חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

יושבים בסוכות

נושאים דעות, פוליטי, רווחה ושירותים חברתיים ב 18.10.16 1:22

כדאי שאת הזמן בו מבלים אנו בסוכותינו ננצל כדי להבין ששחרור מעבדות זה מה שאנחנו שוב צריכים, והגיע הזמן להשיגו

מאת: ק. טוכולסקי

חג סוכות והמוני בית ישראל מפשפשים בתחתית ארנקיהם, ומחפשים את המעות לעוד סעודת חג. בניגוד לראש השנה, לא מחכות ערימות ערימות של מוצרים למסירה במרכזי שכונות חרדיות. מי שיושב עוד בציון שיסתדר.

שדות התעופה הומים והמוני בית ישראל נוהרים מאירץ הקוידש הבנויה לפחות חלקית כבר בימינו אל הגולה הדוויה. מי שזה יוצא לו יותר זול מלארח, מי שיכול להרשות לעצמו וגם מי שלא. כראוי לעם שחוגג את יציאתנו מעבדות, חוגגים אנו את העמקת האוברדרפט ואחרינו המבול.

קצת לפני החג נאם מנכ"ל בצלם בפני מועצת הביטחון של האו"ם וגילה לנציגים המעונבים של חברות הפורום המכובד שהמלך הוא עירום והכיבוש הישראלי, יום יומי ואפור, ביורוקרטי להחריד שמתגלגל ממשרדים בהם יושבים פקידים אל מניעת תשתיות וקיום נורמלי של עם כבוש. קצת לפני הנאום הצליחה ישראל להדוף עוד ניסיון של הרחקה מאיגוד הכדורגל העולמי בשל הכיבוש. מעבר לעובדה שכמו שהכדורגל שלנו נראה, עדיף היה לנו להיות מורחקים לכמה שנים, פיפ"א ארגון מושחת הוכיח שוב חידלון ואטימות. לא בהכרח היה צריך להרחיק את ישראל, אבל להודיע שקבוצות של התנחלויות אינן יכולות לשחק בלידה הישראלית, צריך היה גם צריך. הכיבוש בינתיים נמשך ואתו נמשכים גם התהליכים האחרים שהוא משרת, חיסול מדינת הרווחה הישראלית, קיטוב החברה הישראלית והעמקת הניכור בין חלקיה. יום אחד נשלם את המחיר על הבושה של 49 השנים האחרונות, והיום הזה הולך ומתקרב.

עוד בטרם נכנס סוף השבוע שלפני החג, עוד בטרם התאוששנו מהשקט הנפלא של יום הכיפורים, נהרג עוד פועל בנייה ותשתיות. שיא התאונות הקטלניות נשבר שוב השנה ויש מודעות הולכת וגוברת לנושא, אבל את טרור הקבלנים שהפיל השנה כבר 37 חללים ועוד עשרות פצועים איש לא מתכוון לעצור. אזרחי ישראל בחצרותיהם וסוכותיהם, בדרכם לנתב"ג ובחיי היום יום, לא נוקפים אצבע. טרור הקבלנים מבית, אש בעיירה מעבר לגדר הגבול עם סוריה, עוולות קטנות ועוולות גדולות ובני-ישראל מתכוננים רק לדבר אחד, לקיים מצוות יושבים בסוכותיהם או טסים בסוכות.

עד יעברו החגים ותחזור השגרה והעיתונים, שהצטמקו מחוסר רצון לכתוב על משהו משמעותי ומחוסר יכולת לאתר עוד שטויות למלא בהם מוספי חג, יחזרו לרוטינה הרגילה של טיוח והסתרה. העם היושב בציון יחזור לשגרת העבודה, בנותיו ובניו לשגרת-הלימודים, והממשלה – עם מפלגת העבודה בשורות שריה, או רק כרגיל על ספסלי האופוזיציה – תמשיך עם חקיקת חוק התקציב המרושע שהיא מתכננת באין מפריע. מאז לקחו את המחאה והפכו אותה ליאיר לפיד, אזרחי ישראל לא ממהרים לאוהליהם, אפשר לסבול בשקט ולתכנן טיסה לטורקיה החברה החדשה ישנה שלנו באביב.

והמחיר ממשיך להיערם. בגוויות הפועלים המתים, בגוויות קורבנות הכיבוש בשטחים, בנשים המוכות שיהיו להן פחות מקלטים, בנוער המנותק ברחוב שימשיך להידרדר באין מספיק מענים, בשחיקה היום-יומית של חיי כולנו. אנו יושבים בסוכות ומקווים שיהיה חג שקט, בלי לחשוב שלפעמים השקט הזה מושג בגטואיזציה של עם אחר, בהתעלמות מוחלטת שלנו מהמציאות של כיבוש בגדה וקפיטליזם פשיסטי דורסני מבית. אנו כבויים, עייפים, כפופי גו, לא מסוגלים כלל לחשוב שלמציאות הזו כמו למשחקי האשראי שלנו יש יום פירעון ויש מחיר.

שנה חדשה החלה, זרקנו את קללת הקודמת אחר גבנו בראש השנה, בקשנו סליחה על חטאנו ביום הכיפורים, אבל כדי שהשנה הבאה לא תהיה עוד שנה מבוזבזת על חטאים ועל סבל, על שחיקה אישית והדחקה, כדאי שאת הזמן בו מבלים אנו בסוכותינו ננצל כדי להבין ששחרור מעבדות זה מה שאנחנו שוב צריכים, והגיע הזמן להשיגו.

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , , ,

27 תגובות

  1. רוני :

    כתבה מעולה

    כתבה כתובה באופן מעולה אך מתארת מצב נוראי. יהיה מאוד קשה לתקן את כל הדורש תיקון, ואכן הגיע הזמן לכך.

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    לכמה חלקים אפשר לפרוס את האשראי לעזאזל? כל קניה בסופר לשלושה תשלומים שמצטברים בחודש הבא לאותו הסכום שהיה משולם ללא פריסה.

    זו תמיד שאלה שהורגת אותי כל פעם מחדש: "בתשלום אחד או לפרוס"?
    נניח שהתשובה תהיה שלושה תשלומים – מה הועילו חכמים בתקנתם?
    הרי בקניה הבאה שוב נפרוס וכך הלאה ובהגיע יום תשלום – נשלם את הראשון מהקניה האחרונה עם השני מהקניה הקודמת ועם השלישי מזאת שלפניה – ביחד, כאילו שילמנו בתשלום אחד (לא מדובר בקניה חריגה חד פעמית, אלא בקניה שוטפת).

    אז למה אנשים עושים את זה לעזאזל? מצפים להגרלת הלוטו?

    אולי מכאן צריך השמאל לצאת – מבצע בדיקת דפי האשראי שלנו.
    על מי אנחנו עובדים? על עצמנו.
    על הנס.
    על ההלוואות ה"נורא משתלמות" שהבנקים מציעים, כדי לסגור את האובר.

