.
- טשטוש ההבחנה בין שיעורי לימוד לבין פעילויות חינוך אחרות
למנהל ניתן היתר להשתמש בהקצבות גם לפעילויות חינוכיות ולא רק לשעות לימוד. (לפי סעיף 8 בתוספת הראשונה בהצעת החוק). מימוש החוק מתיר החלפת שעות לימוד בפעילויות חינוכיות כמו חוגים ואירועים שערכם הפדגוגי והחינוכי נחות מאלה של שיעורי לימוד. מיטשטשת ההבחנה בין שיעור לימודי לחוג. מיטשטשת מהות תפקידו של בית-הספר.
- ההיתר לבית-הספר לגייס משאבים בעצמו מגדיל פערים ומקטין שוויון הזדמנויות
מימוש החוק מתיר למנהל בית-הספר לגייס משאבים משלו לצרכי בית-הספר. בית-ספר בעל קשרים במיקום מרכזי ייהנה מכך. בית-ספר ללא קשרים במיקום פריפרי לא יצליח לגייס. כך ייווצרו פערים בין בתי-ספר ובין תלמידים. עקרון ההזדמנות השווה לכל תלמיד יופר.
- מייתרים את פעילות הרשות המקומית בחינוך
מימוש החוק הופכך את הרשות המקומית למנהלת חשבונות של בית-הספר. תפקידה לחשב את תקציבי המדינה והרשות המקומית, המגיעים לכל מוסד חינוכי בתחומה, להעביר את המידע למדינה והמדינה תעביר את התקציבים הללו ישירות לבתי-הספר. בכך מוציאים את הרשות מעיסוק בחינוך ומפעילות למען חיזוק החינוך בתחומה ומונעים ממנהל המוסד החינוכי להיעזר בגיבוי של הרשות המקומית לצורך חיזוק החינוך בתחומו.
- לא יהיה פיקוח ולא תהיה בקרה על העברת הכספים לניהול העצמי
הצעת החוק אמנם קובעת שהבקרה תתנהל על ידי הרשות המקומית והמדינה, אך כפי שנבדק בפרויקטים מופרטים רבים, כמו גם בביקורת מבקר המדינה על ניהול עצמי בעניין הפיקוח והבקרה, כפי שנזכר למעלה, לא יהיה באמת פיקוח ולא תהיה בקרה. שימוש בחשבון שאליו מתנקזים כספים ממקורות שונים, לא יאפשר את הפיקוח ואת הבקרה, אלא רק במקרים של עבירות פליליות ממש.
לסיכום, הצעת החוק, אם תיהפך לחוק, היא מרחיקת לכת. היא תעמיק את הפרטת החינוך, תגרום להכנסת חברות ותאגידים לפעילות בתוך בתי-הספר ותשחק את מעמד המורים.
אלה רק מקצת הבעיות שמעלה הצעת החוק. בדיקת ההיבטים המשפטיים של ההצעה תעלה מן הסתם ליקויים נוספים.
הממשלה נחושה לקדם את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית. על הציבור להבין שחוק זה לא ישפר את החינוך, אלא להיפך.
בתמונה מופיעה מצגת משרד החינוך על מודל הניהול העצמי. התמונה לקוחה מכתובת זו: http://www.slideshare.net/giladgo/ppt-15672132
צפייה בכתובת זו מראה שמשרד החינוך החל לפעול לקידום ניהול עצמי. באתר התייחסות משרד החינוך להכשרת יועצים לניהול עצמי משנת 2012. מה קרה מאז? ההכשרה הופסקה?
המצגת עצמה אינה מופיעה בכתובת הנ"ל, למרות שזו הכתובת המצוינת כמקור למצגת.
תגיות: הפרטה, הראמ"ה, ועדת-החינוך, חוק ניהול עצמי, מבקר-המדינה, מורי-קבלן, ניהול עצמי, ניהול עצמי בבתי ספר, ניהול עצמי של בתי-ספר
קישור קבוע
9 תגובות
Email This Post
21 בנובמבר, 2016 בשעה 9:39
מערכת חינוך כושלת היא המטרה של הממשלה.
