חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

סיפור עמונה, המאחז הבלתי חוקי שהוקם ב-1995 על קרקע פרטית של פלסטינים

נושאים משפט ופלילים, עלו ברשת ב 20.09.16 1:39

בית-המשפט פסק ב-2014 כי על המאחז הבלתי חוקי עמונה להתפנות תוך שנתיים. 25 ח"כי הליכוד חתמו על עצומה נגד פינוי עמונה ומתכוונים למנוע את הפינוי באמצעות חוק ההסדרה להלבנת מאחזים הלא חוקתי. להלן קורות המאחז

מפעל ההתנחלויות – סכנה לדמוקרטיה הישראלית

"על פי תהום", האם ניצחון ההתנחלויות הוא סופה של הדמוקרטיה הישראלית?" זהו שמו של הספר שכתבה עו"ד טליה ששון שהתבקשה על-ידי ראש הממשלה אריאל שרון לחקור את תופעת המאחזים ולהגיש לו דו"ח בעניין מאת: דליה בלומנפלד

לקריאה נוספת

סיפור עמונה
סיפור על מאחז בחושך. סיפורנו מתחיל בקבוצת אנשים שהחליטה שהיא מעל לחוק במדינת ישראל. האנשים האלה החליטו להתיישב על קרקע פרטית בשטחי יהודה ושומרון. ליישוב שהקימו קראו עמונה. הם כמובן ידעו שהם מפרים את  החוק ברגל גסה, משום שבשום שלב לא רכשו באופן חוקי את הקרקע ולא קיבלו אישור לכך מהמדינה. הם אילצו את ממשלת ישראל לשלוח חיילים שיגנו עליהם ולהקים תשתיות במיליונים שיאפשרו את החיים במקום. הזמן עבר לו, ומה שהיה צפוי שיקרה – קרה. ב-2014 בג"ץ הורה לפנות את עמונה תוך שנתיים. כן, באופן לא מפתיע קבע בית המשפט שאסור לעבור על החוק. מה עשתה ממשלת הימין בתגובה? דחתה, ודחתה עד שהגיעה לרגע האחרון. השרים והח"כים שהבטיחו למתנחלים שעמונה לא תפונה המציאו טריק חדש: חוק שאומר שלחברים טובים של הממשלה מותר לעבור על החוק.
רק מה? בעיה. כולם יודעים שלחוק הזה אין שום סיכוי לעבור משום שהיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, כבר קבע שמספיק שאדם אחד יפנה לבית המשפט והחוק מייד יבוטל. הוא הוסיף ואמר שהוא בעצמו לא יודע איך אפשר להגן על חוק כזה. אבל לפוליטיקאים לא אכפת, הם עושים הצגה כאילו הם מטפלים בנושא ורק מחכים לשופלים כדי להתחיל לבכות ולהאשים את כל העולם.
כך זה נראה כשבמשך שנים הממשלה לא שמה סוף לצחוק שאנשי עמונה עשו מהחוק. כך זה נראה כשההצהרות הבומבסטיות של הפוליטיקאים מימין בנוגע לעמונה הופכות לאבק כשהן נתקלות במציאות.
1)      איך הכל התחיל?
עמונה היא מאחז בלתי חוקי בן 50 משפחות שהוקם על אדמות פרטיות של פלסטינים ממזרח להתנחלות עופרה בשנת 1995. כדי לקחת ולעלות על הקרקע למרות שהעלייה הזו מהווה הפרה בוטה של החוק, עבדו מקימיה על רשויות המדינה וטענו בתחילה שהמקום ישמש רק כאתר ארכיאולוגי ומקום להצבת מכלי מים. לא חלף הרבה זמן עד שטענה זו התבררה כהונאה. האתר הארכיאולוגי הפך למאחז לאחר שבהנחיית יו"ר המועצה פנחס ולרשטיין הוצבו במקום שלושה קרוואנים למגורים. שלושת הקרוואנים התרבו לאט לאט וכך התחילה עמונה לגדול עד שהגיעה למצב בו היא מאכלסת 50 משפחות.
לרשויות המדינה מאידך לא הייתה ברירה. אמנם הן לא נתנו אישור, אבל גם אי אפשר להפקיר אזרחים ישראלים. כך נשלחו חיילי צה"ל לשמור ולאבטח את המאחז, הוקמו תשתיות במיליוני שקלים על מנת לחבר מים, חשמל ושרותים נוספים
2) האם יתכן שתושבי עמונה התבלבלו וחשבו שהם פועלים כחוק?
לא. לאף אחד, גם לא בימין הקיצוני, מעולם לא היה בדל של ספק בנוגע לעובדה שעמונה הוקמה תוך צפצוף בוטה על החוק. תושבי עמונה ידעו כי אין אישור רישמי וחוקי של המדינה לפעולתם והם ידעו כי הקרקעות עליהן התיישבו לא נרכשו על ידם מעולם כחוק. בנוסף הם ידעו שהשטח מוגדר כאתר ארכיאולוגי שלא אמור לאכלס משפחות ועדיין בחרו להתנחל שם. כבר בשנת 2000 כאשר התחילו המתנחלים לבנות בתי קבע במקום הגיעו פקחים של משרד השלטון והוציאו צווים המורים על הפסקת הבנייה משום שהמקום אינו חוקי. אבל אם היה איזשהו בדל של ספק, בשנת 2005 מגיע דו"ח רישמי של ממשלת הליכוד בראשות אריאל שרון (http://bit.ly/2d2Ere5) הקובע כי עמונה היא מאחז בלתי חוקי שעלה על הקרקע ללא אישור, ללא תכנון כדין, ללא שנקבע תחום שיפוט בצו מפקד האזור, והיא נבנתה על קרקעות שהיו בבעלות פרטית של פלסטינים בניגוד לקביעת בג"ץ מ-1979 לפיה ישובים ישראלים מעבר לקו הירוק יוקמו רק על אדמות מדינה. האנשים היחידים ששוב ושוב אמרו לתושבי עמונה שהכל בסדר והקומבינה הזאת תעבוד הם ח"כים ושרים מהימין, שדאגו יותר לפופולאריות שלהם בפריימריז מאשר להתכתב עם המציאות. בעצם פוליטיקאים מהממשלה, הן בהצהרות והן בקריצת עין, שיתפו פעולה עם הפרת החוק.

