חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מחלוצים לפולשים – מעמד דיירים בנכסי-נפקדים כ"פולשים" אינו צודק. ליפתא כדוגמא

נושאים דיור, תכנון ובניה, דעות, שיכון ושלטון מקומי ב 11.09.16 1:29

 דיירים ששוכנו בנכסי-נפקדים מוגדרים כ"פולשים", למרות שהם או הוריהם יושבו על-ידי המדינה בבתים שמהם ברחו התושבים הערביים במלחמת השחרור. הגדרתם כ"פולשים" פוגעת בזכויותיהם ומקפחת אותם. להלן סיפורה של ליפתא כדוגמא. יש להכיר בדיירי נכסי-נפקדים כדיירים חוקיים ולא כפולשים

מאת: יוני יוחנן

נכסי נפקדים – המתגוררים בהם חלוצים או פולשים?

איך הפכו עולים חדשים מחלוצים, השותפים בבניית הארץ, לפולשים. הנוהל של מינהל מקרקעי ישראל למכור ליזמים קרקע על תושביה, שינה מעמד תושבים שחיו שנים רבות בביתם לפולשים וחסרי זכויות. כנס על בעיות התושבים והדרכים לפתרונן נערך לאחרונה בכנסת מאת: דליה בלומנפלד

לקריאה נוספת

בשנת 1948 שיכנה המדינה את העולים החדשים מתימן ומכורדיסטן בליפתא בנכסי נפקדים, על קו הגבול ללא חשמל ומים. כ-300 משפחות שוכנו בליפתא תחת תנאים אלו. עולים אלו לא ידעו קרוא וכתוב עברית.

כפר ליפתא שוכן במקום אסטרטגי בפאתי היציאה מירושלים על כביש מספר אחד. בתי-הכפר נבנו במדרון ההר המסולע היורד לנחל שורק על אדמת טרשים ללא תשתיות  מים, חשמל, ביוב. ללא מרפאה וללא כבישים תקניים, ללא חנויות וללא בתי-ספר.

לאחר שהתושבים הערביים ברחו מהכפר במלחמת העצמאות, הושיבה המדינה בכפר עולים מתימן. לאחר שרובם פונו משם, הושיבה המדינה בכפר עולים מכורדיסטאן. הם שוכנו בנכסי הנפקדים הערבים.

הכפר ליפתא היה ישוב ספר עד מלחמת ששת הימים. הוא שכן על קו הגבול עם ירדן ותושביו סבלו מהתנכלויות ערבים שהתגוררו בכפר עיכסא הסמוך ומנבי-סמואל שהיו חלק מירדן.

רק בשנת 1954 חוברה ליפתא לראשונה לתשתית מים מסודרת ורק ב-1958, לאחר ביקור הנשיא ורעייתו, רחל ויצחק בן צבי בשכונה חוברה ליפתא לחשמל.

בין השנים 1969-1971 פונו רוב תושבי ליפתא ע"י מנהל מקרקעי ישראל ("עמידר") עקב התנאים הקשים וחוסר דרכי גישה, תמורת פינוי פיצוי כל התושבים. מתוך המשפחות בליפתא, נותרו 13 משפחות הגרות בסמוך לכביש מס' 1. המדינה לא הסדירה את בעלותם על הבתים בהם שוכנו.

בשנת 2007, עם אישור תוכנית 60-36 לבניית וילות בשכונה נשלחו לתושבים צווי פינוי כ"פולשים". זאת לאחר שמינהל מקרקעי ישראל סימן את הבתים המיועדים להריסה ודרש מהתושבים לפנותם, או לחלופין להראות את מסמכי הבעלות. מי שלא היו בידיו מסמכי בעלות נחשב פולש ודינו סילוק.

אהבת ציון, קבלת החיים הקשים באהבה בעבור הקמת המדינה, סבל יומיומי בשל חוסר תשתיות בליפתא – את הכל קיבלו המשפחות שהתגוררו בליפתא באהבה. אך ההתייחסות אליהם כאל פולשים עברייני-חוק השפילה אותם, דיכאה אותם וגרמה להם התמרמרות רבה. הם שבו לציון ונטלו חלק בבניית המדינה החדשה, והנה מתייחסים עליהם כאל פורעי-חוק.

איך קרה שעולים חדשים ששוכנו בנכסי נפקדים על-ידי מוסדות המדינה נחשבים פולשים פורעי-חוק, בעוד דיירים אחרים בנכסי נפקדים הפכו לבעלי-בתים במעמד בעלות מוסדר?

נבירה במסמכי המדינה חושפת את התהליך.

מסמך-נכסי-נפקדים-לפקידי-ממשלה-מ-1949 של משרד הביטחון חושף חלוקת טיפול בנכסי נפקדים בשכונות שונות בירושלים:

  • בבקעה, במושבה הגרמנית והיוונית, הממשלה אחראית על אכלוס בנכסי-נפקדים.
  • בליפתא ובמוסררה, הסוכנות היהודית אחראית על האכלוס.

מסמך הישיבה שנערכה במשרד הביטחון ב-13 במרץ 1949 קבע כי לפקידי ממשלה שיעברו להתגורר בירושלים תהיה זכות בכורה לקבלת מגורים בנכסי נפקדים בשכונות בקעה, המושבה הגרמנית והמושבה היוונית. האחריות על שכונות ליפתא ומוסררה ניתנה לידי הסוכנות היהודית.

