מאמרה של שרת המשפטים איילת שקד "מסילות אל המשילות", שפורסם בכתב העת "השילוח", מציע הגדרה חדשה של המדינה ופורש את העקרונות של מדינת ישראל החדשה, בראייתה של שקד, שתוקם על חורבות מדינת ישראל שהוקמה על פי מגילת העצמאות
מאת: אמנון פורטוגלי
שרת המשפטים איילת שקד פרסמה מאמר ארוך בכתב העת החדש "השילוח". המאמר הוא מניפסט מדינת הון-שלטון ברוח 'מסיבת התה', המבטא את האני מאמין של שקד.
המסמך עוסק בענייני ריבוי החקיקה, בענייני הרשות השופטת ובהגדרת מהות המדינה.
פרק ד' הוא לדעתי החשוב במאמר. שקד מציעה לנו הגדרה חדשה של המדינה, ואת העקרונות של מדינת ישראל היהודית החדשה שתוקם על חורבותיה של מדינת ישראל שהוקמה על פי מגילת העצמאות.
מדינת ישראל על פי מגילת העצמאות: "מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות."
לפי איילת שקד, עקרונות מדינת ישראל היהודית החדשה הם: 'כלכלה חופשית, חירויות פרט, ובעלת צביון יהודי אמיתי, חי ותוסס.' (עמוד 37).
במדינה היהודית החדשה לפי איילת שקד, אין מחויבות לקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל האזרחים בלי הבדל דת, גזע ומין; אין הבטחת חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; אין מחוייבות לפיתוח הארץ לטובת כל תושביה; אין התחייבות לשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ואין התחייבות לנאמנות לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות."
אלא שבכלכלה החופשית על פי שקד, כאשר נותנים לכלכלת השוק לפעול באופן חופשי מתפתחת כלכלה לא חופשית. כלכלה בשליטה של התאגידים הגדולים, קרטלים, מונופולים והסדרים שמצרים את התחרות ולא נותנים לה לפרוח. המניפסט של שקד יביא לנו ממשלה של התאגידים על ידי התאגידים ולמען התאגידים.
חירויות פרט לפי שקד הם החרות לרעוב, החרויות של כל דאלים גבר, של חטוף ואכול, של אי שוויון, ושל כלכלה דורסנית וקפיטליזם חזירי.
ולגבי 'הצביון היהודי התוסס'. התרבות של העם היהודי הקיימת היום בישראל, תוכפף לפי שקד להלכה ולרבנים. במילים המכובסות שלה: "מסלול נסיעתה של רכבת המשפט הישראלית חייב להביא בחשבון את יהדותה של המדינה, עליו לעשות זאת באופן אמיתי, לא כסמל בלבד, אלא כעניין הגוזר משמעויות קונקרטיות."
בפרק א. של המאמר יוצאת השרה שקד כנגד מה שהיא מכנה "פרץ החקיקה", הכמות הגדולה של הצעות חוק שבאו לפני ועדת שרים לענייני חקיקה. מה שמטריד אותה היא חקיקה הנוגעת לתחום העסקי. כדבריה: "הגבלות בתחום הכלכלי", חוקים "ביחס למעשים הנעשים בעולם העסקי", בין השאר בתחום דיני העבודה, ובתחום הגנת הסביבה. לדעת שקד "המצב הזה בלתי נסבל, יש בו מגבלות קשות על עסקים, והוא מבריח אנשים טובים מלשמש נושאי משרה בתאגידים מסחריים. אנו חייבים לשים לזה סוף".
לא עולה בדעתה של שקד להסתכל ולראות מה קורה בחברות 'עובדי הקבלן' העושקות את עובדיהן, ובתחום הבניה, בו מדי כשבוע נהרג עובד ורק בנס ניצלנו מאסון המוני בחניון שקרס ברמת החייל. לא עולה בדעתה שיש צורך אמיתי בחוקים וברגולציה ושזה תפקידה של הממשלה לאכוף את החוקים דרך תביעות פליליות.
כמובן שיש הצעות חוק שאין להן מקום, כמובן שיש חוקים שטוב הייה לו לא נחקקו, אלא שבלוא חוקים איש הישר בעיניו יעשה, וכך אי אפשר לקיים חברה ומדינה. השאלה היא היכן הגבול? ההצעה ששקד מציעה במאמר נשמעת הגיונית ופשוטמ אלא שמשמעותה עיקור החקיקה בכנסת.
