חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

הסכם TISA עלול להשליט את התאגידים על הדמוקרטיות בעולם – חלק ראשון

נושאים התמונה הגדולה, כלכלה ותקציב ב 20.11.16 2:28

 מאז 2013 מתנהלים דיונים לחתימת הסכם בינלאומי חדש לסחר בשירותים – TISA שייצור תשתית רב לאומית לסחר בשירותים וייתן מענה לצרכי עסקים מודרניים הפועלים בשוק גלובאלי. בבדיקת הפרטים רואים הסכם שמהותו היא השתלטות התאגידים הגדולים על הדמוקרטיות הגדולות בעולם

מאת: אמנון פורטוגלי

הסכם TISA, ויישוב סכסוכים.

'זו לא צריכה להיות הפתעה כאשר לאחר שמתחילים ללכת בדרך הלא-נכונה אנו מוצאים עצמנו במקום הלא-נכון'[1]נשיא בית המשפט העליון של ארה"ב ג'ון רוברטס.

תמצית

ישראל הינה אחת מהמדינות המשתתפות בדיוניים המתקיימים עתה לקראת הסכם בינלאומי לסחר בשירותים  TISA  – Trade in Services Agreement. להסכם הסחר בשירותים חשיבות רבה עבור ישראל, הסחר בשירותים  בין המדינות המשתתפות בדיונים מהווה כ-70% מסך הסחר העולמי בשירותים, וייצוא השירותים מהווה כשליש מסך היצוא של ישראל ונמצא בצמיחה מתמדת.

הסכמי הסחר כמו TISA  יכולים להביא ברכה לעולם כאשר הם נכתבים מנקודת המבט של הציבור, בצורה שתבטיח את האינטרסים שלו ותאזן זאת עם היכולת של התאגידים לשרוד ולפרוח בשוק.

הבעייה העיקרית בהסכמים אלו היא שהסכם  TISA כמו גם הסכמי הסחר הבינלאומיים האחרים, נכתבים מנקודת המבט של התאגידים הגדולים וכדי לענות לאינטרסים שלהם.

הרעיון הבסיסי ב-TISA  הוא מערכת של כללים מחייבים המונעים מהמדינות השותפות להסכם אפשרות לחוקק חוקים ולעשות רגולציה לשירותים שהתאגידים מספקים ברחבי העולם.  לכבול את המדינות באמנה שתגביל את יכולתן לחוקק חוקים ולתקן תקנות למען האינטרס הציבורי, להביא ליציבות רגולטורית שאינה מוגבלת בזמן.

ככל הנראה הסכם  TISA לא יכלול את המנגנון ליישוב סכסוכי משקיע מדינה ISDS (Investor-state dispute settlement), הידוע לשימצה. מנגנון ISDS עבר מהפך, והוא משמש כיום יותר כמערכת המגינה על תאגידי ענק מחקיקה ומרגולציה דמוקרטית, ולא כהגנה ממערכת משפטית לקויה במדינות העולם השלישי.  גרוע מזה, תביעות ISDS, משמשות פושעי צווארון לבן לקבלת זיכוי מהרשעות פליליות, להשגת כרטיס יציאה חופשי מבתי הכלא.

גם אם הסכם  TISA לא יכלול את מנגנון ISDS, עדיין יש בו פרצות ודרכים שיאפשרו לתאגידים ולמשקיעים פרטיים לתבוע מדינות החברות בהסכם הסחר בשירותים לפי מנגנון ISDS. זה מעורר דאגה בעיקר לגבי מגזרי שירותים שהם רגישים חברתית ודורשים רמה משמעותית של השקעה כלכלית כגון אספקת תקשורת, אנרגיה, פיננסים ותחבורה.