  3. פוקסי :

    אנונימי ( תגובה מס' 2 ) :

    לקח לי קצת זמן להירגע מן התגובה שלך , אבל , נחתתי בסוף , והנה :

    אפשר להיות שוטה עם אשראי , או בלי אשראי . אפשר גם להיות חכם עם אשראי , וגם בלי . אבל :

    תמיד מוטב להיות חכם , ועם אשראי מאשר בלי , למה זה ?

    אני מניח , שלגבי עולם העסקים , אתה לא צריך ביאור מיותר . בלי אשראי , בלי מינוף , אין !! ולא יכול להיות !! אבל , לגבי פרטיים :

    נניח שאתה קנית או התחייבת על קניה גדולה מסויימת , אתה בלחץ תקופה מסויימת , ואשראי לפעמים , עושה הבדל , בין יכולת להתחייב ולרכוש , לבין אי יכולת להתחייב ולרכוש , הכל כאשר מדובר בקניה גדולה של איזה : פריז'ידר , רכב , וכדומה …. כך נשאר לך יותר מזומן זמין , וקניה גדולה , לא מפילה אותך לקרשים , או שבכלל הייתה נמנעת .

    לפעמים יכול להיות שיקול פשוט , עסקי מימוני ממש : אם אתה , משלם ריבית על אשראי בגובה X , ואילו מה שאתה עושה עם הכסף , בזמן אמת , מניב יותר תשואה מאשר הריבית המשולמת על האשראי , הרי : הרווחת הפרשי מימון . זה פחות מצוי , אבל אפשרי בקונפיגורציות מסויימות .

    השימוש כמובן בפלסטיק אשראי , חוסך המון טרחה , זמן , עצבים , חישובים , כסף , דלק וכדומה …. אתה לא צריך כל הזמן , לחשב כמה כסף יש לך בארנק , האם זה יספיק , ללכת לכספומט , למשוך כסף תדיר וכדומה ( מעבר לשימוש בצ'קים , שהוא די קלמזי ) .

    בכרטיס אשראי , גם ניתן לקנות מרחוק , באינטרנט ביחוד , שם הדברים זולים משמעותית ממש , שהרי , הוצאות המשווקים / מוכרים , הרבה יותר נמוכות , ואתה חוסך עלות של : דלק , נסיעות , הובלות , פקקים וכדומה …..

    בכרטיס אשראי , אתה מקבל קרדיט או מוניטין בפני המוכר או בית העסק , ואז : שווה לו , לתת הנחות , מבצעים , לא לבדוק המוניטין האישי שלך בצורה טרחנית וקלמזית ( כמו עם צ'קים למשל וכו….) .

    אבל שוב , הכל תלוי , כמה אתה מחושב , חכם , מנג'ר וכו…. כי טיפש , וקל דעת , אפשר להיות , עם או בלי אשראי . אלא : שקצת יותר קל , להיות טיפש , עם אשראי , זה נכון !! אבל :

    מושגית , התועלת , לאין ערוך עולה על כל חיסרון זניח לכאורה .

    תודה

  4. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    פוקסי, מה לא לא ברור?

    1. אמרתי משהו נגד הפלסטיק?
    לא.
    אמרתי משהו נגד פריסה של הוצאה גדולה ,חריגה?
    לא. (הבהרתי זאת מפורשות)

    2 . אבל אם נניח פעם בשבועיים אתה באופן די קבוע עושה קניה של 200 ש"ח בסופר – מה תעזור הפריסה?
    בכל חודש תשלם 400 ש"ח (200 מהחודש הנוכחי + המאתיים ש"פרסת מהחודש הקודם).
    אז למה אנשים עושים את זה?

    3. יש הוצאות שאנשים לא יכולים להחזיר בלי לגלגל הלאה והלאה והלאה. מקרר הוא חיוני, שיט בים התיכון לא. אבל הבנק בא לעזרתך…ומגלגלים על הגלים…

    4. העיקר –
    השאלה היא איזה חלק מהשימוש באשראי הוא רציונלי ואיזה חלק הוא תוצאה של מגוון מניפולציות – במקרו ובמיקרו.

    וכמו שאתה נוהג לומר – עוד נזדקן אם נצטרך לפרט את כל מגוון המניפולציות.
    אז רק דוגמה אחת -משכורות חציוניות מתחת ל- 6000 ש"ח נטו, הן מניפולציה ברמת המקרו.
    אתה לא יכול לגמור את החודש – הבנק מגיע לעזרתך….ואתה מה תעשה? נותנים – לא תיקח? משכנעים אותך באלף צורות, מרככים באופציות פריסה, מלווים לך לדברים שאינם נחוצים – ואתה מרגיש שהכל בסדר, החיים טובים, אז מה אם אתה במשכורת החציונית ברוטו ועל גבול המינימום נטו?
    ואתה הרי יש לך גם כן כמה "טריקים", אתה פורס הכל – כל תשלום מעל ל- 100 ש"ח והכל סבבה.

    ואז אתה במחילה מטוכולסקי לא מתכוון להעכיר נפשך בסוכה בכל מיני הרהורים נוגים על המצב.

    אבל – בכל זאת זה ייגמר בבכי.

    מקווה שעכשיו ניסחתי ברור יותר.

  5. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    בניסוח עדיף
    "מלווים לך לדברים שאינם הכרחיים" שעדיף לדחות אותם מאשר לגלגל את התשלום עליהם.

    ואם כבר פתחתי בעוד בתגובה – על חיסכון לא מדברים חלילה (אלא אם יש לך בוחטה שהבנק שם עליה עין).

  6. פוקסי :

    אנונימי ( מס' 4 ) :

    לא טענתי שמשהו לא ברור , כלל וכלל לא , הכל היה ברור לכאורה בתגובה שלך ( ציינתי רק שאני נזקקתי לנחיתה ) . אלא , שבדיעבד , מסתבר שלא ברור לך עצמך , מה כתבת בתשובתך , ואפילו בתגובה המכוננת :

    1 ) קודם כל , אם יצאת נגד אשראי בסופר , ואפילו נניח שהתכוונת רק לסופר , אזי , יצאת מניה וביה ( בו זמנית ) נגד הפלסטיק !! אחרת למה כיוונת ? לצ'קים דחויים ? אז יצאת במשתמע נגד הפלסטיק , וכך אדם סביר היה מבין מן התגובה . אפילו אם אין לך דבר נגד פלסטיק , הרי : ברור שאין להפריד בינהם , אחרת , אדם יאלץ לשלם , על אתר ( בו במקום ) ואין דרך אחרת לאשראי בסופר לפחות . אשראי משמעותו : פלסטיק , סינטטי , מרחוק , אפילו אם לא הייתה פריסה למעשה של החיוב , עדיין באשראי עסקינן , זה הואיל והסופר נותן לך אשראי בעצם הקניה הסינטטית , לא רק במונחים של מימון , אלא : הוא סומך על החיוב שיאושר ויכובד , מבלי שהוא רואה קש מני .