הפתרון של שקד למה שהיא מכנה עודף החקיקה הוא לעקר את החקיקה, למזער את יכולתה של הכנסת להפליל מעשים שונים, למנוע למעשה קבלת חוקים שיש להם שיניים, חוקים שמאפשרים למדינה לתבוע את העוברים על חוקים אלו. איך לא חשבנו על כך עד היום.
במילים של שקד: "במסגרת ההחלטות שקידמה הממשלה לקראת העברת תקציב 2017 – 2018 ביקשתי להוסיף את ההחלטה כי ועדת השרים לענייני חקיקה לא תדון יותר בחוקים המבקשים להוסיף עבירות פליליות חדשות לספר החוקים לפני שיחידת המחקר של משרד המשפטים תבצע מחקר מקיף שיבחן את הנעשה בחו"ל בתחומים דומים, את ההשלכות שתהיינה למשק כתוצאה מיצירת העבירה החדשה, את החלופות הקיימות לטיפול בנושא שלא באמצעות החוק הפלילי ועוד. כך, הוספה לא מבוקרת של עבירות פליליות לספר החוקים תיפסק לאלתר." (הדגשה שלי).
שקד מציעה למעשה שהממשלה תפסיק להגן על החוקים שהכנסת חוקקה ושהאזרחים ידאגו לעצמם.
אם המעביד לא שילם לך את שכרך, לך תתבע אותו. אם התאגיד זיהם את הנחל בשפכים רעילים, שיתבעו אותו אלו שנפגעו מכך. אם פועל הבנין נפגע או נהרג בתאונת עבודה, שיתבע הוא או שאיריו את הקבלן, המהנדס, והמפקח. לטעמה של שקד זה לא תפקידה של הממשלה.
כדאי להתעורר, האוונגליסטים והליברטאריאנים בשלטון.
אמנון פורטוגלי הוא חוקר במרכז חזן במכון ון-ליר
Tags: איילת-שקד, הרשות-השופטת, חקיקה, מגילת העצמאות, מסיבת התה, עובדי-קבלן, שלטון התאגידים, שמרנות לאומנית דתית
להלן קטע מועתק מהפייסבוק של יחימוביץ:
"בעמ 431 במאמרה מתבססת שקד על שופט בית המשפט העליון בארה"ב, אוליבר ונדל הולמס: ""חייו של המשפט אינם היגיון אלא ניסיון" קבע הולמס וביסס בכך את העיקרון המבקש למנוע התערבות מיותרת במנגנוני חיים מוצלחים באמצעות קביעות וחוקים הנשענים על רציונלים משפטיים."
היא משפטנית בכלל שקד? מה הרקע המשפטי שלה? מה הרקע הכלכלי שלה?
הנה דוגמאות מויקיפדיה על פסיקות מפורסמות (לפעמים בדעת מיעוט) של השופט: "הולמס פיתח גישה, שכיום נחשבת למקובלת, המגבילה הן את חופש הקניין והן את חופש החוזים למול זכות המדינה לחוקק כרצונה. במיוחד זכורה בהקשר זה תמיכתו בחוקים המאפשרים את זכות ההתאגדות של עובדים, ובזכות המדינות לחוקק חקיקה בתחום דיני העבודה, דבר שהותירו פעמים הרבה בדעת-מיעוט.
מבין מקרים אלו מפורסם במיוחד פסק-הדין בפרשת לוכנר, בו נפסק כי אסור למדינת ניו-יורק להגביל את שעות העבודה של אופים, שכן הדבר פוגע בזכות החוקתית של חופש החוזים. פסק דין זה נתפס כיום לאחת מנקודות השפל של המשפט האמריקאי, בעוד שדעת המיעוט שכתב הולמס באותו מקרה, שבעיקרה מאשימה את שופטי הרוב בכך שכפו את אמונתם הפרטית הכלכלית על מדינת ניו-יורק, הפכה עם השנים למפורסמת ומצוטטת במיוחד".
אותה "אמונה פרטית כלכלית" באה לידי ביטוי מובהק במאמר של שקד. (שמלא סתירות לפעמים באותו משפט)".
תודה לטורח(ת) על הבדיקה (Noha Bar).
מסתבר ששקד, כמו בחלקים אחרים של מאמרה, לא בדקה את "מקורותיה", או שעשתה בדיקה לגמרי סלקטיבית לפי נוחיותה.
(בהנחה שהקוראים לא יבדקו אותה?).
