על עסקי אביגדור ליברמן ופרשיות השחיתות במפלגתו

נושאים משפט ופלילים, עלו ברשת ב 30.10.16 0:30

אביגדור ליברמן, שר הביטחון, אחראי על ביטחון המדינה. האם לא ידע על פרשיות השחיתות שליוו אותו כל השנים ולא ידע על המתרחש בקרב בכירים במפלגתו שנחקרים כיום על ידי המשטרה? אתר שישים ואחת כותב

ליברמן לא ידע
מבלי ששמנו לב אביגדור ליברמן הוא חלק מחיינו ומחיי הפוליטיקה הישראלית כבר מעל 20 שנה. מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יו"ר מפלגה, שר חוץ ושר ביטחון. למרות שרשימת ההישגים שלו די דלה, רשימת פרשיות השחיתות שמלוות אותו כל השנים יכולה למלא סדרת ספרים ארוכה. מכולן הוא יצא איכשהו, תמיד הוא לא ידע, לא שמע, היה עסוק בדיוק במשהו אחר. חוקרים הלכו ובאו, ח"כים ושרים ממפלגתו הודחו, עדים נעלמו, אבל ליברמן תמיד נשאר, כל הדרך עד למשרד הביטחון. אז בואו נצא למסע קצר בזמן וניזכר בכל הדברים המטרידים שהתרחשו בסביבתו של האיש שאחראי על הביטחון של מדינת ישראל, מאף אחד מהם לא היה לו מושג כמובן.

בסוף שנת 1997 פרש ליברמן מתפקידו כמנכ"ל משרד ראש הממשלה והקים את "נתיב אל המזרח ישראל", חברה בינלאומית, שנועדה לפעול במדינות מזרח-אירופה, בעיקר בתחום הסחר בעץ. חברה באותו שם הוקמה גם בקפריסין. העולה החדש שעלה לגדולה הלך לעשות לביתו ובתוך זמן קצר הפך לאיש עסקים מוצלח במיוחד. בעסקת מטבע אחת ליברמן גרף כשלושה מיליון דולר. "זה כמו הימור בבורסה על המתכות", הסביר ליברמן בראיון להארץ ב-2003. "אחד מתמחה ביינים יפאניים ואחד בפרנקים שווייציים. אתה בודק אם זה בעלייה או בירידה ועושה כל מיני עסקאות פיננסיות".

בשנת 2001, זמן קצר לאחר שמונה לתפקיד שר התשתיות, הודיע ליברמן למבקר המדינה כי מכר את אחזקותיו בחברות לידידו הטוב יוסף שולדינר, ראש הקהילה היהודית באנטוורפן. שולדינר מינה כמורשה החתימה בחברה את נאמנו של ליברמן, נהגו לשעבר, איגור שניידר. יום לאחר מינוי ליברמן לשר התשתיות הודיע איש סוד אחר שלו, עורך הדין יואב מני, למשרד עורכי דין קפריסאי שניהל את החברות של ליברמן כשהיה איש עסקים פרטי, כי חברה אחרת בשם MV, שהוקמה באיי הבתולה עבור ליברמן, תועבר גם היא לשליטתו של הנהג שניידר.

כעבור כמה שבועות, לטענת הפרקליטות, הקימו מני וליברמן חברה נוספת באיי הבתולה, שלאחר גלגולים שונים קיבלה את השם Mayflower Capital Premier. לטענת הפרקליטות, על מנת להסתיר את שליטתו המוחלטת של ליברמן בחברה, היא נרשמה כמוחזקת בנאמנות עבור חברה נוספת, שגם בה שלט שניידר. כך הפך הנהג הנאמן והשכן לשעבר מההתנחלות נוקדים, לאיש שעסקיו חובקים עולם. במשטרה התעורר חשד כי מדובר כנראה במשחק תפקידים: הנהג לשעבר הוצב לכאורה כאיש קש ומי ששימש בפועל כנהג של החברות הזרות היה ליברמן. הפרקליטות טענה כי ליברמן הטעה את מבקר המדינה ובעניין זה יוחסה לו קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.

בשנים 2002-2008, שברובן שימש ליברמן בתפקידים ממלכתיים, נרשמו לחברות השונות הכנסות של מיליוני דולרים. בפרק הזמן הקצר שבו שימש ליברמן שר תחבורה בממשלת אריאל שרון, מאפריל 2003 עד יוני 2004, נרשמה לחברת Mayflower מאיי הבתולה הכנסה של ארבעה מיליון דולר. מרבית הכסף עבר ליעדים שאינם ידועים לפרקליטות.

בנקודה הזאת, הפך התיק של ליברמן למעורפל ואפוף מסתורין. 11 חיקורי דין שנערכו בשמונה מדינות שונות לא סייעו לאנשי הפרקליטות להשיב על כמה שאלות מפתח שעולות מחומר הראיות: למשל, מדוע נחת סכום דמיוני של 3.5 מיליון דולר בקיץ 2003 (שהוגדר תגמול בעד עסקה אחת), בחשבון הבנק של אחת מהחברות הזרות, וממי הוא התקבל? את סודה של העסקה הזאת, כמו גם עסקאות אחרות, התקשתה התביעה לפענח. בחקירותיהם טענו מקורבי ליברמן, בראשם הנהג שניידר, כי חלק מסכומי העתק זרמו לחברות הזרות בתמורה לייעוץ, תיווך או ייזום עסקאות שונות: יין, משאיות וסוכר.

בסדרת שימועים ארוכה פרקליטיו של ליברמן ניסו להוכיח, כי הלקוח שלהם אכן התנתק מעסקיו הפרטיים. הם באו לשימוע מצוידים בהררי מסמכים שנועדו להוכיח את טענת הבסיס שלהם: ליברמן לא יודע איך הגיעו מיליוני דולרים לחברות הזרות בהן שלט הנהג שלו, ולא עבור אילו שירותים הם שולמו. העובדה שאלה שהעבירו את הכספים ואלה שקיבלו אותם הם חבריו הקרובים, היא יד המקרה.

להמשך קריאה