    2 ) לא הבהרת כלל מפורשות ובכלל לא , לגבי הוצאה חריגה וגדולה , מה שכתבת בתגובה שהמדובר לא בקניה חריגה חד פעמית , אלא בקניה שוטפת , אלא , שקניה חריגה , לא עושה זאת קניה גדולה . תיתכן קניה חריגה גם בסופר . ומעל הכל , אם הבנת תגובתי , אזי :

    האשראי , מאפשר קניה חריגה וגדולה , מחוץ לסופר גם , שהרי : אם אתה קונה מקרר , ומצליח לקנות בסופר בו זמנית באשראי , אתה פחות נלחץ על המקרר , ויכול לשמור על רמה מקסימלית של הוצאות ורמת חיים כללית , ולא להיחנק על הוצאות שוטפות , כך שכך או כך , עסקינן הרי באשראי , שעוזר להוצאות חריגות , וגם להוצאות שוטפות בסופר . זוהי אינטגרציה אחת גדולה . וזוהי הטעות שלך :

    על מנת שתוכל לבצע קניות גדולות וחריגות , ולמזער נזק של לחץ כספי וחניקה פיננסית , אתה צריך אשראי גם בסופר . כרוכים הדברים אחד בשני !!

    3 ) ומעבר לזה , הוסבר לך בתגובה , תמיד מוטב להיות חכם ועם אשראי , מאשר , חכם בלי . אז המודל הינו להיות חכם , ועם אשראי !! ברור שלא כולם עומדים בזה נכון , אבל , זה המודל , ואגב , יש גם ממש מחנכים או מאמנים אישיים לצורך הענין ( להוצאות משק בית ומשפחה , פשוט ניהול נכון , ראה לינק ) .

    4 ) לבסוף , הרבה תלוי ברמת הריבית במשק . מכיוון שאם הריבית נמוכה , במקרים מסויימים , לא ממש מצויים אמנם לגבי אדם פרטי תמיד , הוא יכול למנף רווחי מימון . נניח לקחת אשראי בריבית נמוכה , ולקנות מט"ח , ולהעריך שהוא ירויח יותר במסחר במט"ח כנגד ריבית נמוכה על אשראי .

    יש עוד עינינים פילוסופיים , קצת לא פשוטים , אבל , איך אני אומר , שלא כדבריך : נזדקן … אלא :

    פשוט , לא נישאר צעירים ….

    לינק , מאמן כלכלי למשק בית וכדומה , המחשה :

    http://www.gilorly.co.il/חינוך-פיננסי-ייעוץ-עסקי-מאמרים

    להתראות

  7. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    פוקסי
    יש כמה סוגי אשראי

    1. בכרטיס שגובה בסוף החודש את כל ההוצאות. זה אשראי לטווח קצר קצוב, וכמובן שככל שהריבית נמוכה יותר הוא משתלם יותר.
    הסופר הוא רק דוגמה. אני קונה באמצעות הכרטיס שמשמש עבורי בעיקר אמצעי תשלום נוח, בתנאי ששמתי , לעצמי לשמור היטב את הקבלות ולדעת במהלך החודש כמה כסף יוצא. כי די בקלות אפשר לאבד שליטה (ויש דוגמאות).
    בתגובה הצגתי רק דוגמה אחת איך בקלות אפשר להשתמש באשראי הזה בצורה לא רציונלית.

    נכון יש מאמנים לדבר הזה,
    והיא הנותנת,
    מה שמוכיח שהבעיה שציינתי היא לגמרי ממשית.

    2. הסכמי מסגרת בבנק. בן אדם מכניס לבנק בחודש 5500.00 ש"ח (כן, זה בערך השכר החציוני נטו) וקבל מסגרת אשראי על הסכום הזה.
    הוא מתרגל לכך שהכנסתו החודשית היא 11000.00 והאשראי הזה מתגלגל מחודש לחודש והריבית גבוהה –
    גם היום.

    3. כשזה לא מספיק יש הלוואה ב"תנאים נוחים" ולא מוכרות לי היום השקעות אגחיות שמציעות רווח (לאחר ניכוי מס ועלות טיפול הבנק) שעולה על הריבית על האשראי.

    ככה חי אחוז ניכר מהמפרנסים במשק.
    התחושה השוטפת היא ש"הכל בסדר".
    שזוהי דרכו של עולם, וזה אפילו נכון במידה רבה.

    החוב העולמי המצטבר לא ניתן להחזרה.
    תמונת הפיננסים בעולם, צבי כסה
    http://on-the-left-side.org.il/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D/

    במצב הזה, אנשים בסוכה אוכלים ושותים. והכל טוב. כולם מסודרים.
    השכבה הקטנה שהסידור הזה לא חל עליה, קטנה מדי מכדי לייצר אי שקט שמאיים על השיטה.
    אפילו משבר הסאב פריים לא עשה את זה.

    וגם מאמנים לא יעזרו הרבה. הם יכולים לכל היותר ללמד אדם להתנהל באופן יותר מבוקר ומחושב בתוך השיטה הזאת.

    בתגובה 1 זרקתי שאלה, תמיהה. העסק הוא כל כך בעייתי ברמת המקרו.
    מי יודע.
    אולי הדור הצעיר כבר מתחיל לשלם את המחיר (ר' התמיכה בברני בארה"ב. לא היה כדבר הזה בארה"ב, למיטב ידיעתי)

    כדאי לקרוא גם כאן
    http://www.haokets.org/2014/04/29/%D7%94%D7%9B%D7%A1%D7%A3-%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%95%D7%90-%D7%91%D7%90-%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%91%D7%A0%D7%A7-%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%99-%D7%94/

  8. פוקסי :

    משתמש אנונימי ( מס' 7 ) :

    לא גרסתי כמובן שאין בעיה , ברור שיש , ולא פשוטה כלל , אלא שצריך היה להבין מן התגובה , שהיא ניתנת לצמצום , והתועלת המושגית עולה על החסרונות המסתברים .

    בלי אשראי , משק מתנוון , זה חשוב מאוד , והכרחי ברמה של המקרו כלכלה . אלא שכאן צריך להיכנס לחישוב נקודות איזון לא פשוטות כלל וכלל :

    שהרי , אשראי מגדיל כמות הכסף בשוק . ואם אין צד של היצע תואם במקביל , אזי , זה יכול לייצר אינפלציה , ולכך יש את בנק ישראל . לעומת זאת , אם יש היצע , ואין צריכה ( שהיא בתורה מדורבנת על ידי אשראי ) אזי :

    המשק מתנוון , ולא צומח ומייצר עושר .