להמשך קריאה באתר שישים ואחת

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , ,

10 תגובות

  1. פוקסי :

    תודה על הפוסט . ברור שיש לקיים שלטון החוק בקפדנות , ברור שיש לקיים צוים של ערכאת הבג"ץ ללא עוררין . רק שהפוסט לוקה באי דיוקים מהותיים ביותר , וחשוב למצב ההתרחשות בהקשר קונטקסטואלי משפטי הסטורי מתאים :

    מן הקמת המדינה ( מרכז שמאל אני מזכיר , ולא ימין ) הייתה תפיסה בטחונית , שרואה ביישובים אזרחיים , חלק מן ההגנה המרחבית הבטחונית , והרי , על פי המשפט הישראלי פנימי , וגם על פי המשפט הבינלאומי , הפקעת קרקע פרטית , לצרכים בטחוניים , נחשבה ( והיא גם בפועל ) חוקית לחלוטין !!

    בבג"ץ המוזכר ( אלו מורה , ראה לינק להלן ) היה מדובר , בצורך בטחוני ( על פי טיעוני הממשלה והצבא באופן כללי ) והכל מתוך תפיסה כללית של זיקה בין התישבות , לבין ביטחון , הנה מצטט מתוך הבג"ץ את רפול ( הרמטכ"ל דאז ) הנה :