וראוי להוסיף על הדברים שלעיל ולשאול – מה הרקע "היהודי" של החילונית שקד. מה בקיאותה במקורות? במחלוקות ההלכתיות האין סופיות?
מתי בפעם האחרונה היא קראה את ס' דברים. מוצע לה לוותר עליו כי היא מסוגלת חלילה להתעלף ממה שכתוב שם.
היא אפילו לא אוונגליסטית.
בואו נוסיף לרשימה.
אנא צרפו דוגמאות נוספות – ואני אקח על עצמי לעשות מזה פוסט.
הלינק בפוסט , לא מוביל למאמר , כנראה לינק שבור , למי שמעונין לקרוא מפי הגבורה , אז כאן :
http://rotter.net/forum/gil/27858.shtml
תודה
טוב , עם כל ההערצה האישית שלי לאיילת שקד , רוב הדברים הכתובים שם , הינם חסרי היגיון , חסרי אחיזה במציאות , אין להם שום כלום על מה לסמוך . לא אוכל לגעת בקצה הקרחון בקושי , אבל , רק לרכך קצת את הכתוב בפוסט על חופש כלכלי לכאורה , או שוק חופשי , הרי במניפסט עצמו , עושה רושם שהדברים קצת יותר מתונים , הנה מצטט אותה :
" תפיסת השוק החופשי שאני דוגלת בה אינה מבקשת להפוך את המזרח התיכון למערב פרוע. היא מבקשת לאפשר לשחקנים העסקיים להתנהל לפי כללי משחק בסיסיים שהמדינה קובעת, מפרשת ואוכפת. היא מבקשת להימנע מלראות את המדינה כשחקן מרכזי, קל וחומר כמונופול; היא מבקשת למנוע מהמדינה להצר את שיקול הדעת של השחקנים יותר מן ההכרחי; היא מבקשת לשמור על הכלל שלפיו למדינה אסור כל מה שלא הותר לה, ולפרט מותר כל מה שלא נאסר עליו. תפיסת השוק החופשי שאני דוגלת בה אינה יכולה לחיות בשלום עם משטר של הגבלות רגולטוריות כה רבות וכה חמורות, המקרב את המגזר העסקי שלנו למצב שבו לעסקים בישראל, כל מה שלא הותר – אסור.
עד כאן הציטוט :
זה כבר נשמע יותר מציאותי , יותר הגיוני וריאלי . ראוי לציין , יש בעיה בכל העולם , לא רק בישראל , בעיה של אובר משפטיציה קשה , ואין אפשרות ממשית להתגבר עליה , אלא : רק על ידי אובר משפטיציה נוגדת . ציר הזמן בהיסטוריה האנושית , משכלל המשפט , משכלל החיים , כל פאזה טכנולוגית למשל , משכללת ומשכללת , וחייבים בהתאמה לשכלל המשפט ( תחשבו רק על האינטרנט , כלי נשק חדשניים , רפואה חדשנית , אין ברירה !) . יש יותר שיויון בין מגדרים : נשים נ' גברים , מוגבלים נ' כשירים וכדומה … וצריך יותר ויותר לחוקק , אין ברירה אחרת . נכון שיש חקיקות מיותרות , אבל אלו המיותרות , זה בגלל כפילות לרוב , לא כתוצאה מחקיקה מהותית מיותרת , והכפילות אכן , מזקיקה יותר ויותר העמקה ובדיקה מקצועית . הבעיה הינה זו , שהמחוקק לא כשיר לחוקק . המחוקקים הינם אנשים לא מקצועיים בחוק ומשפט , באים ממגדרים שונים במשק , ולא מבינים באמת התחום . וזה מסבך מאוד עינינים , אבל , בעיקרון לא יכול להיות אחרת הרי .