    אלא , שכך או כך , אנו נשארים עם בעיה קמאית כמובן :

    שהרי מה שלא יהיה , כל פעילות כלכלית אנושית , יסודה באשראי . נניח שאתה רוצה לפתוח חנות או רשת חנויות לא כל שכן . אתה מעריך את מה ? את העתיד !! אתה מעריך שיילך , שיש מיתאם גיאוגרפי / צרכני , יש תנועה , מיקום טוב , פלחי לקוחות מתאימים , יאהבו המוצר וכדומה . מה אתה עושה בכך :

    מהמר ומתמחר את העתיד . לרוב , תצטרך אפילו מימון מן הבנק או כלשהוא בבורסה וכדומה ….. ואם לאיו , משק יתנוון !! אין הרבה הבדל במובן זה , בין פרטי לעסקי , הפרטי הינו הדלק , והעסקי הרכב , ואת האוטוסטרדה , סוללת המדינה בעיקרון . אבל , בכל מקרה , כל פעילות כלכלית , יסודה באשראי במובן הרחב , משמע : אמונה , ביכולת של הפרט או התאגיד לייצר ערכים כלכליים , על סמך אינטואיציה , הימור , מוניטין , חסרי בסיס של ודאות .

    לכן , אין הבדל , בין רציונליזציה פרטית בשימוש באשראי , לבין עסקית , אלא :

    במיקוד התודעתי !! או בפוטנציאל של המיקוד התודעתי .

    לכן אין ברירה , חייבים להשתפר , להתחנך , להשתכלל , והמדינה צריכה לסבסד סדנאות של ניהול משק בית כפי שראית בלינק .

    סוגי האשראי בעיקרון , לנושא התגובות שלך , הינם אלו של :

    אשראי מאושר ( בתוך מסגרת עם בטחונות מקובלים על הבנק ) ואשראי שחורג מן המסגרת ( כי אז , הבטחונות לא בטחונות, והבנק גובה ריבית יותר גבוהה , ומפצה עצמו בכך על הסיכון ) .

    אלא , שלידיעתך , בנק ישראל , לפני מס' שנים , הורה לבנקים המסחריים , לא לתת יותר אשראי שחורג מן המסגרת כפי שבואר לעי"ל . ולא ממש עזר , שוק אפור פרח ופורח ( או מעין , כמו חברות הביטוח ) ואיתם הבנקים עכשיו צריכים להתחרות . אדחוף לך הלינק אולי מאוחר יותר .

    להתראות

  9. פוקסי :

    אנונימי ( מס' 7 ) :

    להלן לינק , לטיוטה שפורסמה ב – 2004 על ידי המפקח על הבנקים , בדבר הנחיה לאי מתן חריגה של הבנקים המסחריים , ממסגרת האשראי ללקוחות . הנה כאן :

    http://www.boi.org.il/he/NewsAndPublications/PressReleases/Pages/040906c.aspx

    לגבי התפתחות של שוק מעין אפור , מימון חוץ בנקאי , חברות ביטוח למשל , מתחרים בבנקים , הנה תוכל כאן :

    http://www.globes.co.il/news/docview.aspx?did=1001083626

    להתראות

  10. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    פוקסי,
    ממוסד ההלוואה הוא עתיק יומין נחוץ ובעייתי כאחד.
    היצירתיות שכרוכה במוסד הזה היא פלא פלאים. (הלל התקין פרוזבול).
    אצל המוסלמים אסורה לקיחת ריבית.
    אז מה עושים (התאור הוא משיעור שלמדתי לפני עידן ועידנים, מקווה שעיקריו יתוארו נכון)?

    פלוני זקוק להלוואה של 1000 ש"ח. נניח ש=2% זו הריבית המקובלת.
    פלוני פונה לאלמוני ועל שטר ההלוואה הסכום הנקוב הוא 1020 ש"ח.
    היתה ריבית? מה פתאום.
    בפועל מקבל פלוני ליד 1000 ש"ח כי ה-20 ש"ח נחשבים תשלום ראשון של פרעון ההלוואה.
    ואולי יקבל ביד קצת פחות מאלף, לטשטש את הטריק.

    במהלך ההסטוריה התפתחו הבנקים כמתווכים. פלוני מפקיד כסף עבור ריבית מסוימת. הבנק מלווה את הפיקדון הזה לאלמוני או לאלמונים תמורת הריבית המסוימת +X, שהוא הרווח של הבנק.
    הבנק כמתווך אמור לפזר את סיכוני המפקיד.

    העולם ממשיך להתפתח והשאלה היא -האם יש או אין גבול ליצירתיות. מתי מגיע הרגע שבו מוסד ההלוואה הופך לנטל יותר מנכס?
    לשם כך הפניתי למאמרו של כסה!

    השאלה היא גם, כמה מהגיבוי של הבנקים לחוב הוא אמיתי, שהרי היום הבנקים לא משתמשים בכספי המפקידים לצורך הלוואות – ההלוואות עצמן נרשמות בבנק כהון קיים.

    לשם כך הפניתי למאמר בהעוקץ.

    העניין הוא שבהגיע רגע של אמת – נניח פיטורים, או יצא האיש לפנסיה והכנסתו נחתכה בשליש והוא יסומן כלווה מסוכן מדי – יעקלו לו את הצורה. לא יוותרו לו על גרוש שניתן לקחת. ישאירו לו הבגדים הזולים מסין וכלי מיטה כנ"ל ועוד קצת רהיטים להרכבה עצמית ויפרסו לו לחתיכות את הפיצויים ואת הפנסיה החודשית. נדמה לי שאסור לסגור לו את המים ואת החשמל.
    הלווה הממנף – יכריז על פשיטת רגל, אחרי שמיצה את כל גלגולי ההלוואות ורע לו יאונה להונו הפרטי.

    אז נכון שחינוך להתנהלות נבונה הוא חשוב – אבל השיטה חזקה יותר מכל חניכה. עם משכורת חציונית שפירושה שמשפחות רבות לא יכולות לגמור את החודש – ועם הצורך לשמר בכל זאת את כוח הקניה למען חיותו של המשק, והפיתויים היזומים שבאים בעקבות הצורך הזה – מי יודע איזה פרוזבול היה הלל הזקן מתקין כדי לפרק את הסתירה.

    ברגע של מפץ במקרו – אללה יסטור על כולנו.

  11. פוקסי :

    אנונימי 10 ,

    היום החוק קצת יותר רגוע לגבי לווים פרטיים . יש הבדל , בין עסקים לפרטי , ושעל פניו נראה לא צודק כלל וכלל ומשווע ככזה , זה נכון !! אבל , הפילוסופיה של המחוקק והמדינה , הינה זו , שאף יזם פרטי , לא יוכל לקחת סיכונים , ולמצוא גז בים התיכון , לטובת כלל הציבור , אם הוא ייקח הלוואה או אשראי , שהוא לא יכול למעשה היה לקחת , ויירדו לו אישית על הנכסים במקרה של פשיטת רגל . זה לא קיים בשום מקום בעיקרון , כך זה בכל העולם . אלא אם כן , הונאה וכדומה ….