למרות ההשפעה העצומה שיש להסכם  TISA על אזרחי ישראל,  למרות הפוטנציאל ההרסני בהסכם TISA לגבי מדיניות הממשלה, אפשרויות החקיקה בכנסת, וחשיפה לסיכונים פיננסיים אדירים,  למרות  שהסכם זה כמעט ואינו ניתן לביטול, אין חובה לקבל את הסכמת הכנסת לחתימה על הסכם TISA, וההסכם אינו מפוקח ע"י הכנסת ואינו עומד לדיון ציבורי.  הכנסת צריכה לחוקק חוק המגדיר ומסדיר את הסמכויות והליכי קבלת ההחלטות והדיונים בתחום הסכמי השקעות, הסכמי סחר חוץ והסכמים דומים. החוק יאפשר פיקוח פרלמנטרי ושיתוף של הציבור, ויחייב את אישור הכנסת לחתימה על הסכם TISA.

1.                 ההסכם הרב לאומי לסחר בשירותים – TiSA

רקע

החשיבות הגוברת של הסחר הבינלאומי בשירותים באה לידי ביטוי במספר הרב של הסכמי איזור סחר חופשי והסכמי השקעות בילטראליים הכוללים את תחום השירותים, שנחתמו בשנים האחרונות בין מדינות בעולם. הסכמים אלה פועלים להסדיר את הורדת החסמים הקיימים בתחום הסחר הבינלאומי בענפי השירותים השונים כמו תחבורה, תקשורת, תיירות, שירותים עסקיים – מו"פ, מחשוב, הנדסה, אדריכלות, הפצה, בינוי ועוד.  מעבר להשגת גישה לשוק השירותים ואי אפליה בין ספקים זרים למקומיים, ההסכמים נכנסים גם בעובי הקורה של כללים ופרוצדורות בתחומים פרטניים כגון שירותים פיננסיים, טלקום, סחר אלקטרוני, רגולציה מקומית של הליכי רישוי והסמכה מקצועית, תנועת עובדים מיומנים, ועוד.

מאז 2013 מתנהלים בג'נבה דיונים לקראת חתימת הסכם בינלאומי חדש לסחר בשירותים – TISA Trade in Services Agreement, שייצור תשתית עדכנית רב לאומית לסחר בשירותים ויתן מענה לצרכי עסקים מודרניים הפועלים בשוק גלובאלי. הצורך בהסכם החדש נוצר בעקבות התפתחויות טכנולוגיות מתקדמות, בראשן מערכות תקשורת והעברת נתונים, המאפשרות סחר אלקטרוני, חוצה גבולות, מהיר ויעיל, כמו גם ההתקדמות בתחומי התחבורה, המאפשרת נגישות לכל נקודה על פני הגלובוס. התפתחויות אלו שינו לחלוטין את פני המסחר העולמי בכלל ואת המסחר בשירותים בפרט. שינויים אלה דורשים את עדכון מערכת הכללים לסחר הבינלאומי.

להסכם TISA, כמו גם להסכמי סחר אחרים הנמצאים עתה בדיונים, יהיו השלכות נרחבות ביותר כמעט בכל תחום חשוב שעשוי להיות קריטי לאזרח ולקהילה: בריאות, חינוך, סביבה, פרטיות, גישה לתרופות ועוד.

היוזמה להסכם החדש הייתה של מספר מדינות מפותחות ואינה חלק מהפעילות השוטפת של ארגון הסחר העולמי. כיום, מונה הקבוצה מעל ל- 50 מדינות כולל ישראל, כאשר את מדינות אירופה מייצגת נציבות האיחוד האירופי.

בדיונים לקראת הסכם  TiSA בג'נבה עוסקים, בין היתר, בהורדת חסמים ליצואני השירותים על מנת להקל עליהם את הגישה לשווקים רבים ומגוונים. הדיונים הבשילו לכדי מו"מ על עקרונות ההסכם ועל ההתחייבויות שהמדינות נוטלות על עצמן להורדת החסמים ולמניעת אפליה של ספקי שירותים זרים.