21 בנובמבר, 2016 בשעה 13:41
מילטון פרידמן זה פה.
.
21 בנובמבר, 2016 בשעה 15:56
תודה על הפוסט דליה , אלא שהמוצג בפוסט , קצת אמורפי ולא ממש מובן :
תחילה , עסקינן הרי בתיקון לחוק שקיים כבר משנת 2000. עכשיו , מטרת החוק המרכזית הינו כמצוטט כך ( סעיף1 , לחוק : הרשויות המקומיות (ייעוד כספי הקצבות והגנת נכסים למטרות חינוך), תש"ס-2000 ) , כך :
" חוק זה בא להבטיח את יציבותה של מערכת החינוך בישראל באופן שההקצבות למטרות חינוך ישמשו אך ורק את המטרות שלשמן הועברו ושהנכסים המשמשים מוסדות חינוך יהיו מוגנים מפני עיקול לפי הוראות חוק זה. "
עד כאן הציטוט :
ואם כך , המטרה המרכזית הינה עיקול וייעוד הכספים . אין קשר בין המוצג בפוסט לבין המטרה המרכזית של החוק עצמו ( להבדיל מן התיקון ) .
המון ענינים לא מובנים מן הפוסט , וכמה מהם :
ותחילה , את משערת , שניהול כספי מינהלי עצמאי , יסיט את מנהל בית הספר , מן התוכן והחינוך פרופר . אפשר גם לטעון אחרת , שזה יעצים , שזה תלוי במנהל , איך את מוכיחה שזה לא יעצים לא מובן ? ועוד :
למיטב ידיעתי , הרי יש פיקוח הדוק על חומר הלימוד בבתי ספר . אם כך , מה היחס בין המפקחים במערכת החינוך ( לגבי תוכן הלימוד ) לבין עצמאות המנהל במיקור חוץ פדגוגי ? למה שמנהלים לא יושמו תחת פיקוח , ממילא קיים , גם בהקשר זה של גיוס הכספים ? לא מובן !! מאיפה הם יכולים לגייס כסף חיצוני לא מובן מן הפוסט ? הנפקה ? תרומות ? זה הרי לא חוקי ניתן לטעון , אם תרומות דנן , יותנו ( תנאי ) בלימוד של תוכן מסוים .
את כותבת על אי שיויון והגדלת פערים , בין מרכז לפריפריה . אבל : האי שיויון , לא מועצם בכך : שהרי : החלשים לא יהיו יותר חלשים , אלא החזקים יותר חזקים . החלשים יכולים להיות רק יותר חזקים , והמצויינים יותר מצויינים . גם כך , החלשים יכולים לגייס כסף חיצוני , אולי באופן מופחת מן המרכז , אבל עדיין יעצים התקציב !! אז איך זה יפגע בהם ? ובכלל , אפשר גם לגייס כספים , ולפזר אותם נכון , בין תלמידים חלשים וחזקים , בין בתי ספר חלשים וחזקים ( על ידי קרן ייעודית מרכזית אפילו ) .