    הבעיה של הלוואות ובועות , הינה אוניברסלית וקמאית . קמאית הואיל והיא כרוכה בטבע האדם , ואין לשנות זאת :

    אפילו סחר חליפין פרימיטיבי , לא יכול היה לשנות זאת !! האדם בניגוד לחיה , לא חי על פי אינסטינקטים מיידיים , הוא לא רעב , אז אוכל , צמא , אז שותה , דחף מיני , ואז מזדווג :

    הוא מתמחר העתיד כל הזמן , הוא תעשייתי במחשבה , הוא צורך באופן מגוון , המון מוצרים , שלא רק עונים על צרכים בסיסיים אינסטינקטיבים : בית , חפצי אומנות , בגדים , תכשיטים וכדומה . הואיל וכך :

    הוא נזקק כל הזמן לרכישות ולעשיית עסקאות . אלא , שאז כפי שכתבתי , הוא מתמחר עתיד , תמיד מתמחר העתיד , ומה משמעות הדבר :

    משמעות הדבר , שהוא עשוי לשגות , שוגה לא פעם , כי זה עתיד דמיוני לא פעם , ואז , כאשר הוא נופל , הוא לוקח איתו מערכות שלמות . בוא נניח כך :

    סחר חליפין . לאדם יש כבשים . לשני גזר . הם מחליטים שכל טון גזר , שווה ערך לחמש כבשים . מחיר טוב !! כך מדי שנה . אלא מאיי : שבעל החלקת גזר , רוצה לשפץ הבית . הוא מעריך , שכמדי שנה , הוא יהיה הבעלים של 5 טון גזר . הוא מתחייב אל מול בנאי , שוכר פועלים , לוקח על עצמו התחייבויות וכדומה …. אלא , ששנת בצורת , או מזיק בשדות , והנה שוד ושבר , אין גזר !! הוא בנה על הגזר , תימחר העתיד , ונשאר עם התחייבויות . שילם מקדמה איכשהוא חליפית , אבל , אין בכוחו לשלם היתרה . והפיל הבנאי , והפיל הפועלים , ועוד בדרך . ואז חכמולוג , מה עושה ? מקים חברת ביטוח , וגובה פרמיה לבטח הגזר בשנים הבאות …. להמשיך ? ודאי שאין טעם תאמר !!

    אז כל ההבדל , האם בגדול , האם בקטן , האם גלובלי וכדומה ….. אלא , שרגולציה , זה הפיתרון !! חכמה , תקיפה , דיפרנציאלית , אלא שהרבה פעמים , מתעוררים מאוחר , אחרי שכבר פרץ המשבר . אלא מאיי :

    שכך או כך , המין האנושי נידון לבועות , משברים כלכליים תדיר , כי זה כרוך בטבע האדם , ואין אפשרות אחרת למעשה . אתה חייב , הן במימד הפרטי , והן העסקי , והן מקרו , כל הזמן לתמחר העתיד , להמר עליו , ולשגות למעשה .

    תודה

  12. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    לאן נעלם החיסכון שגם הוא שיטה עתיקה לממן צרכים כמו שיפוץ?

    לשגות, לשגות פוקסי,
    טבע האדם -אכן. זה ברור.

    אבל יש עוד משהו חוץ משגיאה – תאוות בצע, חמדנות, קנאה -ועוד מהמשפחה הזאת – כולם טבע האדם.
    עד שיטבע.

    לכן לא מספיקה רק רגולציה, אלא גם חקיקה וענישה.
    וחינוך. ומנהיגות נבונה ואחראית. ההסטוריה מזמנת כאלה מעת לעת, אבל די במשורה.

    ועדיין מפת הפיננסים בעולם מדירה שנה.

    וההסטוריה מלמדת על מפולות איומות – הכל מטבע האדם.

    לכן, בחזרה למאמר – צודק טוכולסקי – אם אנשים יעצמו עיניים ולא ינסו להבין מראש (שגם זה, לא עלינו טבע האדם) – חוק מרפי יעבוד בכל עוצמתו. כי מה שצפוי וניתן למנוע ולא נעשה דבר למונעו – אכן יתרחש.

    כי בכל זאת ניתנה בינה לאדם ויכולת לבחור – גם זה טבע האדם.

    לכן אנשים צריכים לדרוש שכר הוגן ויכולת לחסוך לעת צרה במקום להיות תדיר – כשיטה בחובות. קודם כל חוב לגמור את החודש ואחר כך הלוואה למשקפיים וכו (היום מי משלם מהחשבון, על כל דבר לוקחים הלוואה הסבירה לי פקידה בנק לפני מספר שנים).

    במקום שנעלם כליל האיזון בין חיסכון לחובות – זה צריך להדליק אלף נורות אדומות.

  13. פוקסי :

    רק להבהרה חשובה לתגובתי האחרונה לעי"ל :

    הבועה במובן הקונקרטי , מוגדרת , כפער : דמיוני , לא ריאלי , סנטימנטלי , לא תואם , בין מחיר הנכס הריאלי ( לכאורה ריאלי ) לבין המחיר בפועל . כך ש :

    אם ישנה תפיסה או סנטימנט , שמחיר קרקע באזור מסויים יעלה בעתיד , אזי , הרבה יחשקו ויקנו . המחיר יעלה מחמת ביקוש גובר והולך , ולא מחמת המחיר הריאלי הקונסטרוקטיבי . אלא , שבסוף הבועה , הפער כאמור , יסגר , והמחיר יצנח במכה , לקוטב היותר ריאלי של מחיר הקרקע . צניחה קשה , לוקחת מערכות כלכליות ואנשים מסביב . מה שחשוב :

    לא בגלל המחיר העכשוי , אלא , בגין מחיר עתידי , יקנו הנכס , מתוך תמחור והימור או מעין , שהוא יעלה וירקיע שחקים בעתיד .

    ברמה המושגית , בהגדרה המושגית , אזי , כל תמחור עתידי , הינו דמיוני , ומניח הנחות כלכליות שלא פעם , מסתברות כשגויות , ומפספסות התחזית . כך גם עם מיודענו הבעלים של גידולי הגזר לעי"ל :

    הוא צפה יבול של חמש טון גזר , אבל , זוהי למעשה בועה , שהרי, אין לו הגזר , הוא צופה ומתמחר אותו עתידית , אבל , לא יכול היה לצפות מזיק בשדות או שנת בצורת , או מלחמה וכדומה ….