    " בתצהיר התשובה מסביר הרמטכ"ל כי הגיע לכלל דעה שהקמת הישוב האזרחי באותו מקום דרושה מטעמים בטחוניים ושעמדתו בדבר חשיבותו הבטחונית של השטח ושל הקמת הישוב בו הובאה לידיעת ועדת השרים לעניני ביטחון, אשר החליטה בישיבותיה מיום 8.5.1979 ו-10.5.1979 לאשר את תפיסת השטח בצו תפיסה לשם הקמת הישוב, ובעקבות החלטות אלה שאושרו על-ידי מליאת הממשלה בישיבתה מיום 3.6.1979, הוציא מפקד איזור יהודה ושומרון את צו התפיסה הנדון. להלן מרחיב רב אלוף איתן את הדיבור על תרומתם החשובה של ישובים אזרחיים להגנה על הישוב היהודי בארץ, עוד מלפני קום המדינה וכן במלחמת העצמאות, והוא עומד על היעדים הבטחוניים שישובים כאלה ממלאים, בהגנה המרחבית ובקשר לארגון צה"ל בעיתות רגיעה ובשעת חירום. בהדגשה רבה מביע הרמטכ"ל את דעתו הנחרצת על חשיבות ההגנה המרחבית, ומדבריו משתמעת ביקורת קשה על דעת אחרים אשר גרמו להגנה המרחבית להגיע "לשפל המדרגה", כלשונו, לקראת 1973, כאשר המחשבה הצבאית שוקטת על שמרי מלחמת ששת הימים. אולם "לאחר מלחמת 1973 הוחזרה להגנה המרחבית עטרתה שנשדדה ממנה בגבהות לב ותוך התייחסות מוטעית ביסודה לתרומתה". כיום ישובי ההגנה המרחבית חמושים, מבוצרים ומאומנים כהלכה למשימתם שהיא הגנה על האיזור שבו הם חיים ומתקיימים, ומיקומם בשטח נקבע תוך התחשבות בתרומתם לשליטה במרחב ובסיוע לצה"ל במשימותיו השונות. הרמטכ"ל מסביר את החשיבות המיוחדת הנודעת לישוב אזרחי דווקא לעומת בסיס צבאי, כי בעת מלחמה יוצא הכוח שבבסיס משם כדי למלא משימות ניידות והתקפיות, בעוד שהישוב האזרחי נשאר על מקומו, ובהיותו חמוש ומצוייד כראוי הוא שולט על סביבתו לשם משימות של תצפית ושמירה על צירי התנועה הסמוכים אליו, כדי למנוע את השתלטות האויב עליהם. הדברים אמורים במיוחד בעת גיוס כוחות המילואים בפרוץ מלחמה – ובמקרה זה בפרוץ מלחמה בחזית המזרחית. לעת כזאת על הכוחות לנוע אל מקומות הפריסה שנקבעו להם וגוברת חשיבות השליטה על צירי התנועה כדי להבטיח תנועה מהירה ובלתי מופרעת דרכם. שכם וסביבותיה מהוות צומת דרכים שאין לו תחליף ומכאן חשיבותה המיוחדת של השליטה על הכבישים הסמוכים אליה, ואלון מורה חולשת על מספר כבישים כאלה, דהיינו כביש רמאללה-שכם, כביש שכם-הבקעה דרך הג'יפטליק וכביש נוסף אל הבקעה דרך עקרבה ומג'דל העובר גם הוא בקרבת מקום מצד דרום. "

    עד כאן הציטוט :

    גם השופטים , הסכימו עם הקביעה העקרונית הכללית הזו . אלא , שבמקרה של בג"ץ אלון מורה , הם לא שוכנעו שזה היה אכן לצורך צבאי פרופר , הנה מצטט מן הבג"ץ את השופט לנדוי ( שדעתו התקבלה ) :

    " אבל כאשר הראייה של הצרכים הבטחוניים מלכתחילה לא גרמה ליזמה להקמת הישוב באותו אתר, אלא האישור בא רק בדיעבד בתגובה על יזמת הדרג המדיני – אין אני סבור שגישה פסיבית זו מעידה על כך שמלכתחילה היה קיים הכרח צבאי ליטול קרקע פרטית לצורך הקמת הישוב האזרחי, בגדר סעיף 52 של כללי האג. הפעם לא הוכח איפוא שבהקמת הישוב האזרחי הקדימו רשויות הצבא מחשבה ותכנון צבאי למעשה ההתישבות, כלשון הדברים שאמרנו בפרשת בית-אל (בע' 126 ג). "

    עד כאן הציטוט :

    לכן , כדאי להזכיר , זה לא בדיוק הימין , זה המרכז / שמאל , מן הקמת המדינה , וגם לפני . ככה בשביל אולי לא לגמרי הצדק ההיסטורי , אבל , האמת הראויה והכוללת , כי הזיכרון שלנו נדיף , אלאללה נדיף !!