הכתוב לעיל, זו התמונה האידילית של TISA  המצטיירת מהפרסומים הרשמיים של משרד המסחר האמריקאי[2], הנציבות האירופית[3], ומשרד הכלכלה הישראלי[4]. המציאות שונה בתכלית השינוי, השטן נמצא בפרטים. כאשר נכנסים לפרטים, קוראים את המסמכים שהודלפו בויקיליקס[5], ואת הניתוח[6]  של מסמכים אלו, רואים תמונה שונה לחלוטין, רואים הסכם שמהותו היא השתלטות התאגידים הגדולים על הדמוקרטיות הגדולות, על העולם. כפי שכותבת פרופ' ג'יין קלסי[7]  יש להסתכל על הסכם TISA  כחלק ממספר הסכמי- על בינלאומיים שהמטרה המשותפת שלהם היא לקשור בעבותות את הכוח הרגולטורי של ממשלות למערכת שתאופיין בדה-רגולציה, חופש פעולה מלא, רגולציה עצמית או רגולציה חלשה מאוד של תחום השירותים הפיננסיים בפרט והשירותים בכלל.

[1] https://www.supremecourt.gov/opinions/13pdf/12-138_97be.pdf

[2] https://ustr.gov/TiSA

[3] http://ec.europa.eu/trade/policy/in-focus/tisa/

[4] http://israel-trade.net/int-org/%d7%9e%d7%95%d7%9e-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%a1%d7%9b%d7%9d-%d7%a8%d7%91-%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%99-%d7%9c%d7%a1%d7%97%d7%a8-%d7%91%d7%a9%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa%d7%99%d7%9d-tisa/

[5] https://wikileaks.org/tisa/

[6] https://wikileaks.org/tisa/New-Provisions/analysis/Analysis-of-TiSA-Annex-on-New-Provisions.pdf

[7] https://wikileaks.org/tisa/analysis/20161007_TiSA_Analysis-on-Financial-Services-Annex/20161007_TiSA_Analysis-on-Financial-Services-Annex.pdf

 

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , ,

9 תגובות

  1. נבט כהן :

    מאוד מעניין, מחכה לחלק השני.

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    גם כאן

    "גדי ניסנהולץ :
    23 במרץ, 2016 בשעה 23:08
    לאנונימי
    המסמך באדיבות ויקיליקס, שהפניתי אליו, מתאר הסכמות לפתיחת השוק הישראלי כלפיי האיחוד האירופי בתחומי השירות הבאים: עסקים, מחשוב, תיירות, אנרגיה, תקשורת, תחבורה, משלוחים, הפצה ופיננסיים.
    אם זה מענייו אותך, הנה הסבר מצוין (באנגלית אמנם) שמסבירים את המבנה והמשמעויות של המסמכים מהסוג הזה:
    https://www.youtube.com/watch?v=IT_U3VbCPaI

    כן, TiSA עדיין בדיונים (כך לפחות על פי ראש ענף הקשרי סחר במשרד הכלכלה, איתו דיברתי אתמול).

    זה הדהים אותי שאף אחד, ובפרט גופי התקשורת היותר חופשיים במדינה, לא מדבר על זה, כאילו שזה סוד בטחוני. אבל המעורבים בכוונה משתדלים לעשות זה כמה שיותר חשאי, כדי שהציבור לא יעשה להם בלאגנים.
    אין לי מושג אם שלי יחימוביץ' מודעת להסכם הזה או לא. זה לא סוד שהממשלה מסתירה הרבה דברים גם מהכנסת".
    http://www.blacklabor.org/?p=57862#comments

  3. עבודה שחורה » הסכם TISA חשאי, אנטי דמוקרטי, משרת את האינטרסים של התאגידים הגדולים – חלק שני :

    […] […]

  4. עבודה שחורה » הסכם TISA – כל מדינה בהסכם מחליטה באילו תחומים תבצע ליברליזציה – חלק שלישי :

    […] […]

  5. עבודה שחורה » הסכם TISA – TISA וישראל – חלק רביעי :

    […] […]

  6. עבודה שחורה » הסכם TISA – יישוב סכסוכי משקיע־מדינה – ISDS – חלק חמישי :

    […] […]

  7. עבודה שחורה » הסכם TISA – TISA ויישוב סכסוכים – חלק שישי :

    […] […]

  8. עבודה שחורה » הסכם TISA – הסכנות במנגנון יישוב הסיכסוכים ISDS – חלק שביעי :

    […] […]

  9. עבודה שחורה » הסכם TISA – ישראל, TISA וסעיפי יישוב סכסוכים בהסכמי הסחר וההשקעות – חלק שמיני ואחרון :

    […] […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.