    אם להביא המחשה יותר מודרנית , ועדיין פרימיטיבית מאוד :

    אדם , יש לו פיצריה . הולכת טוב . פיצה טעימה במיוחד , ובעלת ייחוד מסויים . הדמיון שלו , מתחיל לעבוד שעות נוספות . והוא חושב על התרחבות ורשת גדולה , בכל הארץ . אבל , יש לו כולה : תנור ומעט חומרי גלם , וידע כמובן , ומוניטין מקומי . הוא צריך 200 אלף דולר להקמה של רשת . הוא מתמחר מכרז . מענין משקיעים . המשקיעים מגלים הרבה ענין . הרשת לעתיד , והמאתיים אלף דולר הינם בועה . אבל , היא הולכת וגדלה . הביקוש להשקעה ברשת העתידית חזק . הוא ממכרז . ואז :

    מי שיציע מבין המשקיעים , הסכום הגבוה ביותר , ייכנס כשותף ברשת . בסוף :

    הוא לקח ההצעה הגבוהה ביותר , על סך 300 אלף דולר ממשקיעים שאין להם מושג ממש בעסקי אוכל או פיצה . קיבלנו מה :

    על תנור , 50 קילו קמח , רסק עגבניות , ואיזה ידע מעט ייחודי אפילו בהכנת פיצה , 300 אלף דולר !! הבועה הינה בועה של ממש !! והיא תדיר נבנית כך בשווקים ובעולם העסקים . האם היא שונה ממש מבועות פיננסיות ? לא ממש . מאיפה לנו לדעת שהרשת תצליח ? אולי בערים גדולות זה שונה מפריפריה למשל . אולי תחשיב ההוצאות שגוי , אולי פיצה תהא פססה . מי יודע ? הפרדוקס הינו זה , שבעולם הפיננסי , יש הרבה יותר פיקוח , מאשר בעולם העסקים הריאלי . ואם הרשת תיפול , היא תיקח איתה מה ? אם כך :

    היזם הבעלים המקורי , הלוואות שמשקיעים לקחו בבנק , נושים אחרים של המשקיעים , מי לא ?

    כך שבועה במובן הפילוסופי , והקונקרטי , תדיר רובצת לפתחם של שווקים ועושי עסקאות וציבורים . אין מנוס מכך לעת הזו , מי יודע רק בעידנים בדיוניים כמובן איך ייראה הדבר .

    תודה

  14. פוקסי :

    אנונימי 12 ,

    רגולציה וחקיקה וענישה , אחד הם !! החקיקה קובעת עקרונות , או כללים או מדיניות , והרגולטור , על פיהם ( אבל לא רק ) מפקח ומתאים הכללים , למציאות דינמית ומשתנה . כך שיש חקיקה וענישה , אבל שוב , היא לא יכולה לעזור , אם היא תמנע יזמות עסקית . זה לא כזה פשוט ,לא נישאר צעירים .

    נכון שמפת הפיננסים בעולם מדירה שינה . אבל , צריך לזכור :

    הבעיה הינה בעיקר של גלובליזציה , שינוע בינלאומי של כספים . זה מייצר יותר פרודוקציה , הזדמנויות , ומעל הכל :

    עזר מאוד , ועוזר מאוד , למדינות עניות . לכן , שוב , רגולציה אסטריטיבית , חכמה , דיפרנציאלית , הינה הפיתרון לעת הזו .ובינה , לא יכולה לעזור תמיד !! מי יידע צפונות העתיד ? הנה :

    בשנה אחת ( 2014 ) , הנפט ירד בקרוב לשבעים אחוזים . ירד ממחיר שכלל וכלל לא היה השיא .הסיבות עדיין די עלומות ( או לפחות התמהיל המדוייק ) והבועה הקונסטרוקטיבית הזו , לקחה איתה את :

    רוסיה , וונצואלה , ניגריה , ערב הסעודית ועוד …… מפולת קשה . האם אפשר היה לצפות זאת ? בעיה רצינית , האמן לי !! זוהי המחשה לבועה טבעית , מתגלגת , תדיר רובצת לפתח האדם .

    את ערך או התועלת בחיסכון , צריך לשים כנגד הריבית הקיימת במשק , וכנגד צריכה וצמיחה ועשיית עושר . וכאן יש דילמה כמובן :

    שהרי , אם רוצים חיסכון זהיר וסביר , הריבית תהא לרוב לא גבוהה כלל וכלל . ואם רוצים לשמור על הערך , ולהעצים החיסכון באופן יותר אפקטיבי , צריך לקחת סיכונים , ולא פשוטים כלל וכלל לגבי אדם הדיוט או מן היישוב . כך , שאם אין חשש מאינפלציה משמעותית , זוהי בעיה לא פשוטה כלל וכלל , פעם זה היה מקודש חיסכון , היום , הגדרת הבעיה , יותר מורכבת .

    תודה

  15. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    פוקסי
    על דבריך הנכוחים אפשר לומר – היא הנותנת.

    1. הדפוס מוכר ואפשר היה לצפות להתנהגות יותר רציונלית.
    לדוגמה מדי שנה מתפרסמים נתונים מדהימים על אחוז "עסקי האוכל" שנסגרים תוך שנה מיום פתיחתם.
    (הנתונים המדויקים לא נמצאים לפני אבל הדברים ידועים).
    אפשר היה לצפות שלפחות המשקיעים, כולל הבנקים שמאשרים הלוואות – יתנהלו בצורה מפוכחת יותר.
    אבל מסתבר ש"היד הנעלמה" קצרה ידה מלהושיע….

    2. כאן נכנס עניין הרגולציה – אבל כשמתפתחת תרבות של תאוות בצע – אין רגולציה שיכולה להישאר בלתי נגועה.

    זה עניין תרבותי. הרגולטורים נחטפים ע"י השוק הפרטי והתיאור שמופיע בקישורים להלן מזכיר את השאלה ששאל בן-גוריון "מי שומר על השומרים?".

    http://www.blacklabor.org/?p=58353

    http://www.themarker.com/news/1.3045241

    אנחנו נמצאים בעידן של הפקרות.

    כדאי לחשוב על זה בזמן הישיבה בסוכות.

  16. פוקסי :

    משתמש אנונימי ( 15 ) :

    אנחנו נמצאים בהחלט בעידן של תחושת הפקרות , זה נכון !! אבל , לא הפקרות , אלא , מעבר , עד לשידוד מערכות והפקת לקחים כוללניים ( אם יצלח הדבר כמובן ) .

    תאבת בצע , לא ממש קשורה לעידן הנוכחי בלעדית . זה טבע האדם !! דווקא לעת הזו , החמלה והנדיבות , שורים בין בני אנוש , או בהיבט המדינה והחקיקה , יותר מאשר בעבר , הרבה הרבה יותר !!