    לינק לבג"ץ :

    https://www.thelawfilm.com/inside/wp-content/uploads/2015/05/390_79.docx

    תודה

  2. דליה :

    פוקסי
    אתה צודק. זה לא הימין, זו מפלגת העבודה שהחלה בהתנחלויות לא נחוצות בשטחים הכבושים. נטיעון של התישבות לצורך בטחוני אינו מתאים לשטחים. הוא היה רלבנטי לגבי גבולות המדינה עד 67.
    לגבי עמונה יש לזכור שמדובר פה במאחז לא חוקי. עמונה הוא מאחז לא חוקי.הימין, לא השמאל, אריק שרון בכבודו ובעצמו יזם את דוח המאחזים, נראה שבמטרה לפנות מאחזים לא חוקיים.
    הימין המתנחלי מפעיל לחץ מתמיד על מפלגות השלטון כדי לקיים התישבות וגם כזו שאינה חוקית. 25 חתימות של ח"כים מהליכוד מלמדים שמה שחשוב להם זה לקבל תמיכה מהמתנחלים כדי להמשיך להיות ח"כים, גם במחיר הרס ערכים ותקינות דמוקרטית.

  3. פוקסי :

    דליה , אכן , אני רק הבאתי בתגובה , על קצה המזלג כמובן , איזה תזכורת , איך התחילו הדברים , אין כוננו הדברים , ושיש גם מעט צדק ( לפחות ) עם הימין , או לפחות , אין להטיל את כל האשם , רק על הימין .

    מה שכן ,בכל הנוגע , לכיבוד שלטון החוק ( מבחינת סנטימנט לפחות ) יש להטיל יותר אשם על הימין , מאשר על השמאל שבאופן מסורתי , נתן הרבה יותר כבוד לבתי המשפט , ולאושיות שלטון החוק .

    תודה

  4. ק. טוכולסקי :

    אם כל הכבוד לעובדה שבג"צ מגן כרגיל על בעלי הרכוש, השוד הגדול בגדה הוא של אדמות הציבור.
    כל שטח שלא סופח למדינת ישראל על תושביו, אין למדינת ישראל שום זכות לבנות בו לתושביה.

  5. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    הפקעת קרקע פרטית , לצרכים בטחוניים , נחשבה ( והיא גם בפועל ) חוקית לחלוטין !!

    גם על פי הדין הבינלאומי?

  6. פוקסי :

    משתמש אנונימי 5 ,

    היה רצוי שתקרא הפסק דין , אבל , אטרח קמעא , והנה מצטט מן פסק הדין לעי"ל ( הבג"צ בעמוד 19 ) כך :

    " בצווים אלה הצהיר המפקד שהוא "סבור כי הדבר דרוש לצרכים צבאיים…", והוא הכריז כי השטחים נתפסים "לצרכים צבאיים". ואמנם, אין חולק על כך שתוקפם של הצווים, מבחינת המשפט הפנימי ובעצם גם מבחינת המשפט הבינלאומי המנהגי (אמנת האג), תלוי בהיותם ניתנים "לצרכים צבאיים".

