מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
שוק הגז הטבעי – ביקורת על מחקר של מכון אהרן דוברת בבינתחומי בהרצליה – חלק ראשון
שלושה חוקרים ממכון אהרן דוברת ז"ל במרכז הבינתחומי בהרצליה כתבו מחקר בשם "רגולציה של שוק הגז הטבעי". להלן ביקורת על המחקר חלק ראשון
מאת: אמנון פורטוגלי
פרופ' עדי פוזנר, ד"ר רועי שלם וד"ר טל מופקדי ממכון אהרן כתבו מחקר "רגולציה של שוק הגז הטבעי" ויצרו מודל שמטרתו היא לבחון כיצד היו נראים מחירי הגז הטבעי בישראל במצב של תחרות משוכללת, אשר מביאה למצב היעיל ביותר בו מחיר המשאב משתווה לעלות האלטרנטיבית.
פוזנר וחבריו מציינים, לפי סיכום הדיון, כי "בפועל שוק הגז אינו נמצא במצב של תחרות משוכללת, אך ניתוח תיאורטי זה מאפשר להבין כיצד צריכים להיראות המחירים במצב האופטימאלי, ועל כן כיצד צריכה להיראות רגולציה על השוק אשר תאפשר לאזרחי מדינת ישראל להפיק את המרב ממשאבי הטבע שהתגלו."
הטענה העיקרית של החוקרים וכלכלנים אחרים היא שלמרות חסרונותיהם של המודלים הכלכליים יש למודלים האלו ערך רב מבחינת פיתוח אינטואיציה בנוגע לפעילות השווקים בעולם הריאלי. פרופ' צבי אקשטיין הזכיר שכל אדם המביע דעה כלשהי בנוגע למשק הגז משתמש למעשה במודל מופשט כלשהו הקיים בראשו, וההבדל היחיד בין כלכלנים לבין לא-כלכלנים הוא שבקרב הכלכלנים הנחות המודל הן מפורשות וברורות יותר, והקשר בין ההנחות לתוצאות ברור יותר.
עם זאת פוזנר מכיר במגבלות הטענה: "האינטואיציות הנובעות ממודל חד תקופתי שאנחנו מנסים להחיל אותו על המקרה הזה אינן מדויקות". פרופ' פרשטמן מעלה אפשרות גרועה עוד יותר, שהאינטואיציות שיעלו מהמודלים הכלכליים תהיינה שגויות "כלכלן ידוע וחשוב בעולם, רוב פורטר, שכתב עבודות על תחרות בחיפושי גז… הממצאים בדיוק הפוכים לאינטואיציות שעולות פה".
כאן המקום להזכיר שמודלים כלכליים לא עזרו לרוב המכריע של הכלכלנים לצפות את המשבר של 2007/8. אחרי המשבר, כאשר המלכה אליזבט שאלה כלכלנים בבית הספר לכלכלה של לונדון מה השתבש, מדוע הם לא צפו לא את התחלת המשבר ולא את חומרת המשבר, היא קבלה את התשובה הבאה: "לסיכום הוד מעלתך, הכישלון לחזות את העיתוי, היקף וחומרת המשבר … היה בעיקר כישלון של הדמיון הקולקטיבי של אנשים מבריקים רבים במדינה הזאת ובעולם, להבין את הסיכונים למערכת בכללותה."
בחלק הראשון של המאמר אסכם את ניתוח המצב הקיים ע"י פוזנר וחבריו, בחלק השני אדון במודלים, בהנחות הראשיות עליהן הם מבוססים ובתובנות המתקבלות מהם, בחלק השלישי אדון בכשלים האפשריים של המודל (וגישת המודלים הכלכליים), ובניתוח המצב הקיים.
ההתייחסות שלי אינה לעבודה במלואה שעדיין לא פורסמה, אלא רק להצגת העבודה ולתמצית הדיונים שנערכו במסגרת השולחן העגול. עם זאת יש לי היכרות מסויימת עם אופן החשיבה והעבודה של פרופ' פוזנר, משולחן עגול על עבודה קודמת שלו 'מדיניות ייצוא גז' בו השתתפתי.
ניתוח המצב הנוכחי ע"י פוזנר וחבריו.
בארץ יש מונופול ונדרשת רגולציה. לפי פרופ' עדי פוזנר: "כרגע יש זוג חברות שותפות שבעצם שולטות בכל המאגרים בארץ, ועל כן יש להן כוח מונופוליסטי ונדרשת רגולציה מסוימת."
"בשלב הראשון יש למצוא את רגולציית המחיר ורגולציית היצוא שמשיאות את סך רווחת המשק, כלומר הסכום של רווחת הצרכנים, הכנסות הממשלה ורווחי החברות. אם תוצאת הרגולציה האופטימאלית אינה מבחינה חלוקתית מה שאנחנו רוצים – כלומר אם נוצר רווח גדול מדי לבעלי המאגרים, ניתן לתקן זאת על ידי מיסוי."
המחיר בארץ הוא מחיר מונופוליסטי גבוה. "כיום המחיר בארץ גבוה מדי", הוא "נקבע כתוצאה משיווי משקל של כוחות שנקבע לפני כמה שנים, כשמחירי האנרגיה היו גבוהים".
ניגודי אינטרסים בין חברות הגז לבין המשק בשאלה האם כדאי לייצא. "יתכן גם שיש ניגודי אינטרסים בין חברות הגז לבין המשק בשאלה האם כדאי לייצא, ועל כן צורך ברגולציה גם על נושא זה.
מתווה הגז ומחיר הגז. לפי פוזנר, "המתווה הוא פיקוח מחירים… המתווה הנוכחי אומר שבשש השנים הקרובות נשמור על המחיר הקיים"
מתווה הגז. פוזנר טוען כי "כשמשווים את החיסרון של המתווה לעלויות של עיכוב בפיתוח זה זניח". "העלות של קיפאון ואי הוצאת הגז גבוהה יותר מהעלות של מתווה לא מושלם".
אמנון פורטוגלי הוא חוקר במרכז חזן במכון ון-ליר
תגיות: גז-טבעי, מכון אהרן דוברת, רגולציה, תחרות
קישור קבוע
תגובות