    הבנקים אכן , הם שותפים סמויים בעסקים . הצלחה של העסק הינה הצלחה שלהם , וכישלון , גם יהא שלהם . אתה צודק , שרצוי שהבנק יפעיל יותר שיקול דעת , זה אינטרס שלו , אלא מאי :

    הוא עושה זאת בגדול , או במקרים הקשים והגדולים . ואז הוא ממרכז מאמץ בעזרת מומחים . אבל , עשרות אלפי עסקים קטנים , הוא לא יוכל להשקיע משאבים בכך . לכן , הוא מנתח באופן גולמי ביותר את כדאיות האשראי וההלוואה או התנאים דנן .

    עסקים קטנים זוהי בעיה . צריך לעודד יזמות , לא צריך למנוע הקמת עסקים קטנים , הטעות הינה , שצריך לעודד קטנים להפוך לגדולים , ולא להישאר קטנים . בתאגידים הגדולים , נמצאים הערכים המוספיים האמיתיים :

    תעסוקה , מחזורים גדולים , ניהול מקצועי יותר , מחקר ופיתוח מעל הכל , חדשנות , זירות בינלאומיות ( יצוא ) עם מכפילי כוח עצומים ממש , וגם יותר פוטנציאל לחמלה ונדיבות כלפי הציבור ושכבות חלשות . עסקים קטנים , כאב ראש למשק , כאב ראש ביורוקרטי , ומעט מאוד ערכים מוספים של ממש .

    יש על הנייר אכן , ניגוד ענינים בין רגולטורים לבין תאגידים פרטיים וכדומה …. זוהי לא בעיה שאי אפשר להתגבר עליה , וגם לא בעיה כזו גדולה . אין כמעט רגולטור , שלא פועל תחת שקיפות ובקרה . שטויות הם לא ממש יכולים לעשות . נהפוך הוא : הם נחשדים מהר מאוד . הבעיה היותר משמעותית , אחרי שהם מסיימים התפקיד . וגם על זה , לא ממש קשה להתגבר . אלו סתם הפרזות גורפות …….

    להתראות

  17. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    הראיון עם אחיקם בן-ארצי בדה-מרקר מלמד שקשה או לא קשה להתגבר – העובדה היא שהרגולציה היתה (יש לקוות בלשון עבר) מושחתת.
    הנה שוב הקישור ליתר ביטחון –
    http://www.themarker.com/news/1.3045241

    חדשנות היא לאו דווקא עניין של התאגידים הגדולים

    "מיתוס החדשנות: מי באמת אחראי להמצאות הגדולות?
    יש רק בעיה אחת עם התזה על אבירי השוק הפרטי – זה פשוט לא נכון"
    http://www.themarker.com/wallstreet/moneytime/1.2095364

    ההסטוריה מלמדת שריקבון פנימי יכול להפיל מעצמות והוא מסוכן יותר מכל אויב חיצוני.
    טבע האדם? אולי.
    תלוי עד כמה אנחנו מחזיקים בהשקפה דטרמיניסטית.
    כי הכל זה טבע האדם רשע/חמלה, תאוות בצע/ צניעות, הדחקה/ראיית המציאות, התקרנפות/נכונות לשנות וכו' וכו'

    כמה אחיקם בן-ארצי מסתובבים בינינו? כמה כאלה פעלו בהסטוריה?

    אני מקווה שאתה צודק בעניין החמלה. לי יש השקפה אחרת – הלוואי ואני טועה.

  18. פוקסי :

    משתמש אנונימי 17 :

    חדשנות היא לא רק ענין של תאגידים גדולים , אבל , צריך להסתכל על הטריגרים ( ממריצים ) :

    בשוק פרטי , ישנה תחרות אכזרית , תחרות בין פירמות על כיסו של הלקוח . הואיל וכך , ישנם תמריצים בשוק הפרטי , ליותר ויותר אבולוציה , פיתוח , חדשנות, על מנת להכות המתחרים , הכל ביחוד , כאשר עסקינן במכפילי כוח בינלאומיים , שם המכירות כמובן , מעבר לאופק , אבל , גם התחרות היא מול : יותר טובים , ויותר גדולים .

    לכן , הקונפיגורציה האידיאלית , הינה זו של : תאגיד גדול , עם גב פיננסי רציני , ומתחרה בזירות בינלאומיות , כתמריץ משמעותי למחקר ופיתוח וחדשנות .

    ברור , שהצבא למשל , או סוכנויות ביון , הם מלכי המלכים של פיתוחים וחדשנות בהקשר הבטחוני , אבל , פשוט , יותר בהקשרים בטחוניים , ולרוב , נשמר בסוד , ולא מייצר ( אלא בסוף הדרך ) טכנולוגיה שמישה לאזרחים . ואגב , פיתוחים דנן , אינם רק בהכרח טכנולוגיות חדשניות , זה יכול להיות סתם קטשופ שעומד על הראש . אבל , הסיעור מוחות המתמיד , ההישרדות האכזרית , התחרות האינסופית , מייצרת רווחה ללקוחות . זה לא חייב רק להיות במגזרים פרטיים , אבל :שם כרגע , יותר חזק מן הבחינה הזו לפחות של טריגרים .

    לא הבנתי את האמירה , שאתה מקווה שאני צודק עם החמלה . אם אתה מתכוון , לקביעתי , שהחברה האנושית , המחוקק , המדינה , השתפרו בעיניני חמלה , נדיבות ,חברתיות , אזי :

    תנוח עליך דעתך , כך הדבר , ולא אחרת !! ואתה יודע מה , אמחיש לך מפורשות , שתבין :

    ב- חוק ההוצאה לפועל , תשכ"ז 1967 , סעיף 22 ישנה רשימה של של מיטלטלין ( נניח חפצים לצורך הענין ) שאין לעקל אותם לחייב . בין היתר תמצא שם :

    צרכי אוכל , בגדים , ציוד רפואי , ריהוט בסיסי , תשמישי קדושה וכדומה …שלא אנושי לעקל . זה בטח התקדמות מן העבר הרחוק לפחות .אבל , שים לב :

    אסור גם לעקל חיית מחמד , וזה תיקון שהושחל רק בשנת 1999 (סעיף קטן (6) בסעיף 22 כאמור , והחוק מזכירך משנת 1967 , משמע , תיקון מאוחר מאוד ) . זוהי התקדמות , זוהי חמלה מסויימת כלפי אנשים הקשורים לחיות מחמד כדרך משל .

    שלא נדבר על חוקים מגדריים :

    הנה חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות , תשנ"ח 1998 . אם כך , חוקק או הוחל ב- 1998 , ושים לב למשל לסעיף 3 , שכותרתו " העדפה מתקנת " , וכך מצטט :

    3. אין רואים כהפליה פסולה פעולה שנועדה לתקן הפליה קודמת או קיימת של אנשים עם מוגבלות או שנועדה לקדם את השוויון של אנשים עם מוגבלות.