לא מובן , מה איילת שקד רוצה מבתי המשפט . אין קשר בין מה שהיא כותבת לשום בית משפט . בג"ץ במיתווה הגז , כלל לא התערב . בג"ץ לא מתערב , אלא רק בנושאי חוקיות . זה התפקיד שלו , שהוגדר כך על ידי המחוקק . בג"ץ כלל לא התערב במיתווה הגז בכלל . אלא , קבע שהמיתווה אינו חוקי מבחינה משפטית . לא התעסק עם השאלה הכלכלית בעיקרון , לא מבינים את תפקיד בג"ץ , זה מגוחך , הנה מצטט מן הבג"ץ :
" לאחר עיון בטענות השונות בהקשר זה, שמיעת טענות הצדדים ועיון במסמכים רלבנטיים, לא מצאתי כי טענות העותרות בהקשר זה מצדיקות את התערבותנו. מדובר בנושא כלכלי מובהק, אשר המומחיות בו מסורה לגורמי המקצוע. אמנם, מתפקידנו לבחון את סבירות ההחלטה, אך כפי שציינו מעלה, כאשר מדובר בעניינים כלכליים גרידא המצויים בליבת שיקול דעתם של גורמי המקצוע, התערבותנו תהא מצומצמת במיוחד; זאת, כיון ש ״יש ליתן לרשויות המופקדות על המדיניות הכלכלית – הרשותהמבצעת והרשות המחוקקת – מרחב בחירה רחב, בהיותן קובעות את המדיניות….. "
עד כאן הציטוט :
עיננו הקוראות , מסור הדבר לאנשי המקצוע ( כלכלנים ) לא לבית משפט בעיקרון , וההתערבות בהתאמה תהא מצומצמת במיוחד ככתוב שם . באמת תקצר היריעה , אין לרוב הדברים שם במניפסט , כלל על מה לסמוך …. תודה
תודה לפוקסי (3)
רק להבהרה בקשר לתגובתי לעי"ל :
כתבתי על מיתווה הגז ,הואיל ואיילת שקד , במפורש הביאה כהמחשה את המתיווה כאמור . המחשה כאמור , להתערבות יתר לכאורה , של בתי המשפט , מה שהוכחתי כמובן בעליל , כחסר שחר .הנה מה שהיא כתבה בבמניפסט , מצטט :
" פסיקת בג"ץ בעניין מתווה הגז היא נקודת פתיחה מצוינת לדיון בסוגיה. נאמנים לשיטתו של הנשיא לשעבר של בית המשפט העליון, השופט אהרן ברק, שהגדיר תחום לא שפיט כ"חור שחור משפטי",(5) החליטו שופטי העליון שלא לדחות על הסף עתירה ציבורית בעניין מתווה הגז, ולדון בה לגופה. זוהי עתירה שנושאיה האמתיים הם כדאיות כלכלית וחלוקה ראויה של משאבים ציבוריים בין כלל החברה לבעלי עסקים; נושאים שלכל הדעות אינם נמצאים בגרעין הקשה של תחום המשפט.
יותר מהנזק האדיר שהיה עלול להיווצר לכלכלת ישראל כתוצאה מפסק דינו של העליון, חמורה בעיניי השלכתו המשפטית: מתברר כי גם בתיק בעל משמעות כלכלית אדירה למדינת ישראל, בית המשפט העליון כלל אינו מרגיש צורך להבחין בצד ספציפי שנפגע באופן ישיר ושבשמו מוגשת העתירה. שוב הפך בית המשפט העליון את עצמו לזירה שבה מתבררות שאלות פוליטיות ומאקרו־כלכליות מזוקקות"
עד כאן הציטוט :
ואכן , הציטוט מפסק הדין עצמו , מוכיח בעליל שלא כך הדבר כלל וכלל , ישנה חוסר הבנה יסודית בכגון דא , לגבי תפקיד השופט , בתי המשפט , ובג"ץ בפרט , ותקצר היריעה .
תודה
ואגב , מי שמעונין להבין יותר טוב , את הסוגיות המשפטיות של מיתווה הגז , ובכלל תפקיד בג"ץ ובתי המשפט, לאור הויכוחים חסרי ההיגיון בציבור ובתקשורת , יכול לקרוא ( רצ"ב לינק ) בבלוג של " תמריץ " את התגובות שלי שם ( תחת השם : " אל רום " ) ולהבין טוב יותר המכלול .
הרבה תגובות , ארוכות , די סבוך , אבל , מבהיר בצורה יותר מאורגנת ושיטתית הענין, כי כאן בעבודה שחורה , לא התאפשר לי ממש , אז הנה :
https://tamritz.wordpress.com/2016/03/28/שאלות-על-פסילת-מתווה-הגז/
תודה
רמי הוד מנכל המכללה החברתית כלכלית מגיב על מאמרה של איילת שקד במאמר בשם: "על תפיסת החירות של איילת שקד ותגובת הנגד של הימין החדש להתעוררות החברתית בישראל "
http://sea.org.il/he/%D7%A2%D7%9C-%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%A1%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%AA-%D7%A9%D7%A7%D7%93/