    עד כאן הציטוט :

    ואיזה הסעיף עליו נסמכו השופטים אשר עליו אפשר לבסס צידוק בינלאומי להפקעה ? אם כך , סעיף 52 לאמנת האג ( אמנה בדבר הדינים והמנהגים של מלחמה ביבשה לרבות תקנות בקשר לדיני ומנהגי המלחמה ביבשה (האג 1907) ) הנה מצטט :

    " אין להפקיע דברים שבעין ואין לכפות על הרשויות המקומיות או על התושבים, מתן שירותים, אלא לצרכי צבא הכיבוש. עליהם לעמוד בפרופורציה למקורות הארץ ולא להטיל מבחינת אפיים על האוכלוסיה חיוב לקחת חלק בפעולות הצבאיות נגד מדינתם.

    אין להפקיע ולכפות שירותים אלא בהרשאתו של מפקד המקום שנכבש.

    בעד טובין שהופקעו יש לשלם, במידת האפשר, במזומנים; לא נעשה הדבר ? תינתן קבלה ותשלום הסכום המגיע יבוצע בהקדם האפשרי. "

    עד כאן הציטוט :

    אם כך , זוהי הפרשנות של שופטי בג"ץ דאז , והם המוסמכים האולטימטיביים לדבר . ניתן בתיאוריה לחלוק על כך , אבל , לא לפורום כזה , וממילא , שופטי בג"ץ , הם הערכאה המוסמכת והעילאית במדינת ישראל , לכל ענין משפטי .

    תודה

  7. פוקסי :

    אנונימי 5 , רק מוצא לנכון , להזכיר לך , או ליידע אותך , שגם באזור הירוק , בישראל הירוקה , זוהי פרקטיקה חוקית , להפקיע מקרקעין פרטי , לצרכים בטחוניים , אזי , אין מה לתמוה על כיבוש , הנה בלינק להלן שכותרתו :

    " חוק להסדר תפיסת מקרקעים בשעת חירום, תש"י-1949 "

    קרא את סעיף 3, 4 ( אם לא תבין , תוכל לשאול , יש גם הצעת חוק בצנרת מחליפה החוק לעי"ל ) הנה כאן :

    https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/286_035.htm

    תודה

  8. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    הסיפור הנכון של עמונה

    אני מניח שרוב הכותבים כאן אינם משפטנים אעפ"י שהעיסוק המרכזי שלהם הוא פרשנות משפטית. זו ברכה לבטלה.
    השאלה איננה משפטית והמשפט איננו "תורת אלוהים חיים". בני אדם מחוקקים אותו ובני אדם יכולים ולעיתים צריכים גם לשנותו.
    גם בתחום הפרשנות אין "תורת אלוהים חיים" אלא דעות כאלה ודעות אחרות משולבות בנטיות-לב אפילו בין שופטי בג"צ.
    ההתיישבות באיו"ש איננה שאלה משפטית בעיקרה, אלא שאלה ציונית, לאומית, ביטחונית. יש בה גם היבטים משפטיים, וגם לגבי אלה אין אחידות דעים אפילו בבג"צ.
    את עיקרי הדברים שיש לי לומר בעניין עמונה מנקודת הראות הציונית, אינני יכול פרסם כאן בגלל מגבלות האתר. אפרסם אותה בבלוג באתר 1 NEWS ומי שיטרח לקרוא, לדעתי, יצא נשכר.
    בסכומו של דבר תכריע הגישה הצינות-לאומית-ביטחונית, כפי שהיה בעבר, משום שעקשנות הציבור ונחישות המתיישבים חזקים מתרגילי האגו של בג"צ.

  9. רפי לאופרט :

    הסיפור הנכון של עמונה

    מתנצל, שכחתי לרשם את שמי בתגובה דלעיל.

  10. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    לולא היותה נגועה בילדותיות, אפשר היה לתמוה לגבי תג' 23

    למה לנו מדינה בכלל?
    הרי מדינה זה עניין מחייב. יש דינים בינלאומיים. יש דיפלומטיה. יש מערכות של תלות הדדית , למשל נשק מארה"ב.

    ובקיצור למה לנו להתבגר ולקחת אחריות?
    למה לא להישאר בחסמבה לנצח?

    תראה את הפלסטינים – הם מקבלים בדיוק את עצתך וגוררים אותך להיות בעצמך שבוי בה.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.