    או סעיף 4 , כך :

    4. אדם עם מוגבלות זכאי לקבל החלטות הנוגעות לחייו, על פי רצונו והעדפותיו, והכל בהתאם להוראות כל דין.

    עד כאן הציטוט :

    היה סמוך ובטוח , פעם לא היו נוהגים כך כלפי מוגבלים ( בכלל היו קוראים להם , שוטים או מפגרים ) . ציר הזמן , בעולם ובארץ ממילא , ייצר חקיקות , עם הרבה יותר זכויות , חמלה , נדיבות חברתית וכדומה … לא תמיד עומדים בזה הלכה למעשה , אבל , משתדלים מאוד , בכל מקרה , זוהי התקדמות משמעותית לעומת העולם האכזר לכאורה של פעם.

    תוכל לעיין בחוק שוויון זכויות למוגבלים ,סעיף 3 , 4 כאן :

    https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/p214m2_001.htm

    תוכל כאן לעיין בחוק ההוצאה לפועל , סעיף 22 ( 6) למשל , כאן :

    https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/055_247.htm

    ובאמת תקצר היריעה , לא היינו גומרים , עד סוף כל דברי הימים והדורות .

    תודה על הלינקים , אעיין יותר מאוחר באמת בקטע של הרגולטורים , אם כי , לינקים דנן , יד שניה , שלישית , מפי השמועה בנושאים דנן , פחות עובדתיים פרופר , אני קורא בהסתייגות , אבל בכל זאת אקרא , לי יש דיעה והבנה , לחלוטין שונים בהקשר זה .

    להתראות

  19. פוקסי :

    אנונימי ( 17 ) , מדדתי הערבה מלאת הגעגועים , באותה כתבה של דה מרקר , על אותו חושף השחיתויות , וממש לא התרשמתי כהוא זה :

    נתחיל עם זה , שה- sec עצמו , כרגולטור , נתן לו הפרס . מה נאמר , מה נוסיף ? עבור לכך , שבעצם , הבעיה יסודה בבעיה עצמה !! מה שגרם לו לחשוף שחיתות או את יצירת השחיתות שהוא חשף , הרי הינה בעיה של העדר רגולציה ( שיערוך ערטילאי של פוזיציות שורט ) . אז כך בכלל פותרים הבעיה , רגולציה צופה קדימה , ולא מגיבה למשברים תמיד .

    לבסוף , זוהי מנטרה ידועה , של מערכות משפט לבנות נ' שחורות . בפועל , הרשויות בארה"ב , קונסות , בסכומי עתק , obscene sums בנקים ומושחתים למיניהם . סכומים בלתי נתפסים , הנה :
    בלינק כאן קנס עצום של 16.65 מיליארד דולר ( אתה קורא טוב ) לבנק אוף אמריקה , על ידי משרד המשפטים האמריקני , על מכירה של נכסים רעילים ( נגזרות משכנתאות ) ערב הסאב פריים וכו…. כאן :

    http://time.com/3153262/bank-of-america-record-16-billion-fine-mortgages-subprime-loans/

    סה"כ , 200 מיליארד דולר , נכון ל – 2015 למוסדות פיננסיים , קנסות על ידי רשויות בארה"ב :

    http://www.cnbc.com/2015/10/30/misbehaving-banks-have-now-paid-204b-in-fines.html

    וכאן , גם בנק צרפתי משלם מיליארדים :

    http://www.reuters.com/article/us-bnpparibas-fines-exclusive-idUSKBN0EH0KN20140606

    כפי שהסברתי לך , מופרז לחלוטין , לבנים סו קולד , תאגידים סו קולד , נקנסים , נרדפים , נענשים , ללא רחם ממש , זה מאוד במודה , בעולם , ובארה"ב . לא צריך להפריז , ולהתרשם מהר מדי מכתבות דנן .

    להתראות

  20. החגב עמד יציב :

    לאנונימי הנהנה לצטט מדה מרקר

    אתה מרבה לצטט כתבה מדה מרקר העוסקת ב"מיתוס החדשנות: מי באמת אחראי להמצאות הגדולות? "
    וזהו סתם מאמר דעה ודי רדוד לטעמי.

    ההתקדמות הגדולה ברמת חיינו נעשתה במאה שנים האחרונות בעיקר באמצעות חברות פרטיות והיא נעשתה המדינות בהן יש חירות כלכלית.
    לא ניתן לקשר בין פופטיץ במינוי השר לבין חדשנות, מה עוד שאין קשר בין רב עובדי המדינה (נמלים, חשמל,מורים, רשויות מקומיות, משרדי ממשלה ועוד) לבין חדשנות ובסופו של יום הם מטילים על כלל הציבור עלויות נוספות על מנת לממנם, מה שגיא רולניק מכנה "מלחציות המיסוי העצמאיות"

  21. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    מה השתנה בשנות ה-90? נצחנו? קץ הסטוריה?

    מה קרה לדור שלם שמשלם את הריבית?
    גרסה מבית גידול ממש לא ס"ד.
    http://www.calcalist.co.il/articles/1,7340,L-3404916,00.html

  22. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    והנה עוד מקור
    http://www.vanleer.org.il/sites/files/product-pdf/MASHBER_WEB_31-11-14_1.pdf

    (אין ברירה צריך למהול את דה-מרקר).

  23. פוקסי :

    אנונימי מס' 22 ,מה פירוש : למהול … תואיל להסביר ?? תודה

  24. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    פוקסי
    ר' תגובה 20

  25. פוקסי :

    אנונימי ( 24 ) , תודה על התגובה , לא הצלחתי להבין מתגובה מס' 20 , מה פירוש הדבר :

    למהול את דה מרקר ….. המילון מגדיר את צורת המקור ( פועל בצורת המקור ) : למהול … כך :

    למהול(פ') לערבב, למזג; לדלל, להוסיף מים, להוסיף נוזל, להפוך לדליל, להפוך לנוזלי, להחליש, להקליש

    עד כאן הציטוט :

    אם כך , או שיש לך בכך שימוש אבסטרקטי , או פיגורטיבי . פיגורטיבית , לא מובן הקשר , וגם אבסטרקטית לא מובן ( אם כי ייתכן , שסובייקטיבית לך זה מובן , אבל , לא לי !! )

    תודה

  26. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    פוקסי, מה כל כך חשוב? למהול את דה-מרקר – להסתמך על מקורות אחרים ובכך לדלל את ההסתמכות על דה-מרקר….

    השאלה היא אם מס' 20 יטרח לפשפש באותם מקורות.
    זה כבר עניינו.

  27. פוקסי :

    אנונימי מס' 26 , תודה על ההסבר , תבנית לשון יפה מאוד אגב . וגם מהותית נכון הדבר במידה מסויימת . לא מובן היה פשוט למה הכוונה בדיוק , עכשיו זה מובן !! זה אולי לא יותר מדי חשוב , אבל , חשוב איכשהוא בסוף . תודה

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.