מעמדם של המתגוררים בנכסי-נפקדים בבקעה ובמושבה הגרמנית והיוונית בירושלים הוסדר בהתאם לנהלים שקבעה הממשלה. הדיירים בבקעה ובמושבה הגרמנית והיוונית הפכו לבעלי הדירות בנכסי הנפקדים. זכויותיהם הוסדרו על ידי המדינה. הם אינם נחשבים פולשים.

שני מסמכים נוספים חושפים נהלים של רשות הפיתוח האחראית על נכסי נפקדים. על פי החלטת הממשלה ב-1951 ניתנה הוראה מפורשת לרשות הפיתוח להסדיר את כל הזכויות של התושבים שיושבו בנכסי נפקדים ועל פי כך נכתבו נהלים אלו בשם "נוהל נכנסים רשות הפיתוח 1951-1958" ו"נוהל מכירת נכסים רשות הפיתוח 1960".

מתוך נוהל-נכסים-רשות-הפיתוח-1951-1958.pdf  עמוד 2:

"(א)דייר המחזיק במושכר ללא חוזה, ויוכיח שהוא מחזיק במושכר לפני 15.4.53, ייערך עמו חוזה ללא קבלת "דמי היתר", וזאת על פי אישורו של מנהל המחוז או מנהל מדור הדיור."

נוהל נכסים זה הסדיר את זכויות הדיור של הדיירים בנכסי נפקדים. דיירים בנכסי נפקדים שהסדירו זכויותיהם חתמו על חוזה-שכירות על הנכס בו התגוררו.

הנוהל למכירת נכסים רשות הפיתוח 196

עולים חדשים בליפתא, שלא ידעו עברית ולא היו בקיאים בנהלים, לא ידעו על הנהלים הללו של רשות הפיתוח. הרשויות גם לא טרחו להביא את הנהלים הללו לידיעתם. לכן הם לא הסדירו את זכויותיהם בחתימה על חוזה עם רשות הפיתוח. הם גם לא ניצלו את זכות הראשונים לרכישת הנכס בו התגוררו. לא היו בידיהם מסמכים. הם נחשבים "פולשים".

כמו ליפתא, שכונות שלמות נמכרו בלי שניתנה לדיירים בנכסי נפקדים אפשרות אמיתית לממש את הבעלות על נכסי הנפקדים בהם התגוררו: גבעת עמל, סומייל ועוד. הם לא הסדירו את זכויותיהם ולכן הפכו במעמדם המשפטי ל"פולשים".

ב-30 במאי 2012 הגשתי עתירה לבג"ץ בנוגע לנהלים אלו באמצעות עורך הדין גלעד חריש. בתשובת המדינה לעתירה נאמר כי הנוהל המצוין מעלה פורסם בעיתון "דבר". במודעה שפורסמה בעיתון דבר קורא האפוטרופוס לנכסי נפקדים לדיירים שמתגוררים בנכס עד 15.4.53 להגיש בקשה לחתימה על חוזה שכירות עם האפוטרופוס לנכסי נפקדים ולהסדיר את תשלומי השכירות. לפונים ניתנה ארכה של חודש בלבד להסדיר את עניין החוזה עד 15.5.53.

המדינה ניסתה להצדיק את התנהלותה כלפי הדיירים שאותם כינתה "פולשים" באמצעות אותה מודעה בעיתון "דבר" שפרסמה. האם נוסח המודעה הגיע לידיעת העולים החדשים מכורדיסטאן שגרו בנכסי נפקדים בליפתא, ולא ידעו עברית? האם נוסח המודעה הגיע לידיעת כל אותם עולים חדשים שהגיעו ממדינות זרות ולא ידעו עברית והתגוררו בנכסי-נפקדים בשכונות השונות?

המודעה בעיתון "דבר"  פורסמה לשכונות שבהן תושבים יודעי עברית, כגון: טלביה, בקעה, המושבה הגרמנית ועוד. בכל ניסיונותיי למצוא צדיק אחד בשכונות ליפתא, מלחה, עין כרם, כפר שלם, סומייל, גבעת עמל, שכונת הארגזים, נווה צדק, שכונת עמידר בת-ים ועוד, לא נמצא צדיק אחד אשר קרא את המודעה.

בדרך זו פעלה המדינה כדי לנשל דיירים בנכסי-נפקדים מזכויותיהם. כדי לתקן את העוול שנעשה לעולים חדשים אוהבי ציון, יש להכיר בדיירי נכסי-נפקדים דיירים חוקיים ולא "פולשים".

יוני יוחנן הוא יו"ר הנהגת איחוד שכונות ארצי הנאבק להכרה בדיירי שכונות כדיירים חוקיים ולא כפולשים. איחוד שכונות ארצי כולל את השכונות האלה: גבעת עמל, סומייל, עמידר בת-ים, ליפתא, נס לגויים, כפר שלם, שכונת הארגזים, עמידר יפו-תל-אביב

נערך על ידי דליה
תגיות: , ,

2 תגובות

  1. פוקסי :

    תודה על הפוסט , יואיל כותב הפוסט , לאשר שעסקינן בעתירה שפרטיה כדלקמן :

    בג"ץ 4279/12 , גיל – עד חריש נ' ממשלת ישראל ואח' ….

    יש לי בעיה מסויימת לאתר הבג"ץ המאוזכר בפוסט .

    תודה

  2. עבודה שחורה » מחלוצים לפולשים – ממ"י הסדיר מעמד ה"פולשים", רמ"י משליכה אותם לרחוב :

    […] נכסים מ-1953 (פירוט על הנוהל פה) איפשר לכל אותם פולשים להסדיר את מעמדם בנכס שאליו פלשו […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.