תודה
21 בנובמבר, 2016 בשעה 16:34
דליה , קצת התעמקתי בהצעת החוק , ואני ממש לא רואה שום קשר בין הפוסט לבין הצעת החוק . כנראה שבפוסט , תארת מצב שהוא כבר קיים ממילא באופן כלשהוא ( אני ממש לא מכיר המערכת ) . ואילו , הצעת החוק , יש לה מטרות מנהליות , משפטיות , ניהוליות לגמרי שונות . הנה , מצטט לך דברי ההסבר העיקריים בהצעת החוק , לגבי התיקון המוצע :
" חוק הרשויות המקומיות (ייעוד כספי הקצבות והגנה על נכסים למטרות חינוך), תש"ס- 2000, מעגן את השימוש בכספי החינוך ברשויות המקומיות וקובע בסעיף 5 כי רשות חינוך מקומית תנהל את כספי ההקצבות למטרות חינוך בחשבון בנק נפרד, המיועד אך ורק למטרה זו. החוק במתכונתו הנוכחית אינו מציין כי ניתן להעביר כספי חינוך למספר חשבונות בנק של הרשות המקומית אשר יוקמו עבור כל מוסד חינוך בנפרד, בהתאם לתכנית הניהול העצמי. לפיכך, יש צורך בתיקון החוק, כמפורט להלן, על מנת לעגן משפטית את העברת המשאבים לחשבונות ניהול עצמי תוך התקנת תקנות לניהולם התקין.
תיקון החוק ירחיב את חוק הרשויות המקומיות (ייעוד כספי הקצבות והגנה על נכסים למטרות חינוך), תש"ס-2000, כך שהרשויות המקומיות יוכלו להעביר כספי הקצבות של המדינה ורשות חינוך מקומית לחשבון בנק ייעודי נפרד עבור כל מוסד חינוך בניהול עצמי בתחומי הרשות המקומית. הכנסות אחרות של מוסד חינוך יועברו גם הם לחשבון ניהול עצמי. החשבון ינוהל בידי מנהל מוסד החינוך ועובד הרשות המקומית המועסק במוסד החינוך בהתאם להוראות שיקבעו בתקנות, ויעמוד לבקרה בפני הרשות המקומית ומשרד החינוך."
עד כאן הציטוט :
ואכן , כנראה שמסתבר , שכספים המיועדים למטרות חינוך , ואשר היו בידי רשות מקומית , היו ניתנים לעיקול או למינפולציות , ולכן , זה פגע בתקציבי החינוך ובכספים ייעודיים לבתי ספר . זה כנראה הסיפור העיקרי והיחיד כנראה . אלא אם כן , תיארת מצב מסויים , שממילא שורר בבתי הספר , לגבי מיקור חוץ פדגוגי .
תודה
21 בנובמבר, 2016 בשעה 16:40
רק להבהרה או הדגשה :
ועדיין , החשבונות בנק והתקציב , יהיו תחת פיקוח של איש רשות מקומית ומשרד החינוך ( על פי הצעת החוק המצוטטת לעי"ל על ידי ) . כך , שנראה שעסקינן בענין אדמיניסטרטיבי פרופר , ולא ממש מהותי .
תודה
23 בנובמבר, 2016 בשעה 10:19
כך זה נשמע...
https://onedrive.live.com/?authkey=%21AD5XaHPZOIt25h0&cid=1EC2D0D5D62F2EF5&id=1EC2D0D5D62F2EF5%21288&parId=1EC2D0D5D62F2EF5%21105&o=OneUp
הדוברת היא היועמ"ש של ועדת החינוך גב' מירב ישראלי
וכך נשמעת הגב' רחל אלניר המנהלת של המינהלת לניהל עצמי, על העמדתו לדין משמעתי של מנהל שבעתיד יועמד לדין פלילי על אותה "עבירה"
https://onedrive.live.com/?authkey=%21AH2b8V50ucRfFY4&cid=1EC2D0D5D62F2EF5&id=1EC2D0D5D62F2EF5%21289&parId=1EC2D0D5D62F2EF5%21105&o=OneUp
26 בנובמבר, 2016 בשעה 21:32
הסבר
החוק כיום קובע שהרשות חייבת להקים חשבון עירוני מיוחד לכספי החינוך, חשבון המוגן מבעיות כספיות כלליות של הרשות המקומית.
התיקון החדש בא לחלק את החשבון הכללי לחשבונות לכל בית ספר בנפרד.
שינוי זה "יהפוך" את כל העברות המשמעתיות של מנהלי החשבון (מנהל בית הספר והמזכירה, שני עובדים שמעולם לא הוכשרו לנהל כספים) לעבירות פליליות.
אופק חדש והניהול ה"עצמי" כפי ההחלטות החדשות יובילו את מדינת ישראל לייבא מנהלי בתי ספר יסודיים מאריתריאה (צריך להיות ממש יוצא דופן כדי לקחת תפקיד ניהול של בית ספר רשמי במדינת ישראל ובפרט כשאופק חדש הוריד את שכר המנהלים מתחת לשכר המורים וכשאין למנהלים כל הגנה משפטית).
בתי הספר העל יסודיים הם מוכרים שאינם רשמיים ומנוהלים ע"י רשתות או עמותות בשיתוף מנהלי חשבונות ומספר מזכירות המתאימות לניהול בית ספר, בתי ספר אלו מחויבים עפ"י חוק פיקוח בית הספר ברישיון הפעלה שנתי ובהתאם לכך נבדקים בכל שנה בבדיקות בטיחותיות מחמירות שללא אישורן בית הספר לא מקבל רישיון ותקציב.
בתי הספר היסודיים הרשמיים אינם מחויבים ברישיון ונוהלו עד 2011 ע"י הרשויות המקומיות, הניהול ה"עצמי" שהתחיל כפיילוט ובניגוד למסקנות בדיקות הפיילוט הוכנסו אליהם כל בתי הספר, העביר את סמכויות הבטיחות אל מנהל זוטר שמעולם לא הוכשר לנהל כספים ולא הוכשר לנהל בטיחות כשלצדו מזכירה אחת שגם לה אין הכשרה בניהול חשבונות.
משרד החינוך שמתנהל בצורה מוזרה, החליט שאדם ללא הכשרה מסוגל לנהל כספים ע"י תוכנת מחשב בלבד ומסוגל להיות אחראי על בטיחות ועכשיו החליט גם שאם לא "יצליח" בכך, הוא יועמד לדין פלילי.
עד היום נהרגו שלושה ילדים מאותו סוג של מתקן כדורסל "בסקט 2000", לפני חצי שנה נפל מתקן נוסף ודוח של משרד החינוך כותב שמתקנים מסוג זה ללא תקן נמצאים באלפי בתי ספר ומתקני ספורט ומנהלת בית ספר יסודי בתל אביב עומדת לדין פלילי על הריגה בגלל שהיא בניהול "עצמי".
אין לי כל מושג מה מטרות הניהול העצמי כפי שמתנהל כיום.
ברור שעדיף שמנהל בית הספר ינהל את תקציבו השוטף, אבל עם כלים מתאימים וכוח אדם מתאים.
בשיחה שהייתה לנו עם שאולי כהן שהיה האחראי על הניהול העצמי של משרד החינוך הוא הכיר בצורך בכך אלא שהוא טען שאין מספיק תקציב לכך.
מבירור שעשינו במספר תחנות כיבוי אש מתברר שלבתי ספר רבים אין אפילו מטפים וצינורות כיבוי בסיסיים
26 בנובמבר, 2016 בשעה 21:37
כדאי להקשיב טוב ליועמ"ש
https://www.youtube.com/watch?v=c5H9BXc7bAk&feature=youtu.be
היא מסבירה שהשכרת חדרים זה ממש הקמת חברה שלכאורה חייבת בפתיחת תיקים במס הכנסה וכו'.
משרד החינוך לוחץ על בתי הספר להשכיר חדרים וממליץ על חתימת חוזה שלא עומד לדעתנו בשום פרמטרים בסיסיים.
ויותר מכך, משרד החינוך לוחץ על המנהלים להשתמש בכל ההכנסות לפדגוגיה, ללא שום התחשבות בבטיחות
31 באוגוסט, 2017 בשעה 0:46
[…] הניהול העצמי מעמידה דרישה למנהל כלכלי. זאת בניגוד לעבר, אז הדרישה […]